Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים:
נפולה אסורה כיצד בהמה שנפלה אם היתה עומדת על רגליה כשנפלה אם יש מכריסה עד המקום שנפלה שם י' טפחים חוששין שמא נתרסקו איבריה ואם היתה שוכבת ונתגלגלה ונפלה צריך שיהיה גובה המקום עשרה טפחים והא דבעינן גובה עשרה טפחים דוקא בנפלה מעצמה (ד"ע בב"י) או הפילוה אחרים וידעה שרוצים להפילה אבל אם הפילוה אחרים שלא מדעתה או אפי' ידעה בכך אלא שהפילוה בבת אחת אפילו בפחות מעשרה טפחים חוששין לה. (ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף דבעוף נמי דינא הכי) (טור ובית יוסף וכן משמעות הפוסקים):Loi de l'animal tombé (nefoula). Ce siman contient 12 séifim :
L'animal tombé est interdit. Comment cela ? Un animal qui est tombé : s'il se tenait sur ses pattes quand il est tombé, et qu'il y a dix téfa'him (palmes) depuis son ventre jusqu'à l'endroit où il est tombé, on craint que ses organes n'aient été écrasés. Et s'il était couché, a roulé et est tombé, il faut que la hauteur de l'endroit soit de dix téfa'him. Et ce qui a été dit, que nous exigeons une hauteur de dix téfa'him, ne vaut que s'il est tombé de lui-même (avis personnel de l'auteur, dans le Beit Yossef) ou si d'autres l'ont fait tomber et qu'il savait qu'ils voulaient le faire tomber ; mais si d'autres l'ont fait tomber à son insu, ou même s'il le savait mais qu'ils l'ont fait tomber d'un coup, même d'une hauteur de moins de dix téfa'him, on s'en inquiète. (Et il n'y a pas de différence en cela entre l'animal et l'oiseau, car pour l'oiseau aussi la loi est ainsi) (Tour et Beit Yossef, et c'est ce qui ressort des décisionnaires).séif 1
- העוף שדרסו אדם ברגליו או טרפו לכותל או שרצצתו בהמה או שנחבט על דבר קשה חוששין לו: הגה וכן אם נפל אבן או דבר קשה על גופו וכן בבהמה אם הוא בדבר שיש לחוש בבהמה (כל בו וא"ו הארוך וטור וב"י ור"ן ורשב"א ור' ירוחם):Un oiseau qu'un homme a piétiné avec ses pieds, ou qu'il a projeté contre un mur, ou qu'un animal a écrasé, ou qui s'est cogné contre une chose dure, on s'en inquiète. Haga (Rema) : De même si une pierre ou une chose dure est tombée sur son corps ; et de même pour l'animal, s'il s'agit d'une chose dont il faut s'inquiéter pour un animal (Kol Bo, Issour veHetèr HaArokh, Tour, Beit Yossef, Ran, Rachba et Rabbénou Yero'ham).
séif 2
- נפולה שאמרנו שחוששין לה אם לא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן זה אפי' בדקוה ומצאו אותה שלימה מכל איבריה טריפה ואם שהתה מעת לעת ואחר כך שחטה צריך לבדקה כנגד כל החלל כולו מקדקד הראש עד הירך אם ימצא בה טריפות מהטריפות שמנו חכמים או שנתרסק אבר מהאיברי' שבפנים ונפסדה צורתו הרי זו טריפה אפי' נתרסק אבר מהאיברי' שאם ניטלו כשרה כגון טחול וכליות הרי זה טריפה חוץ מבית הרחם שאם נתרסק הרי זה מותרת והסימנים אינם צריכים בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותם: הגה ואם הוכתה באבן במקום אחד אינה צריכה בדיקה רק נגד המקום שהוכתה שם ולא בשאר אברים (כל בו וכן משמע מלשון הטור):L'animal tombé dont nous avons dit qu'on s'en inquiète : s'il ne s'est pas relevé, il est interdit de l'abattre avant qu'il n'ait attendu vingt-quatre heures ; et si on l'a abattu pendant ce délai, même si on l'a examiné et qu'on l'a trouvé intact en tous ses organes, il est tréfa (impropre à la consommation). Et s'il a attendu vingt-quatre heures et qu'ensuite on l'a abattu, il faut l'examiner en face de toute la cavité, du sommet du crâne jusqu'à la cuisse. Si l'on y trouve l'une des tréfot que les Sages ont énumérées, ou si l'un des organes internes a été écrasé et que sa forme a été détruite, il est tréfa ; même si a été écrasé l'un des organes dont l'ablation laisserait l'animal permis, comme la rate et les reins, il est tréfa ; sauf l'utérus : s'il a été écrasé, l'animal est permis. Et les simanim (la trachée et l'œsophage) n'ont pas besoin d'examen, car la chute ne les écrase pas. Haga (Rema) : Et s'il a été frappé par une pierre à un seul endroit, il n'a besoin d'examen qu'en face de l'endroit où il a été frappé, et non pour les autres organes (Kol Bo, et c'est ce qui ressort de la formulation du Tour).
