Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים:
בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות ונוהג אפילו שלא בזמן הבית בין בארץ בין בחוצה לארץ ומצוה להקדישו ולומר הרי זה קודש שנאמר תקדיש לה' אלהיך ואם לא הקדישו מתקדש מאליו מרחם: (ונותנין אותו לכהן ולא לכהנת) (טור):Loi du premier-né d'un animal pur : à quelle époque et en quel lieu elle s'applique. Il contient 12 séifim.
Le commandement du premier-né d'un animal pur (cachère) s'applique aux mâles et non aux femelles ; et il s'applique même hors de l'époque du Temple, aussi bien en Terre d'Israël qu'hors de la Terre. Et c'est une mitsva de le consacrer et de dire : « Voici, ceci est saint », comme il est dit : « tu consacreras à Hachem ton D.ieu » (Deutéronome 15, 19) ; et s'il ne l'a pas consacré, il est consacré de lui-même dès le ventre de sa mère. Haga (Rema) : (Et on le donne à un Cohen et non à une fille de Cohen) (Tour).séif 1
- אין נותנין הבכור לכהן כשיולד שאין זו גדולה לכהן אלא יטפל בו בעליו עד שיגדיל מעט ועד כמה ישראל חייבים להטפל בו בדקה ל' יום ובגסה חמשים יום ואם אין לו כהן מצוי חייב להטפל בו עד שיזדמן לו כהן:On ne donne pas le premier-né au Cohen dès sa naissance, car ce n'est pas un honneur pour le Cohen ; mais son propriétaire s'en occupe jusqu'à ce qu'il grandisse un peu. Et jusqu'à quand l'Israël est-il obligé de s'en occuper ? Pour le petit bétail, trente jours, et pour le gros bétail, cinquante jours. Et s'il n'a pas de Cohen disponible, il est obligé de s'en occuper jusqu'à ce qu'un Cohen se présente à lui.
séif 2
- אמר ליה הכהן תנהו לי תוך זמן זה ואני אטפל לעצמי אינו רשאי ליתנו לו שזה כמו מסייע על מתנותיו ואם היה בעל מום ואמר ליה תוך זמן זה תנהו לי שאוכלנו עתה רשאי ליתנו לו:Si le Cohen lui a dit : « Donne-le-moi pendant ce délai, et je m'en occuperai moi-même », il n'a pas le droit de le lui donner, car c'est comme un Cohen qui aide (aux travaux) en échange de ses dons (sacerdotaux). Et s'il était atteint d'un défaut, et qu'il (le Cohen) lui a dit pendant ce délai : « Donne-le-moi pour que je le mange maintenant », il a le droit de le lui donner.
séif 3
- אם הכהן מסרב מלקבלו מפני שיש בו טורח גדול בזמן הזה להטפל בו עד שיפול בו מום אינו רשאי מפני שנראה כמבזה מתנות כהונה: הגה ואפי' ספק בכור צריך הכהן לקבלו מיד ישראל הנותן לו (פסקי מהרא"י סי' קס"ז ומהרי"ל סי' ר"ד) ודוקא בספק שבא מעצמו אבל במקום שפשע הישראל כגון שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שהיה יכול למכור הבכור לעובד כוכבים קודם שנולד ולא עשה אין הכהן צריך לקבלו (שם) ואפי' במקום שצריך לקבלו אסור לישראל ליתן לו להקניטו או לנקום ממנו (ג"ז שם בשם מוהר"ם):Si le Cohen refuse de le recevoir parce qu'à notre époque cela représente une grande peine de s'en occuper jusqu'à ce qu'un défaut survienne en lui, il n'en a pas le droit, car il paraît mépriser les dons sacerdotaux. Haga (Rema) : Et même un premier-né douteux, le Cohen doit le recevoir de la main de l'Israël qui le lui donne (Pessakim du Maharaï, siman 167, et Maharil, siman 204). Et cela uniquement pour un doute survenu de lui-même ; mais là où l'Israël a été négligent – par exemple s'il a acheté une vache laitière à un idolâtre, ou s'il aurait pu vendre le premier-né à un idolâtre avant sa naissance et ne l'a pas fait – le Cohen n'est pas obligé de le recevoir (ibid.). Et même là où il doit le recevoir, il est interdit à l'Israël de le lui donner pour le contrarier ou pour se venger de lui (cela aussi ibid., au nom du Maharam).
séif 4
- הבכור בזמן הזה ישהנו עד שיפול בו מום ושוחטו על פי מומחה ואוכלו [בכל מקום] ומאכילו אפילו לעובד כוכבים [או לכלבים ] (הגהות מרדכי פ' האשה שהלכה):Le premier-né, à notre époque, on le garde jusqu'à ce qu'un défaut survienne en lui, on l'abat sur l'avis d'un expert, et on le mange [en tout lieu], et on peut le donner à manger même à un idolâtre Haga (Rema) : [ou aux chiens] (Hagahot Mordekhaï, chapitre Haïcha chéhalekha).
