Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 218 →- (א) כגון מעברות הים - מקום שעברו ישראל בים ביבשה:(1) Par exemple les passages de la mer – L'endroit où Israël a traversé la mer à pied sec.
séif katan 1
- (ב) ומעברות הירדן - מקום שעברו ישראל בירדן בחרבה בימי יהושע:(2) Et les passages du Jourdain – L'endroit où Israël a traversé le Jourdain à sec, à l'époque de Yehochoua.
séif katan 2
- (ג) ומעברות נחלי ארנון - מפורש בש"ס שהיו שני הרים ועמק ביניהם שהיו ישראל צריכין לעבור דרך אותו עמק ונחבאו האמוריים במערות שעשו בהרים בצדי העמק כדי שיפלו עליהם פתאום בעברם בעמק ונעשה נס שנדבקו ההרים זה בזה בעבור ארון ברית ה' עליהם ונהרגו כולם שם:(3) Et les passages des torrents de l'Arnon – Il est expliqué dans le Talmud qu'il y avait deux montagnes avec une vallée entre elles, et Israël devait passer par cette vallée. Les Emorites s'étaient cachés dans des grottes qu'ils avaient creusées dans les montagnes, sur les côtés de la vallée, afin de tomber sur eux soudainement lorsqu'ils passeraient dans la vallée. Et il se produisit un miracle : les montagnes se rapprochèrent l'une de l'autre au passage de l'Arche de l'alliance de Hachem, et ils furent tous tués là.
séif katan 3
- (ד) של בית חורון - שהושלכו מן השמים על האומות שנלחמו עם יהושע כדכתיב בקרא:(4) De Beit 'Horon – Qui furent jetées du ciel sur les nations qui combattaient Yehochoua, comme il est écrit dans le verset (Josué 10, 11).
séif katan 4
- (ה) ואבן שבקש וכו' - כדמפורש באגדה שעקר הר בת תלתא פרסא כדי להפילו על ישראל ונעשה נס שלא היה יכול להפילו ע"ש בברכות נ"ד ע"ב ועיין בבה"ל:(5) Et la pierre qu'Og voulut, etc. – Comme il est expliqué dans l'aggada : il arracha une montagne de trois parsaot (de large) pour la faire tomber sur Israël, et il se produisit un miracle, de sorte qu'il ne put la faire tomber ; voir là-bas, dans Berakhot 54b, et voir le Biour Halakha.
séif katan 5
- (ו) וחומת יריחו - שנבלעה במקומה:(6) Et la muraille de Jéricho – Qui fut engloutie sur place.
séif katan 6
- (ז) מברך שעשה נסים - כתב המ"א לכאורה משמע דדוקא הנך וכדומה שניכר הנס מתוך המקום [פי' שבראותנו מעברות הים נזכרים אנחנו שהמים אלו נחצו לגזרים וכן בירדן היה נס במים גופא כדכתיב בקרא וכן אבני אלגביש יודעים אנו שאלו הם האבנים שבהם נעשה הנס] אבל בלא"ה כגון בבואנו סמוך לירושלים שקרה שם נס בעת מלחמת סנחרב שיצא מלאך ה' והמית כל המחנה אין מברכין על כגון זה שעשה נסים שאין הנס ניכר מתוך המקום [פי' אע"ג שאפשר לכוין מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס] מיהו על נס שלו אפי' אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך:(7) Récite : « Qui a fait des miracles » – Le Maguen Avraham a écrit qu'à première vue, il ressort que cela ne vaut que pour ces exemples et ceux qui leur sont semblables, où le miracle est reconnaissable à partir de l'endroit [explication : lorsque nous voyons les passages de la mer, nous nous souvenons que ces eaux ont été fendues en morceaux ; de même pour le Jourdain, le miracle a eu lieu dans l'eau elle-même, comme il est écrit dans le verset ; de même pour les pierres de grêle, nous savons que ce sont les pierres par lesquelles le miracle a été fait]. Mais sinon, par exemple lorsque nous arrivons près de Jérusalem, où il s'est produit un miracle lors de la guerre de Sanhériv, quand l'ange de Hachem sortit et tua tout le camp, on ne récite pas, dans un cas comme celui-là, « Qui a fait des miracles », car le miracle n'est pas reconnaissable à partir de l'endroit [explication : bien qu'il soit possible de déterminer l'endroit où le miracle a été fait, néanmoins le miracle n'est pas reconnaissable, puisque le miracle ne s'est pas produit dans la terre elle-même]. Toutefois, pour son propre miracle, même s'il n'est pas reconnaissable à partir de l'endroit, dès qu'il arrive à l'endroit où le miracle s'est produit, il récite la bénédiction.
