Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 265 →- (א) ממנו - דכיון שהוא בכלי אחר שאין הנר בתוכו לא בדיל מיניה וכיון שהקצהו לנר המסתפק חייב משום מכבה:(1) Qu'on n'en prenne – Car puisque l'huile est dans un autre récipient, dans lequel la lampe n'est pas, on ne s'en écarte pas ; et puisqu'il l'a réservée (hiktsa) pour la lampe, celui qui en prend est passible pour le travail d'éteindre.
séif katan 1
- (ב) ויתחייב וכו' - ואפילו להפוסקים שסוברין דעל סתם כיבוי אין בו חיוב חטאת רק איסורא בעלמא מלבד כשהוא מכבה כשצריך להפחמים וכדלקמן בסימן של"ד סכ"ז אפ"ה גזרו ביה רבנן הך גזירה:(2) Et qu'on ne soit passible, etc. – Et même selon les décisionnaires qui estiment que pour une extinction ordinaire il n'y a pas d'obligation de sacrifice expiatoire ('hatat), mais seulement un simple interdit – sauf lorsqu'on éteint parce qu'on a besoin des charbons, comme il est dit plus loin au siman 334, séif 27 –, malgré cela les Sages ont décrété ce décret à ce sujet.
séif katan 2
- (ג) ראש הפתילה - ר"ל קצה השני מהפתילה שאינו דולק יתן בהקערה לשאוב השמן וסד"א כיון דהפתילה מונחת גם בקערה יהיה בדיל מניה קמ"ל דאפ"ה גזרינן:(3) Le bout de la mèche – C'est-à-dire qu'il mettra l'autre extrémité de la mèche, qui n'est pas allumée, dans le bol pour aspirer l'huile. Et on aurait pu penser que, puisque la mèche repose aussi dans le bol, on s'en écarterait ; il nous enseigne que malgré cela, nous décrétons.
séif katan 3
- (ד) ממנו - וגם בזה אם חברו בסיד או בחרסית מותר:(4) Qu'on n'en prenne – Et ici aussi, si on l'a joint avec de la chaux ou de l'argile, c'est permis.
séif katan 4
- (ה) לקבל שמן - אבל מותר לתת תחת נר של שעוה או של חלב שחושש שמא יפול וידליק מה שתחתיו ומניח שם כלי שיפול על הכלי ומטעם דכיון דאפשר לנער מיד האיסור מתוך הכלי כמש"כ סימן רע"ז לא חשיב מבטל כלי מהיכנו ולא דמי לשמן שאינו רוצה לנערו ולהפסידו. ולהעמיד כלי תחת הפחם שבראש הפתילה שיפול לתוכו אסור אם לא במקום הפסד ואע"ג דלאחר שכבו יכול לנערם מן הכלי מ"מ חשיב ביטול כלי מהיכנו לפי שעה עכ"פ כיון שא"א לנערם מיד:(5) Pour recueillir l'huile – Mais il est permis de le placer sous une bougie de cire ou de suif, lorsqu'on craint qu'elle ne tombe et n'enflamme ce qui est dessous, et l'on y place un récipient pour qu'elle tombe sur le récipient. Et la raison : puisqu'il est possible de secouer aussitôt la chose interdite hors du récipient, comme il est écrit au siman 277, cela n'est pas considéré comme annuler un récipient de sa disponibilité ; et ce n'est pas comparable à l'huile, qu'on ne veut pas secouer et perdre. Mais placer un récipient sous le charbon (le lumignon) au bout de la mèche, pour qu'il tombe dedans, c'est interdit, sauf en cas de perte. Et bien qu'après qu'ils se sont éteints, on puisse les secouer hors du récipient, néanmoins cela est considéré comme annuler un récipient de sa disponibilité, du moins pour un moment, puisqu'il est impossible de les secouer aussitôt.
