Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין מליחת הרבה בשר ביחד. ובו ו' סעיפים:
מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת ואפילו מתקבץ הרבה ציר ועומד בגומא שבין החתיכות מותר במה דברים אמורים במולח בשר עם בשר ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים ואפילו עם עופות שאי אפשר להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט את דמו: הגה ומכל מקום נוהגין להחמיר לכתחלה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב הדם אבל בדיעבד אין לחוש (א"ו הארוך) חתיכה שמלח אותה ב' פעמים מותרת ולא חיישינן שמלח השני מבליע הדם הנשאר ממליחה הראשונה (פסקי מהרא"י סימן ס"ו): אבל בשר עם דגים אפילו בשר עופות עם דגים אסור למלוח לפי שהדגים פולטים כל צירן קודם שיפלוט העוף את דמו ואם עבר ומלחן יחד העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם כדי קליפה ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו מותרים: הגה ויש אוסרין כל הדגים (ארוך כלל י"ג) אם אינן ס' נגד העופות דאנו משערין במליחה בס' והכי נהוג ודוקא דלית בהו קשקשים דרפו קרמייהו ופלטו מיד אבל אי אית בהו קשקשים מותרים דאינן פולטים מיד ולא בלעי מן העופות (הרא"ש ושם) דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי מידי דהוי אשני חתיכות שנמלחו יחד:Lois relatives au salage de beaucoup de viande ensemble. Ce siman contient 6 séifim.
On sale beaucoup de morceaux l'un sur l'autre ; bien que le morceau du dessous achève son exsudation avant celui du dessus, nous ne disons pas qu'il absorbe à nouveau du sang du morceau du dessus, car il met longtemps à exsuder la saumure (tsir), et tant qu'il exsude sa saumure, il n'absorbe pas. Et même si beaucoup de saumure s'accumule et stagne dans le creux entre les morceaux, c'est permis. De quoi parle-t-on ? Cela s'applique lorsqu'on sale de la viande avec de la viande, et même de la viande de bœuf avec de la viande de chevreaux et d'agneaux, et même avec des volailles, car il leur est impossible d'achever toute l'exsudation de leur saumure avant que la viande de bœuf n'ait fini d'exsuder son sang. Haga (Rema) : Toutefois, on a l'usage d'être rigoureux lekhat'hila (a priori) : tout morceau qui comporte un creux pouvant retenir le liquide, comme une paroi (côte) entière, on le retourne pour que le sang s'écoule ; mais bediavad (a posteriori), il n'y a pas lieu de s'inquiéter (Issour veHeter HaArokh). Un morceau que l'on a salé deux fois est permis, et nous ne craignons pas que le second sel fasse absorber le sang resté du premier salage (Pessakim du Maharaï, siman 66). Mais de la viande avec du poisson, même de la viande de volaille avec du poisson, il est interdit de les saler ensemble, car les poissons exsudent toute leur saumure avant que la volaille n'exsude son sang. Si l'on a transgressé et qu'on les a salés ensemble, les volailles sont permises, mais il faut retirer des poissons l'épaisseur d'une pelure (kedei kelipa). Et si leurs écailles n'avaient pas été retirées lorsqu'ils ont été salés, ils sont permis. Haga (Rema) : Et certains interdisent les poissons en entier (Arokh, règle 13) s'ils n'ont pas soixante fois le volume des volailles, car pour le salage nous évaluons l'annulation par soixante ; et tel est l'usage. Et cela, seulement s'ils n'ont pas d'écailles, car leur peau est tendre et ils exsudent immédiatement ; mais s'ils ont des écailles, ils sont permis, car ils n'exsudent pas immédiatement et n'absorbent pas des volailles (le Roch, et là-bas), car tant qu'ils sont occupés à exsuder, ils n'absorbent rien, comme dans le cas de deux morceaux salés ensemble.séif 1
