Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים:
הזורע ב' מיני זרעים כאחד בארץ ישראל לוקה שנאמר שדך לא תזרע כלאים ואחד הזורע (או המנכש) או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול א' ועדשה אחת מונחים על הארץ וחיפה אותם בעפר בין בידו בין ברגלו לוקה ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין אותו מכת מרדות:Lois des kilayim de semences (mélanges interdits de graines) et de leurs détails. Il comporte 40 séifim :
Celui qui sème deux espèces de graines ensemble en Erets Israël reçoit la flagellation (malkout), comme il est dit : « Ton champ, tu ne l'ensemenceras pas de kilayim » (Lévitique 19, 19). Et il en est de même de celui qui sème (ou qui sarcle) ou qui recouvre les graines : par exemple, s'il y avait un grain de blé et un grain d'orge, ou une fève et une lentille, posés sur le sol, et qu'il les a recouverts de terre, que ce soit de la main ou du pied, il reçoit la flagellation. Et il en est de même de celui qui sème dans la terre ou dans un pot percé (considéré comme relié au sol). Mais celui qui sème dans un pot non percé, on lui inflige la makat mardout (flagellation de rébellion, d'ordre rabbinique).séif 1
- אסור לזרוע כלאים לעובד כוכבים ומותר לומר לעובד כוכבים לזרוע לו כלאי זרעים ואסור לקיים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעי' בידו בחו"ל ואפי' לערב הזרעי' לכתחל' ולזרעם בחו"ל מותר ודברים אלו דברי קבלה:Il est interdit de semer des kilayim pour un non-Juif (litt. un idolâtre), et il est permis de dire à un non-Juif de semer pour lui des kilayim de semences ; et il est interdit de les maintenir dans son champ, mais il les arrache ; et s'il les a maintenus, il ne reçoit pas la flagellation. Et il est permis à un Juif de semer de sa main des kilayim de semences hors d'Erets Israël, et même de mélanger les graines lekhat'hila (a priori) et de les semer hors d'Erets Israël, c'est permis ; et ces choses sont des paroles de tradition (divrei kabbala, reçues des Sages).
séif 2
- אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהם מן העיקרים שאינם ראויים אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים. הזרעונים מתחלקים לג' חלקים האחד נקרא תבואה והם חמשת מיני דגן. והשנית נקרא קטנית כגון הפול והאפונים והעדשים והאורז והדוחן והשומשמין והפרגין והספיר (פי' כעין רמון מלא זרעים פשאור"ו בלעז ופירוש ספיר מין קטנית ציצירק"ל בלע"ז) וכיוצא בהן. והג' נקרא זרעוני גנה והם שאר זרעים שאינם ראויים למאכל אדם והפרי של אותו הזרע מאכל אדם כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר וזרע לפת וכיוצא בהן וזרע הפשתן הרי הוא בכלל זרעוני גנה:N'est interdit au titre des kilayim de semences que ce qui concerne les graines propres à la consommation humaine ; mais les herbes amères et leurs semblables parmi les racines, qui ne sont propres qu'à servir de remède, et leurs semblables, ne sont pas concernées par les kilayim de semences. Les graines se divisent en trois catégories : la première s'appelle tevoua (céréales), et ce sont les cinq espèces de céréales. La deuxième s'appelle kitniyot (légumineuses), par exemple la fève, les pois, les lentilles, le riz, le millet, le sésame, le pavot et le sapir (explication : le pavot est semblable à une grenade pleine de graines, pachauro en langue vernaculaire ; et l'explication de sapir : une espèce de légumineuse, tsitsirkel en langue vernaculaire) et leurs semblables. La troisième s'appelle « graines de jardin » (zera'oné guina) : ce sont les autres graines, qui ne sont pas propres à la consommation humaine, alors que le fruit de cette graine est une nourriture humaine, par exemple la graine des oignons et de l'ail, la graine de poireau, la graine de navet et leurs semblables ; et la graine de lin fait partie des graines de jardin.
