Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין שרצים הנמצאים במים בפירות בקמח ובגבינה. ובו י"ז סעיפים:
שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות שאינם נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוח' ושותה מהם ואינו חושש לשרצי' שבהם אם יזדמנו לתוך פיו (אבל אסור לשאוב בכלי ולשתות מהם) (אשיר"י פא"ט וארוך כלל מ"ח וכל בו) ואם פירשו ממקום רביתן כגון לאחורי הבור או על שפת הכלי מבחוץ אע"פ שחזרו אסורים ומסתמא אין לחוש שמא פירשו אבל אם לא פירשו אלא על דופן הכלי מבפנים מותרים:Loi des petits animaux (cheratsim) trouvés dans l'eau, dans les fruits, dans la farine et dans le fromage. Il contient 17 séifim.
Les cheratsim qui naissent dans l'eau qui est dans des récipients, et dans les citernes, les fosses et les grottes qui ne sont pas alimentées par une source, sont permis, bien qu'ils n'aient pas de nageoire ni d'écaille. C'est pourquoi on peut se pencher et boire de ces eaux, sans craindre les cheratsim qui s'y trouvent, s'ils se présentent dans sa bouche (mais il est interdit de puiser dans un récipient et d'en boire) (Hagahot ACHeRI, chapitre Elou Tréfot ; Issour veHeter HeArokh, règle 48 ; et Kol Bo). Et s'ils se sont séparés de leur lieu de croissance, par exemple à l'arrière de la citerne ou sur le bord extérieur du récipient, même s'ils sont revenus, ils sont interdits ; et sans précision, il n'y a pas lieu de craindre qu'ils se soient séparés. Mais s'ils ne se sont séparés que sur la paroi intérieure du récipient, ils sont permis.séif 1
- הגדלים במים שבחריצין ונעיצים (פי' חריצים ארוכים וקצרים. נעיצים רחבים כגון אותם שעושים לביברי דגים. רש"י) שהם מושכים ואינם נובעים יש אוסרים ויש מתירים:Ceux qui naissent dans l'eau qui est dans les rigoles et les fossés (explication : les 'haritsin sont des rigoles longues et étroites ; les ne'itsin sont larges, comme ceux qu'on fait pour les viviers à poissons ; Rachi), qui s'écoulent (alimentés par de l'eau courante) mais ne jaillissent pas d'une source : certains interdisent et certains permettent.
séif 2
- המסנן מים או שאר משקים והיו בו תולעים או יבחושין או יתושים אף על פי שחזרו לתוכו אסורים שכבר פירשו לפיכך משקה שדרך ליגדל בו תולעים וכיוצא בהן אין לסננו בקסמים וקשים בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבא לשתותן: הגה אבל מותר לסננן דרך בגד או מסננת שהרי לא יוכלו ליפול דרך שם אל תוך המשקה וכן מותר לערות המשקים מכלי אל כלי הואיל והם תמיד עם המשקים היינו רביתייהו (בית יוסף):Celui qui filtre de l'eau ou d'autres boissons, et il s'y trouvait des vers, des moucherons ou des moustiques : même s'ils sont retombés dedans, ils sont interdits, car ils se sont déjà séparés. C'est pourquoi une boisson dans laquelle il est habituel que naissent des vers et autres semblables, on ne doit pas la filtrer avec des copeaux et des pailles la nuit, de peur qu'ils ne retombent dans le récipient et qu'on en vienne à les boire. Haga (Rema) : Mais il est permis de la filtrer à travers un tissu ou une passoire, car ils ne peuvent pas tomber par là dans la boisson. Et de même, il est permis de verser les boissons d'un récipient à l'autre, puisqu'ils sont toujours avec les boissons : c'est leur lieu de croissance (Beit Yossef).
