Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- מתי האבל יכול לצאת מביתו. ובו ד' סעיפים:
אבל ג' ימים הראשונים אינו יוצא לבית האבל ולא לבית הקברות מכאן ואילך אם מת לאחרים מת בשכונתו יוצא אחר המטה לבית הקברות ואינו יושב במקום המנחמים אלא במקום המתנחמים ואם אין שם כדי מטה וקובריה יוצא אפילו ביום ראשון ואפילו בשכונה אחרת: הגה ומקצת יום ג' הרי הוא ככולו (הגהות מיימוני פ"ז) ולא ראיתי נוהגין כן עכשיו כי אין אבל הולך לבית הקברות ולא לבית האבל כל שבעה ואפשר שלאו חיוב הוא אלא רשות ומאחר שעכשיו אין מתנחמים כמו בימיהם שב ואל תעשה עדיף:Quand l'endeuillé peut sortir de sa maison. Ce siman contient 4 séifim.
L'endeuillé, les trois premiers jours, ne sort ni vers une maison d'endeuillé ni vers le cimetière. À partir de là, si un mort est survenu chez d'autres dans son voisinage, il sort derrière la civière jusqu'au cimetière, et il ne s'assoit pas à la place des consolateurs mais à la place des consolés (des endeuillés). Et s'il n'y a pas là assez de gens pour porter la civière et pour l'enterrer, il sort même le premier jour, et même vers un autre quartier. Haga (Rema) : et une partie du troisième jour est comme le jour entier (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 7). Mais je n'ai pas vu qu'on ait cet usage aujourd'hui, car aucun endeuillé ne va au cimetière ni à une maison d'endeuillé pendant les sept jours ; et il est possible que ce (la permission de sortir) ne soit pas une obligation mais une faculté ; et puisqu'aujourd'hui on ne console pas comme à leur époque, « reste assis et ne fais rien » est préférable (chev véal taassé adif).séif 1
- אבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו אפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה: הגה מיהו המיקל לצאת בלילה מפני הצורך לא הפסיד (ת"ה סימן ר"צ) והא דאסור לצאת חוץ לביתו היינו דוקא לטייל או למשא ומתן וכדומה אבל אם שלח מושל אחריו (מרדכי ה"א) או שצריך לילך בדרך או לשאר דברים הצריכים לו הרבה כגון דבר האבד מותר לו לצאת (תוס' סוף מ"ק) וכן נוהגין ודין נעילת סנדליו ע"ל סימן שפ"ב : שניה יוצא ואינו יושב במקומו ואינו מדבר שלישי' יושב במקומו ואינו מדבר: הגה ואם רוצה שלא לישב במקומו בשבוע שלישית ולדבר הרשות בידו (הגמ"יי) ועכשיו נוהגין שאין יושבין במקומם כל שלשים ועל אביו ואמו כל י"ב חדש ואין למנהג זה עיקר מכל מקום אין לשנות מן המנהג כי כל מקום לפי מנהגו : רביעית הרי הוא כשאר כל אדם אפילו לא שלמו שלשה שבועות כגון שמת באמצע שבוע מיד כשכלה אותו שבוע ושנים שאחריו חשיב שבוע הבא רביעי:L'endeuillé, la première semaine, ne sort pas du seuil de sa maison, même pour entendre les bénédictions de la 'houpa ou les bénédictions de la circoncision. Haga (Rema) : toutefois, celui qui est indulgent pour sortir la nuit en cas de besoin n'a rien perdu (Teroumat HaDéchen, siman 290). Et ce qu'il est interdit de sortir hors de sa maison, c'est précisément pour se promener, ou pour faire du commerce et autres choses semblables ; mais si un gouverneur l'a envoyé chercher (Mordekhaï, Hilkhot Avel), ou s'il doit partir en voyage, ou pour d'autres choses dont il a grand besoin, par exemple pour éviter une perte (davar haaved), il lui est permis de sortir (Tossefot, fin de Moèd Katan) ; et tel est l'usage. Et pour la loi du port de ses chaussures (en sortant), voir plus haut, siman 382. La deuxième semaine, il sort, mais ne s'assoit pas à sa place habituelle et ne parle pas (ne prend pas la parole en public). La troisième semaine, il s'assoit à sa place et ne parle pas. Haga (Rema) : et s'il veut ne pas s'asseoir à sa place pendant la troisième semaine, et parler, il en a la faculté (Hagahot Maïmoniyot). Et aujourd'hui, on a l'usage de ne pas s'asseoir à sa place pendant les trente jours, et dans le deuil pour son père et sa mère, pendant les douze mois ; et cet usage n'a pas de fondement ; néanmoins, il ne faut pas changer l'usage, car chaque endroit suit son usage. La quatrième semaine, il est comme tout autre homme. Même si trois semaines ne sont pas complètes, par exemple s'il est mort au milieu d'une semaine, dès que cette semaine-là et les deux suivantes sont achevées, la semaine qui vient est considérée comme la quatrième.