séif 3
- אם עמדה תוך מעל"ע די לה בבדיקה. (ודוקא שעמדה מעצמה אבל העמידוה לאו כלום הוא (הר"ן פא"ט):S'il s'est relevé dans les vingt-quatre heures, l'examen lui suffit. (Et cela ne vaut que s'il s'est relevé de lui-même ; mais si on l'a fait relever, cela n'a aucune valeur) (Ran, chapitre Elou Tréfot).
séif 4
- יש מי שאומר שכל שעמדה והלכה אפילו נמצא שינוי באיבריה אין חוששין לה. (כל שאין השינוי מטריף בשאר בהמה) (ב"י בשם רשב"א):Il y a un avis selon lequel, dès lors qu'il s'est relevé et a marché, même si l'on trouve un changement dans ses organes, on ne s'en inquiète pas (tant que ce changement ne rend pas tréfa les autres animaux) (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 5
- הלכה כשרה ואינה צריכה בדיקה ואע"פ שלא שהתה מעת לעת במה דברים אמורים כשהלכה הילוך יפה כדרכה אבל הלכה והיא צולעה צריכה בדיקה: הגה וי"א דאנן האידנא לא קים לן בבדיקה ואין להתיר רק בהלכה (בה"ג וטור בשם ב"ה וכל האחרונים) והכי נהוג ולא נקרא הלכה רק כשהלכה ד' אמות הלוך יפה כמו שהלכה קודם שנפלה או כשאר בהמה (רשב"א והרמב"ן ור"ן וא"ו הארוך) ואם הלכה ואחר כך אינה יכולה לילך דינה כשאר מסוכנת (מהרי"ק שורש ס"א):S'il a marché, il est permis (kacher) et n'a pas besoin d'examen, même s'il n'a pas attendu vingt-quatre heures. De quoi s'agit-il ? Lorsqu'il a bien marché, de sa manière habituelle ; mais s'il a marché en boitant, il a besoin d'un examen. Haga (Rema) : Et certains disent que nous, aujourd'hui, ne sommes pas sûrs de l'examen, et qu'on ne peut permettre l'animal que s'il a marché (Bahag, et le Tour au nom du Baal HaIttour, et tous les A'haronim) ; et tel est l'usage. Et on ne considère qu'il a marché que s'il a marché quatre coudées, d'une bonne marche, comme il marchait avant de tomber ou comme les autres animaux (Rachba, Ramban, Ran et Issour veHetèr HaArokh). Et s'il a marché et qu'ensuite il ne peut plus marcher, sa loi est comme celle de tout autre animal en danger de mort (Maharik, racine 61).
séif 6
- עוף שנחבט על פני המים אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים אין חוששין לו אבל אם שט ממעלה למטה עם הילוך המים חוששין לו וצריך בדיקה ואם קדם לתבן או קש שמהלכים על גב המים בשוה לו הרי זה שט מחמת עצמו ואין חוששין לו:Un oiseau qui s'est cogné à la surface de l'eau : s'il a nagé de toute sa longueur de l'aval vers l'amont, contre le courant de l'eau, on ne s'en inquiète pas ; mais s'il a nagé de l'amont vers l'aval, avec le courant de l'eau, on s'en inquiète et il a besoin d'un examen. Et s'il a devancé de la paille ou du chaume qui avance à la surface de l'eau à son niveau, il nage par lui-même, et on ne s'en inquiète pas.
