Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין איסור שנתערב בהיתר ואופן ביטולו. ובו ט' סעיפים:
איסור שנתערב בהיתר מין בשאינו מינו כגון חלב שנתערב בבשר יטעמנו עובד כוכבים אם אומר שאין בו טעם חלב או שאומר שיש בו טעם אלא שהוא פגום מותר והוא שלא יהא סופו להשביח וצריך שלא ידע שסומכין עליו ואם אין שם עובד כוכבים לטועמו משערינן בס' וכן אם הוא מין במינו כיון דליכא למיקם אטעמא משערים בס' (ואין נוהגים עכשיו לסמוך אעובד כוכבים ומשערינן הכל בס') (באגור ותשובת מהר"מ פדואה סימן ע"ט ושאר אחרונים):Loi d'un interdit qui s'est mélangé à du permis, et la manière de l'annuler. Il contient 9 séifim.
Un interdit qui s'est mélangé à du permis, une espèce avec une autre espèce (min bechééno mino), par exemple du 'helev (graisse interdite) qui s'est mélangé à de la viande : un non-Juif le goûtera ; s'il dit qu'il n'y a pas en lui le goût du 'helev, ou s'il dit qu'il y a un goût, mais qu'il est altéré (pagoum), c'est permis. Et cela, à condition que l'interdit ne finisse pas par améliorer le mélange. Et il faut que le non-Juif ne sache pas qu'on se fie à lui. Et s'il n'y a pas là de non-Juif pour le goûter, on évalue par soixante (il faut soixante fois plus de permis que d'interdit). De même, si c'est une espèce avec la même espèce (min bemino), puisqu'on ne peut pas se fonder sur le goût, on évalue par soixante. Haga (Rema) : (Et on n'a pas l'usage aujourd'hui de se fier au non-Juif, et on évalue tout par soixante) (Agour ; responsa du Maharam de Padoue, siman 79 ; et les autres A'haronim).séif 1
- אם נתערב מין במינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אם נודע שהיה רובו היתר מותר ואם לא נודע שהיה רובו היתר אסור: הגה ולענין מין במינו אזלינן בתר שמא אם הוא שוה הוי מין במינו אבל לא אזלינן בתר טעמא אם הוא שוה או לא (ב"י בשם האגור וכן הוא בהגהת ש"ד סי' ל"ט): אבל אם נתערב בשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו אפי' נודע שהיה רובו היתר אסור ואם נתערב במינו ובשאינו מינו ונשפך בענין שאין יכולין לעמוד עליו לשערו ונודע שהיה רובו היתר ממינו רואין את שאינו מינו כאילו אינו והשאר מינו רבה עליו ומבטלו:Si une espèce s'est mélangée avec la même espèce, et le mélange s'est répandu de sorte qu'on ne peut pas l'examiner pour l'évaluer : s'il est connu que la majorité était du permis, c'est permis ; et s'il n'est pas connu que la majorité était du permis, c'est interdit. Haga (Rema) : Et pour ce qui est de définir « même espèce », on suit le nom : s'il est identique, c'est « même espèce » ; mais on ne suit pas le goût, à savoir s'il est identique ou non (Beit Yossef au nom de l'Agour ; et il en est ainsi dans les Hagahot Chaarei Doura, siman 39). Mais s'il s'est mélangé à une autre espèce et s'est répandu de sorte qu'on ne peut pas l'examiner pour l'évaluer, même s'il est connu que la majorité était du permis, c'est interdit. Et s'il s'est mélangé à la même espèce et à une autre espèce, et s'est répandu de sorte qu'on ne peut pas l'examiner pour l'évaluer, et qu'il est connu que la majorité était du permis de même espèce que l'interdit, on considère l'autre espèce comme si elle n'existait pas, et le reste, de même espèce, est majoritaire par rapport à l'interdit et l'annule.
séif 2
- במה דברים אמורים בשנשפך אבל איסור שנתערב בהיתר והוא לפנינו ואי אפשר לעמוד על שיעורו אף על פי שהוא מאיסורים של דבריהם אסור:En quel cas ces paroles ont-elles été dites ? Lorsque le mélange s'est répandu. Mais un interdit qui s'est mélangé à du permis, et qui est devant nous, et qu'il est impossible d'examiner sa mesure, même s'il fait partie des interdits d'ordre rabbinique, c'est interdit.
