Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים:
דרוסה (פירוש הדריסה היא הכאה שהכה החיה או העוף בצפרנים) טריפה. ולא כל חיה ועוף שוים בדריסתן אלא מעלות מעלות יש. כיצד הארי יש לו דריסה אפי' בשור הגדול ובגסה שבחיות. הזאב אין לו דריסה בבהמה גסה ואפי' בקטנה שבהן כגון בעגלים אבל יש לו דריסה בדקה ואפילו בגדולה שבדקות כגון כבשים גדולים. חתול ונמיה ושועל אין להם דריסה בכבשים גדולים אבל יש להם דריסה בגדיים וטלאים וכל שכן בכל העופות. חולדה אין לה דריסה בבהמה כלל ואפי' בגדיים וטלאים אבל יש לה דריסה בכל העופות אפי' בגסה שבהם. כלב אין לו דריסה כלל אפילו בעופות. ואם ניקב עד החלל דינו כקוץ שניקב לחלל. שאר חיות טמאות כל שאינה גסה מהזאב אין לה דריסה בגדולה שבדקה בכבשים ועזים אפילו היא גסה כזאב אבל יש לה דריסה בגדיים וטלאים וכל שכן בעופות ואם היתה גסה מהזאב דינה כזאב ויש לה דריסה בדקה אבל לא בגסה ואפילו היא גדולה כארי. היתה גסה יותר מארי הרי היא כארי ויש לה דריסה בכל: הגה ויש מחמירין עוד דכל שהיא מזאב ולמעלה יש לה דריסה אפי' בבהמה גסה ויש לחוש לחומרא (ת"ה סימן קע"ח בשם א"ז):Loi de l'animal attaqué par une bête qui attaque (derousa). Ce siman contient 21 séifim :
L'animal attaqué (derousa) (explication : l'attaque, derissa, est le coup qu'a porté la bête sauvage ou l'oiseau avec les griffes) est tréfa (impropre à la consommation). Mais toutes les bêtes et tous les oiseaux ne sont pas égaux quant à leur attaque ; il y a au contraire des degrés. Comment cela ? Le lion a la capacité d'attaque (au sens de cette loi) même sur le plus grand bœuf et sur la plus grosse des bêtes sauvages. Le loup n'a pas d'attaque sur le gros bétail, même sur le plus petit d'entre eux, comme les veaux ; mais il a une capacité d'attaque sur le petit bétail, même sur le plus grand du petit bétail, comme les gros moutons. Le chat, la belette (nemiya) et le renard n'ont pas d'attaque sur les gros moutons, mais ils ont une capacité d'attaque sur les chevreaux et les agneaux, et à plus forte raison sur tous les oiseaux. La 'houlda (sorte de belette) n'a aucune attaque sur le bétail, même sur les chevreaux et les agneaux, mais elle a une capacité d'attaque sur tous les oiseaux, même sur le plus gros d'entre eux. Le chien n'a aucune attaque, même sur les oiseaux ; et s'il a perforé l'animal jusqu'à la cavité intérieure, sa loi est comme celle d'une épine qui a perforé jusqu'à la cavité. Les autres bêtes sauvages impures : toute bête qui n'est pas plus grosse que le loup n'a pas d'attaque sur le plus grand du petit bétail, sur les moutons et les chèvres, même si elle est aussi grosse que le loup ; mais elle a une capacité d'attaque sur les chevreaux et les agneaux, et à plus forte raison sur les oiseaux. Et si elle était plus grosse que le loup, sa loi est comme celle du loup : elle a une capacité d'attaque sur le petit bétail, mais pas sur le gros bétail, même si elle est aussi grande que le lion. Si elle était plus grosse que le lion, elle est comme le lion et a une capacité d'attaque sur tout. Haga (Rema) : Et certains sont encore plus rigoureux : toute bête de la taille du loup et au-delà a une capacité d'attaque même sur le gros bétail ; et il faut tenir compte de cette rigueur (Terroumat HaDéchen, siman 178, au nom de l'Or Zaroua).séif 1
- כל העופות אין להם דריסה בבהמה אפילו בגדיים וטלאים חוץ מהנץ שיש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בצפרנו לבית החלל שאז מטיל ארס:Aucun des oiseaux n'a d'attaque sur le bétail, même sur les chevreaux et les agneaux, sauf l'épervier (nets), qui a une capacité d'attaque sur les chevreaux et les agneaux, à condition qu'il perfore avec sa griffe jusqu'à la cavité intérieure, car alors il injecte du venin.
