Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דינין אם נפל חלב לקדירה של בשר. ובו ט' סעיפים:
כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותח טועם העובד כוכבים הקדירה אם אמר שיש בה טעם בשר אסורה ואם לאו מותרת אפי' בפחות מששים ואותה חתיכה אסורה במה דברים אמורים בשקדם והוציא החתיכה קודם שתפלוט חלב שבלעה דהיינו קודם שתנוח היורה מרתיחה אבל אם לא הספיק לסלקו עד שתוכל לפלוט החלב שבלעה אע"פ שטעמו עובד כוכבים ואין בו טעם כלל אסור אא"כ יש בו ס': הגה וע"ל סימן צ"ח דאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים ובעינן ס' בכל ענין:Lois concernant le lait tombé dans une marmite de viande. Il contient 9 séifim.
Un kezayit (volume d'une olive) de viande qui est tombé dans un chaudron de lait bouillant : un idolâtre goûte le contenu de la marmite ; s'il dit qu'il y a un goût de viande, elle est interdite, et sinon, elle est permise, même avec moins de soixante, et ce morceau de viande est interdit. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'il s'est empressé de retirer le morceau avant qu'il ne rejette le lait qu'il avait absorbé, c'est-à-dire avant que le chaudron ne cesse de bouillir. Mais s'il n'a pas eu le temps de le retirer avant qu'il ait pu rejeter le lait qu'il avait absorbé, même si un idolâtre l'a goûté et qu'il n'y a aucun goût de viande, c'est interdit, à moins qu'il n'y ait soixante fois le volume du morceau. Haga (Rema) : Et voir plus loin, siman 98, que nous n'avons pas l'usage de nous appuyer sur la dégustation d'un idolâtre, et nous exigeons soixante dans tous les cas.séif 1
- נפל חלב לתוך קדירה של בשר טועמין החתיכה שנפל עליה החלב אם אין בה טעם חלב הכל מותר ואם יש בחתיכה מטעימת חלב נאסרה אותה חתיכה (ולדידן דאין סומכין אעובדי כוכבים בעינן ששים בחתיכה ואם לאו כולה אסורה) ומשערין בכולה אם היה בכל מה שיש בקדירה מהחתיכת והירק והמרק והתבלין כדי שתהא חתיכה זו אחד מששים מהכל החתיכה אסורה והשאר מותר במה דברים אמורים בשלא ניער הקדרה בתחילה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כיסה אבל אם ניער מתחילה ועד סוף או שכיסה משעת נפילה ועד סוף הכל מצטרף לבטל טעם החלב: הגה וכן אם לא ניער כלל לא בתחילה ולא בסוף ולא כיסה כלל אם יש ס' בקדירה נגד טיפת חלב שנפל אינו אסור רק החתיכה לבד ושאר הקדירה מותר (בית יוסף בשם הראב"ד והמגיד משנה בשם הרמב"ם) וכן אם ניער בתחלה או כסה מיד אע"ג דלא ניער ולא כיסה לבסוף כל הקדירה מצטרף והוא שניער וכיסה מיד שנפל שם האיסור (טור וב"י בשם ר"י ן' חביב): וכן אם נפל לתוך המרק או לחתיכות ולא נודע לאיזו חתיכה נפל נוער את הקדירה כולה עד שישוב ויתערב הכל אם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה ואם לאו מותרת ואם לא נמצא עובד כוכבים שיטעום ונסמוך עליו משערים בששים (עכ"ל רמב"ם): הגה ויש חולקין וסבירא להו דאינו מועיל מה שנוער הקדירה אם לא שניער מיד שנפל האיסור (טור) והכי נהוג:Du lait est tombé dans une marmite de viande : on goûte le morceau sur lequel le lait est tombé ; s'il n'a pas de goût de lait, tout est permis ; et s'il y a dans le morceau un goût de lait, ce morceau est interdit (Haga (Rema) : et pour nous, qui ne nous appuyons pas sur les idolâtres, il faut soixante dans le morceau, et sinon, il est entièrement interdit). Et on évalue par rapport à tout le contenu : s'il y avait, dans tout ce qui est dans la marmite, en morceaux, légumes, bouillon et épices, de quoi faire de ce morceau un soixantième du tout, le morceau est interdit et le reste est permis. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'on n'a pas remué la marmite au début, quand le lait est tombé, mais seulement à la fin, et qu'on ne l'a pas couverte ; mais si on l'a remuée du début jusqu'à la fin, ou qu'on l'a couverte depuis le moment de la chute jusqu'à la fin, tout s'additionne pour annuler le goût du lait. Haga (Rema) : Et de même, si on ne l'a pas remuée du tout, ni au début ni à la fin, et qu'on ne l'a pas couverte du tout, s'il y a soixante dans la marmite par rapport à la goutte de lait qui est tombée, seul le morceau est interdit, et le reste de la marmite est permis (Beit Yossef au nom du Raavad, et le Maguid Michné au nom du Rambam). Et de même, si on l'a remuée au début ou couverte aussitôt, même si on ne l'a ni remuée ni couverte à la fin, toute la marmite s'additionne ; à condition qu'on l'ait remuée ou couverte dès que l'interdit y est tombé (Tour et Beit Yossef au nom de Rabbi Yossef ibn 'Haviv). Et de même, si le lait est tombé dans le bouillon ou sur les morceaux, et qu'on ne sait pas sur quel morceau il est tombé, on remue toute la marmite jusqu'à ce que tout se soit mélangé : s'il y a dans toute la marmite un goût de lait, elle est interdite, et sinon, elle est permise. Et si l'on ne trouve pas d'idolâtre pour goûter, sur qui nous appuyer, on évalue par soixante (Haga (Rema) : jusqu'ici les paroles du Rambam). Haga (Rema) : Et certains sont en désaccord et estiment que le fait de remuer la marmite n'est utile que si on l'a remuée aussitôt que l'interdit y est tombé (Tour), et tel est l'usage.
séif 2
- כשנאסרה החתיכה מחמת החלב נעשית כל החתיכה איסור ואם בשלה עם אחרות צריך ששים לבטל כולה ואם מכירה משליכה והאחרות מותרות ואם אינו מכירה הרוטב מותר וכל החתיכות אסורות אם חתיכת האיסור ראויה להתכבד:Lorsque le morceau est devenu interdit à cause du lait, tout le morceau devient une substance interdite ; et si on l'a cuit avec d'autres morceaux, il faut soixante pour l'annuler en entier. Et si on le reconnaît, on le jette et les autres sont permis ; et si on ne le reconnaît pas, la sauce est permise et tous les morceaux sont interdits, si le morceau interdit est digne d'être présenté à des invités (raouy lehitkabed, et n'est donc pas annulé dans la majorité).
séif 3
- לא אמרו חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב אבל לא בשאר איסורים כגון כזית חלב שנבלע בחתיכה ואין בה ששים לבטלו ונאסרה ואחר כך בישלה עם אחרות אין צריך אלא ששים כדי כזית חלב ואז אפילו חתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת: הגה וי"א דאמרינן בכל האסורים חתיכה נעשית נבילה (תוס' וסמ"ג וסמ"ק ומרדכי והאחרוני') וכן המנהג פשוט ואין לשנות ודוקא אם האסור דבוק בחתיכת היתר או שהחתיכה כולה חוץ לרוטב ונפל עליה איסור אבל אם מקצת החתיכה תוך הרוטב ואין האיסור דבוק בו לא אמרינן חתיכה נעשית נבילה ומצטרף כל הקדירה לבטל האיסור ומכל מקום יש להחמיר לאסור אותה חתיכה (ארוך כלל כ"ח) וכל זה בשאר איסורים אבל בבשר בחלב אע"פ שאין האסור דבוק ומקצת החתיכה תוך הרוטב אמרינן חתיכה נעשית נבילה יש אומרים דלא אמרינן חתיכה נעשית נבילה אם נתערב איסור לח בהיתר לח ואחר כך נתערב הכל בהיתר אחר ואין צריכים רק ששים נגד האיסור שנפל (מרדכי פכ"ה ורשב"א ור"ן בשם ראב"ד) ויש לסמוך על זה בשאר אסורים לצורך הפסד גדול אבל לא בבשר בחלב ואם נתערב יבש ביבש לא אמרינן בשום איסור חתיכה נעשית נבילה. וע"ל סימן צ"ט ס"ק ט"ו מדין חתיכה נעשית נבילה כלי הנאסר מבליעת איסור לא אמרינן ביה חתיכה נעשית נבילה ולא בעינן ס' רק נגד האיסור שבלע (מרדכי פג"ה וע"ל סימן צ"ח):On n'a dit que « le morceau lui-même devient nevéla » ('hatikha na'assé nevéla : le morceau devient lui-même entièrement une substance interdite) que pour la viande dans le lait, mais pas pour les autres interdits ; par exemple, un kezayit de graisse interdite ('hélev) absorbé dans un morceau de viande où il n'y a pas soixante pour l'annuler, et qui est ainsi devenu interdit, puis qu'on a cuit avec d'autres morceaux : il ne faut que soixante fois le kezayit de graisse, et alors même le morceau lui-même redevient permis. Haga (Rema) : Et certains disent que, pour tous les interdits, on dit « le morceau devient nevéla » (Tossefot, le Semag, le Semak, le Mordekhaï et les A'haronim), et tel est l'usage répandu, et il ne faut pas le changer. Et cela vaut seulement si l'interdit est collé au morceau permis, ou si le morceau est entièrement hors de la sauce et que l'interdit est tombé sur lui ; mais si une partie du morceau est dans la sauce et que l'interdit n'y est pas collé, on ne dit pas « le morceau devient nevéla », et toute la marmite s'additionne pour annuler l'interdit ; et néanmoins, il faut être rigoureux et interdire ce morceau (Issour veHeter heArokh, règle 28). Et tout cela concerne les autres interdits ; mais pour la viande dans le lait, même si l'interdit n'est pas collé et qu'une partie du morceau est dans la sauce, on dit « le morceau devient nevéla ». Certains disent qu'on ne dit pas « le morceau devient nevéla » si un interdit liquide s'est mélangé à un permis liquide, puis que le tout s'est mélangé à un autre permis : il ne faut alors que soixante par rapport à l'interdit qui est tombé (Mordekhaï, chapitre 8 de 'Houlin, le Rachba et le Ran au nom du Raavad) ; et on peut s'appuyer sur cela pour les autres interdits en cas de perte importante, mais pas pour la viande dans le lait. Et si du sec s'est mélangé à du sec, on ne dit pour aucun interdit « le morceau devient nevéla ». Et voir plus loin, siman 99, séif katan 15, au sujet de la loi « le morceau devient nevéla ». Un récipient devenu interdit par l'absorption d'un interdit, on ne dit pas à son sujet « le morceau devient nevéla », et il ne faut soixante que par rapport à l'interdit qu'il a absorbé (Mordekhaï, chapitre 3 de 'Houlin ; et voir plus loin, siman 98).
séif 4
- טיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ס' כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים והוי כאילו נפלה בתבשיל ואם נפלה במקום הריקן והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך שאין ס' כנגד הטיפה הרי נאסר אותו מקום הקדירה ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר הרי יאסר התבשיל וזה תקנתו שיניחנה כך ולא יגע בה עד שתצטנן: הגה ודוקא אם הקדרה ישנה אבל אם היא חדשה בכל ענין א"צ ס' רק נגד הטיפה שנפל עליה כדלקמן סי' צ"ד גבי כף:Une goutte de lait qui est tombée sur la paroi extérieure d'une marmite posée près du feu : si elle est tombée en face du plat (à hauteur du contenu), il ne faut que soixante par rapport à la goutte, qui se diffuse à l'intérieur, et c'est comme si elle était tombée dans le plat. Mais si elle est tombée à un endroit vide (au-dessus du contenu), et qu'elle se diffuse dans la paroi de la marmite jusqu'à proximité de la sauce, tellement qu'il n'y a pas soixante par rapport à la goutte, cet endroit de la marmite est interdit ; et si l'on verse le plat par l'endroit de la marmite qui est interdit, le plat sera interdit. Et voici son remède : on la laisse ainsi et on n'y touche pas jusqu'à ce qu'elle refroidisse. Haga (Rema) : Et cela vaut seulement si la marmite est ancienne (déjà utilisée) ; mais si elle est neuve, il ne faut dans tous les cas que soixante par rapport à la goutte qui est tombée sur elle, comme il est dit plus loin, siman 94, au sujet de la louche.