séif 3
- איסור שנתבשל עם היתר אפי' מכירו והוא שלם וזרקו צריך ששים כנגד כל האיסור מפני שאין אנו יודעים כמה יצא ממנו לפיכך המבשל בקדירת איסור שהיא בת יומא או תוחב כף של איסור בהיתר צריך ס' כנגד כל הקדירה וכנגד כל מה שתחב מהכף שאין אנו יודעין כמה בלעו בין שהם של חרס או עץ או מתכת: הגה ובלבד שבלעו ע"י רתיחת אש שאז הבליעה הולכת בכל הכלי אבל על ידי רתיחת מליחה אינו נבלע בכלי רק כדי קליפה וא"צ לשער רק כדי קליפה (מרדכי פכ"ה ובארוך כלל כ"ד) וע"ל סימן ס"ט: ויש מי שמחמיר בכף של מתכת להצריך ס' כנגד כולו אפי' לא הכניס אלא מקצת משום דחם מקצתו חם כולו: הגה ונוהגין כסברא הראשונה וכל איסור שמבטלים בששים אם מכירו צריך להסירו משם אף על גב דכבר נתבטל טעמו בששים ולכן אם נפל חלב לתוך התבשיל ונתבטל טעמו בששים צריך ליתן שם מים צוננים וטבע החלב להקפיא ולצוף למעלה על המים ויסירנו משם דמאחר דאפשר להסירו הוי כאילו מכירו וצריך להסירו משם (הגהות מרדכי בחולין ובארוך כלל כ"ג) איסור שנתבטל בקדירה והסירוהו משם ונפל לקדירה אחרת צריך לחזור ולבטלו בששים נגד כולו וכן לעולם אבל אם נפל לקדירה הראשונה ב' פעמים אין צריך רק ששים (פעם) אחת כנגדו (בארוך כלל כ"ד דין ב') ועיין לעיל סימן צ"ד:Un interdit qui a cuit avec du permis, même si on le reconnaît, qu'il est entier et qu'on l'a jeté, il faut soixante fois plus de permis contre tout l'interdit, parce que nous ne savons pas combien en est sorti. C'est pourquoi celui qui cuit dans une marmite ayant absorbé de l'interdit, qui est ben yoma (utilisée dans les dernières vingt-quatre heures), ou qui plonge une cuillère ayant absorbé de l'interdit dans du permis, il faut soixante contre toute la marmite, et contre toute la partie de la cuillère qu'il a plongée, car nous ne savons pas combien ils ont absorbé, qu'ils soient en terre cuite, en bois ou en métal. Haga (Rema) : Et à condition qu'ils aient absorbé par l'ébullition du feu, car alors l'absorption se répand dans tout l'ustensile ; mais par l'« ébullition » du salage, cela n'est absorbé dans l'ustensile que sur l'épaisseur d'une pelure (kedei klipa), et il ne faut évaluer que l'épaisseur d'une pelure (Mordekhaï, chapitre 25 [Kol HaBassar] ; et l'Arou'kh, règle 24). Et voir plus haut (siman 69). Et il y a un avis rigoureux pour une cuillère en métal, exigeant soixante contre la cuillère entière, même si on n'en a introduit qu'une partie, car le métal « chaud en une partie est chaud en entier ». Haga (Rema) : Et on a l'usage de suivre le premier avis. Et tout interdit qu'on annule par soixante, si on le reconnaît, il faut le retirer de là, bien que son goût ait déjà été annulé par soixante. C'est pourquoi, si du 'helev est tombé dans le plat et que son goût a été annulé par soixante, il faut y mettre de l'eau froide ; or la nature du 'helev est de se figer et de flotter au-dessus de l'eau, et on le retirera de là : puisqu'il est possible de le retirer, c'est comme si on le reconnaissait, et il faut le retirer de là (Hagahot Mordekhaï sur 'Houlin ; et l'Arou'kh, règle 23). Un interdit qui a été annulé dans une marmite, qu'on a retiré de là et qui est tombé dans une autre marmite, il faut de nouveau l'annuler par soixante contre lui tout entier, et ainsi de suite indéfiniment. Mais s'il est tombé dans la première marmite deux fois, il ne faut que soixante une seule fois contre lui (l'Arou'kh, règle 24, loi 2). Et voir plus haut, siman 94.