séif 7
- דבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ונחבט אם שני כנפיו נדבקו בדף שצדין אותו בו חוששין וצריך בדיקה ואם לא נדבק בו אלא אחד מהם אין חוששין שהוא פורח מעט בכנף השני:Si ses ailes se sont collées à la glu au moment de la chasse et qu'il s'est cogné : si ses deux ailes se sont collées à la planche avec laquelle on le chasse, on s'en inquiète et il a besoin d'un examen ; et si une seule d'entre elles s'y est collée, on ne s'en inquiète pas, car il vole un peu avec l'autre aile.
séif 8
- זכרים המנגחים זה את זה ונפלו לארץ חוששין להם:Des mâles qui se donnent des coups de cornes l'un à l'autre et sont tombés à terre, on s'en inquiète.
séif 9
- שור שהרביצוהו לשחיטה אף על פי שנפל נפילה גדולה שיש לה קול בעת שמפילים אותו אין חוששין לו מפני שנועץ צפרניו ומתחזק עד שמגיע לארץ (לשון רמב"ם שם דין י"ב): הגה ודוקא שלא קשרו כל רגליו כשהפילוהו אבל אם כל רגליו קשורים בשעה שמפילין אותו חוששין לו (מרדכי פא"ט בשם ראבי"ה ומשמעות שערים שער ל"ד ולא כאו"ה):Un bœuf que l'on a couché pour l'abattage, même s'il est tombé d'une grande chute qui fait du bruit au moment où on le fait tomber, on ne s'en inquiète pas, car il plante ses sabots et se raidit jusqu'à ce qu'il atteigne le sol (formulation du Rambam, au même endroit, loi 12). Haga (Rema) : Et cela ne vaut que si l'on n'a pas attaché toutes ses pattes quand on l'a fait tomber ; mais si toutes ses pattes sont attachées au moment où on le fait tomber, on s'en inquiète (Mordekhaï, chapitre Elou Tréfot, au nom du Ravia, et c'est ce qui ressort des Chaarim, porte 34 ; et non comme l'Issour veHetèr).
séif 10
- קפצה מדעתה אפילו ממקום גבוה הרבה אע"פ שאנו רואים שאינה יכולה לילך אין חוששין לה (ר"ן) לא שנא קפצה מחלון שבכותל לא שנא מארובה שבאמצע הגג לפיכך אם הניחה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין לה:S'il a sauté de lui-même, même d'un endroit très élevé, bien que nous voyions qu'il ne peut pas marcher, on ne s'en inquiète pas (Ran), qu'il ait sauté d'une fenêtre percée dans le mur ou d'une lucarne au milieu du toit. C'est pourquoi, si on l'a laissé en haut et qu'on est venu et qu'on l'a trouvé en bas, on ne s'en inquiète pas.
séif 11
- גנבים שגנבו בהמה מהדיר אפילו השליכוהו מעבר לגדר שהוא גבוה מאד אין חוששין מפני שהם מכוונים להפילה על מתניה כדי שתוכל לרוץ לפניהם לכן בשעה שמחזירין אותה אם מחמת תשובה מחזירים אותה מותרת מפני שמכוונים להפילה בענין שלא יפסידוה אבל אם לא החזירוה אלא מחמת יראה חוששין לה:Des voleurs qui ont volé un animal de l'enclos, même s'ils l'ont jeté par-dessus une clôture très haute, on ne s'en inquiète pas, car ils visent à le faire tomber sur ses reins afin qu'il puisse courir devant eux. C'est pourquoi, au moment où ils le rendent : s'ils le rendent par repentir, il est permis, car ils visent à le faire tomber de façon à ne pas l'abîmer ; mais s'ils ne l'ont rendu que par crainte, on s'en inquiète.
séif 12