séif katan 5
- (ו) מהיכנו - שהיה מוכן מתחלה לטלטלו ועכשיו אסרו בטלטול מחמת השמן שבתוכו שהוא מוקצה מחמת איסור כמש"כ בסימן רע"ט וחכמים אסרו לבטל כלי מהיכנו מפני שדומה כאלו סותר הכלי ומשברה. ואם יש בכלי דבר המותר מותר להניחו תחת הנר לקבל בו שמן דהא יכול לטלטלו אגב ההיתר אם הוא בענין שמותר לטלטל בשבילו כמו שכתב בסוף סימן ש"י עי"ש. עוד עצה אחרת כתב בתשובת מהרי"ל והסכים עמו המ"א דישים כלי מבעוד יום תחת השלחן ובשבת אחר האכילה יסיר את השלחן והכלי עומד מעצמו תחת הנר ואף דהוא גורם בשבת לבטל כלי מהיכנו ע"י הסרת השלחן מ"מ שרי כיון שאינו מבטלו בידים בשבת ועוד דהא אין אנו נזהרים מלהשים כלי בשבת על השלחן תחת הנר אע"פ שנופל בו שמן כי אין מתכוין לכך ה"נ אין מתכוונים כשמסיר השלחן אלא להצלת השלחן שלא יפול עליו הנר:(6) De sa disponibilité – Car il était prêt au départ à être déplacé, et maintenant on l'a rendu interdit au déplacement à cause de l'huile qui est dedans, qui est mouktsé en raison d'un interdit, comme il est écrit au siman 279. Et les Sages ont interdit d'annuler un récipient de sa disponibilité, parce que c'est comme si l'on démolissait le récipient et le brisait. Et s'il y a dans le récipient une chose permise, il est permis de le placer sous la lampe pour y recueillir l'huile, car on peut le déplacer par le biais de la chose permise, si c'est dans un cas où il est permis de le déplacer pour elle, comme il est écrit à la fin du siman 310 ; voir là-bas. Il y a encore un autre conseil, qu'a écrit une responsa du Maharil et avec lequel le Maguen Avraham s'est accordé : qu'il mette un récipient, alors qu'il fait encore jour, sous la table, et pendant Chabbat, après le repas, il retirera la table, et le récipient se trouvera de lui-même sous la lampe. Et bien qu'il cause pendant Chabbat l'annulation d'un récipient de sa disponibilité en retirant la table, néanmoins c'est permis, puisqu'il ne l'annule pas de ses mains pendant Chabbat. Et de plus, nous ne nous gardons pas de placer pendant Chabbat un récipient sur la table sous la lampe, bien que de l'huile y tombe, car on n'en a pas l'intention ; de même ici, en retirant la table, on n'a l'intention que de protéger la table, pour que la lampe ne tombe pas dessus.
séif katan 6
- (ז) והשמן הנוטף - ואם לא נטף לתוכו שמן כלל לא נאסר הכלי לטלטל במחשבה בעלמא. ובא"ר כתב דאם נטף שמן לתוכה מבע"י מתקיים מחשבתו שחשב עליה ומקרי עי"ז כלי שמלאכתו לאיסור אף אם אח"כ נשפך השמן וכמו אם הניח מעות על הכלי מבע"י אף שנטלו מבע"י מ"מ הוי מיוחד לאיסור והוי מוקצה ועיין בפמ"ג:(7) Et l'huile qui goutte – Et si aucune huile n'a coulé dedans, le récipient n'est pas devenu interdit au déplacement par une simple pensée. Et l'Eliya Rabba a écrit que si de l'huile y a coulé alors qu'il faisait encore jour, sa pensée qu'il a eue à son sujet se réalise, et il est appelé de ce fait un récipient dont l'usage est pour une chose interdite (kli chemelakhto le'issour), même si ensuite l'huile s'est renversée ; comme lorsqu'on a posé de l'argent sur un récipient alors qu'il faisait encore jour, bien qu'on l'ait retiré alors qu'il faisait encore jour, néanmoins il est réservé à l'interdit et il est mouktsé. Et voir dans le Peri Megadim.
séif katan 7
- (ח) אסור להסתפק - ונראה אפילו יש שמן היתר הרבה בכלי מבע"י והניחה אז לקבל שמן הנוטף מ"מ אסור להסתפק דדבר שיש לו מתירין לא בטיל [פמ"ג וע"ש עוד]:(8) Il est interdit d'en prendre – Et il semble que même s'il y avait beaucoup d'huile permise dans le récipient, alors qu'il faisait encore jour, et qu'il l'a posé alors pour recueillir l'huile qui goutte, néanmoins il est interdit d'en prendre, car une chose qui a des moyens d'être permise (davar chéyech lo matirin) n'est pas annulée (Peri Megadim ; et voir encore là-bas).
