Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- איסור הנאה של קבר והאבן והבנין. ובו ז' סעיפים:
קבר של בנין אסור בהנאה אבל קרקע עולם של קבר אינו נאסר: הגה וי"א דהקרקע שלקחו מן הקבר וחזרו ונתנו עליו דהוי תלוש ולבסוף חברו אסור בהנאה (טור בשם הר"ר ישעיה) ויש אוסרים עוד לישב על האבן שנותנין על הקבר למצבה (גם זו בשמו וכ"כ הגהות אשיר"י בשם אור זרוע פ' אלו מגלחין) ויש חולקים ומתירין (טור בשם הרא"ש) הכלים שחופרין וקוברים בהם מותרים בהנאה ואין להשתמש בהן אלא מדעת הגבאי כמו בשאר צדקה (תשובת הרשב"א סימן צ"ז) : והא דקבר של בנין אסור לעולם דוקא שבנאו לשם מת ונתנו בו אפי' על דעת לפנותו ואפילו לא נתן בו אלא נפל אבל אם בנאו לשמו ולא נתנו בו מותר וכן אם נתנו בו אדעתא לפנותו ולא הזמינו מתחלה מותר לאחר שפינהו אבל אם נתנו בו על דעת להיות בו עולמית אסור אפי' לאחר שפינהו אפי' לא בנאו לשמו ואם לא בנאו לשמו ונתנוהו בתוכו והוסיף בו דימוס (פירוש נדבך והוא שורת בנין החומה) לשמו כולו אסור אפילו לאחר שפינהו ואפילו שקברו שם על דעת לפנותו ואם מכיר הדימוס שהוסיף לשמו מסירו והוא לבדו אסור ושאר הקבר מותר:L'interdiction de tirer profit d'une tombe, de la pierre et de la construction. Ce siman contient 7 séifim.
Une tombe construite (bâtie au-dessus du sol) est interdite au profit (assour behanaa), mais la terre naturelle (karka olam, le sol non construit) d'une tombe n'est pas rendue interdite. Haga (Rema) : Et certains disent que la terre que l'on a prise de la tombe en la creusant et que l'on a remise ensuite sur elle est interdite, car c'est une chose arrachée du sol puis rattachée par la suite ; elle est donc interdite au profit (le Tour, au nom de Rabbi Yechaya). Et certains interdisent en outre de s'asseoir sur la pierre que l'on pose sur la tombe comme stèle (matséva) (cela aussi en son nom ; et ainsi ont écrit les Hagahot Acheri, au nom de l'Or Zaroua, chapitre « Elou Megal'hin »). Et certains contestent et permettent (le Tour, au nom du Roch). Les outils avec lesquels on creuse et on enterre sont permis au profit, mais on ne doit s'en servir qu'avec l'accord du gabbaï (l'administrateur de la communauté), comme pour les autres biens de charité (tsedaka) (Responsa du Rachba, siman 97). Et ce qui a été dit, qu'une tombe construite est interdite pour toujours, c'est seulement lorsqu'on l'a bâtie pour un mort déterminé et qu'on l'y a placé, même avec l'intention de l'en retirer plus tard, et même si on ne l'y a pas placé volontairement mais qu'il y est tombé. Mais si on l'a bâtie pour lui et qu'on ne l'y a pas placé, elle est permise. De même, si on l'y a placé avec l'intention de l'en retirer et qu'on ne l'avait pas construite ni préparée pour lui au départ, elle est permise après qu'on l'en a retiré. Mais si on l'y a placé avec l'intention qu'il y reste pour toujours, elle est interdite même après qu'on l'en a retiré, même si on ne l'a pas bâtie pour lui. Et si on ne l'a pas bâtie pour lui, qu'on l'y a placé, puis qu'on y a ajouté une rangée (dimous) (c'est-à-dire une assise, c'est-à-dire une rangée de construction du mur) pour lui, elle est entièrement interdite, même après qu'on l'en a retiré, et même si on l'y a enterré avec l'intention de l'en retirer. Et si l'on reconnaît la rangée qu'on a ajoutée pour lui, on l'enlève, elle seule est interdite et le reste de la tombe est permis.séif 1
- קבר הנמצא מותר לפנותו פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה והרמב"ם גורס קבר הנמצא מותר לפנותו פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה:Une tombe trouvée (dont on ignorait l'existence) : il est permis de la déplacer (d'en retirer le mort). Si on l'a déplacée, son emplacement est pur (tahor) et permis au profit. Une tombe connue : il est interdit de la déplacer ; si on l'a déplacée, son emplacement est impur (tamé) et interdit au profit. Mais le Rambam a la version suivante : une tombe trouvée, il est permis de la déplacer ; si on l'a déplacée, son emplacement est impur et interdit au profit ; une tombe connue, il est interdit de la déplacer ; si on l'a déplacée, son emplacement est pur et permis au profit.