séif 5
- נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב ודוקא כשנופל באותו צד שאינו כנגד האש אבל אם נפל כנגד האש מותר שהאש שורפו ומייבשו (ואז הקדירה נמי שרי) (הגהות ש"ד וארוך כלל ל"א) ודוקא בדבר מועט כגון טיפה אבל אם נפל הרבה אין להתיר אפי' אם נפל כנגד האש אא"כ כנגד הרוטב וע"י ס': הגה ואז הקדירה הוי אסורה אפילו יש ס' בתבשיל נגד הטיפה שנפלה ויערה מיד התבשיל ממנו בצד אחר שלא כנגד הטיפה ואם בשלו בקדירה תבשיל אחר דינו כמו בפעם הראשון (ארוך כלל ל"א):L'usage général est d'interdire lorsque la goutte est tombée sur la paroi, pas en face de la sauce ; et cela vaut seulement lorsqu'elle tombe du côté qui n'est pas face au feu ; mais si elle est tombée face au feu, c'est permis, car le feu la brûle et l'assèche (Haga (Rema) : et alors la marmite aussi est permise (Hagahot Chaarei Doura et Issour veHeter heArokh, règle 31)). Et cela vaut seulement pour une petite quantité, comme une goutte ; mais s'il en est tombé beaucoup, il ne faut pas permettre, même si c'est tombé face au feu, à moins que ce ne soit en face de la sauce et avec soixante. Haga (Rema) : Et alors la marmite est interdite, même s'il y a soixante dans le plat par rapport à la goutte tombée ; et on versera aussitôt le plat hors d'elle par un autre côté, pas en face de la goutte. Et si on a cuit dans la marmite un autre plat, sa loi est comme la première fois (Issour veHeter heArokh, règle 31).
séif 6
- יש מי שמתיר בשעת הדחק כגון בערב שבת אפי' שלא כנגד הרוטב אפילו שלא כנגד האש על ידי ס': הגה והכי נהוג (ארוך) ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליו קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כלי שני ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת והתבשיל מותר דתתאה גבר (הגהת ש"ד סימן כ"ה) וקלוח מן הקדירה רותחת שהלך אל קדירה צוננת אם נפסק הקלוח מן הקדירה הרותחת קודם שהגיע אל הצונן הוי נמי ככלי שני (כך משמע בשערים מתשובת מוהר"ם) ואם לא נפסק הוי כעירוי והקדירה הצוננת נאסרה אם היד סולדת בקלוח הנוגע בקדירה (ת"ה סי' קפ"ה) והתבשיל שבתוכה שרי דאין עירוי אוסר רק כדי קליפה אבל אם הקדירה היא חמה והוא כלי ראשון וכ"ש עומד אצל האש אפי' הקלוח הוא צונן הכל אסור דתתאה גבר והוי כצונן לתוך חם דכולו אסור (כך משמע מב"י) כמו שנתבאר לעיל סי' צ"א. טפה הנופל' על גבי כיסוי קדירה דינה כנפלה על גבי קדירה נגד הרוטב והוא שהתחיל הקדירה להרתיח דאז עולה הזיעה תמיד ומגיע אל הכיסוי ויורד משם אל הרוטב (ארוך כלל ל"א וש"ד):Il y a un avis qui permet en cas de nécessité, par exemple la veille de Chabbat, même si la goutte n'est pas en face de la sauce, et même pas face au feu, moyennant soixante. Haga (Rema) : Et tel est l'usage (Issour veHeter heArokh). Et si du lait ou un autre interdit brûlant s'est répandu sur le sol, et qu'on a posé dessus une marmite chaude : si ce qui s'est répandu n'est pas près du feu, ce n'est qu'un keli chéni (récipient secondaire, de moindre chaleur) ; c'est pourquoi la marmite est interdite, car elle absorbe un peu, mais le plat est permis, car « celui du dessous l'emporte » (Hagahot Chaarei Doura, siman 25). Et un jet versé d'une marmite bouillante qui va dans une marmite froide : si le jet s'est interrompu, depuis la marmite bouillante, avant d'atteindre la marmite froide, c'est aussi comme un keli chéni (c'est ce qui ressort des