Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 255 →- (א) אין עושין מדורה וכו' - וה"ה אם רוצה להסיק אז התנור של בית החורף נמי דינו כמדורה אא"כ התנור טוח בטיט דאז שרי [תו"ש] ומשמע דאם יש שיעור סמוך לחשיכה שתהא שלהבת עולה מאליה שפיר דמי אף בתנור שאינו טוח בטיט. ומ"מ נראה לי דלכתחלה נכון למנוע מהיסק סמוך לחשיכה אף באופן זה אלא יראה שיהיה אף גמר ההיסק בחול דמצוי הוא שנשאר אח"כ האודים בתנור ומוכרח הוא לכבותן לבסוף ע"י א"י כדי שלא יתקרר התנור אם ימתין עד שיכלו לגמרי ואינו נכון להביא עצמו לזה לכתחלה ואינו דומה להא שמתירין להסיק בשבת ע"י א"י לכתחלה במדינות הקרות דהתם אין לו עצה אחרת דמה שהסיק אתמול כבר נתקרר אבל הכא הרי יכול להסיק מקודם אם לא שהיה אונס בזה:(1) On ne fait pas de feu, etc. – et de même, s'il veut alors chauffer le poêle de la pièce d'hiver, sa règle est aussi comme celle d'un feu, à moins que le poêle ne soit enduit d'argile, car alors c'est permis (Tossefet Chabbat). Et il en ressort que, s'il y a le temps, près de la tombée de la nuit, que la flamme monte d'elle-même, c'est bien, même pour un poêle non enduit d'argile. Néanmoins, il me semble que lekhat'hila (a priori) il convient de s'abstenir de chauffer près de la tombée de la nuit, même dans ce cas, et de veiller à ce que même la fin du chauffage ait lieu en temps profane ; car il arrive souvent qu'il reste ensuite des tisons dans le poêle, et il est contraint finalement de les éteindre par un non-Juif, afin que le poêle ne refroidisse pas – ce qui arriverait s'il attendait qu'ils se consument entièrement ; et il ne convient pas de se mettre lekhat'hila dans cette situation. Et ce n'est pas comparable au fait qu'on permette lekhat'hila de chauffer le Chabbat par un non-Juif dans les pays froids, car là il n'a pas d'autre solution, ce qu'il a chauffé la veille s'étant déjà refroidi ; mais ici, il peut chauffer auparavant, à moins qu'il n'y ait eu en cela un cas de force majeure.
séif katan 1
- (ב) עד שיצית וכו' - דאל"ה חיישינן שמא יחתה ויניד העצים משתחשך:(2) À moins que le feu n'y ait pris, etc. – car sinon, on craint qu'il n'attise et ne remue les bois après la tombée de la nuit.
séif katan 2
- (ג) בלי סיוע - דהיינו שלא יהא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן כדי להבעיר:(3) Sans l'aide – c'est-à-dire qu'il n'ait pas besoin de dire : « Apporte du petit bois, et mettons-le dessous pour allumer. »
séif katan 3
- (ד) ברוב עביו - שיכנס האור מבפנים בתוך עביו עד רובו וגם שיתפשט ברוב היקפו מבחוץ:(4) Dans la plus grande partie de son épaisseur – que le feu pénètre à l'intérieur de son épaisseur jusqu'à la majeure partie, et aussi qu'il s'étende sur la plus grande partie de son pourtour à l'extérieur.
séif katan 4
- (ה) אסור ליהנות וכו' - פי' אפילו הודלקה אח"כ לגמרי וכמש"כ בסוף סימן רנ"ד בעססיות ותורמוסין דכל שעבר על דחז"ל אסור ליהנות עד מו"ש:(5) Il est interdit d'en profiter, etc. – c'est-à-dire même s'il s'est ensuite allumé complètement, comme il est écrit à la fin du siman 254 au sujet des pois et des lupins : quiconque a transgressé une parole de nos Sages, il lui est interdit d'en profiter jusqu'à la sortie de Chabbat.
séif katan 5
- (ו) וכשהודלקה כשיעור - פי' מבעוד יום קודם השבת:(6) Et lorsqu'il a été allumé selon la mesure – c'est-à-dire de jour, avant le Chabbat.
séif katan 6
- (ז) יכול להתחמם וכו' - הט"ז בסימן ער"ה כתב דמ"מ יש ליזהר שלא לישב בסמוך אצל זנבות האודים לפי שיש לחוש שמא יגע בהם לקרבם אצל המדורה אבל דעת הא"ר והתו"ש דלא חיישינן לזה ומותר להשתמש אפילו בסמוך להמדורה או התנור אם לא בדבר שצריך עיון רב או לקרות כנגדה דאז חיישינן שמא יטה וכדלקמן בסימן ער"ה:(7) On peut se chauffer, etc. – le Taz, au siman 275, a écrit qu'il faut néanmoins veiller à ne pas s'asseoir tout près des bouts des tisons, car on peut craindre qu'il ne les touche pour les rapprocher du feu. Mais l'avis de l'Eliya Rabba et du Tossefet Chabbat est qu'on ne craint pas cela, et il est permis d'en faire usage même tout près du feu ou du poêle, sauf pour une chose qui demande une grande attention, ou pour lire face à lui, car alors on craint qu'il n'incline la flamme, comme plus loin au siman 275.
séif katan 7
- (ח) ואפילו וכו' - דבמדורה מתוך שההיסק רב כל אחד מבעיר את חבירו:(8) Et même, etc. – car dans un feu, du fait que le combustible est abondant, chaque morceau allume l'autre.
séif katan 8
- (ט) של זפת וכו' - עיין בגמרא דה"ה שומן ושעוה וכל דבר הניתך:(9) De poix, etc. – voir dans la Guemara qu'il en est de même de la graisse, de la cire et de toute matière qui fond.
séif katan 9
- (י) של קש וגבבא - קש זנבי שבלים וגבבא שגובבין משדה אחר הקצירה:(10) De paille et de chaume – la paille (kach), ce sont les tiges des épis ; et le chaume (guevava), ce qu'on ramasse dans le champ après la moisson.
séif katan 10
- (יא) כשהם מפוזרים - הטעם דכיון שאחז בהן האור קצת מבעוד יום שוב הם דולקין מאליהן אבל כשהם אגודות או בסל שוב אין השלהבת יכולה ליכנס בהן והוא דעת הרי"ף והרמב"ם ודעת הי"א שהוא דעת הרא"ש והטור הוא להיפוך דכשהם מפוזרות כל אחת מהן לא תמצא את חברתה לבערה והם כבים והולכים הילכך צריכים רוב משא"כ כשהם נאגדים יחד וכן בגרעינין:(11) Lorsqu'ils sont éparpillés – la raison en est que, puisque le feu y a pris un peu de jour, ils brûlent ensuite d'eux-mêmes ; mais lorsqu'ils sont en bottes ou dans un panier, la flamme ne peut plus y pénétrer. C'est l'avis du Rif et du Rambam ; et l'avis du « certains disent », qui est celui du Roch et du Tour, est l'inverse : lorsqu'ils sont éparpillés, chacun ne trouve pas son voisin pour l'allumer, et ils vont en s'éteignant ; c'est pourquoi il faut que le feu ait pris dans la majeure partie ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'ils sont liés ensemble ; et de même pour les noyaux.
séif katan 11