séif 2
- הנץ יש לו דריסה אפילו בעוף גדול ממנו ובלבד שיהא מן הדק כתורים ובני יונה אבל לא בתרנגולת ושלמעלה ממנה (ודוקא בגדולים אבל בקטנים יש להם דריסה) (רשב"א וטור) ושאר עופות הדורסים יש להם דריסה בעוף שכמותם אבל לא בעוף שהוא גדול מהם (חוץ מן הגס שקורין פלקו"ן שיש לו דריסה בכל העופות) (טור וע"פ):L'épervier a une capacité d'attaque même sur un oiseau plus grand que lui, pourvu qu'il soit parmi les oiseaux de petite taille, comme les tourterelles et les jeunes colombes ; mais pas sur la poule et ce qui est au-dessus d'elle (et cela ne vaut que pour les grandes poules, mais sur les petites, ils ont une capacité d'attaque) (Rachba et Tour). Et les autres oiseaux qui attaquent ont une capacité d'attaque sur un oiseau semblable à eux, mais pas sur un oiseau plus grand qu'eux (sauf le gros oiseau appelé falcon (faucon), qui a une capacité d'attaque sur tous les oiseaux) (Tour et d'autres décisionnaires).
séif 3
- כל אלו שאמרנו שיש להם דריסה בין אם באים להציל הנדרס ממנו בין אם אין באים להצילו:Tous ceux dont nous avons dit qu'ils ont une capacité d'attaque l'ont, que l'on soit venu sauver de lui l'animal attaqué ou que l'on ne soit pas venu le sauver.
séif 4
- יש אומרים שעכשיו נוהגין היתר בחתולים הנכנסין בלול של תרנגולים ואע"פ שהיה ראוי לחוש בדבר סומכין על שחתולי' שלנו הם בני תרבות וכל שלא הכהו אין חוששין:Certains disent qu'aujourd'hui on a l'usage de permettre les volailles pour les chats qui entrent dans le poulailler ; et bien qu'il aurait été justifié de s'en inquiéter, on s'appuie sur le fait que nos chats sont domestiqués, et tant qu'il ne les a pas frappés, on ne s'en inquiète pas.
séif 5
- אין דריסה אלא ביד ובצפורן אבל דרסה ברגלה ונשכה בשיניה לא הוי אלא כקוץ בעלמא:Il n'y a d'attaque (derissa) qu'avec la patte avant et avec la griffe ; mais s'il a piétiné l'animal avec sa patte arrière ou l'a mordu avec ses dents, ce n'est que comme une simple épine.
séif 6
- אין דריסה אלא מדעת הדורס אבל שלא מדעתו כגון שנפל עליו דרך מקרה ונתחב בו צפרנו לא הוי דריסה:Il n'y a d'attaque que si elle est faite intentionnellement par l'attaquant ; mais si c'est sans intention, par exemple s'il est tombé sur lui par accident et que sa griffe s'y est enfoncée, ce n'est pas une attaque.