séif 3
- כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו ויצמחו נקרא הצמח כולו כל זמן שלא ניכר הזרע דשא ונקרא ירק ויש מזרעוני גנה זרעונים שדרכן לזרוע מהם שדות כגון הפשתן והחרדל ואלו נקראים מיני זרעים ויש מזרעוני גנה זרעים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים והכסבר (פי' כזרע גד ת"י כסברא חיור קוליאנדר"ו בלעז) והכרפס והמרור וכיוצא בהם ואלו נקראים מיני ירקות:Quand on sème toutes ces sortes de graines et qu'elles poussent, toute la pousse, tant que la graine n'y est pas reconnaissable, s'appelle deché (herbe) et s'appelle yerek (verdure). Il y a parmi les graines de jardin des graines dont on a l'habitude d'ensemencer des champs, comme le lin et la moutarde : celles-ci s'appellent « espèces de semences » (miné zera'im). Et il y a parmi les graines de jardin des graines que les gens n'ont l'habitude de semer que par petites plates-bandes, comme le navet, le radis, les bettes, les oignons, la coriandre (explication : « comme la graine de gad », que le Targoum Yonathan rend par « coriandre blanche » ; coliandro en langue vernaculaire), le céleri, la laitue amère (maror) et leurs semblables : celles-ci s'appellent « espèces de légumes » (miné yerakot).
séif 4
- זרע שנתערב בו זרע אחר אם היה אחד מכ"ד כגון סאה של חטים שנתערבה בכ"ד סאה של שעורים ה"ז אסור לזרוע את המעורב עד שימעט את החטים או יוסיף על השעורים ואם זרע לוקה וכל שהוא כלאים עם הזרע מצטרף לאחד מכ"ד כיצד כ"ד סאה של חטים שנתערב בם שני קבין שעורים ושני קבין עדשים ושני קבין פולין ה"ז לא יזרע הכל עד שימעט סאה של תערובות ויבור מקצתה או יוסיף על החטים שהשעורים והעדשים והפול כולם כלאים עם החטים:Une semence dans laquelle s'est mêlée une autre semence : si celle-ci était dans la proportion d'une part sur vingt-quatre — par exemple une séa de blé qui s'est mêlée à vingt-quatre séa d'orge —, il est interdit de semer le mélange, jusqu'à ce qu'il diminue le blé ou ajoute à l'orge ; et s'il a semé, il reçoit la flagellation. Et tout ce qui est kilayim avec la semence principale s'additionne pour atteindre une part sur vingt-quatre. Comment ? Vingt-quatre séa de blé dans lesquelles se sont mêlés deux kav d'orge, deux kav de lentilles et deux kav de fèves (soit en tout six kav, une séa) : il ne sèmera pas le tout, jusqu'à ce qu'il diminue la séa de mélange, en triant une partie, ou qu'il ajoute au blé, car l'orge, les lentilles et la fève sont toutes kilayim avec le blé.
séif 5
- בד"א כשנתערבו מיני תבואה זה בזה או מיני קטניות זה בזה או שנתערבה תבואה בקטניות או קטניות בתבואה אבל זרעוני גנה שנתערב אחד מהם בתבואה או בקטניות שיעורן א' מכ"ד ממה שזורעין בבית סאה מאותו המין אם נתערב בסאה של תבואה או קטניות לא יזרע עד שימעט או יוסיף על התבואה כיצד חרדל שנתערב בתבואה והרי החרדל זורעים ממנו קב בכל בית סאה אם נתערב ממנו אחד מכ"ד מן הקב בסאה של תבואה או של קטניות חייב למעט וכן אם היה מין זה מזרעוני גנה זורעים ממנו סאתים בכל בית סאה ואם נתערב ממנו חצי קב בכל סאה של תבואה או של קטניות ימעט לפיכך תבואה שנתערב בה זרע פשתן אם היה ג' רביעיות בכל סאה ה''ז ימעט ואם לאו אינו צריך למעט לפי שבית סאה זורעין בו ג' סאין זרע פשתן ועל דרך זה משערים בכל הזרעים האחרים:De quoi parle-t-on ? Quand se sont mêlées des espèces de céréales entre elles, ou des espèces de légumineuses entre elles, ou des céréales à des légumineuses, ou des légumineuses à des céréales. Mais les graines de jardin, dont l'une s'est mêlée à des céréales ou à des légumineuses : leur mesure est d'un vingt-quatrième de ce qu'on sème de cette espèce dans un beit séa (la surface où l'on sème une séa de céréales) ; s'il s'en est mêlé autant dans une séa de céréales ou de légumineuses, il ne sèmera pas, jusqu'à ce qu'il diminue la graine de jardin ou ajoute aux céréales. Comment ? De la moutarde qui s'est mêlée à des céréales : or la moutarde, on en sème un kav par beit séa ; s'il s'en est mêlé un vingt-quatrième de kav dans une séa de céréales ou de légumineuses, il est tenu de diminuer. De même, si c'était une espèce de graine de jardin dont on sème deux séa par beit séa, et qu'il s'en est mêlé un demi-kav par séa de céréales ou de légumineuses, il diminuera. C'est pourquoi des céréales dans lesquelles s'est mêlée de la graine de lin : s'il y en avait trois quarts de kav par séa, il diminuera ; sinon, il n'a pas besoin de diminuer, car dans un beit séa on sème trois séa de graine de lin. Et c'est de cette manière qu'on évalue toutes les autres graines.
