Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י"ב סעיפים:
קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה טריפה ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם:Lois des tereifot de la caillette et de la panse. Il contient 12 séifim.
La caillette (la caillette est une poche dans les entrailles de l'animal : la nourriture entre dans la panse ; la fin de la panse, qu'on appelle « panse », est faite comme un bonnet et s'appelle beit hakossot ; la nourriture passe du beit hakossot au hamsess, du hamsess à la caillette, et de la caillette à l'intestin grêle) qui est perforée rend l'animal tereifa (atteint d'une lésion mortelle, et donc interdit) ; et si la graisse qui est sur la « corde » (yéter) (la courbure droite) bouche la perforation, il est kacher ; mais la graisse qui est sur l'« arc » (kéchet) (la courbure arquée, graisse interdite) n'obture pas.séif 1
- כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: הגה תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדילים או הבהמה אכלה אותן. (ש"ד סימן מ"ז):Une panse qui est perforée rend l'animal tereifa, et elle n'a rien qui puisse l'obturer, car la graisse qui est sur elle est interdite. Haga (Rema) : Des vers trouvés dans la panse n'empêchent pas l'animal d'être kacher, car ils naissent des excréments, ou l'animal les a mangés (Chaarei Doura, siman 47).
séif 2
- בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה אע"פ שלא הגיע קרע זה לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע"פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה:La chair qui recouvre la majeure partie de la panse, c'est-à-dire l'endroit du ventre tel que, s'il se déchirait, la panse sortirait : si cette chair est déchirée, l'animal est tereifa, même si cette déchirure n'a pas atteint la panse au point qu'elle soit visible ; mais dès lors que la majeure partie de l'épaisseur de cette chair est déchirée ou enlevée, il est tereifa. Et quelle est la mesure de la longueur de cette déchirure ? Une longueur d'un téfa'h (palme). Et s'il s'agissait d'un petit animal et que la majeure partie de la longueur de la chair recouvrant la panse s'est déchirée, même si la déchirure n'a pas un téfa'h de long, il est tereifa, puisque la majeure partie de celle-ci s'est déchirée.
séif 3
- אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח:Si l'on a découpé un morceau de cette chair, en rond ou en long : s'il était plus grand qu'un sela (pièce de monnaie), c'est-à-dire assez pour qu'y entrent trois noyaux de datte côte à côte — serrés, s'ils portent encore la chair qui reste autour lorsqu'on mange (la datte), ou au large, lorsqu'ils n'ont plus du tout de chair — l'animal est tereifa, car si l'on étirait cette déchirure, elle atteindrait un téfa'h.
séif 4
- אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: הגה ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב"י בשם הגהות מיימוני):Si cette chair s'est désagrégée au point que le médecin la racle (pour l'enlever), elle est considérée comme enlevée. Haga (Rema) : Et nous ne sommes pas experts pour reconnaître la chair que le médecin racle ; c'est pourquoi, partout où l'aspect de la chair a changé, sa loi est celle d'une chair enlevée (Mordekhaï, et Beit Yossef au nom des Hagahot Maïmoniyot).
séif 5
- מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות:Une aiguille trouvée dans la cavité de la caillette ou de la panse a la même loi qu'une aiguille trouvée dans le beit hakossot.
séif 6
- המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: הגה ויש אוסרין בהמסס אפילו בלא נקב מפולש (טור בשם רש"י וא"ו הארוך ות"ה סימן קס"ה) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין:Le hamsess et le beit hakossot sont attachés l'un à l'autre. S'ils sont perforés à l'endroit de leur jonction, même si la perforation traverse de l'un à l'autre, l'animal est kacher ; et si la perforation se trouve sur les autres côtés, qui ne sont pas attachés ensemble : si la perforation traverse de part en part, il est tereifa, sinon il est kacher, que ce soit dans le hamsess ou dans le beit hakossot. Haga (Rema) : Et certains interdisent pour le hamsess, même sans perforation traversante (le Tour au nom de Rachi, l'Issour veHeter HeArokh et la Teroumat HaDéchen, siman 165) ; et tel est l'usage, sauf en cas de perte importante, où l'on peut alors s'appuyer sur ceux qui déclarent kacher.