séif 3
- תולעים הגדלים בפירות בתלוש מותרים שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן הפרי אפילו לא הגיע לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתו או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור ויש אוסרים אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ. כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר (ויש אוסרים אם חורו נקוב לחוץ) (מרדכי פא"ט וש"ד בשם ראב"ן ור' אבי"ה בשם ר' יואל הובא בת"ה סי' קע"א) (והכי נהוג) (ת"ה שם ובהגהות ש"ד):Les vers qui naissent dans les fruits déjà détachés (du sol) sont permis, car la Torah n'a interdit que « le chérets qui rampe sur la terre » (Lévitique 11, 41). De quoi s'agit-il ? Lorsqu'ils ne se sont pas séparés du fruit ; mais s'ils se sont séparés du fruit, même s'il n'a pas atteint le sol mais est mort dans l'air avant d'atteindre le sol, et même s'il ne s'est pas séparé entièrement du fruit mais en partie, ou qu'il ne s'est séparé que sur le fruit, ou sur le noyau qui est à l'intérieur, ou qu'il est passé d'un fruit à un autre, il est interdit. Et certains interdisent même s'il est mort à l'intérieur du fruit et en est sorti ensuite. Tant qu'il se trouve à l'intérieur du fruit, même si son trou est percé vers l'extérieur, nous ne craignons pas qu'il soit sorti et revenu (et certains interdisent si son trou est percé vers l'extérieur) (Mordekhaï, chapitre Elou Tréfot ; Chaarei Doura au nom du Raavan ; et Rabbi Aviya au nom de Rabbi Yoël, cité dans Teroumat HaDéchen, siman 171) (et tel est l'usage) (Teroumat HaDéchen, ibid., et Hagahot Chaarei Doura).
séif 4
- תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא בו אסורים שמא פירשו ושרצו על הארץ וחזרו (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ג'): הגה והוא הדין במלח או שאר דברים שאינו משקה (תשובת הרא"ש כלל כ' והגהות ש"ד בשם מהר"ם וע"פ עיין ב"י ועיין ס"ק ל"ג) ואסור למכרו לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנו לישראל (שם וכ"כ ב"י מקבלה מהרי"ב ממהרי"ש):Les vers trouvés dans la farine et autres semblables sont interdits, de peur qu'ils ne se soient séparés, aient rampé sur le sol et soient revenus (Responsa du Roch, règle 20, siman 3). Haga (Rema) : Et il en est de même pour le sel ou d'autres choses qui ne sont pas des boissons (Responsa du Roch, règle 20 ; Hagahot Chaarei Doura au nom du Maharam ; voir le Beit Yossef et voir le séif katan 33). Et il est interdit de la vendre à un idolâtre, de peur qu'il ne la revende à un Juif (ibid. ; et ainsi l'a écrit le Beit Yossef, d'après une tradition du Mahari Bei Rav reçue du Mahari Chalom).
séif 5
- תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר חשוב כשורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פירש והוא שריחש אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפונים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים היבחושים תחתיהם מותרים לפי שהם מונחים במקום צר ולא קרינן בהו השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחשו אבל הנמצאים בשרביטים אסורים שיש להם מקום לרחוש: הגה תולעים הגדלים בכמיהין ופטריות דינן כמו בשאר פירות ולא אמרינן דלא חשיבי מחובר לקרקע הואיל ואין מברכין עליהם פרי האדמה (ד"ע ולאפוקי או"ה) ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם בעומק דאסור כמו התולעת עצמו (תשובת הרשב"א סימן ער"ה):Les vers qui naissent dans les fruits tant qu'ils sont attachés au sol sont considérés comme rampant sur la terre, et ils sont interdits même s'ils ne se sont pas séparés, à condition qu'ils aient rampé. Mais les vers que l'on trouve dans les fèves et les pois, sous la pelure, la pelure noircissant au-dessus d'eux à l'extérieur, et quand on retire la pelure on trouve les moucherons dessous, sont permis, car ils sont posés dans un endroit étroit, et l'on n'applique pas à eux l'expression « qui rampe sur la terre » tant qu'ils n'ont pas rampé. Mais ceux que l'on trouve dans les gousses sont interdits, car ils ont de la place pour ramper. Haga (Rema) : Les vers qui naissent dans les truffes et les champignons ont la même loi que dans les autres fruits, et nous ne disons pas qu'ils ne sont pas considérés comme attachés au sol du fait qu'on ne récite pas sur eux la bénédiction « … le fruit de la terre » (Darkhei Moché, à l'encontre de l'Issour veHeter). Et parfois, on trouve dans le fruit une sorte de point noir : c'est l'endroit où le ver commence à se former, et il faut l'enlever de là en profondeur, car il est interdit comme le ver lui-même (Responsa du Rachba, siman 275).
séif 6
- פרי שהתליע ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש אסור:Un fruit qui est véreux, et l'on ne sait pas si cela s'est produit quand il était attaché ou détaché, est interdit.
