Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- סימני ביצים ודיניהם. ובו י' סעיפים:
סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור לפיכך שואל לצייד ישראל (או עובד כוכבים) (טור וב"י בשם ה"ה וכ"כ בשם הר"י ן' חביב) המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה:Les signes des œufs et leurs lois. Il contient 10 séifim.
Les signes des œufs, pour reconnaître qu'ils proviennent d'un oiseau pur : si ses deux extrémités sont arrondies, ou pointues, ou si le jaune est à l'extérieur et le blanc à l'intérieur, on sait que c'est un œuf d'oiseau impur ; et même si le vendeur dit qu'ils proviennent d'un oiseau pur, on ne s'appuie pas sur lui. Et si l'une de ses extrémités est arrondie et ronde, et l'autre extrémité pointue et ronde, avec le blanc à l'extérieur et le jaune à l'intérieur, il est possible que ce soit un œuf d'oiseau impur et il est possible que ce soit un œuf d'oiseau pur. C'est pourquoi il interroge le chasseur juif (ou idolâtre) (Tour et Beit Yossef au nom du Maguid Michné, et il l'a écrit aussi au nom du Rabbi Yossef ibn 'Haviv) qui les vend : s'il lui a dit : « C'est l'œuf de tel oiseau », et que nous savons que cet oiseau est pur, il s'appuie sur lui ; et s'il a dit : « D'un oiseau pur », sans dire son nom, il ne s'appuie pas sur lui. C'est pourquoi on n'achète pas d'œufs aux idolâtres, à moins de les connaître et de savoir les identifier à l'œil comme étant des œufs de tel oiseau pur. Et l'on ne craint pas, à leur sujet, que ce soient des œufs d'un oiseau tréfa ou nevéla.séif 1
- עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו: הגה ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר (ארוך כלל מ"ב):Aujourd'hui, on a l'usage d'acheter des œufs sans précision à tout un chacun, car les œufs d'oiseau impur ne sont pas répandus parmi nous. Haga (Rema) : Et seulement pour les œufs courants, c'est-à-dire les œufs de poules ou d'oies et autres semblables ; mais on n'achète pas d'œufs d'oiseaux qui ne sont pas plus courants que les oiseaux impurs, à moins de constater les signes, comme il a été expliqué (Issour veHeter HeArokh, règle 42).
séif 2
- ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה ואפי' נתערבה באלף כולן אסורות אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובות אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה אסורה: הגה ואם נשחטה התרנגולת ונמצאת טריפה דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה (ב"י) ועיין לעיל סימן פ"א:L'œuf d'un oiseau nevéla ou tréfa, même s'il était achevé au point qu'un œuf semblable se vend au marché, est interdit ; et même s'il s'est mélangé à mille autres, ils sont tous interdits. Mais s'il y a doute s'il s'agit de l'œuf d'une nevéla ou de l'œuf d'une bête abattue rituellement, il est permis, même sans mélange ; mais s'il y a doute s'il s'agit de l'œuf d'une tréfa ou de l'œuf d'une bête abattue, il est interdit. Haga (Rema) : Et si la poule a été abattue et qu'on l'a trouvée tréfa, la loi des œufs est comme la loi du lait trait d'une bête (Beit Yossef) ; et voir plus haut, siman 81.
séif 3
- הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי והוא שאינה מעורה בגידין:Si l'on a frappé une poule sur sa queue et qu'elle a laissé tomber son œuf avant qu'il soit achevé, il est permis, et il n'y a pas là d'interdit de membre d'un animal vivant (evèr min ha'haï), à condition qu'il ne soit pas rattaché par des tendons.
séif 4
- ביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות אם היא בקליפתה אינה אוסרת ואם היא קלופה אוסרת (ואם היא נקובה דינה כקלופה) (ארוך כלל מ"ב והג"ה ש"ד) וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה (ואפילו אינה שלימה רק טרופה) (בארוך וב"י בשם הרשב"א) ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ששים מן התבשיל לבטלה וביצה שיש בה אפרוח או דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה: הגה וקליפות האיסור מצטרפים גם עם ההיתר לבטל האיסור וכ"ש קליפות ההיתר (תא"ו נט"ו וירושלמי וש"ס עיין ס"ק י"ד) וע"ל סימן צ"ט:L'œuf d'un oiseau impur qui a été cuit avec d'autres : s'il est dans sa coquille, il ne les interdit pas ; et s'il est décortiqué, il les interdit (et s'il est percé, il a la loi d'un décortiqué) (Issour veHeter HeArokh, règle 42, et Hagahot Chaarei Doura), et il faut soixante et un œufs permis face à lui pour l'annuler (et même s'il n'est pas entier, mais seulement battu) (Issour veHeter HeArokh, et Beit Yossef au nom du Rachba). Et s'il a été cuit dans un plat permis, il ne faut que soixante fois son volume du plat pour l'annuler. Et un œuf contenant un poussin ou du sang interdit ce qui est cuit avec lui, même s'il n'est pas décortiqué. Haga (Rema) : Et les coquilles de l'œuf interdit s'ajoutent elles aussi au permis pour annuler l'interdit, et à plus forte raison les coquilles du permis (Toledot Adam veHava, chemin 15 ; le Yerouchalmi et le Talmud ; voir le séif katan 14) ; et voir plus loin, siman 99.