séif 7
- אין דריסה אלא מחיים של דורס ונדרס כיצד הרי שנעץ צפרנו בנדרס ועד שלא הוציא צפרנו הומת הדורס או חתכו ידו או נשחט הנדרס הרי זה כשר במה דברים אמורים כשראינו מתחלה ועד סוף אבל אם בא לפנינו וצפורן תחובה בו חוששין שמא דרס וחזר ודרס ולפיכך אלו הצדים בעופות הדורסים אפי' שחטו הנדרס קודם שהסיר צפרנו אסור שכן דרך שמכה בו כמה פעמים עד שיצודנו ואפי' ראינו שלא דרס אותו קודם לכן חיישינן ליה לפי שפעמים כשהנץ רודף אחר העוף הוא מכהו בצפרנו דרך פריחתו:Il n'y a d'attaque que du vivant de l'attaquant et de l'attaqué. Comment cela ? Si la bête a enfoncé sa griffe dans l'animal attaqué, et qu'avant qu'elle n'ait retiré sa griffe, l'attaquant a été tué, ou qu'on lui a coupé la patte, ou que l'attaqué a été abattu (che'hita), celui-ci est permis (kacher). De quoi s'agit-il ? Lorsque nous avons vu la scène du début à la fin ; mais si l'animal arrive devant nous avec une griffe enfoncée en lui, on craint qu'il ait attaqué, puis attaqué de nouveau. C'est pourquoi, pour ceux qui chassent avec des oiseaux de proie, même si l'on a abattu l'oiseau attaqué avant que le rapace n'ait retiré sa griffe, il est interdit, car le rapace a l'habitude de le frapper plusieurs fois avant de l'attraper ; et même si nous avons vu qu'il ne l'a pas attaqué auparavant, nous nous en inquiétons, car parfois, quand l'épervier poursuit un oiseau, il le frappe avec sa griffe en volant.
séif 8
- חוששין לספק דרוסה כגון אם ראו ארי שנכנס בין השוורים למקום צר שאינם יכולי' לברוח מפניו כגון שנכנס לדיר שלהם (טור בשם רשב"א) וכן עוף דורס שנכנס לכלוב מלא עוף (או ללול של תרנגולים) (או"ה כלל נ"ז) חוששין שמא דרס במה דברי' אמורים כשהוא שותק והם מקרקרים (פי' מתרעדים וצועקים) אבל אם הוא שותק והם שותקים או הוא והם מקרקרים אין חוששין ואם חתך ראשו של אחד מהם אין חוששין לאחרים אפילו הוא שותק והם מקרקרים דאמרינן כבר נח רוגזיה ודוקא כשהרגו אבל אם פצע אחד מהם חוששין לכלם דכל שכן שחמתו בערה בו כשהציל עצמו ולא הרגו: הגה ואפילו הרג אחד מהן דוקא שלא ראינו שדרס עוד אחרים אבל אם דרס אחרים הרי ראינו שלא נח רוגזיה וכל מה שבדיר אסור (א"ו הארוך כלל נ"ו):On s'inquiète d'un doute d'attaque, par exemple si l'on a vu un lion entrer parmi les bœufs dans un endroit étroit où ils ne peuvent pas s'enfuir devant lui, par exemple s'il est entré dans leur enclos (Tour au nom du Rachba) ; de même pour un oiseau de proie qui est entré dans une cage pleine d'oiseaux (ou dans un poulailler) (Issour veHetèr, règle 57) : on craint qu'il ait attaqué. De quoi s'agit-il ? Lorsque lui se tait et qu'eux crient (explication : qu'ils tremblent et crient) ; mais si lui se tait et qu'eux se taisent, ou que lui et eux crient, on ne s'en inquiète pas. Et s'il a tranché la tête de l'un d'eux, on ne s'inquiète pas pour les autres, même si lui se tait et qu'eux crient, car nous disons que sa colère s'est déjà apaisée. Et cela ne vaut que s'il l'a tué ; mais s'il a blessé l'un d'eux, on s'inquiète pour tous, car à plus forte raison sa fureur s'est enflammée contre lui, puisqu'il s'est sauvé et qu'il ne l'a pas tué. Haga (Rema) : Et même s'il a tué l'un d'eux, on ne s'inquiète pas pour les autres seulement si nous n'avons pas vu qu'il en a attaqué d'autres encore ; mais s'il en a attaqué d'autres, nous voyons que sa colère ne s'est pas apaisée, et tout ce qui se trouve dans l'enclos est interdit (Issour veHetèr HaArokh, règle 56).