séif 5
- הבכור בזמן הזה מוכר אותו הכהן אפילו לישראל תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדש בו את האשה שהוא כשאר ממונו אבל אינו נמכר במקולין ואינו נשקל בליטרא ומכל מקום מותר לשקול בו מנה כנגד מנה וכנגד כלי וקופיץ (פי' כמו סכין גדול ורחב וחידודו בולט באמצעיתו) והני מילי בשרו אבל חלבו ודמו וגידו וקרניו נמכרים במקולין ונשקלין בליטרא ושמנו של גיד דינו כבשר כיון שהוא מותר מן התורה:Le premier-né, à notre époque, le Cohen peut le vendre, même à un Israël, sans défaut vivant, ou avec défaut vivant ou abattu, et il peut s'en servir pour épouser une femme, car il est comme le reste de ses biens. Mais il ne se vend pas à la boucherie, et ne se pèse pas à la livre ; toutefois, il est permis de le peser portion contre portion, ou contre un ustensile ou un kofits (explication : comme un grand couteau large, dont le tranchant est saillant en son milieu). Et ces paroles (s'appliquent) à sa chair ; mais sa graisse ('helev), son sang, son nerf (sciatique) et ses cornes se vendent à la boucherie et se pèsent à la livre ; et la graisse du nerf a la même loi que la chair, puisqu'elle est permise par la Torah.
séif 6
- הבכור אפילו בעל מום נאכל תוך שנתו ומאימתי מונה לו אם נולד בעל מום מונה לו מיום שנולד והוא שיודע שכלו לו חדשיו שהרי נראה לאכילה ביום לידתו אבל אם לא ידע בודאי שכלו לו חדשיו מונה לו מיום שמיני:Le premier-né, même atteint d'un défaut, se mange dans son année. Et à partir de quand compte-t-on (son année) ? S'il est né avec un défaut, on compte à partir du jour de sa naissance, à condition que l'on sache que ses mois (de gestation) sont complets, car il est alors apte à être mangé le jour de sa naissance ; mais si l'on ne sait pas avec certitude que ses mois sont complets, on compte à partir du huitième jour.
séif 7
- נולד לו מום תוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש נולד לו מום בסוף שנתו מותר לקיימו ל' יום מיום שנפל בו המום ואע"פ שהוא מתאחר לאחר שנתו כיצד כגון שנפל בו מום בט"ו יום לפני גמר שנתו משלימים לו ט"ו יום אחר שנתו נולד לו מום אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא עד ל' יום ויאכל:Si un défaut lui est survenu dans son année, on a le droit de le garder toute la durée des douze mois. Si un défaut lui est survenu à la fin de son année, il est permis de le garder trente jours à partir du jour où le défaut est survenu, même si cela se prolonge au-delà de son année. Comment ? Par exemple, si un défaut est survenu quinze jours avant la fin de son année, on lui complète quinze jours après son année. Si un défaut lui est survenu après son année, on n'a le droit de le garder que jusqu'à trente jours, et on le mange.
séif 8
- הבכור בזמן הזה עד שלא נראה להראותו לחכם מקיימו שתים ושלש שנים ומשנראה להראותו לחכם אם נולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חודש ואם נולד בו מום לאחר שנתו מקיימו ל' יום:Le premier-né, à notre époque, tant qu'il n'est pas (encore) apte à être montré à un Sage (pour examiner son défaut), on le garde deux ou trois ans ; et dès qu'il est apte à être montré à un Sage, si un défaut est survenu en lui dans son année, on a le droit de le garder toute la durée des douze mois, et si un défaut est survenu après son année, on le garde trente jours.
séif 9
- שנה של בכור היא שנת לבנה תמימה י"ב חדש מיום ליום ואם היתה שנה מעוברת נתעברה לו ומונה לו י"ג חדשים:L'année du premier-né est une année lunaire complète, douze mois, de jour à jour ; et si l'année est embolismique (de treize mois), elle est allongée à son profit, et on lui compte treize mois.
séif 10
- נולדו לו שני טלאים אחד בט"ו של אדר הראשון וא' בר"ח אדר השני זה שנולד בר"ח אדר שני כיון שהגיע יום ראשון באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה וזה שנולד בחצי אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חצי אדר של שנה הבאה הואיל ונולד בחדש העיבור מונים אותו לו:Si deux agneaux lui sont nés, l'un le quinze du premier Adar et l'autre à Roch 'Hodech du second Adar : celui qui est né à Roch 'Hodech du second Adar, dès qu'arrive le premier jour d'Adar de l'année suivante, son année est accomplie ; et celui qui est né à la mi-premier Adar, son année n'est accomplie qu'à la mi-Adar de l'année suivante : puisqu'il est né dans le mois embolismique, on le lui compte.
séif 11
- עבר ושהה אותו לאחר זמנו אינו נפסל:S'il a transgressé et l'a gardé au-delà de son délai, il n'est pas rendu invalide.
séif 12