séif katan 7
- (ח) ובין שאר ברכות וכו' - הנזכרים בסימן שאחר זה:(8) Comme les autres bénédictions, etc. – Mentionnées dans le siman qui suit celui-ci.
séif katan 8
- (ט) בהזכרת שם ומלכות - וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות:(9) Avec la mention du Nom et de la royauté – Et il faut dire aussi « Tu » et « notre D.ieu », comme dans les autres bénédictions complètes.
séif katan 9
- (י) אין מברכין עליו - אלא אותם שנעשה להם הנס בעצמם:(10) On ne récite pas de bénédiction – Sauf ceux pour qui le miracle a été fait eux-mêmes.
séif katan 10
- (יא) משלשים לשלשים - חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה:(11) De trente jours en trente jours – Sans compter le jour où il a vu et sans compter le jour où il se trouve maintenant.
séif katan 11
- (יב) ואז הם וכו' - וקודם לכן אסור וברכתו לבטלה:(12) Et alors elles sont, etc. – Mais avant cela, c'est interdit, et sa bénédiction est prononcée en vain.
séif katan 12
- (יג) חובה - ואין להקשות מ"ש מברכת רעמים וזועות וברכת בשמים שמברך בכל פעם ואפילו בו ביום [עיין לעיל סימן רי"ז וסימן רכ"ז] דשאני התם שמברך ארעמים וזיקים חדשים וכמו כן ברכת הבושם מברך אריח חדש שנודף תמיד משא"כ הכא שלא נתחדש שום דבר מזמן שבירך ע"כ לא חשיב לברוכי אא"כ עבר זמן מרובה כל' יום:(13) Obligatoires – Et il n'y a pas lieu d'objecter : en quoi est-ce différent de la bénédiction sur les tonnerres et les tremblements de terre, et de la bénédiction sur les aromates, qu'on récite à chaque fois, même le jour même [voir plus haut, siman 217, et siman 227] ? Car là-bas c'est différent : on récite la bénédiction sur des tonnerres et des éclairs nouveaux ; de même, la bénédiction sur l'aromate se récite sur une odeur nouvelle qui se dégage continuellement. Il n'en est pas ainsi ici, où rien de nouveau ne s'est produit depuis le moment où il a récité la bénédiction ; c'est pourquoi la vue n'est pas considérée comme importante au point de réciter une bénédiction, à moins qu'un long temps, comme trente jours, ne soit passé.
séif katan 13
- (יד) שנעשה נס ליחיד - וכבר מבואר בס"ב דכל זמן שלא נעשה נס לרוב ישראל כיחיד דיינינן ליה:(14) Où un miracle a été fait pour un particulier – Et il a déjà été expliqué au séif 2 que, tant qu'un miracle n'a pas été fait pour la majorité d'Israël, nous le jugeons comme un miracle fait à un particulier.
séif katan 14
- (טו) אבל הוא עצמו וכו' - היינו כשחוזר ומגיע שם אחר שקרא לו הנס ומפעם הראשונה ואילך אינו מברך כשמגיע שם אא"כ עברו שלשים יום מברכה ראשונה וכבסעיף ג':(15) Mais lui-même, etc. – C'est-à-dire lorsqu'il revient et arrive là après que le miracle lui est arrivé. Et à partir de la première fois, il ne récite plus la bénédiction lorsqu'il arrive là, à moins que trente jours ne se soient écoulés depuis la première bénédiction, comme au séif 3.
