Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 251 →- (א) העושה מלאכה - ופרקמטיא שרי ומ"מ משמע מהגמרא דזמן סגירת החנויות הוא קודם זמן הדלקת הנרות ועיין בבה"ל ולקמן בסימן רנ"ו במ"ב סק"א:(1) Celui qui fait un travail – mais le commerce est permis. Néanmoins, il ressort de la Guemara que le moment de la fermeture des boutiques est un peu avant le moment de l'allumage des bougies ; et voir le Biour Halakha, et plus loin au siman 256, dans la Michna Beroura, séif katan 1.
séif katan 1
- (ב) סימן ברכה - מאותה מלאכה שאף שירויח במקום זה יפסיד במקום אחר:(2) Signe de bénédiction – de ce travail-là : car bien qu'il gagne à cet endroit, il perdra à un autre endroit.
séif katan 2
- (ג) מנחה גדולה - היינו בשש ומחצה ומנחה קטנה היינו תשע ומחצה והסומך על המקילין לא הפסיד והשעות הם זמניות וכ"ז בעושה מלאכת עצמו אבל פועל הנשכר אצל בעה"ב בסתם איתא בחו"מ סימן של"א דזמנו הוא סמוך לשקיעת החמה ורק כדי שילך לביתו למלאות לו חבית מים ולצלות לו דג קטן ולהדליק לו את הנר אם לא במקום שיש מנהג קבוע לפסוק מקודם ועיין במ"א ובס' תו"ש:(3) Min'ha guedola – c'est-à-dire à six heures et demie (de la journée) ; et min'ha ketana, c'est-à-dire à neuf heures et demie ; et celui qui s'appuie sur les indulgents n'a pas perdu ; et les heures sont proportionnelles. Et tout cela concerne celui qui fait son propre travail ; mais pour un ouvrier engagé chez un maître de maison sans précision, il est rapporté dans le 'Hochen Michpat, au siman 331, que son heure d'arrêt est proche du coucher du soleil, et seulement le temps nécessaire pour qu'il aille chez lui se remplir une cruche d'eau, se griller un petit poisson et allumer la bougie – sauf à un endroit où il y a un usage fixe de s'arrêter avant. Et voir le Maguen Avraham et le livre Tossefet Chabbat.
séif katan 3
- (ד) דרך עראי - היינו אפילו בשכר:(4) De façon occasionnelle – c'est-à-dire même contre salaire.
séif katan 4
- (ה) ואינו נוטל וכו' - ואם הוא עני שאין לו מה יאכל שרי כדלקמן ס"ס תקמ"ב לענין חוה"מ וה"ה כל המלאכות המותרות בע"פ ובחוה"מ מותרות בע"ש [אחרונים] ואפילו יש לו לחם רק הוא צריך לצרכי שבת לענגו בבשר ודגים ומשקין טובים ג"כ יש לומר דשרי אבל בלא"ה יש ליזהר בזה מאד כי משמע מכמה פוסקים דמלבד דאין רואה סימן ברכה יש חשש איסור בזה [פמ"ג]:(5) Et qu'il ne prend pas, etc. – et s'il est pauvre et n'a pas de quoi manger, c'est permis, comme plus loin à la fin du siman 542, au sujet de 'hol hamoèd (demi-fête) ; et de même, tous les travaux permis la veille de Pessa'h et à 'hol hamoèd sont permis la veille de Chabbat [A'haronim]. Et même s'il a du pain, mais qu'il a besoin, pour les besoins de Chabbat, de faire délice au Chabbat avec de la viande, des poissons et de bonnes boissons, on peut aussi dire que c'est permis. Mais sinon, il faut y prendre très garde, car il ressort de plusieurs décisionnaires qu'outre le fait qu'il ne voit pas de signe de bénédiction, il y a en cela une crainte d'interdit [Peri Megadim].
séif katan 5
- (ו) לכתוב לחבירו בשכר - לכן יזהר ג"כ הכותב סת"ם שלא יכתוב בשכר אם לא שהוא צריך עתה למזוזה או ס"ת או תפלין או שהוא דחוק לצרכי שבת וכנ"ל:(6) D'écrire pour son prochain contre salaire – c'est pourquoi le scribe de STaM (rouleaux de Torah, tefilin et mezouzot) prendra garde aussi de ne pas écrire contre salaire, à moins qu'on n'ait besoin maintenant d'une mezouza, d'un Sefer Torah ou de tefilin, ou qu'il (le scribe) soit à court pour les besoins de Chabbat, comme ci-dessus.
