Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 242 →- (א) אפילו וכו' - הנה עיקר מצות עונג שבת נתפרש לנו על ידי הנביאים וכמו שנאמר וקראת לשבת עונג ויש פוסקים שס"ל דעיקרו הוא מן התורה שהשבת הוא בכלל מקראי קודש שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש וגו' ומקרא קודש פירשו חז"ל בספרא דהיינו לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה והפליגו חז"ל [בשבת קי"ח] מאד במצוה זו ואמרו דכל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים וניצול משעבוד מלכיות וזוכה עבור זה לעשירות ועי"ש עוד כמה מאמרים בענין זה. והנה בגדר מצוה זו יש ג' מאמרי חז"ל בזה א) הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג [ולפי שמן הסתם רוב בני אדם עיקר ענוגם בבשר ויין ומגדנות לכך איתא בסימן ר"נ ס"ב דירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו]. ב) הא דאמרו דאפילו דבר מועט שעשאו לכבוד שבת קיים מצות עונג שבת ואפי' כסא דהרסנא (היינו דגים קטנים מטוגנין בשמנן) ג) הא דאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות וחילוק כל אלו המאמרים הוא באופן זה דהיינו למאן דאפשר ליה צריך לכבדו כפי יכלתו ומי שהשעה דחוקה לו ביותר היינו שאין לו רק מזון ב' סעודות לשבת בזה אמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואינו מחויב לא בג' סעודות ולא בכסא דהרסנא ומי שיש לו ממון כדי לקנות מזה מזון ג' סעודות ויותר מזה קצת מחויב להוציא אותן על שבת כדי שיקיים ג' סעודות וכסא דהרסנא וה"ה מי שאין לו כלום והוא מוטל הכל על הצדקה הרי הגבאים מחויבים ליתן לו ג' סעודות וכסא דהרסנא עכ"פ ובאדם נכבד הכל לפי כבודו וכמו שנתבאר ביו"ד בסי' רנ"ג. ולא אמרינן בזה עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות דלא אמרינן הכי אלא במי שעדיין לא נצטרך ליטול אבל מי שכבר בא לידי מדה זו לפשוט ידו וליטול נותנים לו הכל כנ"ל [ובמקומות שנוהגין הגבאים לקבוע לעניים רק שתי סעודות ולא הסעודה ג' לאו שפיר עבדי ועכ"פ בימות הקיץ בודאי יזהרו בזה] ולזה בא השו"ע לומר דאם יש לו גם מעט משלו צריך לדחוק עצמו לכבד ולענג שבת כראוי כיון דאפשר לו ויש בידו להוציא ע"ז ולא סגי בכסא דהרסנא לחוד ולזה סיים דיצמצם בשאר ימים מהוצאותיו כדי שיהא נשאר לו זה לכבוד שבת. ועיין בט"ז ותוספות שבת ושארי אחרונים שכתבו דאף מי שהשעה דחוקה לו ביותר דהוא פטור מדינא מסעודה ג' וכסא דהרסנא מ"מ נכון מאד שיראה להשתדל להיות עכ"פ מן הכת האמצעית דהיינו בקיום ג' סעודות וכסא דהרסנא:(1) Même, etc. – Voici : l'essentiel de la mitsva de oneg Chabbat (le délice du Chabbat) nous a été explicité par les prophètes, comme il est dit : « Et tu appelleras le Chabbat délice » (Isaïe 58, 13). Et certains décisionnaires pensent que son fondement est de la Torah, car le Chabbat fait partie des « convocations saintes », comme il est dit : « Et le septième jour est un Chabbat de repos complet, une convocation sainte », etc. (Lévitique 23, 3) ; et « convocation sainte », nos Sages l'ont expliqué dans le Sifra : c'est-à-dire le sanctifier et l'honorer par un vêtement propre, et le délecter par le plaisir du manger et du boire. Nos Sages ont beaucoup exalté cette mitsva (Chabbat 118) et ont dit que quiconque délecte le Chabbat, on lui donne un héritage sans limites, il est sauvé de l'asservissement aux royaumes, et il mérite par cela la richesse ; et vois là-bas encore plusieurs enseignements à ce sujet.