séif 2
- מת מצוה שמצאו אדם בשדה וקברו שם אפילו שלא מדעת בעל השדה אסור לפנותו שמת מצוה קונה מקומו וכל המוצאו צריך לקברו במקום שמצאו ואם מצאו על המצר שצריך לפנותו משם מפני הרבים שלא יאהילו עליו אם מצאו בין שדה בור (פיר' שאינה חרושה וזרועה) לשדה ניר (פירוש ניר נחרש ולא נזרע) מפנהו לשדה בור בין שדה ניר לשדה זרע מפנהו לשדה ניר בין שדה זרע לשדה אילן מפנהו לשדה זרע בין שדה אילן לשדה כרם מפנהו לשדה אילן ואם שתיהן שוות מפנהו לקרוב שבהם ואם שתיהן שוות בקירוב מפנהו לאיזהו מהם שירצה בד"א במצאו חוץ לתחום אבל אם מצאו בתוך התחום מביאו לבית הקברות ואינו נקרא מת מצוה אא"כ מצא ראשו ורובו:Un met mitsva (mort abandonné que personne d'autre ne peut enterrer) qu'un homme a trouvé dans un champ et qu'il a enterré là, même sans l'accord du propriétaire du champ, il est interdit de le déplacer, car un met mitsva acquiert sa place. Et quiconque le trouve doit l'enterrer à l'endroit où il l'a trouvé. Et s'il l'a trouvé sur la limite du champ, de sorte qu'il faut le déplacer de là à cause du public, afin qu'ils ne deviennent impurs en se trouvant sous le même toit que lui (ohel) : s'il l'a trouvé entre un champ en friche (c'est-à-dire qui n'est ni labouré ni ensemencé) et un champ nir (c'est-à-dire labouré mais non ensemencé), il le transporte dans le champ en friche ; entre un champ labouré et un champ ensemencé, il le transporte dans le champ labouré ; entre un champ ensemencé et un champ planté d'arbres, il le transporte dans le champ ensemencé ; entre un champ d'arbres et une vigne, il le transporte dans le champ d'arbres. Et si les deux sont équivalents, il le transporte dans le plus proche des deux ; et s'ils sont tous deux équivalents en proximité, il le transporte dans celui des deux qu'il veut. Dans quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'il l'a trouvé hors du te'houm (limite d'environ deux mille coudées autour de la ville) ; mais s'il l'a trouvé à l'intérieur du te'houm, il l'apporte au cimetière. Et il n'est appelé met mitsva que si l'on a trouvé sa tête et la majeure partie de son corps.
séif 3
- אם מצאו ישראל הרוג יקברוהו כמו שמצאוהו בלא תכריכין ולא יחלצו בו אפילו מנעליו: הגה וכן עושין ליולדת שמתה או למי שנפל ומת (מהרי"ל סימן ס"ה) וי"א שמלבישין אותם למעלה מבגדיהם תכריכין (הגהמי"י בשם ר"י מדורא) ונהגו שאין עושין להם תכריכין כשאר מתים רק קוברין אותן בבגדיהם ולמעלה מהם סדין כשאר מתים:Si l'on a trouvé un Juif tué, on l'enterrera tel qu'on l'a trouvé, sans linceuls (takhrikhin), et on ne lui retirera rien, pas même ses chaussures. Haga (Rema) : Et on fait de même pour une accouchée qui est morte, ou pour celui qui est tombé et mort (Maharil, siman 65). Et certains disent qu'on les revêt de linceuls par-dessus leurs vêtements (les Hagahot Maïmoniyot, au nom de Rabbi Yits'hak de Dura). Et on a l'usage de ne pas leur faire de linceuls comme aux autres morts ; on les enterre seulement dans leurs vêtements, et par-dessus on met un drap, comme pour les autres morts.
séif 4
- קבר המזיק את הרבים כגון שהוא סמוך לדרך אפילו נקבר שם מדעת בעל השדה מותר לפנותו ומקומו טהור ואסור בהנאה אם קדם הקבר אבל אם קדם הדרך מקומו מותר בהנאה:Une tombe qui cause du tort au public, par exemple si elle est proche d'un chemin, même si le mort y a été enterré avec l'accord du propriétaire du champ, il est permis de la déplacer ; son emplacement est pur, mais interdit au profit si la tombe était là avant le chemin. Mais si le chemin était là avant, son emplacement est permis au profit.
séif 5
- קבר שפינהו היכא דמותר בהנאה לא יעשנו בית התבן ולא בית העצים ולא בית האוצרות:Une tombe que l'on a déplacée, dans le cas où son emplacement est permis au profit, on n'en fera pas une grange à paille, ni un bûcher, ni un entrepôt, par respect pour le mort.
séif 6
- החוצב קבר לאביו וקברו במקום אחר לא יקבר בו הוא עולמית משום כבוד אביו אבל אחר מותר ליקבר בו:Celui qui taille une tombe pour son père et qui finalement l'a enterré ailleurs ne sera jamais enterré lui-même dans celle-ci, par respect pour son père ; mais un autre est autorisé à y être enterré.
séif 7