Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין התוחב כף חולבת בקדרה של בשר. ובו ט' סעיפים:
התוחב כף חולבת בקדרה של בשר או איפכא משערים בכל מה שנתחב ממנו בקדירה (אם הכף בן יומו דהיינו ששמשו בו בכלי ראשון תוך מעת לעת) (ארוך כלל ל"ז) ויש מי שאומר שאם הכף של מתכת משערים בכולו משום דחם מקצתו חם כולו (וסברא ראשונה עיקר וכן נוהגין) (מרדכי וש"ד והגהותיו וארוך) (וע"ל סי' צ"ח):Loi de celui qui plonge une louche lactée dans une marmite de viande. Il contient 9 séifim.
Celui qui plonge une louche lactée dans une marmite de viande, ou l'inverse : on évalue (par soixante) par rapport à tout ce qui en a été plongé dans la marmite (Haga (Rema) : si la louche a servi le jour même, c'est-à-dire qu'on s'en est servi dans un keli richon (récipient primaire) dans les vingt-quatre heures (Issour veHeter heArokh, règle 37)). Et il y a un avis selon lequel, si la louche est en métal, on évalue par rapport à toute la louche, car « une partie chaude, tout est chaud ». (Haga (Rema) : Et le premier avis est l'essentiel, et tel est l'usage (Mordekhaï, Chaarei Doura et ses Hagahot, et Issour veHeter heArokh) ; et voir plus loin, siman 98.)séif 1
- אם תחב הכף בקדירה שני פעמים ולא נודע בנתים צריך ב' פעמים ששים (וי"א דסגי בפעם א' ששים וכן נוהגים) (ת"ה סימן קפ"ג והגהות ש"ד וארוך):Si on a plongé la louche dans la marmite deux fois, et qu'on ne s'en est pas aperçu entre-temps (entre les deux fois), il faut deux fois soixante. (Haga (Rema) : Et certains disent qu'il suffit d'une fois soixante, et tel est l'usage (Terumat HaDechen, siman 183, Hagahot Chaarei Doura et Issour veHeter heArokh).)
séif 2
- אם יש ס' לבטל הכף הקדירה והתבשיל מותרים אבל הכף אסור בין עם בשר בין עם חלב לפי שהיא בלועה מבשר בחלב ואפילו בדיעבד אוסרת אם חזרו ותחבוה בין בבשר בין בחלב כל זמן שהיא בת יומא ואם אין ס' הכל אסור בהנאה אפי' הקדרה אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן כיון שאינו נהנה מגוף האיסור:S'il y a soixante pour annuler la louche, la marmite et le plat sont permis, mais la louche est interdite, que ce soit avec de la viande ou avec du lait, car elle a absorbé de la viande dans du lait ; et même bediavad, elle interdit si on l'a de nouveau plongée, que ce soit dans de la viande ou dans du lait, tant qu'elle a servi le jour même. Et s'il n'y a pas soixante, tout est interdit au profit, même la marmite ; mais il est permis d'y mettre des fruits ou des aliments froids, puisqu'on ne profite pas de la substance même de l'interdit.
séif 3
- אם אין הכף בן יומו הקדרה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה בין עם בשר בין עם חלב ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת כיון שלא היתה בת יומא:Si la louche n'a pas servi le jour même, la marmite et le plat sont permis, et la louche est interdite lekhat'hila, que ce soit avec de la viande ou avec du lait ; mais néanmoins, bediavad, elle n'interdit pas, puisqu'elle n'avait pas servi le jour même.
séif 4
- אם בשלו מים בקדרה חדשה ותחבו בה כף חולבת ואחר כך חזרו ובשלו בה מים פעם אחרת ותחבו בה כף של בשר ושתי הכפות היו בני יומן ובשום אחד מהפעמים לא היו במים ששים אסור להשתמש בקדירה לא בשר ולא חלב אבל שאר דברים מותר לבשל מאחר שהיתה חדשה שלא בשלו בה מעולם: הגה מיהו אם עבר ובישל בה בשר או חלב מותר דהוי נותן טעם בר נותן טעם (הגהות מיימוני פ"ט) קדרה שבשלו בה ירקות או מים ותחבו בה כף בן יומו והקדירה אינה בת יומה או להפך או שיש במאכל ששים הכל שרי ונוהגין להחמיר לאכול המאכל כמין הכלי שהוא בן יומו ולאסור הכלי שאינו בן יומו (ארוך כלל ל"ז) ואינו אלא חומרא בעלמא כי מדינא הכל שרי:Si on a cuit de l'eau dans une marmite neuve et qu'on y a plongé une louche lactée, puis qu'on y a de nouveau cuit de l'eau une autre fois et qu'on y a plongé une louche de viande, et que les deux louches avaient servi le jour même, et qu'aucune des fois il n'y avait soixante dans l'eau, il est interdit d'utiliser la marmite, ni pour la viande ni pour le lait ; mais il est permis d'y cuire d'autres choses, puisqu'elle était neuve, et qu'on n'y avait jamais cuit ni viande ni lait. Haga (Rema) : Toutefois, si on a transgressé et qu'on y a cuit de la viande ou du lait, c'est permis, car c'est un « goût issu d'un goût » (noten taam bar noten taam) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 9). Une marmite où l'on a cuit des légumes ou de l'eau, et où l'on a plongé une louche (de lait ou de viande) ayant servi le jour même, alors que la marmite n'a pas servi le jour même, ou l'inverse, ou bien qu'il y a soixante dans l'aliment : tout est permis. Et on a l'usage d'être rigoureux et de manger l'aliment uniquement comme l'espèce du récipient qui a servi le jour même (avec de la viande s'il est de viande, avec du lait s'il est lacté), et d'interdire le récipient qui n'a pas servi le jour même (Issour veHeter heArokh, règle 37) ; mais ce n'est qu'une simple rigueur, car selon la stricte loi, tout est permis.