séif 9
- במה דברים אמורים שאם חתך ראשו של א' מהם אין חוששין לאחרים דוקא כשנכנס לתוכו ועמד עמהם אבל כגון אלו החתולים שעולים על כלוב מלא עוף ומכניסים ידיהם מבפנים ודורסי' אע"ג דקטעיה לרישיה דחד מינייהו לא נח רוגזיה משום הכי דמתוך שהם בורחים אף הוא כועס עליהם:De quoi s'agit-il, quand on dit que s'il a tranché la tête de l'un d'eux on ne s'inquiète pas pour les autres ? Seulement lorsqu'il est entré à l'intérieur et s'est tenu avec eux ; mais par exemple ces chats qui montent sur une cage pleine d'oiseaux, introduisent leurs pattes à l'intérieur et attaquent : même s'il a tranché la tête de l'un d'eux, sa colère ne s'est pas apaisée par cela, car du fait qu'ils s'enfuient, il se met aussi en colère contre eux.
séif 10
- במה דברים אמורים שאם הוא שותק והם שותקים מותר הני מילי דלא חזינן דנגע בהו אבל היכא דחזינן דקפץ עלייהו כדרך הדורסים אע"פ שהוא בן תרבות אסור:De quoi s'agit-il, quand on dit que si lui se tait et qu'eux se taisent, c'est permis ? Seulement lorsque nous n'avons pas vu qu'il les a touchés ; mais lorsque nous avons vu qu'il a sauté sur eux à la manière de ceux qui attaquent, même s'il est domestiqué, c'est interdit.
séif 11
- יש מי שאומר דהיכא דלא ידעינן אי שתיק ואי צווח ואי מקרקרין אינהו ואי שתקי לא חיישינן לה (ויש אוסרין בכה"ג) (ר"ן פא"ט) ויש לחוש לדבר ואסור:Il y a un avis selon lequel, lorsque nous ne savons pas s'il s'est tu ou s'il a crié, ni si eux ont crié ou se sont tus, nous ne nous en inquiétons pas (et certains l'interdisent dans un tel cas) (Ran, chapitre Elou Tréfot) ; et il faut tenir compte de cela, et c'est interdit.
séif 12
- והא דחוששין דוקא כשידענו שנכנס הארי אבל אם הוא ספק אם נכנס אם לאו או שהוא ספק ארי או כלב או שמא בקנה נגף אין חוששין ודוקא כשיש לפנינו כלב וארי או ארי וקנה אבל כשבא לפנינו מבעבע דם ולא ידענו במה תולין במצוי בין להקל בין להחמי': (וכבר נתבאר לעיל סימן ל"ג אם מבעבע דם בצואר נוהגים לאסרו) (ד"ע ואו"ה כלל נ"ז דין ח'):Ce qui a été dit, que l'on s'inquiète, ne vaut que lorsque nous savons que le lion est entré ; mais s'il y a doute s'il est entré ou non, ou s'il y a doute s'il s'agit d'un lion ou d'un chien, ou si peut-être l'animal s'est heurté à un roseau, on ne s'en inquiète pas. Et cela ne vaut que lorsqu'il y a devant nous un chien et un lion, ou un lion et un roseau (et qu'on ignore lequel a causé la blessure) ; mais lorsque l'animal arrive devant nous avec du sang qui suinte et que nous ne savons pas par quoi (il a été blessé), on l'attribue à ce qui est fréquent, que ce soit pour alléger ou pour être rigoureux. (Et il a déjà été expliqué plus haut, siman 33, que si du sang suinte au cou, on a l'usage de l'interdire) (avis personnel du Rema, et Issour veHetèr, règle 57, loi 8).
séif 13
- ארי שנכנס בין השוורים ונמצאת צפורן של הארי תלושה ויושבת בגבו של אחד מהם בין אם הצפורן לחה או יבשה חוששין לה אפילו אם הוא שותק והם שותקים וכל שכן אם מקום צפורן או חמש צפרניו שמוטות מגבו ולא לזה בלבד חוששין אלא לכל השוורים שבדיר:Si un lion est entré parmi les bœufs et que l'on a trouvé une griffe du lion arrachée, plantée dans le dos de l'un d'eux, que la griffe soit humide ou sèche, on s'en inquiète, même si lui se tait et qu'eux se taisent ; et à plus forte raison si l'on voit la trace d'une griffe, ou de ses cinq griffes, tirée le long de son dos. Et on ne s'inquiète pas seulement pour celui-ci, mais pour tous les bœufs qui sont dans l'enclos.