séif 7
- כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם מחוברים לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולעת ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חדש אוכל בלא בדיקה שכל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חדש ומכל מקום צריך לבדקן להשליך התולעים הנמצאים ביניהם בחוץ או על גבי הפרי ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה יצאו לחוץ וירחשו (תרגום השרץ השורץ רחשא דרחיש) במים או בדופני הקדרה או על גבי הפרי הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חדש פירות שהתליעו יתנם לתוך מים צוננים המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה ואחר כך יתנם בקדרת מים רותחים שאם נשאר בו תולעת ימות מיד. (ולא מהני בהם אם בדק הרוב אלא צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט דשכיח) (רשב"א בת"ה ובתשובה סימן רע"ד):Toutes les espèces de fruits qui ont l'habitude de devenir véreuses quand ils sont attachés au sol, on ne les mangera pas avant d'avoir examiné l'intérieur du fruit, de peur qu'il n'y ait un ver. Et si le fruit a séjourné douze mois après avoir été arraché, on le mange sans examen, car toute créature qui n'a pas d'os ne survit pas douze mois. Néanmoins, il faut les examiner pour jeter les vers qui se trouvent entre eux, à l'extérieur ou sur le fruit. Et même après avoir jeté ceux qui se trouvent à l'extérieur, il faut craindre que, lorsqu'on les mettra dans l'eau dans la marmite, ils ne sortent et ne rampent (traduction araméenne de « le chérets qui rampe » : ri'hcha deri'hich) dans l'eau, ou sur les parois de la marmite, ou sur le fruit. C'est pourquoi celui qui vient cuire, après douze mois, des fruits devenus véreux, les mettra dans de l'eau froide : les véreux et les percés monteront à la surface ; et ensuite il les mettra dans une marmite d'eau bouillante, de sorte que s'il y reste un ver, il meure aussitôt. (Et il ne suffit pas d'en examiner la majorité ; il faut les examiner tous, car c'est une minorité fréquente) (Rachba dans Torat HaBayit et dans ses Responsa, siman 274).
séif 8
- עבר ובישל תוך י"ב חדש בלא בדיקה אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותר ואם נמצאו קצת בקדרה משליכם ואוכל השאר (כי אין לך פרי שאין בו ס' נגד טעם התולעת שבתוכו) (תשובת הרא"ש בשם מהר"ם) ויש מי שאומר דהני מילי שלא נמצאו אלא א' או ב' אבל ג' או ד' הכל אסור: הגה ודוקא מאכל דאי אפשר לסננו ולהסיר מהם התולעים ומאחר שהוחזק בתולעים כולו אסור אבל אם אפשר לסננו מעביר משם התולעים הנמצאים שם והשאר מותר (רשב"א סימן ק"נ) ועיין לקמן סוף סימן ק':S'il a transgressé et les a cuits dans les douze mois sans examen : s'il peut examiner, il examine ; et sinon, c'est permis. Et si l'on en a trouvé quelques-uns dans la marmite, il les jette et mange le reste (car il n'y a pas de fruit qui ne contienne soixante fois le volume face au goût du ver qui est en lui) (Responsa du Roch au nom du Maharam). Et il y a un avis selon lequel cela ne vaut que si l'on n'en a trouvé qu'un ou deux ; mais trois ou quatre, tout est interdit. Haga (Rema) : Et cela seulement pour un mets qu'il est impossible de filtrer pour en retirer les vers ; puisqu'il est établi comme contenant des vers, il est entièrement interdit. Mais s'il est possible de le filtrer, il en retire les vers qui s'y trouvent, et le reste est permis (Rachba, siman 150) ; et voir plus loin, fin du siman 100.
séif 9
- ירקות מבושלים שנמצאו בהם תולעים הרוטב מותר על ידי סינון (פירוש שמעבירין במסננת) אבל ירקות עצמם אם מצא בהם ג' פעמים יש לחוש שמא יש ואינם ניכרות:Des légumes cuits dans lesquels on a trouvé des vers : le bouillon est permis au moyen d'un filtrage (explication : on le fait passer par une passoire) ; mais les légumes eux-mêmes, si l'on y en a trouvé trois fois, il faut craindre qu'il y en ait d'autres qui ne sont pas reconnaissables.
séif 10
- אשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ הנראה לעינים כגון חומט אסור לאכול מבדיקתה אבל אם לא נמצאו אלא תולעים המתליעים בתוך העלים שאינם נראים אלא לאחר שליקתן מותר לאכול מבדיקתה:Une femme chez qui, après son examen (des légumes), on a trouvé un chérets visible à l'œil, comme un lézard ('homet), il est interdit de manger de ce qu'elle a examiné ; mais si l'on n'a trouvé que des vers qui se développent à l'intérieur des feuilles, qui ne sont visibles qu'après leur cuisson, il est permis de manger de ce qu'elle a examiné.