Chearim d'après une réponse du Maharam) ; et s'il ne s'est pas interrompu, c'est comme un irouy (versement direct), et la marmite froide est interdite si la main recule au contact du jet qui touche la marmite (yad solédet, chaleur à laquelle la main se rétracte) (Terumat HaDechen, siman 185) ; et le plat qui est dedans est permis, car le versement n'interdit que sur l'épaisseur d'une pelure. Mais si la marmite est chaude et que c'est un keli richon (récipient primaire, ayant été sur le feu), et à plus forte raison si elle est près du feu, même si le jet est froid, tout est interdit, car « celui du dessous l'emporte », et c'est comme du froid dans du chaud, où tout est interdit (c'est ce qui ressort du Beit Yossef), comme il a été expliqué plus haut, siman 91. Une goutte qui tombe sur le couvercle d'une marmite, sa loi est comme si elle était tombée sur la marmite en face de la sauce ; à condition que la marmite ait commencé à bouillir, car alors la vapeur monte constamment, atteint le couvercle et redescend de là dans la sauce (Issour veHeter heArokh, règle 31, et Chaarei Doura).
séif 7
- מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר הזיעה עולה ונבלע בקדיר' ואוסרת': הגה אם היה חלב במחבת בעינן ס' בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת (ד"ע) וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה (ארוך) וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה אבל אם אין היד סולדת בזיעה הכל שרי ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג) וכן אם המחבת מכוסה הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה כל שכן בזיעה (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש ליזהר בכל זה (הגהות ש"ד):Une poêle de lait qu'on a posée sur le foyer sous une marmite de viande : la vapeur monte, est absorbée dans la marmite et l'interdit. Haga (Rema) : S'il y avait du lait dans la poêle, il faut soixante dans le plat de la marmite par rapport au lait de la poêle (Rema, de son propre avis). Et tout cela concerne le cas où la poêle est découverte et que la vapeur monte de l'aliment lui-même vers la marmite qui est au-dessus (Issour veHeter heArokh) ; et aussi le cas où elle est si près que la main recule au contact de la vapeur, à l'endroit où elle touche la marmite ; mais si la main ne recule pas au contact de la vapeur, tout est permis. C'est pourquoi on suspend de la viande pour la sécher au-dessus de marmites de lait, et on ne craint pas la vapeur qui monte (Pessakim du Mahari, siman 103). Et de même, si la poêle est couverte, tout est permis, comme pour deux marmites qui se touchent, qui ne s'interdisent pas l'une l'autre par le contact, et à plus forte raison par la vapeur (Mordekhaï, chapitre 8 de 'Houlin). Toutefois, lekhat'hila, il faut prendre garde à tout cela (Hagahot Chaarei Doura).
séif 8
- נר של חלב עשוי כנר של שעוה שנטף ממנו טפה על כלי אין צריך כי אם גרידה אבל חלב מהותך חם שנפל ממנו טפה על כלי צריך הגעלה:Une bougie de suif (graisse interdite) faite comme une bougie de cire, dont une goutte a coulé sur un récipient, ne nécessite qu'un raclage ; mais du suif fondu chaud dont une goutte est tombée sur un récipient nécessite une hag'ala (cachérisation par ébouillantage).
séif 9