séif 5
- בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדרה חולבת אם ידוע כמה בשר בלוע בבצלים ובירקות אין צריך ס' אלא כנגד הבשר: הגה דלא שייך לומר חתיכה נעשית נבילה הואיל ועדיין כולו היתר ולכן אין צריך לשער רק נגד מה שבלע וכל שכן בקדירה של חלב שבשלו בה מים תוך מעת לעת ואח"כ בשלו בה בשר לא אמרינן דצריך לשער נגד כל המים רק נגד החלב שבלע הקדירה (משמעות הטור וב"י):Des oignons ou des légumes qui ont absorbé de la viande, et qu'on a cuits dans une marmite lactée : si l'on sait combien de viande est absorbée dans les oignons et les légumes, il ne faut soixante que par rapport à la viande. Haga (Rema) : Car on ne peut pas dire « le morceau devient nevéla », puisque tout est encore permis ; c'est pourquoi il ne faut évaluer que par rapport à ce qu'il a absorbé. Et à plus forte raison, dans une marmite de lait où l'on a cuit de l'eau dans les vingt-quatre heures, puis où l'on a cuit de la viande, on ne dit pas qu'il faut évaluer par rapport à toute l'eau, mais seulement par rapport au lait que la marmite a absorbé (d'après ce qui ressort du Tour et du Beit Yossef).
séif 6
- בשר רותח שחתכו בסכין חולבת כל החתיכה אסורה אם אין בה ששים כנגד מקום הסכין שחתך הבשר אבל אם אינו בן יומו או אם אינו יודע שהוא בן יומו אינו אוסר אלא כדי קליפה : הגה וכל זה בבשר רותח בכלי ראשון ואז אם הסכין בן יומו ואין ס' בבשר נגד הסכין הכל אסור ואף הסכין צריך הגעלה אבל אם הוא כלי שני הבשר צריך קליפה והסכין נעיצה בקרקע (ארוך כלל ל"ז) וכן נוהגין ואפילו אין הסכין בן יומו יש לקלוף הבשר מעט משום שמנונית הסכין (טור וב"י בשם סמ"ק):De la viande brûlante qu'on a coupée avec un couteau lacté : tout le morceau est interdit s'il n'y a pas en lui soixante par rapport à la partie du couteau qui a coupé la viande. Mais si le couteau n'a pas servi le jour même, ou si l'on ne sait pas s'il a servi le jour même, il n'interdit que sur l'épaisseur d'une pelure. Haga (Rema) : Et tout cela concerne de la viande brûlante dans un keli richon ; et alors, si le couteau a servi le jour même et qu'il n'y a pas soixante dans la viande par rapport au couteau, tout est interdit, et même le couteau nécessite une hag'ala (cachérisation par ébouillantage). Mais si c'est un keli chéni (récipient secondaire), la viande nécessite d'être pelée, et le couteau nécessite d'être planté dans la terre (Issour veHeter heArokh, règle 37), et tel est l'usage. Et même si le couteau n'a pas servi le jour même, il faut peler un peu la viande, à cause du gras du couteau (Tour et Beit Yossef au nom du Semak).
séif 7
- אם נפל לתנור פנאד"ש גבינה אפי' לחה וכן גבינה חמה בקערת בשר בת יומא אינו אוסר אלא כדי קליפה:Si une tourte (panade) de fromage, même humide, est tombée dans le four sur de la viande, et de même du fromage chaud dans une assiette de viande ayant servi le jour même, cela n'interdit que sur l'épaisseur d'une pelure.
séif 8
- בשלו דבש במחבת של בשר בת יומא והריקוהו חם בקערה של חלב בת יומא מותר משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא (ד"ע):Si on a cuit du miel dans une poêle de viande ayant servi le jour même, et qu'on l'a versé chaud dans une assiette de lait ayant servi le jour même, c'est permis, car c'est un « goût issu d'un goût » de substances permises (Haga (Rema) : de son propre avis).
séif 9