séif 2
- האבל אינו יוצא בחול לבית הכנסת אבל בשבת יוצא (וכן לבית המדרש) (ב"י) ואנו נוהגים שבכל יום קריאת התורה יוצא לב"ה: הגה ובמדינות אלו נוהגין שאין יוצא אלא בשבת ואם האבל מוהל או בעל ברית לאחר שלשה מתפלל בביתו. וכשמביאין התינוק למול הולך האבל לבית הכנסת (הגהות אשיר"י) אבל תוך שלשה לא יצא אא"כ אין מוהל אחר בעיר (א"ז) ויש מקילין אפי' תוך ג' אפי' אם יש מוהל אחר בעיר (ב"י) ומותר לו לתקן הצפרנים ולגלח לצורך המילה אבל אם יש מוהל אחר אסור (סברת הרב דלא כא"ז דמתיר סתם) וכן כל דבר מצוה שא"א לעשות בלא האבל מותר לו לצאת לקיים את המצוה (סברת הרב וב"י):L'endeuillé ne sort pas en semaine vers la synagogue, mais le Chabbat il sort (et de même vers la maison d'étude) (Beit Yossef) ; et nous avons l'usage que chaque jour de lecture de la Torah, il sort vers la synagogue. Haga (Rema) : et dans ces pays-ci, on a l'usage qu'il ne sort que le Chabbat. Et si l'endeuillé est mohel ou baal brit, après trois jours, il prie dans sa maison, et quand on apporte l'enfant pour la circoncision, l'endeuillé va à la synagogue (Hagahot Acheri) ; mais pendant les trois premiers jours, il ne sortira pas, à moins qu'il n'y ait pas d'autre mohel dans la ville (Or Zaroua) ; et certains sont indulgents même pendant les trois jours, même s'il y a un autre mohel dans la ville (Beit Yossef). Et il lui est permis d'arranger ses ongles et de se raser pour les besoins de la circoncision (s'il est mohel) ; mais s'il y a un autre mohel, c'est interdit (avis du Rav lui-même, contrairement à l'Or Zaroua qui le permet sans distinction). Et de même, pour toute chose de mitsva qu'il est impossible de faire sans l'endeuillé, il lui est permis de sortir pour accomplir la mitsva (avis du Rav et Beit Yossef).
séif 3
- הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת יפה הם עושים: הגה ויש אומרים שגם בשבת ישנה מקומו (נ"י ס"פ המוכר פירות) וכן המנהג פשוט ואין לשנות המנהג:Ceux qui ont l'usage, quand ils sont endeuillés, de ne pas changer de place à la synagogue le Chabbat font bien. Haga (Rema) : et certains disent que même le Chabbat, il changera de place (Nimoukei Yossef, fin du chapitre HaMokher Perot) ; et tel est l'usage répandu, et il ne faut pas changer l'usage.
séif 4