Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- סימני עוף טהור. ובו ה' סעיפים:
סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה אלא מנה מינים טמאים בלבד ושאר מיני העוף מותרים והמינים האסורים כ"ד האמורי' בתורה (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א די"ד):Les signes de l'oiseau pur. Il contient 5 séifim.
Les signes de l'oiseau pur (permis à la consommation) n'ont pas été explicités par la Torah ; elle n'a énuméré que les espèces impures, et les autres espèces d'oiseaux sont permises. Et les espèces interdites sont les vingt-quatre mentionnées dans la Torah (langage du Rambam, chapitre 1 des lois des aliments interdits, halakha 14).séif 1
- כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם) ועוף טהור נאכל במסורת והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד והוא שיוחזק אותו צייד שהוא בקי במינים הטמאים האמורים בתורה ובשמותיהם. מי שאינו מכירם ואינו יודע שמותיהם בודק בסימנים כל עוף שהוא דורס ואוכל בידוע שהוא ממינים הטמאים ואם אינו יודע אם דורס אם לאו אם כשמעמידים אותו על חוט חולק את רגליו שני אצבעותיו לכאן וב' אצבעותיו לכאן או שקולט מן האויר ואוכל בידוע שהוא דורס ואם ידוע שאינו דורס יש שלשה סימני טהרה אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף ביד לאפוקי אם אינו נקלף אלא בסכין (ל' המחבר) היה חזק ומדובק והניחו בשמש ונתרפה ונקלף ביד הרי זה סימן טהרה ואע "פ שיש לו ג' סימנים אלו אין לאכלו לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס אלא א"כ יש להם מסורת שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור. (ל' הרמב"ם שם די"ח):Quiconque est connaisseur de ces espèces et de leurs noms peut manger tout oiseau qui n'en fait pas partie, et il n'a pas besoin d'examen (ibid.). Et l'oiseau pur se mange sur la base d'une tradition (messora), à savoir que ce soit une chose répandue dans cet endroit que celui-ci est un oiseau pur. Et un chasseur est cru pour dire : « Cet oiseau, mon maître chasseur me l'a permis », à condition que ce chasseur soit reconnu comme connaisseur des espèces impures mentionnées dans la Torah et de leurs noms. Celui qui ne les connaît pas et ne sait pas leurs noms examine l'oiseau d'après les signes : tout oiseau qui est rapace (dorès, qui saisit sa proie et la mange) , on sait qu'il fait partie des espèces impures. Et s'il ne sait pas s'il est rapace ou non : si, lorsqu'on le pose sur un fil, il partage ses pattes, deux doigts d'un côté et deux doigts de l'autre, ou s'il attrape sa nourriture en l'air et la mange, on sait qu'il est rapace. Et s'il est connu qu'il n'est pas rapace, il y a trois signes de pureté : un doigt supplémentaire (l'ergot), un jabot, et son gésier (la membrane interne) qui se pèle à la main, à l'exclusion du cas où il ne se pèle qu'au couteau (langage de l'auteur). S'il était dur et collé, et qu'on l'a laissé au soleil, qu'il s'est ramolli et se pèle à la main, c'est un signe de pureté. Et bien qu'il ait ces trois signes, on ne doit pas le manger, car nous craignons qu'il soit rapace, à moins qu'ils n'aient une tradition que leurs pères leur ont transmise selon laquelle il est pur (langage du Rambam, ibid., halakha 18).
séif 2
- יש אומרים שכל עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס ומותר באכילה אם יש לו שלשה סימנים בגופו: הגה ויש אומרים שאין לסמוך אפילו על זה ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור (בארוך כלל נ"ו ובתא"ו נט"ו) וכן נוהגין ואין לשנות:Certains disent que tout oiseau dont le bec est large et la plante du pied large, comme celle de l'oie, on sait qu'il n'est pas rapace, et il est permis à la consommation s'il a les trois signes sur son corps. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on ne doit pas s'appuyer même sur cela, et qu'on ne mange aucun oiseau sinon sur la base d'une tradition reçue à son sujet selon laquelle il est pur (Issour veHeter HeArokh, règle 56, et Toledot Adam veHava, chemin 15) ; et tel est l'usage, et il ne faut pas le changer.
séif 3
- מי שהוא ממקום שנוהגין איסור בעוף אחד מפני שאין להם מסורת והלך למקום שיש להם בו מסורת יכול לאכלו במקום שהלך שם ואפילו דעתו לחזור ואם יצא ממקום שיש להם מסורת והלך למקום שאין להם מסורת מותר לאכלו:Celui qui vient d'un endroit où l'on a l'usage d'interdire un certain oiseau, faute d'avoir une tradition à son sujet, et qui est allé dans un endroit où l'on a une tradition à son sujet, peut le manger dans l'endroit où il est allé, même s'il a l'intention de revenir. Et s'il est sorti d'un endroit où l'on a une tradition et qu'il est allé dans un endroit où l'on n'a pas de tradition, il lui est permis de le manger.
séif 4
- אם שאר מקומות שאין להם מסורת יכולי' לאכלו על סמוך מקום שיש להם מסורת יש מי שאוסר ויש מי שמתיר ויש לחוש לדברי האוסר:Si les autres endroits qui n'ont pas de tradition peuvent le manger en s'appuyant sur l'endroit qui a une tradition : il y a un avis qui l'interdit et il y a un avis qui le permet ; et il faut tenir compte des paroles de celui qui l'interdit.
séif 5