séif 14
- הא דחוששין לדרוסה היינו שלא להתירה בלא בדיקה אבל אם בודקה ואינו מוצא בה רושם כשרה ואפילו ודאי דרוסה יש לה היתר בבדיקה:Ce qui a été dit, que l'on s'inquiète de l'attaque, signifie qu'on ne le permet pas sans examen ; mais si on l'examine et qu'on n'y trouve pas de trace, il est permis ; et même un animal certainement attaqué peut être permis par l'examen.
séif 15
- כיצד היא הבדיקה שוחטין את הנדרס ובודקין כל החלל שלו מכף הירך עד הקדקד אם נמצא כולה שלימה מכל מיני טרפות ולא נמצא בה רושם הדריסה הרי זו מותרת ואם נמצא בה רושם הדריסה אסורה איזהו רושם הדריסה שיאדים הבשר כנגד בני מעיים ואם נמוק הבשר כנגד בני מעיים עד שנעשה כבשר שהרופא גורדו מהחבורה רואין אותו בשר כאלו חסר וטריפה ואם דרס בסימנים משיאדימו כל שהוא הסימנים עצמם טריפה ואפי' אם האדים הקנה בכל שהוא:Comment se fait l'examen ? On abat l'animal attaqué et on examine toute sa cavité, du creux de la hanche jusqu'au sommet du crâne : si on le trouve entièrement intact de toutes sortes de tréfot et qu'on n'y trouve pas de trace de l'attaque, il est permis ; et si on y trouve une trace de l'attaque, il est interdit. Quelle est la trace de l'attaque ? Que la chair rougisse en face des entrailles. Et si la chair s'est décomposée en face des entrailles au point de devenir comme la chair que le médecin racle d'une plaie, on considère cette chair comme si elle manquait, et il est tréfa. Et s'il a attaqué au niveau des simanim (la trachée et l'œsophage), dès que les simanim eux-mêmes ont rougi si peu que ce soit, il est tréfa, même si seule la trachée a rougi si peu que ce soit.
séif 16
- בהמה שנדרסה אין לה תקנה בבדיקה מפני שהושט אין לו בדיקה מבחוץ:Un animal qui a été attaqué au cou n'a pas de remède par l'examen, car l'œsophage ne peut être examiné de l'extérieur.
séif 17
- יש מי שאומר בכל מקום שהוזכר שם בדיקה כגון בדרוסה נפולה ושבורה בדורות הללו ליכא למיקם אבדיקה שפיר ולית ליה תקנתא אלא לשהויי י"ב חדש או בנקבה שתתעבר ותלד וכן בעוף אם גמרה להטיל כל הביצים של טעינה ראשונה ושהתה כ"א יום ואח"כ חזרה להטיל ביצים כשרה וכן אם לא הטילה ביצים מעולם אם שהתה אחר שנולד בה ספק טרפות כ"א יום והתחילה להטיל ביצים כשרה וי"א שגם בזמן הזה בודקין אלא שצריך ליזהר להביא כל הבקיאים בדבר: הגה ואנו בדורות האחרונים אין בקיאין בבדיקה ולכן המנהג להטריף כל דבר שיש לו ריעותא ואין סומכין על בדיקתנו כלל ולכן יש לנהוג כסברא הראשונה (א"ז והגהות מיימוני ומרדכי סוף פרק בהמה המקשה וכל האחרונים) ויש מחמירין עוד דכל שצריכין להשהותו שנים עשר חדש חיישינן לתקלה ואפי' אינו אלא אחד העומד בספק ואין למכרו חי לעובד כוכבים אלא ימיתנו קודם שמא יחזור וימכרנו לישראל (מרדכי וסמ"ק והגהות מיימוני וע"ל ס"ס כ"ג) וכן הוא המנהג במדינות אלו וכל מקום שהוא ודאי טריפה אף על פי שנשתהה י"ב חדש והוא חי אסור (רשב"א סימן צ"ח ור' ירוחם ושאר אחרונים):Il y a un avis selon lequel, partout où il est fait mention d'un examen, comme pour l'animal attaqué, tombé ou brisé, dans ces générations-ci on ne peut pas se fier convenablement à l'examen, et il n'a de remède qu'en le gardant douze mois, ou, pour une femelle, qu'elle conçoive et mette bas. De même pour l'oiseau femelle : si elle a fini de