Or, quant à la définition de cette mitsva, il y a trois enseignements de nos Sages : 1) ce qu'ils ont dit, qu'il faut le délecter avec de gros poissons, des têtes d'ail et un plat de bettes, car c'était un mets important à leur époque ; et de même en chaque endroit, selon son usage, on le délectera par les mets et les boissons qui sont pour eux un délice important [et puisque, a priori, pour la plupart des gens l'essentiel du délice est la viande, le vin et les douceurs, c'est pourquoi il est écrit au siman 250, séif 2, qu'il abondera en viande, en vin et en douceurs selon ses moyens]. 2) Ce qu'ils ont dit, que même une petite chose qu'il a faite en l'honneur du Chabbat, il a accompli la mitsva de oneg Chabbat, et même un plat de harsana (c'est-à-dire de petits poissons frits dans leur graisse). 3) Ce que Rabbi Akiva a dit : « Fais de ton Chabbat un jour profane, et n'aie pas besoin des créatures. »
Et la distinction entre tous ces enseignements est de cette manière : celui qui le peut doit l'honorer selon ses moyens ; et celui dont la situation est extrêmement serrée, c'est-à-dire qui n'a que la nourriture de deux repas pour Chabbat, c'est à son sujet que Rabbi Akiva a dit : « Fais de ton Chabbat un jour profane et n'aie pas besoin des créatures », et il n'est obligé ni de trois repas ni du plat de harsana ; et celui qui a de l'argent pour acheter avec la nourriture de trois repas, et un peu plus que cela, est obligé de le dépenser pour Chabbat, afin d'accomplir les trois repas et le plat de harsana. Et il en est de même de celui qui n'a rien et dont tout repose sur la tsedaka : les administrateurs (gabbaïm) sont obligés de lui donner en tout cas trois repas et un plat de harsana ; et pour une personne honorable, tout est selon son honneur, comme il a été expliqué dans le Yoré Dé'a, au siman 253. Et on ne dit pas en cela « fais de ton Chabbat un jour profane et n'aie pas besoin des créatures », car on ne le dit que pour celui qui n'a pas encore eu besoin de prendre (de la charité) ; mais celui qui en est déjà arrivé à ce degré de tendre la main et de prendre, on lui donne tout, comme ci-dessus [et dans les endroits où les gabbaïm ont l'usage de fixer pour les pauvres seulement deux repas, et non le troisième repas, ils n'agissent pas bien ; et en tout cas, pendant les jours d'été, ils y prendront certainement garde].
Et c'est pour cela que le Choulhan Aroukh vient dire que s'il a même un peu de ce qui lui appartient, il doit se restreindre pour honorer et délecter le Chabbat comme il convient, puisqu'il le peut et qu'il a de quoi dépenser pour cela, et le plat de harsana seul ne suffit pas ; et c'est pour cela qu'il conclut qu'il réduira ses dépenses les autres jours, afin qu'il lui reste de quoi honorer le Chabbat. Et vois le Taz, les Tossefot Chabbat et les autres A'haronim, qui ont écrit que même celui dont la situation est extrêmement serrée, qui est exempt selon la stricte loi du troisième repas et du plat de harsana, néanmoins il est très bon qu'il veille à s'efforcer d'être en tout cas de la catégorie intermédiaire, c'est-à-dire d'accomplir les trois repas et le plat de harsana.séif katan 1
- (ב) לכבד את השבת - וטוב ליזהר שלא יפחות משני תבשילין גם טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער וכדלקמן בסי' רפ"ח אם מוכרי הדגים מייקרין השער נכון לתקן שלא יקנו דגים איזה שבתות עד שיעמוד השער על מקומו והנה בבה"ט הביא דלא יעשו תקנה רק אם הוסיפו המקח יתר על שליש מכמו שהיה מקדם אבל בא"ר ובפמ"ג כתבו דאף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים. עוד כתב שם דאין בזה משום בטול מצות עונג דיש לענג השבת במאכלים אחרים. אם תקנו לאסור לאכול דגים כמה שבתות ואחד קנה מקודם מותר:(2) Pour honorer le Chabbat – Et il est bien de veiller à ne pas faire moins de deux plats cuisinés. Il est bien aussi de manger à chacun des trois repas du poisson, à moins qu'ils ne lui conviennent pas selon sa nature, ou qu'il les déteste, car le Chabbat a été donné pour le délice et non pour la peine, comme plus loin au siman 288. Si les vendeurs de poissons font monter le prix, il convient d'instituer (un règlement) qu'on n'achète pas de poissons pendant quelques Chabbatot, jusqu'à ce que le prix revienne à sa place. Or le Baer Heitev a rapporté qu'on ne fera de règlement (takana) que s'ils ont augmenté le prix de plus d'un tiers par rapport à ce qu'il était auparavant ; mais l'Eliya Rabba et le Peri Megadim ont écrit que même pour une hausse de moins d'un tiers, il faut faire un règlement, à cause des pauvres. Il a encore écrit là qu'il n'y a pas en cela d'annulation de la mitsva de oneg, car on peut délecter le Chabbat par d'autres mets. Si l'on a institué d'interdire de manger du poisson pendant quelques Chabbatot, et que quelqu'un en avait acheté auparavant, c'est permis (de le manger).