séif 7
- אם נמצא באחד מהם תחובה מחט או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא עליו קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו כשרה (תוס' והג"מיי פ"ו בשם סמ"ג וכל הפוסקים) (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס"ק כ"א) והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: הגה ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ"ק ורמב"ם ורא"ש דלקמן וע"פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה: ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש"ס ערוך פא"ט דף נ"א וכתובות דף ע"ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה דחק ועבר וכשרה אם לא מלחו ולא הדיחו דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: הגה כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב"א סימן תש"ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א"ז ואו"ה) והכי נהוג. מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה (הגהות מיימוני) ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב"ם והרא"ש) ויש לסמוך עלייהו אם הוא הפסד מרובה וא"א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד:Si l'on a trouvé, plantée dans l'un d'eux, une aiguille ou une épine qui n'a pas perforé de part en part, on le retourne et on l'examine de l'extérieur : si l'on trouve dessus une goutte de sang (caillé), on sait qu'il a été perforé entièrement (du vivant de l'animal), et il est tereifa ; sinon, il est kacher (Tossefot, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 6, au nom du Smag et de tous les décisionnaires) (même s'il n'est resté qu'un peu de la paroi extérieure non perforée) (voir séif katan 21), à condition qu'on ne l'ait ni salé ni rincé ; et même si son côté épais (la tête de l'aiguille) est tourné vers l'extérieur. Haga (Rema) : Et certains sont indulgents et permettent, s'il n'a pas été perforé de part en part, même s'il a été rincé et salé, ou s'il a été perdu sans qu'on ait vérifié de l'extérieur s'il y avait dessus une goutte de sang (c'est ce qui ressort des Hagahot du Smak, ainsi que du Rambam et du Roch cités plus loin ; voir là) ; et l'on peut s'appuyer sur eux en cas de perte importante. Et si l'aiguille a traversé de part en part et y est encore plantée, on l'examine : si l'on trouve une goutte de sang autour de l'aiguille (et à plus forte raison sur elle) (Mordekhaï et les décisionnaires ; c'est un passage explicite du Talmud, chapitre Elou Tereifot, daf 51, et Ketoubot, daf 76), on sait qu'il a été perforé entièrement avant l'abattage, et il est tereifa ; sinon, on considère qu'après l'abattage elle a été poussée et a traversé, et il est kacher, si on ne l'a ni salé ni rincé ; car, puisque l'aiguille est encore là, si elle avait traversé du vivant de l'animal, le sang serait autour d'elle. Mais lorsque l'aiguille n'est pas devant nous, il est interdit lorsqu'il a été perforé entièrement, même s'il n'y a pas de goutte de sang. Haga (Rema) : Partout où un examen est nécessaire, si on ne l'a pas examiné, par exemple s'il a été perdu ou si l'on a retiré l'aiguille de là, l'animal est tereifa, car c'est comme si on l'avait rincé et salé (Rachba, siman 760). Certains disent qu'à notre époque, où nous ne sommes pas experts dans les examens, il faut déclarer tereifa si l'aiguille a perforé des deux côtés, même si l'on n'a trouvé ni goutte de sang ni rouille, car nous ne nous appuyons pas en cela sur notre examen, puisqu'il est perforé des deux côtés (Or Zaroua et Issour veHeter) ; et tel est l'usage. Une aiguille ou une épine trouvées dans la cavité du hamsess ou du beit hakossot, qui ne s'y sont pas du tout plantées : l'animal est kacher dans tous les cas, et aucun examen n'est nécessaire (Hagahot Maïmoniyot). Et certains sont indulgents en disant que, même lorsque l'aiguille a perforé d'un seul côté, il n'est pas nécessaire de vérifier de l'extérieur s'il y a dessus une goutte de sang (Rambam et Roch) ; et l'on peut s'appuyer sur eux s'il y a une perte importante et qu'il est impossible d'examiner, par exemple s'il a été salé, rincé ou perdu.
séif 8
- אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: הגה וכן אם נמצא חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף):Si l'on a trouvé de la rouille sur elle (la paroi), sa loi est celle du cas où l'on a trouvé sur elle une goutte de sang. Haga (Rema) : De même, si l'on a trouvé de la rouille à l'extérieur, en face de l'aiguille, si elle a perforé d'un seul côté, l'animal est tereifa, comme si l'on avait trouvé là une goutte de sang (Beit Yossef).
séif 9
- זה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טריפה:Ce que nous avons dit, que (si l'aiguille a perforé) d'un seul côté l'animal est kacher, c'est lorsqu'elle se trouve à l'intérieur, du côté des excréments ; car si c'est du côté extérieur, vers la cavité du corps, même si elle n'a pas perforé du tout, mais qu'on a seulement trouvé une aiguille dans la cavité du corps, il est tereifa.
séif 10
- מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר בחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: הגה דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב"א) ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש"ד בשם מהר"ם וא"ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפסד מרובה:Une aiguille trouvée dans le gésier (d'un oiseau), entièrement enfouie dans l'épaisseur de sa chair, restant à un demi-doigt du côté de la poche comme du côté extérieur, de sorte que l'aiguille n'avait pas rongé (la chair) et qu'on ne voyait aucune perforation, ni du côté intérieur ni du côté extérieur : on l'attribue à une cause permettant d'être indulgent. Haga (Rema) : Car l'aiguille est venue de l'intérieur, et c'est comme une perforation d'un seul côté ; et s'il n'y a pas de goutte de sang à l'extérieur, l'oiseau est kacher (Rachba). Et certains sont rigoureux et interdisent même dans un tel cas (Hagahot Chaarei Doura au nom du Maharam, et Issour veHeter HeArokh) ; et il faut tenir compte de leur avis, sauf en cas de perte importante.
séif 11
- קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו:Un enfant mineur qui a trouvé une aiguille plantée dans la panse : il faut être rigoureux et interdire sur sa parole, s'il est assez vif pour savoir et comprendre ces choses.
séif 12