séif 11
- מרקחת שנפלו לתוכו נמלים ועברו עליהם י"ב חדש יש להסתפק בהם מפני שהדבש דרכו להעמיד הדברים הנטמנים בתוכו:Une confiture dans laquelle sont tombées des fourmis, et sur lesquelles douze mois ont passé : il y a lieu d'avoir un doute à leur sujet, car le miel a pour propriété de conserver les choses enfouies en lui.
séif 12
- דבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו:Du miel dans lequel sont tombées des fourmis : on le chauffera jusqu'à ce qu'il fonde, et on le filtrera.
séif 13
- חטים מתולעים מותר לטחנן והוא שירקד הקמח לאור היום (וכל תולעת שיראה שם יזרקנו והשאר מותר) (ת"ה סימן קנ"ה):Des blés véreux, il est permis de les moudre, à condition de tamiser la farine à la lumière du jour (et tout ver qu'il verra là, il le jettera, et le reste est permis) (Teroumat HaDéchen, siman 155).
séif 14
- מיני עופות הגדילים באילן ותלוים באילן בחרטומיהן אסורים משום שרץ השורץ על הארץ:Les espèces d'oiseaux qui naissent sur l'arbre et restent suspendues à l'arbre par leur bec sont interdites, en tant que « chérets qui rampe sur la terre ».
séif 15
- כל תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים והנמצאים בדגים במעיהם אסורים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים (ואפילו פירשו קצת וחזרו מותרין כי כן רביתייהו לפרוש קצת ולחזור) (הגה' שערי דורא) והא דאסרינן דוקא דמחיים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים וגבינה מותרים כל זמן שלא פירשו הלכך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרים לדעת המתירים והוא שפירש מת ולא חיישינן שמא פירשו מחיים חוץ לחתיכה דמסתמא אותם שפירשו מחיים נפלו כשהדיחו הבשר ויש מי שאוסר התולעים המתהוים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה: הגה ונהגו להקל כסברא הראשונה (ע"פ מרדכי דפרק אלו טרפות) עוד נוהגים בתולעים של גבינה לאכלן אע"פ שקופצין הנה והנה על הגבינה אבל אם פירשו לגמרי אוסרין אותן (מהרא"י ובארוך כמ"א דין י') מיהו אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולין להסירן משם אין אוסרין המאכל כי יש מתירין אותם בכל ענין (או"ה שם) וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ (עד"מ):Tous les vers que l'on trouve dans une bête, qu'ils soient entre la peau et la chair ou dans ses entrailles, sont interdits. Et ceux que l'on trouve dans les poissons : dans leurs entrailles, ils sont interdits ; entre la peau et la chair ou à l'intérieur de la chair, ils sont permis (et même s'ils se sont un peu séparés puis sont revenus, ils sont permis, car telle est leur manière de croître : se séparer un peu et revenir) (Hagahot Chaarei Doura). Et ce que nous interdisons ne vaut que pour ceux qui se sont formés du vivant (de l'animal) ; mais ceux qui naissent dans la viande après l'abattage, ou dans les poissons et le fromage, sont permis tant qu'ils ne se sont pas séparés. C'est pourquoi les vers que l'on trouve dans l'assiette, tombés de la viande, sont permis selon l'avis de ceux qui permettent, à condition qu'il se soit séparé une fois mort ; et nous ne craignons pas qu'ils se soient séparés de leur vivant à l'extérieur du morceau, car vraisemblablement ceux qui se sont séparés de leur vivant sont tombés quand on a rincé la viande. Et il y a un avis qui interdit les vers qui se forment après l'abattage dans toute chose qui requiert l'abattage. Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être indulgent selon le premier avis (d'après le Mordekhaï, chapitre Elou Tréfot). On a encore l'usage, pour les vers du fromage, de les manger bien qu'ils sautent çà et là sur le fromage ; mais s'ils se sont complètement séparés, on les interdit (Mahari Isserlein, et Issour veHeter HeArokh, règle 41, loi 10). Toutefois, s'ils se sont mélangés à un autre mets et qu'on ne peut pas les en retirer, on n'interdit pas le mets, car certains les permettent dans tous les cas (Issour veHeter, ibid.) ; et il est bien d'être rigoureux là où il n'y a pas de grande perte (Darkhei Moché).
séif 16
- שרץ שרוף מותר לאכלו משום רפואה דעפרא בעלמא הוא:Un chérets brûlé, il est permis de le manger comme remède, car ce n'est que de la simple poussière.
séif 17