séif katan 2
- (ג) למי שהשעה וכו' - ומיירי כשאין לו משכונות ללות עליהם ובלא משכון אין יכול להשיג דאל"ה צריך ללות כדי שלא לבטל מצות עונג שבת וכמו שאחז"ל שאומר הקב"ה בני לוו עלי ואני פורע:(3) Pour celui dont la situation, etc. – Et il s'agit d'un cas où il n'a pas de gages pour emprunter sur eux, et sans gage il ne peut pas obtenir de prêt ; car sinon, il doit emprunter afin de ne pas annuler la mitsva de oneg Chabbat, comme nos Sages ont dit que le Saint, béni soit-Il, dit : « Mes enfants, empruntez à Mon compte, et c'est Moi qui rembourse. »
séif katan 3
- (ד) כדי לכבד השבת - דבמזונות של שבת ויו"ט אם מוסיף מוסיפין לו וכמו שאחז"ל כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה ויש ליזהר שלא יוסיף בהן פן לא קצבו לו כ"כ חוץ מהוצאות שבת ויו"ט והוצאות בניו לת"ת שאם מוסיף מוסיפין לו [טור] לוין ברבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצוה והיינו מא"י או מישראל בדרך היתר. אם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת לא יאכלנו בחול כ"כ בס"ח ועיין לקמן בסימן תרצ"ד ס"ב דדעת הש"ע שם דהעני יכול לשנות במגבת פורים למה שירצה אף דגבוהו לצורך פורים אכן גם שם יש מחמירין בזה עיין בטור שם:(4) Pour honorer le Chabbat – car pour la nourriture de Chabbat et de Yom Tov, s'il ajoute, on lui ajoute (du Ciel), comme nos Sages ont dit : toute la subsistance de l'homme lui est fixée de Roch Hachana à Roch Hachana ; et il faut veiller à ne pas y ajouter (dans ses dépenses ordinaires), de peur qu'on ne lui ait pas fixé autant, sauf les dépenses de Chabbat et de Yom Tov, et les dépenses pour l'étude de la Torah de ses fils, car s'il ajoute, on lui ajoute (le Tour). On emprunte à intérêt pour les besoins d'un repas de Chabbat ou d'un repas de mitsva, c'est-à-dire d'un non-Juif, ou d'un Juif de manière permise. Si on lui a envoyé un aliment pour qu'il le mange à Chabbat, il ne le mangera pas en semaine ; ainsi l'a écrit le Sefer 'Hassidim. Et vois plus loin, au siman 694, séif 2, que l'avis du Choulhan Aroukh là-bas est que le pauvre peut changer l'affectation de la collecte de Pourim pour ce qu'il veut, bien qu'on l'ait collectée pour les besoins de Pourim ; cependant là aussi certains sont rigoureux à ce sujet, vois le Tour là-bas.
séif katan 4
- (ה) מפני וכו' - היינו כדי שיהיו לבנים לשבת אבל לא בע"ש כדי שיהיו פנוים להתעסק בצרכי שבת ולפ"ז צריך ליזהר שלא לילך בחלוק אחד כמה שבתות כדי שלא לעבור על תקנות עזרא:(5) Parce que, etc. – c'est-à-dire (qu'on lave le jeudi) afin qu'ils soient blancs pour Chabbat, mais non la veille de Chabbat, afin qu'ils soient libres de s'occuper des besoins de Chabbat. Et d'après cela, il faut veiller à ne pas porter une seule chemise pendant plusieurs Chabbatot, afin de ne pas transgresser les règlements d'Ezra.
séif katan 5
- (ו) כדי שיעור חלה - היינו מלבד שהלישה והאפיה הוא מכלל כבוד שבת ויו"ט כמו שמסיים לבסוף עוד יש בזה טעם כדי לקיים מצות חלה לפי שאיבדה את אדה"ר שהיה חלתו של עולם שנברא בע"ש ועיין באחרונים דאפילו הנוהגין לאכול פת פלטר של א"י בחול מ"מ בשבת ויו"ט נכון ליזהר שלא לאכול כ"א מפת ישראל מפני כבוד השבת ויו"ט. ופשוט דאם הוא אנוס שאין לו על מה לקדש כ"א על פת של אינם יהודים כמו שמצוי לאנשי חיל העברים יכול לקדש עליו:שהיה מכוסה למעלה ולמטה - בטל ואף זה מכוסה הבשר בין דפי העיסה:(6) La mesure de la 'hala – c'est-à-dire : outre que le pétrissage et la cuisson font partie de l'honneur du Chabbat et du Yom Tov, comme il conclut à la fin, il y a encore en cela une raison : afin d'accomplir la mitsva de la 'hala (prélèvement sur la pâte), parce qu'elle (la femme) a fait perdre Adam HaRichon, qui était la 'hala du monde, créé la veille de Chabbat. Et vois les A'haronim : même ceux qui ont l'usage de manger en semaine le pain du boulanger non juif (pat paltèr), néanmoins à Chabbat et à Yom Tov, il convient de veiller à ne manger que du pain juif (pat Israël), à cause de l'honneur du Chabbat et du Yom Tov. Et il est simple que s'il est contraint, n'ayant sur quoi faire le Kiddouch que sur du pain de non-Juifs, comme c'est fréquent pour les soldats juifs, il peut faire le Kiddouch dessus.
Qui était couvert en haut et en bas – il est annulé ; et celui-ci aussi, la viande est couverte entre les feuilles de la pâte.séif katan 6
- (ז) ולא ראיתי וכו' - ובמקומותינו המנהג לאכלן [שכנה"ג]:(7) Et je n'ai pas vu, etc. – Et dans nos contrées, l'usage est de les manger (Knesset HaGuedola).
séif katan 7