séif katan 15
- (טז) וכל יוצאי ירכו - עיין בא"ר שהכריע דבנו ובן בנו צריכין לברך בין שנולדו קודם שקרה הנס ובין שנולדו לאחר מכן משום כבוד אביהם ומנכד ואילך אין מברכין אא"כ נולדו אבותיהם אחר שקרה הנס לאביהם הראשון דבזה הם שותפים כולם באותו הנס:(16) Et tous ses descendants – Voir l'Eliya Rabba, qui a tranché que son fils et le fils de son fils doivent réciter la bénédiction, qu'ils soient nés avant que le miracle ne se produise ou après, par respect pour leur père. Et à partir de l'arrière-petit-fils, on ne récite pas la bénédiction, à moins que leurs pères ne soient nés après que le miracle est arrivé à leur premier ancêtre, car dans ce cas, ils ont tous part à ce miracle.
séif katan 16
- (יז) שעשה נס לאבי - זה קאי על בן ומבן הבן ואילך יברך שעשה נס לאבותי או לאבי אבא:(17) « Qui a fait un miracle pour mon père » – Cela concerne le fils ; et à partir du fils du fils, il récitera : « Qui a fait un miracle pour mes pères » ou « pour le père de mon père ».
séif katan 17
- (יח) כל שאר המקומות - זהו דוקא ביחיד אבל בנסי רבים שמחוייב כ"א להזכיר לברך כשמגיע למקום הנס א"צ להזכיר כל המקומות שנעשו בהם נסים לישראל וגם ביחיד גופא כתב המ"א דדוקא הוא בעצמו אבל בנו אינו מחויב להזכיר כל הנסים שנעשו לאביו:(18) Tous les autres endroits – Cela ne vaut que pour un particulier ; mais pour les miracles collectifs, pour lesquels chacun est obligé de réciter la bénédiction lorsqu'il arrive à l'endroit du miracle, il n'a pas besoin de mentionner tous les endroits où des miracles ont été faits pour Israël. Et même pour le particulier lui-même, le Maguen Avraham a écrit que cela ne vaut que pour lui-même ; mais son fils n'est pas obligé de mentionner tous les miracles qui ont été faits pour son père.
séif katan 18
- (יט) ויכלול כולם - וצריך להזכיר מתחלה מקום שעומד בו ואח"כ יזכיר שארי מקומות. ודע שאף שכלל שארי נסים מ"מ אם פגע אח"כ המקום שנעשו לו שארי נסים מברך עוד הפעם אפילו בו ביום:(19) Et il les inclura tous – Et il doit mentionner d'abord l'endroit où il se trouve, et ensuite il mentionnera les autres endroits. Et sache que, bien qu'il ait inclus les autres miracles, néanmoins, s'il arrive ensuite à l'endroit où les autres miracles lui ont été faits, il récite la bénédiction encore une fois, même le jour même.
séif katan 19
- (כ) צריך לברך - ונוסחתו ברוך וכו' שעשה נס לרבי במקום הזה ומיירי ברבו מובהק ופשוט דדוקא הוא אבל בניו אינם מחוייבים בכבוד רבו ואין מברכים אניסו:(20) Il doit réciter la bénédiction – Et sa formule est : « Béni sois-Tu, etc., qui a fait un miracle pour mon maître en cet endroit ». Et il s'agit de son maître principal (rabbo mouvhak, celui dont il a reçu l'essentiel de son savoir). Et il est évident que cela ne vaut que pour lui ; mais ses fils ne sont pas obligés d'honorer son maître et ne récitent pas de bénédiction sur son miracle.
séif katan 20
- (כא) אם רואה האדם וכו' - וכגון שמחוייב לברך אניסו כאביו ורבו או אדם מסויים:(21) S'il voit la personne, etc. – Par exemple, lorsqu'il est obligé de réciter la bénédiction sur son miracle, comme pour son père, son maître ou un homme éminent.
séif katan 21
- (כב) כמו שמברך וכו' - ולפ"ז כל שלשים שלא ראה לאותו האיש כשפוגע בו אח"כ חייב לברך ונוסח הברכה ברוך אתה וכו' שעשה נס לאבי או לרבי ובאדם מסויים יברך שעשה נס לאדם הזה או ברוך שעשה לך נס:(22) Comme il la récite, etc. – Et d'après cela, chaque fois qu'il n'a pas vu cet homme pendant trente jours, lorsqu'il le rencontre ensuite, il est obligé de réciter la bénédiction. Et la formule de la bénédiction est : « Béni sois-Tu, etc., qui a fait un miracle pour mon père », ou « pour mon maître » ; et pour un homme éminent, il récitera : « Qui a fait un miracle pour cet homme », ou : « Béni soit Celui qui t'a fait un miracle ».