séif 4
- אם ידוע כמה הוא האיסור כגון כף חדשה או שאינה בת יומא שניער בה ובלעה כזית חלב ואחר כך ניער בה קדרה של בשר אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלעה (ולא אמרינן גבי כלי חתיכה נעשית נבילה אפילו אם ניערו בו איסור) אבל כף ישנה ובת יומא משערין בכולה (דכל מה שבלע נעשה איסור ולא ידעינן כמה בלע) (שם) ויש מי שאומר שגם בזו אין צריך אלא ס' לבטל הכזית שבלע: הגה והסברא ראשונה עיקר כמו שנתבאר לעיל גבי טיפת חלב שנפלה על הקדרה ויש שאינן מחלקין בין כף ישן לחדש רק בין כלי חרס לשאר כלים (מרדכי פ' ג"ה) ואומרים דבכלי חרס דאי אפשר להפריד האיסור על ידי הגעלה אמרינן הכלי נעשה נבילה אבל לא בשאר כלים וטוב לחוש לחומרא וע"ל סימן צ"ב:S'il est connu combien il y a d'interdit, par exemple une cuillère neuve, ou qui n'est pas ben yoma, avec laquelle on a remué un plat et qui a absorbé un kezayit (volume d'une olive) de 'helev, et ensuite on a remué avec elle une marmite de viande, il ne faut que soixante pour annuler le kezayit qu'elle a absorbé. Haga (Rema) : (Et on ne dit pas, à propos d'un ustensile, le principe de 'hatikha naassét nevéla — le morceau devient lui-même interdit —, même si on a remué avec lui de l'interdit.) Mais une cuillère ancienne et ben yoma, on évalue contre sa totalité. Haga (Rema) : (Car tout ce qu'elle a absorbé est devenu interdit, et nous ne savons pas combien elle a absorbé) (ibid.). Et il y a un avis selon lequel, même dans ce cas, il ne faut que soixante pour annuler le kezayit qu'elle a absorbé. Haga (Rema) : Et le premier avis est l'essentiel, comme il a été expliqué plus haut à propos d'une goutte de lait tombée sur la marmite (siman 92). Et certains ne font pas de distinction entre une cuillère ancienne et une neuve, mais seulement entre un ustensile en terre cuite et les autres ustensiles (Mordekhaï, chapitre Guid HaNaché), et ils disent que pour un ustensile en terre cuite, dont il est impossible de séparer l'interdit par hagala (cachérisation à l'eau bouillante), on dit que l'ustensile devient nevéla (entièrement interdit), mais pas pour les autres ustensiles. Et il est bien de tenir compte de la rigueur. Et voir plus haut, siman 92.
séif 5
- כחצי זית של איסור שנתערב בהיתר צריך ששים חצאי זיתי היתר לבטלו:Un demi-kezayit d'interdit qui s'est mélangé à du permis, il faut soixante demi-olives de permis pour l'annuler.
séif 6
- ביצה שיש בה אפרוח או טיפת דם שנתבשלה עם אחרות צריך ששים ואחת לבטל פליטתה:Un œuf dans lequel il y a un poussin ou une goutte de sang, qui a cuit avec d'autres œufs, il faut soixante et un pour annuler ce qu'il rejette.
séif 7
- כחל מתבטל בתשעה וחמשים: הגה כל האיסורים הנוהגין בזמן הזה כולם מתבטלים בששים מלבד חמץ בפסח ויין נסך כאשר נתבאר בהלכותיהם (טור) ובלבד שהאיסור אינו נותן טעם בקדירה אבל אם נותן טעם באותה קדירה והוא אסור מצד עצמו אפילו באלף לא בטיל כל זמן שמרגישין טעמו ולכן מלח ותבלין מדברים דעבידי לטעמא אם אסורים מחמת עצמן אינן בטילים בששים (בארוך כלל כ"ה עיין ס"ק כ"ז וע"ל סוף סימן ק"ה):Un pis (kehal) s'annule dans cinquante-neuf. Haga (Rema) : Tous les interdits en vigueur à notre époque s'annulent tous par soixante, sauf le 'hamets à Pessa'h et le yayin nessekh (vin de libation idolâtre), comme il a été expliqué dans leurs lois (Tour). Et à condition que l'interdit ne donne pas de goût dans la marmite ; mais s'il donne du goût dans cette marmite et qu'il est interdit par lui-même, même dans mille il ne s'annule pas, tant qu'on perçoit son goût. C'est pourquoi le sel et les épices, qui font partie des choses destinées à donner du goût, s'ils sont interdits par eux-mêmes, ne s'annulent pas par soixante (l'Arou'kh, règle 25 ; voir séif katan 27 ; et voir plus haut, fin du siman 105).
séif 8
- קדירה שיש בה נ"ט זיתים היתר ונפלו בה ב' זיתים א' של דם וא' של חלב כל א' מצטרף עם הנ"ט של היתר לבטל חבירו וכן כ"ט זיתים של היתר שנפל בהם כזית חלב ובקדרה אחרת היו שלשים של היתר ונפל לתוכו כזית של דם ונתערבו בשוגג מותר. (וכ"ש בב' זיתים אחד של גבינה ואחד של בשר דכל אחד מבטל חבירו) (בארוך כלל ארבעה ועשרים):Une marmite dans laquelle il y a cinquante-neuf olives de permis, et dans laquelle sont tombées deux olives, une de sang et une de 'helev : chacune se joint aux cinquante-neuf de permis pour annuler l'autre. De même, vingt-neuf olives de permis dans lesquelles est tombé un kezayit de 'helev, et dans une autre marmite il y avait trente olives de permis dans lesquelles est tombé un kezayit de sang, et elles se sont mélangées par inadvertance, c'est permis. (Et à plus forte raison avec deux olives, une de fromage et une de viande, car chacune annule l'autre) (l'Arou'kh, règle 24).
séif 9