pondre tous les œufs de la première ponte, qu'elle a attendu vingt et un jours, puis qu'elle a de nouveau pondu des œufs, elle est permise ; et de même, si elle n'a jamais pondu d'œufs, si elle a attendu vingt et un jours après qu'est survenu le doute de tréfa et qu'elle a commencé à pondre des œufs, elle est permise. Et certains disent qu'à notre époque aussi on examine, mais qu'il faut veiller à faire venir tous les experts en la matière. Haga (Rema) : Et nous, dans les dernières générations, ne sommes pas experts dans l'examen ; c'est pourquoi l'usage est de déclarer tréfa tout ce qui présente un défaut, et on ne s'appuie pas du tout sur notre examen ; c'est pourquoi il faut se conduire selon le premier avis (Or Zaroua, Hagahot Maïmoniyot, Mordekhaï à la fin du chapitre Behéma HaMakcha, et tous les A'haronim). Et certains sont encore plus rigoureux : tout animal qu'il faut garder douze mois, nous craignons un faux pas, même s'il n'y en a qu'un seul qui est en doute ; et il ne faut pas le vendre vivant à un idolâtre, mais on le tuera auparavant, de peur qu'il ne le revende à un Juif (Mordekhaï, Smak et Hagahot Maïmoniyot ; voir plus haut, à la fin du siman 23). Et tel est l'usage dans ces pays. Et partout où il est certainement tréfa, même s'il a été gardé douze mois et qu'il est vivant, il est interdit (Rachba, siman 98, Rabbénou Yero'ham et les autres A'haronim).
séif 18
- י"א שצפרים קטנים אין אדמימות ניכרת בהם לפיכך אין להם בדיקה וכן יש אומרים שארס הנץ אינו אדום כל כך ואינו ניכר לפיכך אין לו בדיקה:Certains disent que chez les petits oiseaux la rougeur n'est pas reconnaissable ; c'est pourquoi ils n'ont pas d'examen. Et de même, certains disent que le venin de l'épervier n'est pas si rouge et n'est pas reconnaissable ; c'est pourquoi son attaque n'a pas d'examen.
séif 19
- אם רבים הם הנדרסים אסור להשהותם י"ב חדש כדי שלא יבא לידי תקלה. (והמנהג להחמיר אפילו באחד):Si les animaux attaqués sont nombreux, il est interdit de les garder douze mois, afin de ne pas en venir à un faux pas. (Et l'usage est d'être rigoureux même pour un seul).
séif 20
- אסור למכור דרוסה או ספק דרוסה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל: הגה ודוקא בטריפות שאינו ידוע אבל טרפות הידוע וניכר לכל מותר (שערים כ"ד) וכן אפילו ספק טרפות ויש מכשירין הטרפות ההוא (ת"ה סי' קע"ח) אע"ג דקיימא לן לאסרו מ"מ מותר למכרו לעובד כוכבים ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל הואיל ויש מכשירין :Il est interdit de vendre un animal attaqué, ou dont on doute qu'il ait été attaqué, à un idolâtre, de peur qu'il ne le revende à un Juif. Haga (Rema) : Et cela ne vaut que pour des tréfot qui ne sont pas connues ; mais une tréfa connue et reconnaissable par tous, c'est permis (Chaarim, 24). De même, même pour un doute de tréfa, ou lorsque certains permettent cette tréfa (Terroumat HaDéchen, siman 178), bien que nous ayons établi qu'il faut l'interdire, il est néanmoins permis de le vendre à un idolâtre, et on ne craint pas qu'il ne le revende à un Juif, puisque certains le permettent.
séif 21