- במה דברים אמורים כשמלח שניהם יחד או שהעוף מליח ודג תפל אבל אם דג מליח ועוף תפל ונתנם זה אצל זה או זה על גב זה אף דגים מותרים בלא קליפה: הגה וכן אם הדגים מונחים על העופות מותרים אפילו נמלחו יחד דדם אינו מפעפע מלמטה למעלה ולא גרע מחתיכה המונחת בציר דמה שלמעלה מן הציר שרי (ארוך כלל י"ג) וכן אם לא הניח הדגים אצל העופות אלא לאחר ששהו העופות במלחן שיעור מליחה אף הדגים מותרים אע"פ ששניהם מלוחים (ד"ע וכן משמע בארוך) ואם נמלחו דגים בכלי שמלחו בו בשר הדגים מותרים דאין הדגים בולעים הדם שבכלי דאין מליחה לכלים (ב"י בשם רשב"א סימן קכ"ט) והא דאמרינן דאם הדג תפל והעופות מלוחים אסורין היינו דוקא שהדג פלט כבר דמו והודח אבל אם עדיין לא פלט דמו ולא נמלח מעולם מותר דאגב דיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן הדם שבולע מן העופות (סברת עצמו וכן משמע בארוך כלל י"ג בשם הסמ"ק) כמו חתיכה שנפלה לציר קודם מליחה דמותר מהאי טעמא כמו שיתבאר לקמן סימן זה ועיין לקמן סימן צ"א באיזה מליחה אמרינן דהוי כרותח:De quoi parle-t-on ? Lorsqu'on a salé les deux ensemble, ou que la volaille est salée et le poisson non salé (tafel). Mais si le poisson est salé et la volaille non salée, et qu'on les a placés l'un à côté de l'autre ou l'un sur l'autre, même les poissons sont permis sans retirer de pelure. Haga (Rema) : De même, si les poissons sont posés sur les volailles, ils sont permis même s'ils ont été salés ensemble, car le sang ne se diffuse pas de bas en haut ; et ce n'est pas pire qu'un morceau posé dans la saumure, dont la partie au-dessus de la saumure est permise (Arokh, règle 13). De même, si l'on n'a placé les poissons près des volailles qu'après que les volailles sont restées dans leur sel la durée du salage, même les poissons sont permis, bien que les deux soient salés (opinion personnelle du Rema, et c'est aussi ce qui ressort du Arokh). Et si des poissons ont été salés dans un récipient où l'on avait salé de la viande, les poissons sont permis, car les poissons n'absorbent pas le sang qui est dans le récipient, puisqu'il n'y a pas de statut de salage pour les récipients (Beit Yossef au nom du Rachba, siman 129). Et ce que nous avons dit, que si le poisson est non salé et les volailles salées les poissons sont interdits, c'est seulement quand le poisson a déjà exsudé son sang et a été rincé ; mais s'il n'a pas encore exsudé son sang et n'a jamais été salé, il est permis, car en même temps qu'il exsudera son propre sang, il exsudera aussi le sang qu'il absorbe des volailles (raisonnement personnel du Rema, et c'est aussi ce qui ressort du Arokh, règle 13, au nom du Smak), comme un morceau tombé dans la saumure avant le salage, qui est permis pour cette raison, comme il sera expliqué plus loin dans ce siman. Et voir plus loin, siman 91, pour savoir quel salage nous considérons comme équivalent à un liquide bouillant.
séif 2
- בשר שחוטה שמלחו עם בשר טריפה או שהטריפ' מלוחה והכשיר' תפילה והם נוגעי' זה בזה אסור כדי קליפה שאע"פ שאינו בולע מדם הטריפה בולעת מצירה אבל אם הכשירה מלוחה והטריפה תפילה מותרת בהדחה בלא קליפה בין נתן כשירה למעלה בין נתנה למטה ויש מי שאוסר בנוגעים זה בזה וסובר שלא הותרו אלא בעומדים בסמוך בכדי שפליטה של זה נוגעת בזה: הגה וכשהטריפה מלוח וכשר תפל אפילו בכהאי גונא אסור וע"ל סימן ק"ה מאלו דינים:De la viande d'une bête abattue rituellement que l'on a salée avec de la viande tréfa, ou bien la tréfa est salée et la viande cachère non salée, et elles se touchent : elle est interdite sur l'épaisseur d'une pelure, car bien qu'elle n'absorbe pas du sang de la tréfa, elle absorbe de sa saumure. Mais si la cachère est salée et la tréfa non salée, elle est permise par un rinçage, sans pelure, qu'on ait placé la cachère au-dessus ou en dessous. Et il y a un avis qui interdit lorsqu'elles se touchent, et qui estime qu'on ne les a permises que lorsqu'elles se trouvent à proximité, de sorte que l'exsudation de l'une touche l'autre. Haga (Rema) : Et lorsque la tréfa est salée et la viande cachère non salée, même dans un tel cas (où elles ne se touchent pas mais sont proches) c'est interdit. Et voir plus loin, siman 105, au sujet de ces lois.
