Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 234 →- (א) מנחה גדולה - הוא משש שעות ומחצה ומנחה קטנה הוא מתשע ומחצה ולמעלה ורוצה להתפלל שניהם אחת לחיוב ואחת לנדבה וכמו דקי"ל בסימן ק"ז דיכול אדם להתפלל כמה שירצה בתורת נדבה ובלבד שיחדש דבר בתפלתו שהוא לנדבה ע"ש:(1) Min'ha guedola – elle va de six heures et demie (du jour), et la Min'ha ketana va de neuf heures et demie et au-delà ; et il veut prier les deux, l'une en tant qu'obligation et l'autre en tant que prière volontaire (nedava), comme nous l'avons établi au siman 107 : une personne peut prier autant qu'elle le souhaite à titre de prière volontaire, à condition d'innover quelque chose dans sa prière pour montrer qu'elle est volontaire ; voir là-bas.
séif katan 1
- (ב) אין ראוי וכו' - דאף דלעולם מתפללין החוב מקודם ואח"כ הרשות הכא קודם תשע ומחצה לא הגיע עוד עיקר זמן מנחה שעיקר זמנה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה שהיה זמן הקרבת התמיד בכל יום כנ"ל בסימן רל"ג:(2) Il ne devrait, etc. – car bien que l'on prie toujours d'abord la prière obligatoire et ensuite la prière facultative, ici, avant neuf heures et demie, l'essentiel du temps de Min'ha n'est pas encore arrivé, car l'essentiel de son temps, lekhat'hila, est de neuf heures et demie et au-delà, ce qui était le moment de l'offrande du tamid chaque jour, comme dit plus haut, siman 233.
séif katan 2
- (ג) ואם יתפלל וכו' - דבדיעבד יצא י"ח במנחה גדולה כנ"ל בסי' רל"ג ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה:(3) Et s'il prie, etc. – car bediavad, il s'acquitte de son obligation par la Min'ha guedola, comme dit plus haut, siman 233. Et s'il a prié sans précision [sans avoir explicitement l'intention de prier à titre volontaire], il semble aussi qu'elle compte comme prière obligatoire, et il priera la seconde à titre volontaire s'il le souhaite.
séif katan 3
- (ד) אא"כ מכיר וכו' - ובריש סימן ק"ז משמע דבעינן ג"כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי:(4) Que s'il se connaît, etc. – au début du siman 107, il ressort qu'il faut aussi qu'il y innove quelque chose. Il est possible que, lorsqu'il se connaît lui-même comme capable de bien se concentrer et que c'est une bonne prière, on n'exige pas d'innovation ; mais d'après la formulation du Tour, il ne ressort pas cela.
séif katan 4
- (ה) אין לומר אשרי וכו' - ואם אמרו בלא מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור א' ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבהמ"ד בלא מנין ואח"כ קורין בבהמ"ד אנשים להשלים המנין לא יפה עושים דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הוא משום שנתקדש השם ברבים וא"כ בעינן שיהיו עשרה בבהמ"ד בעת הלימוד מיהו אפשר ללמוד משנה אחת וכיו"ב אחר שהתאספו עשרה אנשים ולומר קדיש:(5) On ne dit l'Achré, etc. – et si on l'a dit sans minyan, et qu'ensuite un minyan est arrivé, on dira un psaume et ensuite on dira le Kaddich. Et de même, lorsqu'on étudie à la maison d'étude (beit hamidrach) sans minyan, et qu'ensuite on appelle des gens dans la maison d'étude pour compléter le minyan, on n'agit pas bien (en disant alors le Kaddich), car la raison essentielle du Kaddich après l'étude est que le Nom divin a été sanctifié en public ; il faut donc qu'il y ait dix personnes dans la maison d'étude au moment de l'étude. Toutefois, il est possible d'étudier une michna ou quelque chose de semblable après que dix hommes se sont rassemblés, et de dire le Kaddich.
séif katan 5
- (ו) פרשת התמיד - וטוב ג"כ לומר פטום הקטורת אך כ"ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו"ה יש אנשים שנכשלין בזה:(6) Le passage du tamid – et il est bien aussi de dire le passage « Pitoum haketorèt » (la composition de l'encens). Mais tout cela seulement si le temps de la prière ne passe pas ; mais s'il y a une crainte que le temps de la prière ne passe, il sautera même l'Achré. Et, à cause de nos nombreuses fautes, il y a des gens qui trébuchent sur ce point.
séif katan 6
- (ז) קודם אשרי - ט"ז ומ"א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן. כתב הטור סדר תפלת המנחה אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ חוזר התפלה כמו בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וגו' ואומרים קדיש שלם וכו' וכתבו הפוסקים דאם התפללו מנחה סמוך לחשיכה ונמשכו באמירת אבינו מלכנו או שארי תחנונים אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל:(7) Avant l'Achré – le Taz et le Maguen Avraham ont écrit qu'il faut le dire après l'Achré, mais tel n'est pas l'usage. Le Tour a écrit : « L'ordre de la prière de Min'ha : on dit l'Achré et le Kaddich, on prie les dix-huit bénédictions (Amida), et l'officiant répète la prière comme à Cha'harit ; on tombe sur sa face (Ta'hanoun), on dit “Vaana'hnou lo neda”, etc., et on dit le Kaddich complet, etc. » Et les décisionnaires ont écrit que si l'on a prié Min'ha peu avant la tombée de la nuit, et qu'on s'est prolongé dans la récitation d'« Avinou Malkénou » ou d'autres supplications après la prière jusqu'à ce qu'il fasse nuit, on ne dit pas le Kaddich « Titkabal », car la prière a eu lieu en fait le jour (précédent) ; mais s'il est arrivé que la prière elle-même se soit prolongée dans la nuit [comme la prière de Ne'ila], on dit le Kaddich « Titkabal ».
séif katan 7
- (ח) אם שכח וכו' - ואם הזיד עיין לעיל בק"ח ס"י:(8) S'il a oublié, etc. – et s'il l'a omise délibérément, voir plus haut, siman 108, séif 10.
séif katan 8
- (ט) קודם תפלה - עיין לעיל בסי' ק"ח סקי"ד במ"ב:(9) Avant la prière – voir plus haut, siman 108, séif katan 14, dans la Michna Beroura.
séif katan 9