séif katan 8
- (ט) בשבת - שכבר הוקצה השמן בין השמשות ומיגו דאיתקצאי בין השמשות לנר איתקצאי לכולי יומא. וגם הכלי אסור בטלטול ע"י השמן שנעשה בסיס לה:(9) Pendant Chabbat – Car l'huile a déjà été réservée (mouktsé) à bein hachmachot, et puisqu'elle a été réservée à la lampe pendant bein hachmachot, elle est réservée pour toute la journée. Et aussi le récipient est interdit au déplacement à cause de l'huile, car il en est devenu le support (bassis).
séif katan 9
- (י) פן יתנדנד וכו' - משמע מזה דבלא חשש הטייה אין לחוש משום איסור טלטול מוקצה ע"י הנדנוד וכתב המ"א דמיירי שדבר היתר מונח עליו ורוצה ליקח ממנו והוי טלטול מן הצד דמותר כמש"כ סימן שי"א ס"ח אבל ליגע בו ממש אסור במנורה תלויה אפילו אין הנר דולקת בתוכה ועיין בביאור הלכה:(10) De peur qu'elle ne se balance, etc. – On en déduit que, sans la crainte d'incliner, il n'y a pas à craindre l'interdit de déplacer un mouktsé du fait du balancement. Et le Maguen Avraham a écrit qu'il s'agit du cas où une chose permise est posée sur la lampe et qu'il veut la prendre ; c'est un déplacement indirect (tiltoul min hatsad), qui est permis, comme il est écrit au siman 311, séif 8. Mais la toucher réellement est interdit pour un lustre suspendu, même si la lampe n'y brûle pas. Et voir dans le Biour Halakha.
séif katan 10
- (יא) ויטה - השמן אל הפתילה ויתחייב משום מבעיר או כאשר ירחקהו יתחייב משום מכבה ועיין בסימן רע"ז ס"ג דבנר של שעוה לא חיישינן לזה:(11) Et ne s'incline – L'huile vers la mèche, et il serait passible pour le travail d'allumer ; ou, lorsqu'il l'éloignera, il serait passible pour le travail d'éteindre. Et voir au siman 277, séif 3, que pour une bougie de cire, on ne craint pas cela.
séif katan 11
- (יב) נותנים כלי - אפילו בשבת:(12) On place un récipient – Même pendant Chabbat.
séif katan 12
- (יג) לקבל ניצוצות - שלהבת הנוטפת מן הנר כדי שלא יודלק מה שתחתיו:(13) Pour recueillir les étincelles – La flamme qui goutte de la lampe, afin que ce qui est dessous ne s'enflamme pas.
séif katan 13
- (יד) ממש - בניצוצות שמיד הן כבין ומותר לטלטל את הכלי אף אחר שנפלו לתוכו ואין כאן ביטול כלי מהיכנו אף לשעה מועטת מיהו האפר של ניצוצות אסור לטלטלן דהוי נולד [מ"א וע' בא"ר]:(14) De substance – Dans les étincelles, qui s'éteignent aussitôt ; et il est permis de déplacer le récipient même après qu'elles y sont tombées, et il n'y a pas ici d'annulation d'un récipient de sa disponibilité, même pour un court moment. Toutefois, la cendre des étincelles, il est interdit de la déplacer, car c'est un nolad (chose apparue pendant Chabbat) (Maguen Avraham ; et voir dans l'Eliya Rabba).
séif katan 14
- (טו) אפילו מבע"י - ואע"ג דבשאר מלאכות קי"ל דשרי להתחיל אותו מבעוד יום והמלאכה נגמרת בשבת כמ"ש רסי' רנ"ב ולא גזרינן שמא יתחיל לעשות כן בשבת שאני התם דהכל יודעין שהוא מלאכה ולא יטעו לעשות כן בשבת אבל הכא יש לחוש שמא יחשוב שאין בזה שום איסור ויעשה כן בשבת ויש לחוש שמא יגביה הכלי עם המים נגד הניצוצות ויכבה אותן [תוספות סוף כירה וע"ש עוד טעמים והעתיקן המ"א]:(15) Même alors qu'il fait encore jour – Et bien que pour les autres travaux nous tenons qu'il est permis de les commencer alors qu'il fait encore jour, et que le travail s'achève pendant Chabbat, comme il est écrit au début du siman 252, et nous ne décrétons pas de peur qu'on ne commence à faire ainsi pendant Chabbat, là-bas c'est différent, car tout le monde sait que c'est un travail, et on ne se trompera pas pour le faire pendant Chabbat ; mais ici, il y a lieu de craindre qu'on ne pense qu'il n'y a là aucun interdit et qu'on ne le fasse pendant Chabbat ; et il y a lieu de craindre qu'on ne soulève le récipient avec l'eau vers les étincelles et qu'on ne les éteigne (Tossafot, fin du chapitre Kira ; et voir là-bas encore d'autres raisons, que le Maguen Avraham a recopiées).