séif katan 22
- (כג) כיואב בן צרויה - שהיה מפורסם בכל ישראל לראש ולשלטון ועיין בבה"ל:(23) Comme Yoav ben Tserouya – Qui était connu de tout Israël comme chef et dirigeant ; et voir le Biour Halakha.
séif katan 23
- (כד) שנתקדש בו - ר"ל ע"י הנס לפיכך חשוב נס זה יותר וצריך כל אחד לברך עליו וכדמסיים לפיכך וכו' ועיין בבה"ל:(24) Par lequel le Nom du Ciel a été sanctifié – C'est-à-dire par le miracle ; c'est pourquoi ce miracle est plus important, et chacun doit réciter la bénédiction sur lui, comme le Choulhan Aroukh le conclut : « C'est pourquoi, etc. » Et voir le Biour Halakha.
séif katan 24
- (כה) שעשה נס לצדיקים - ובאדם מסויים מברך ברוך שעשה נס לפלוני במקום הזה ופורט שמו:(25) « Qui a fait un miracle pour les justes » – Et pour un homme éminent, il récite : « Béni soit Celui qui a fait un miracle pour Untel en cet endroit », et il précise son nom.
séif katan 25
- (כו) אשתו של לוט - כשהיא נציב מלח:(26) La femme de Loth – Lorsqu'elle est transformée en statue de sel.
séif katan 26
- (כז) מברך שתים - ואע"פ שאין רואה קברו של לוט דכשרואה אותה נזכר גם מנס בעלה ומש"כ ועל לוט ר"ל בשביל לוט:(27) Récite deux bénédictions – Et bien qu'il ne voie pas la tombe de Loth, car lorsqu'il la voit, il se souvient aussi du miracle fait à son mari. Et ce qu'il a écrit « et sur Loth » signifie : à cause de Loth.
séif katan 27
- (כח) זוכר הצדיקים - שזכר הקב"ה את אברהם כדכתיב ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו' [ומשמע לכאורה דעל קברו של לוט אינו מברך כלל דשם אינו מנכר זכירת הצדיקים רק כשרואה אשתו שנעשה נציב מלח ושם באותו מקום ובאותה שעה בודאי היה כח תוקף הדין ואעפ"כ זכר הש"י את אברהם והציל בעבורו ללוט ושייך לברך ע"ז]:(28) « Qui Se souvient des justes » – Car le Saint, béni soit-Il, S'est souvenu d'Avraham, comme il est écrit : « D.ieu Se souvint d'Avraham et Il fit sortir Loth du milieu du bouleversement, etc. » (Genèse 19, 29). [Et il ressort à première vue que sur la tombe de Loth, on ne récite aucune bénédiction, car là, le souvenir des justes n'est pas reconnaissable ; c'est seulement lorsqu'on voit sa femme, transformée en statue de sel, car là, en cet endroit et à ce moment, la force de la rigueur du jugement était certainement à son comble, et néanmoins Hachem, béni soit-Il, S'est souvenu d'Avraham et a sauvé Loth grâce à lui ; et il convient de réciter une bénédiction sur cela.]
séif katan 28
- (כט) שהוא יוצא ממנהג העולם - כגון עובדא דנזכר בש"ס באחד שהלך במדבר והיה בסכנת מיתה מחמת צמא ואיתרחיש ליה ניסא ונפק ליה מעין מים וכיוצא בזה:(29) Qui sort de l'ordre du monde – Par exemple, l'histoire mentionnée dans le Talmud d'un homme qui marchait dans le désert et était en danger de mort à cause de la soif ; un miracle se produisit pour lui, et une source d'eau jaillit pour lui ; et les cas semblables.
