Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים:
סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים וי"א שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות (פירוש ויכה את מיכהו על הלחי תרגומו על לסתיה) בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבין עד שיגדיל וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסי' פרסה ולהם אין לחוש שיש להם שיני' למעלה או ניבין לפיכך המוצא במדבר בהמה ואינו מכירה ופרסותי' חתוכו' שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק אם אין לה שיני' ולא ניבין למעלה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך שהרי אינו יכול לבדוק בו יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקו' בידוע שהיא טהור' והוא שיכיר חזיר יש לה קרני' יצא מספק חזיר וטהור' ואין בהמ' טמא' שבשרה שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו אלא הערוד (פי' חמור הבר) לפיכך המוציא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ אחר שישחטנה אם הולך שתי וערב טהורה והוא שיכיר ערוד (בשר אדם אסור לאכלו מן התורה) (ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם כ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח):Les signes de la bête domestique et de l'animal sauvage purs. Ce siman contient 3 séifim.
Les signes de la bête domestique (behéma) et de l'animal sauvage ('haya) ont été expliqués dans la Torah, et ce sont deux signes : elle rumine et ses sabots sont fendus. Et toute bête domestique ou sauvage qui n'a pas de dents à la mâchoire supérieure, ni de « crocs » (nivim), qui sont des excroissances de chair semblables à des dents, saillant sur les gencives — et certains disent que les nivim sont deux dents en haut, une de chaque côté, aux extrémités des mâchoires (explication : « Il frappa Mikhayhou sur la joue (le'hi) » (I Rois 22, 24), que le Targoum traduit « sur sa mâchoire » (lesatéh)) — on sait qu'elle est pure, à condition qu'on reconnaisse (qu'il ne s'agit pas d') un jeune chameau, qui n'a pas de nivim avant d'avoir grandi. Et tout animal qui rumine a le sabot fendu, sauf le chameau, le lièvre et le daman, qui ruminent mais n'ont pas le sabot fendu ; et pour eux, il n'y a pas lieu de s'inquiéter de la question de savoir s'ils ont des dents en haut ou des nivim. C'est pourquoi celui qui trouve dans le désert une bête qu'il ne reconnaît pas, et dont les sabots sont coupés, de sorte qu'il ne peut pas les examiner, examinera s'il n'y a pas de dents ni de nivim en haut : on sait alors qu'elle est pure, à condition qu'il reconnaisse (qu'il ne s'agit pas d') un jeune chameau. Et tout animal qui a le sabot fendu rumine, sauf le porc ; c'est pourquoi, si l'on a trouvé une bête dont la bouche est coupée, de sorte qu'on ne peut pas l'examiner, on examinera ses pattes : si ses sabots sont fendus, on sait qu'elle est pure, à condition qu'on reconnaisse (qu'il ne s'agit pas d') un porc. Si elle a des cornes, elle sort du doute d'être un porc, et elle est pure. Et il n'existe pas de bête impure dont la chair qui se trouve sous la queue (oketz) aille en long et en large (dont les fibres se croisent), de quelque côté qu'on la coupe, sauf l'onagre (arod) (explication : l'âne sauvage) ; c'est pourquoi celui qui trouve une bête dont la bouche et les sabots sont coupés, de sorte qu'il ne peut pas les examiner, examinera la chair qui est sous les côtés de la queue après l'avoir abattue : si elle va en long et en large, elle est pure, à condition qu'il reconnaisse (qu'il ne s'agit pas d') un onagre. Haga (Rema) : (La chair humaine, il est interdit de la manger de par la Torah) (le Ran, chapitre Af al pi ; le Rambam, chapitre 2 des lois des aliments interdits, halakha 3, et le Maguid Michné ; le Korban Aharon sur la section Chemini, page 64, colonne 4 ; et non comme il ressort des Tossafot au chapitre Af al pi et du Roch, que la chair humaine n'est pas interdite de par la Torah ; et voir le Ba'h).séif 1
- טמאה שילדה כמין טהורה אע"פ שיש לה כל סימני טהרה אסורה וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אע"פ שיש לה כל סימני טומאה ודוקא שילדתו בפנינו אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמא הולך אחריה אף על פי שכרוך אחריה ויונק אותה אסור שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה:Une bête impure qui a mis bas un petit semblable à une espèce pure, bien qu'il ait tous les signes de pureté, est interdit ; et une bête pure qui a mis bas un petit semblable à une espèce impure est permis, bien qu'il ait tous les signes d'impureté. Et cela, seulement si elle l'a mis bas devant nous ; mais si on l'a laissée gestante et qu'ensuite on a trouvé un petit d'une espèce impure qui la suit, même s'il est attaché à elle et la tète, il est interdit, de peur qu'il ne soit né de l'impure et ne se soit attaché à la pure.
séif 2
- הנולד מן הטריפה מותר:Ce qui est né d'une bête tréfa est permis.
séif 3