séif 5
- ביצת טריפה ונבילה דינה כדין ביצת עוף טמא דכל שאינה קלופה ונתבשלה עם אחרות אינה אוסרת דמיא דביעי בעלמא היא: הגה וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינם קלופים (טור בשם בה"ת ורוב הפוסקים) וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה יש לסמוך אמקילין:L'œuf d'un oiseau tréfa ou nevéla a la loi de l'œuf d'oiseau impur : tant qu'il n'est pas décortiqué et qu'il a été cuit avec d'autres, il ne les interdit pas, car ce n'est que de la simple « eau d'œuf » (sa coquille n'en laisse passer que de l'humidité négligeable). Haga (Rema) : Et certains disent que tous les œufs ont la même loi et interdisent même s'ils ne sont pas décortiqués (le Tour au nom du Baal HaTerouma et de la plupart des décisionnaires) ; et c'est ainsi qu'il faut agir là où il n'y a pas de grande perte ; mais en cas de grande perte, on peut s'appuyer sur ceux qui sont indulgents.
séif 6
- אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר: הגה ויש אומרים דלא נהיגין כן (בארוך) ולכתחלה יזהר:Un poussin né de l'œuf d'un oiseau nevéla ou tréfa est permis. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on n'a pas cet usage (Issour veHeter HeArokh) ; et lekhat'hila, on s'en gardera.
séif 7
- ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו לוקים עליה משו' שרץ העוף וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו מכת מרדות:L'œuf d'un oiseau impur dans lequel l'oiseau a commencé à se former : on recevait la flagellation pour lui, à cause de l'interdit du « chérets ailé ». Et l'œuf d'un oiseau pur dans lequel l'oiseau a commencé à se former, si on l'a mangé, on lui administrait des coups de rébellion (makat mardout, flagellation d'ordre rabbinique).
séif 8
- טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר אם יטעון פעם אחרת כשרה ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום שלמים כי כן זמן עיבורה והוא הדין לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טרפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טרפות היא והביצים מותרים (אורחת חיים מביאו ב"י בס"ס נ"ז):Une tréfa n'enfante pas. C'est pourquoi un oiseau qui est un doute de tréfa et qui a pondu des œufs, on le garde jusqu'à ce qu'il ait pondu tous les œufs qu'il porte déjà ; s'il porte des œufs une autre fois, il est valide. Et nous le saurons lorsqu'il se sera écoulé, entre la fin d'une ponte et le début de la ponte suivante, vingt et un jours complets, car tel est le temps de sa gestation. Et il en est de même pour une poule qui n'a jamais pondu et chez qui est apparu un doute de tréfa : si elle a pondu après vingt et un jours à partir du moment où est apparu chez elle le doute de tréfa, elle et les œufs sont permis (Or'hot 'Hayim, cité par le Beit Yossef à la fin du siman 57).
séif 9
- אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל כיצד יעשה יטרפנה בקערה וימכרנה לעובד כוכבים שאז ודאי לא יקנה אותה ישראל ממנו במה דברים אמורים שרואים אותה טרופה בידו שיש לחוש שישראל מכרה לו מפני שהיא טריפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של עובד כוכבים כיון שאין רואים אותה טרופה בידו: הגה ויש אומרים דעכשיו דאין נזהרין מפת של עובדי כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפילו טרופה דחיישינן שמא יערבנה עם פת וימכרנה לישראל (ארוך כלל מ"ב ומ"ד בשם סמ"ק) והכי נהוג במקום דנוהגין לעשות הפת עם ביצים ונוהגין בו היתר לקנותו אבל בשאר מקומות אין לחוש:On ne vend pas l'œuf d'un oiseau nevéla ou tréfa à un idolâtre, de peur qu'il ne le revende à un Juif. Comment fera-t-on ? On le battra dans un bol et on le vendra à l'idolâtre, car alors un Juif ne le lui achètera certainement pas. De quoi s'agit-il ? Lorsqu'on le voit battu dans sa main, car il y a lieu de craindre qu'un Juif le lui ait vendu parce qu'il était tréfa ; mais il est permis de lui acheter du pain pétri avec des œufs, là où l'on a l'usage de manger le pain d'un idolâtre, puisqu'on ne le voit pas battu dans sa main. Haga (Rema) : Et certains disent qu'aujourd'hui, où l'on ne se garde pas du pain des idolâtres, on ne doit pas vendre à un idolâtre un œuf interdit, même battu, car nous craignons qu'il ne le mélange au pain et ne le vende à un Juif (Issour veHeter HeArokh, règles 42 et 44, au nom du Semak) ; et tel est l'usage là où l'on a l'habitude de faire le pain avec des œufs et où l'on a l'usage permissif de l'acheter ; mais dans les autres endroits, il n'y a pas lieu de craindre.
séif 10