séif katan 15
- (טז) מפני שמקרב וכו' - כתב הא"ר בשם או"ה כשיש סכנת דליקה ח"ו מותר ליתן כלי מלא מים לקבל הניצוצות ולפ"ז אם רואה נר שנכפף ויפול על השלחן רשאי להעמיד תחתיו כלי מלא מים ועיין בפמ"ג שמפקפק בעיקר דינו של האו"ה ונראה דיש להקל במקום הדחק ע"י קטן:(16) Parce qu'on rapproche, etc. – L'Eliya Rabba a écrit au nom de l'Issour veHetèr : lorsqu'il y a un danger d'incendie, à D.ieu ne plaise, il est permis de placer un récipient plein d'eau pour recueillir les étincelles. Et selon cela, s'il voit une bougie qui s'est pliée et va tomber sur la table, il a le droit de placer sous elle un récipient plein d'eau. Et voir dans le Peri Megadim, qui hésite sur le fondement de la loi de l'Issour veHetèr ; et il semble qu'on peut être indulgent en cas de grande nécessité, par l'intermédiaire d'un enfant.
séif katan 16
- (יז) שאינו מתכוין - וע"כ לא גזרינן שיעשה כן בשבת:(17) Qu'on n'a pas l'intention – Et c'est pourquoi nous ne décrétons pas de peur qu'on ne fasse ainsi pendant Chabbat.
séif katan 17
- (יח) וי"א וכו' - וליתן בע"ש מים לתוך הקנה שעומד בו נר שעוה או חלב כדי שיכבה כשיבוא עד המים אסור לכו"ע דהא מתכוין לכיבוי והאש נופל לתוכו ממש והמים בעין והם תחת האש ומ"מ במקום צורך יש להתיר בזה לסמוך על הפוסקים דס"ל דדוקא כשהמים בכלי אחר אסור שמא יעשה כן בשבת אבל באותו נר עצמו לא שייך למיגזר שיעשה כן בשבת שהכל יודעין שאסור ליגע בנר הדלוק גם יזהר ליתן המים בקנה קודם שמדליק הנר [א"ר וח"א] ולכ"ע מותר לתחוב הנר בע"ש לתוך החול וכיוצא בענין שכשיגיע האור לשם ימנעהו מלשרוף יותר ויכבה מאליו שגרם כיבוי הוא [אחרונים]:(18) Et certains disent, etc. – Et mettre la veille de Chabbat de l'eau dans le tube dans lequel se tient une bougie de cire ou de suif, afin qu'elle s'éteigne lorsqu'elle arrivera à l'eau, c'est interdit selon tous, car on a l'intention d'éteindre, le feu tombe réellement dedans, et l'eau est à découvert, et elle est sous le feu. Néanmoins, en cas de besoin, on peut le permettre en s'appuyant sur les décisionnaires qui estiment que c'est seulement lorsque l'eau est dans un autre récipient que c'est interdit, de peur qu'on ne fasse ainsi pendant Chabbat ; mais dans la lampe elle-même, il n'y a pas lieu de décréter qu'on ne le fasse pendant Chabbat, car tout le monde sait qu'il est interdit de toucher la lampe allumée. Et on prendra garde aussi à mettre l'eau dans le tube avant d'allumer la bougie (Eliya Rabba et 'Hayé Adam). Et selon tous, il est permis d'enfoncer la bougie, la veille de Chabbat, dans du sable ou une chose semblable, de sorte que, lorsque le feu y arrivera, il l'empêchera de brûler davantage et elle s'éteindra d'elle-même, car c'est une cause indirecte d'extinction (grama) (les A'haronim).
séif katan 18