séif 3
- הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה היינו כששתיהן כחושות אבל אם אחת מהן שמינה אפילו אם חתיכת הטריפה כחושה וחתיכת הכשרה שמינה מפעפע האיסור בכולה אם היתה הטריפה המלוחה למטה משום דתתאה גבר. (ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין):Ce que nous avons dit, qu'elle n'interdit que sur l'épaisseur d'une pelure, c'est lorsque les deux sont maigres ; mais si l'une d'elles est grasse, même si le morceau tréfa est maigre et le morceau cachère gras, l'interdit se diffuse dans tout le morceau, si la tréfa salée était en dessous, car « celui du dessous l'emporte » (tataa gavar). (Et voir plus loin, siman 105, comment on a l'usage de procéder.)
séif 4
- יש אומרים שבשר שנמלח אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו דהיינו י"ב שעות לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח ויש מתירים להשהותו במלחו אפילו כמה ימים ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים ובדיעבד מותר:Certains disent qu'il est interdit de laisser de la viande salée dans son sel après l'exsudation de toute sa saumure, c'est-à-dire après douze heures, car elle absorbe à nouveau de l'humidité de sang qui se trouve sur elle et sur le sel. Et certains permettent de la laisser dans son sel même plusieurs jours. Lekhat'hila, il faut tenir compte de l'avis de ceux qui interdisent, et bediavad, c'est permis.
séif 5
- יש אוסרים ליתן בשר שלא נמלח כלל או שנמלח ופלט כל דמו עם בשר שנמלח קודם פליטתו דם לפי שהבשר שלא נמלח או שנמלח ופלט כל דמו חוזר ובולע ממה שחבירו פולט ויש מתירים ע"י מליחה שימלחנו אחר כך כי אז יפליט כל דם שבלע ויש מתירים בכל זה ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים: הגה ואפילו בדיעבד נוהגין לאסרו אם נפל בשר שכבר פלט כל דמו וצירו אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה (מהרא"י בהגהת ש"ד) ויש אומרים שכל מעת לעת לאחר שנמלח פולט ציר ואם נגע תוך זמן זה לבשר שנמלח ולא שהה עדיין שיעור מליחה אינו נאסר וכן נוהגין (ש"ד בשם הגאונים ומהרא"י וסה"ת ומרדכי בשם ר"י) אך במקום שאין הפסד מרובה יש לאסרו לאחר י"ב שעות וקודם לזה אין להחמיר כלל וכל שכן אם לא נמלח כלל דאפילו אם נפל לציר ממש אין לאסרו דאמרינן על ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן מה שבלע ממקום אחר ואפילו נמלח הבשר ולא שהה עדיין שיעור מליחה ונפל לציר יש להתיר (ארוך כלל ה') אם לא נכבש בתוכו יום שלם אך אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר יש אוסרין אותו אף על פי שלא כלה זמן פליטת צירו עדיין (רש"ל בא"ו שלו) ומ"מ לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו דהיינו תוך י"ב שעות ע"י שיחזור וידיחנו (הגהת ש"ד) ויחזור וימלחנו וכן אם נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה ידיחנו ויחזור וימלחנו מיהו אם מלחו בלא הדחה לאחר שנפל לציר שרי בדיעבד (ארוך כ"ה) . וכל זה לא מיירי אלא בציר שהוא כרותח כמבואר לעיל סימן ס"ט אבל דם בעין שנפל על בשר שהוא תוך שיעור מליחתו והוא חשוב כרותח כמבואר לקמן סימן צ"א נאסר הבשר דלגבי דם בעין לא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלע ולא כבולעו כך פולטו (שם) והא דאסרינן אותו כשנפל לציר היינו דוקא מה שבתוך הציר אבל מה שלמעלה מן הציר שרי מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיד ואין שיעור לדבר. בשר שנפל לתוך ציר שעל הקרקע דינה כאילו היתה הציר בכלי (בית יוסף בשם ש"ד ואו"ה שם) בשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ונאסרה דינה כאילו נגעה בציר (ד"ע) ספק ציר ספק מים מותר דציר דרבנן וספיקא להקל (מרדכי פכ"ה) ציר מעורב עם מים אפילו היו המים מועטים לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת (ב"י בשם אגור) . דין כבוש עיין לקמן סימן ק"ה:Certains interdisent de mettre de la viande qui n'a pas du tout été salée, ou qui a été salée et a exsudé tout son sang, avec de la viande salée avant qu'elle n'ait achevé d'exsuder son sang, car la viande non salée, ou salée ayant exsudé tout son sang, absorbe à nouveau ce que l'autre exsude. Et certains