séif katan 6
- (ז) מספר ישראל - היינו אפילו אם הספר נוטל שכר והטעם נראה לכל שעושה המסתפר לצורך שבת ולכן שרי ולא דמי לתיקון בגדים שאסור בנטילת שכר דהתם אין ניכר בפעולה שהוא לצורך שבת משא"כ בזה וע"כ יש ליזהר מלגלח לא"י. כתב המ"א שהאר"י ז"ל היה נזהר שלא לגלח אחר מנחה אפילו בע"ש וביארו כונתו דמ"ש אחר מנחה היינו אחר שהגיע זמן מנחה אבל לא מיירי שהתפלל מנחה והיינו דקאמר אפילו בע"ש דר"ל לא מיבעיא בחול קודם שהתפלל מנחה אלא אפילו לצורך שבת שהוא מצוה ג"כ לא היה מגלח אחר שהגיע זמן מנחה ולא התפלל והעולם שאינם נזהרים בזה אפילו אחר שהגיע זמן מנחה קטנה י"ל דכיון שקוראין לבהכ"נ לא חיישינן שיעבור עי"ז זמן התפלה:(7) Par un coiffeur juif – c'est-à-dire même si le coiffeur prend un salaire. Et la raison apparaît à tous : ce que fait celui qui se fait couper les cheveux est pour les besoins de Chabbat ; c'est pourquoi c'est permis. Et ce n'est pas comparable à la réparation des vêtements, interdite avec salaire, car là, il n'est pas visible dans l'acte que c'est pour les besoins de Chabbat, ce qui n'est pas le cas ici. C'est pourquoi le coiffeur juif doit prendre garde de ne pas raser un non-Juif. Le Maguen Avraham a écrit que le Ari, de mémoire bénie, prenait garde de ne pas se faire raser après min'ha, même la veille de Chabbat. Et l'on a expliqué son intention : ce qu'il a écrit, « après min'ha », c'est après que l'heure de min'ha est arrivée, et il ne parle pas du cas où il a prié min'ha ; et c'est pourquoi il dit « même la veille de Chabbat » : il veut dire, non seulement en semaine, avant d'avoir prié min'ha, mais même pour les besoins de Chabbat, ce qui est aussi une mitsva, il ne se faisait pas raser après que l'heure de min'ha était arrivée et qu'il n'avait pas prié. Et pour les gens qui n'y prennent pas garde, même après que l'heure de min'ha ketana est arrivée, on peut dire que, puisqu'on appelle le public à la synagogue, on ne craint pas que de ce fait l'heure de la prière ne passe.
séif katan 7
- (ח) ויש לאדם וכו' - לכן אין קובעין ישיבה באיזה מקומת בע"ש ובספר סדר היום כתב דאם רגיל ללמוד דבר שיש לו קצבה או שלומד עם רבים אל יבטלנו ופירש"י על הסדרא מקרי דבר שיש לו קצבה וע"כ לא גזרינן שמא ימשוך עד הלילה ואם לא ימצא אח"כ לקנות אזי לא יקבע הלימוד בבוקר ועיין לעיל בסי' ר"נ שהארכנו בזה בבה"ל:(8) Et l'homme doit, etc. – c'est pourquoi, en certains endroits, on ne tient pas de yechiva (séance d'étude) la veille de Chabbat. Et le livre Seder HaYom a écrit que s'il a l'habitude d'étudier une chose qui a une mesure délimitée, ou qu'il étudie avec le public, qu'il ne l'annule pas ; et l'étude de Rachi sur la sidra (section hebdomadaire) est appelée une chose qui a une mesure délimitée ; c'est pourquoi on ne décrète pas de peur qu'il ne se prolonge jusqu'à la nuit. Et s'il ne trouvera pas ensuite à acheter les besoins de Chabbat, alors il ne fixera pas l'étude le matin. Et voir plus haut au siman 250, où nous nous sommes étendus là-dessus dans le Biour Halakha.
séif katan 8
- (ט) כדי שיכין - ואם יש לו משרת שיכין בשבילו אין צריך וכ"ש אם הכין ביום ה' בודאי יוכל ללמוד כדרכו. מיהו מ"מ צריך לתקן איזה דבר לכבוד שבת ואפילו יש לו כמה עבדים כמ"ש בסימן ר"נ:(9) Afin de préparer – et s'il a un serviteur qui prépare pour lui, ce n'est pas nécessaire ; et à plus forte raison, s'il a préparé le jeudi, il peut certainement étudier comme à son habitude. Toutefois, il doit néanmoins préparer quelque chose pour l'honneur du Chabbat, même s'il a plusieurs serviteurs, comme cela est écrit au siman 250.
séif katan 9