séif katan 29
- (ל) וניצול - ג"כ כדרך מנהג העולם דהיינו שצעק לעזרה או שנזדמנו ב"א שם וברחו:(30) Et qu'il a été sauvé – Également selon l'ordre habituel du monde, c'est-à-dire qu'il a crié à l'aide, ou que des gens se sont trouvés là et les voleurs se sont enfuis.
séif katan 30
- (לא) אינו חייב לברך - כשיגיע שם בפעם אחר ברכת שעשה לי נסים ומ"מ בשעה שאירע לו ההצלה צריך לברך ברכת הגומל דבברכת הגומל לא קפדינן כולי האי שיהיה נס גמור וכדלקמן בסוף סי' רי"ט בדעה הראשונה דהסכימו עליה הרבה אחרונים:(31) Il n'est pas obligé de réciter de bénédiction – Lorsqu'il arrive là une autre fois, la bénédiction « Qui m'a fait des miracles ». Mais néanmoins, au moment où le sauvetage lui est arrivé, il doit réciter la bénédiction Hagomel (de reconnaissance), car pour la bénédiction Hagomel, nous ne sommes pas si exigeants qu'il y ait un miracle complet, comme il est dit plus loin, à la fin du siman 219, selon le premier avis, auquel de nombreux A'haronim se sont ralliés.
séif katan 31
- (לב) ויש חולק - דאפילו היה ההצלה שלא למעלה מדרך הטבע אעפ"כ כיון שהיה בסכנה אם לא נזדמן לו ההצלה נס מקרי וחייב להודות ולשבח לבורא על שהכין והזמין לו ההצלה ברגע זו. אם נפל עליו אבן וכיו"ב או שעבר עליו עגלה טעונה שבדרך הטבע היה שימות עי"ז והוא ניצול ממיתה כשיגיע לאותו מקום משלשים לשלשים צריך לברך ואם נפל אבן סמוך לראשו או נתקע ברזל סמוך לעינו ונעשה לו נס ולא נפל האבן על ראשו ולא נתקע הברזל בעין ממש לדעה ראשונה אין מברכין ולדעה שניה אפשר שמברכים כי כל אדם שקרוב לדבר שיש בו סכנה וניצול מברך וע"כ יברך בלא שם ומלכות ועיין בבה"ל. כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש וראוי לומר פרשת תודה. וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך ולשמוח ולספר חסדו:(32) Et certains sont en désaccord – Car même si le sauvetage n'était pas au-dessus de l'ordre naturel, néanmoins, puisqu'il était en danger s'il n'avait pas trouvé ce sauvetage, cela est appelé un miracle, et il est obligé de remercier et de louer le Créateur de lui avoir préparé et procuré le sauvetage à ce moment-là. Si une pierre lui est tombée dessus ou une chose semblable, ou si un chariot chargé lui est passé dessus, de sorte que selon l'ordre naturel il aurait dû en mourir, et qu'il a été sauvé de la mort, lorsqu'il arrive à cet endroit, de trente jours en trente jours, il doit réciter la bénédiction. Mais si une pierre est tombée près de sa tête, ou qu'un fer s'est planté près de son œil, et qu'un miracle s'est produit pour lui, de sorte que la pierre n'est pas tombée sur sa tête et que le fer ne s'est pas planté dans l'œil même : selon le premier avis, on ne récite pas de bénédiction, et selon le second avis, il est possible qu'on récite la bénédiction, car toute personne qui a été proche d'une chose dangereuse et a été sauvée récite la bénédiction ; c'est pourquoi il récitera la bénédiction sans mention du Nom ni de la royauté ; et voir le Biour Halakha. Les A'haronim ont écrit : celui pour qui un miracle a été fait doit mettre de côté une somme pour la tsedaka selon ses moyens, et la distribuer à ceux qui étudient la Torah, et dire : « Voici, je donne ceci à la tsedaka ; puisse-t-il être (Ta) volonté que cela soit compté à la place du sacrifice de reconnaissance (toda) que j'aurais dû offrir à l'époque du Temple. » Et il convient de dire le passage de la Torah concernant le sacrifice de toda. Et il est bon et convenable qu'il pourvoie à quelque besoin public de la ville ; et chaque année, en ce jour, il s'isolera pour remercier Hachem, béni soit-Il, se réjouir et raconter Sa bonté.
séif katan 32