permettent moyennant un salage, qu'on la sale ensuite, car alors elle exsudera tout le sang qu'elle a absorbé. Et certains permettent en tout cela. Lekhat'hila, il faut tenir compte de l'avis de ceux qui interdisent. Haga (Rema) : Et même bediavad, on a l'usage de l'interdire si de la viande qui avait déjà exsudé tout son sang et sa saumure est tombée près d'une viande qui n'était pas encore restée dans le sel la durée du salage (Maharaï dans les Hagahot Chaarei Doura). Et certains disent que pendant toute une période de vingt-quatre heures (mééth lééth) après avoir été salée, la viande exsude de la saumure ; et si, durant ce temps, elle a touché une viande salée qui n'est pas encore restée la durée du salage, elle n'est pas interdite ; et tel est l'usage (Chaarei Doura au nom des Guéonim, le Maharaï, le Séfer HaTeroumot et le Mordekhaï au nom du Ri). Toutefois, là où il n'y a pas de perte importante, il faut l'interdire après douze heures ; et avant cela, il n'y a pas du tout lieu d'être rigoureux. À plus forte raison si elle n'a pas du tout été salée : même si elle est tombée dans la saumure elle-même, il ne faut pas l'interdire, car nous disons qu'en exsudant son propre sang, elle exsudera aussi ce qu'elle a absorbé d'ailleurs. Et même si la viande a été salée mais n'est pas encore restée la durée du salage, et qu'elle est tombée dans la saumure, on peut permettre (Arokh, règle 5) si elle n'y a pas macéré (nikhbach) une journée entière. Mais si elle est restée la durée du salage et est tombée dans la saumure, certains l'interdisent, bien que la période d'exsudation de sa saumure ne soit pas encore achevée (le Rachal dans son Issour veHeter). Toutefois, en cas de perte importante, on peut permettre aussi dans ce cas, pendant toute la période d'exsudation de sa saumure, c'est-à-dire dans les douze heures, à condition de la rincer à nouveau (Hagahot Chaarei Doura) et de la saler à nouveau. De même, si elle est tombée dans la saumure avant d'être restée la durée du salage, on la rince et on la sale à nouveau ; toutefois, si on l'a salée sans rinçage après qu'elle est tombée dans la saumure, c'est permis bediavad (Arokh, règle 25). Et tout cela ne concerne que la saumure qui est considérée comme bouillante, comme il a été expliqué plus haut, siman 69. Mais du sang concret (dam beéin) tombé sur de la viande qui est dans la durée de son salage, et qui est considéré comme bouillant, comme il sera expliqué plus loin, siman 91, la viande est interdite, car pour du sang concret nous ne disons pas : « puisqu'elle est occupée à exsuder, elle n'absorbe pas », ni « de la manière dont elle absorbe, elle rejette » (là-bas). Et lorsque nous l'interdisons quand elle est tombée dans la saumure, c'est seulement la partie qui est dans la saumure ; mais ce qui est au-dessus de la saumure est permis. Toutefois, ce qui est dans la saumure est interdit immédiatement, et il n'y a pas de durée minimale pour cela. De la viande tombée dans de la saumure qui est sur le sol a le même statut que si la saumure était dans un récipient (Beit Yossef au nom des Chaarei Doura et de l'Issour veHeter, là-bas). De la viande qui a touché un morceau salé dans un récipient non perforé et qui est devenu interdit, a le même statut que si elle avait touché la saumure (Darkhei Moché). En cas de doute s'il s'agit de saumure ou d'eau, c'est permis, car l'interdit de la saumure est d'ordre rabbinique, et dans un doute rabbinique on est indulgent (Mordekhaï, chapitre 8 de 'Houlin). De la saumure mélangée à de l'eau, même si l'eau était en petite quantité, n'est plus considérée comme bouillante et n'interdit pas (Beit Yossef au nom de l'Agour). Pour la loi de la viande macérée (kavouch), voir plus loin, siman 105.
séif 6