séif 6
- בד"א בשלא נתכוין לערב ובשלא נתכוין לזרוע הב' מינים שנתערבו אבל אם נתכוין לערב זרע בזרע אחר או [לזרוע] הב' מינים אפי' היתה חטה אחת בתוך כרי של שעורים אסור לזרעה וכן כל כיוצא בזה:De quoi parle-t-on ? Quand il n'avait pas l'intention de mélanger, ni l'intention de semer les deux espèces qui se sont mêlées. Mais s'il avait l'intention de mélanger une semence à une autre, ou [de semer] les deux espèces, même s'il y avait un seul grain de blé dans un tas d'orge, il est interdit de le semer ; et de même dans tout cas semblable.
séif 7
- הזורע מין מן המינים וכשצמח ראה בו כלאים אם היה המין האחר אחד מכ"ד בשדה ה"ז ילקט עד שימעטנו מפני מראית העין שמא יאמרו כלאים זרע בכוונה בין שהיה המין האחר שצמח תבואה וקטניות בתבואה [וקטניות] או זרעוני גנה בתבואה וקטניות ובזרעוני גנה ואם היה הצומח פחות מכאן אינו צריך למעטו:Celui qui sème une espèce parmi les espèces, et, quand elle a poussé, y a vu des kilayim : si l'autre espèce était d'une part sur vingt-quatre dans le champ, il en cueillera jusqu'à la diminuer, à cause de l'apparence (mar'it ha'ayin), de peur qu'on ne dise qu'il a semé des kilayim intentionnellement ; que l'autre espèce qui a poussé soit des céréales ou des légumineuses parmi des céréales [et des légumineuses], ou des graines de jardin parmi des céréales et des légumineuses, ou parmi des graines de jardin. Et si ce qui a poussé était moins que cela, il n'a pas besoin de le diminuer.
séif 8
- בד"א בזמן שיש מקום לחשד אבל בזמן שדברי' מראין שאין זה מדעתו של בעל השדה אלא מאליהם עלו אין מחייבים אותו למעט כיצד כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס (פי' מין זרע שצובעים) ותלתן שזרעם למאכל אדם שעלו בה מיני עשבים שזה מפסיד הוא וכן כל כיוצא בזה ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב וכן מקום הגרנות שעלו בה מינין הרבה אין מחייבין אותן לעקור שהרי הדבר ידוע שאינו רוצה שיצמח צמח במקום הגרנות ואם הסיר מקצתן אומרים לו עקור הכל חוץ ממין אחד שהרי גילה דעתו שרוצה בקיום השאר:De quoi parle-t-on ? Lorsqu'il y a place au soupçon. Mais lorsque les faits montrent que cela ne vient pas de la volonté du propriétaire du champ, mais qu'elles ont poussé d'elles-mêmes, on ne l'oblige pas à diminuer. Comment ? Par exemple, des céréales dans lesquelles ont poussé des repousses (sefi'him) d'isatis (explication : une espèce de plante dont on se sert pour teindre), ou du fenugrec semé pour la consommation humaine, dans lequel ont poussé des espèces d'herbes, car cela lui cause une perte ; et de même dans tout cas semblable. Et à quoi sait-on que le fenugrec est semé pour la consommation humaine ? Quand il est semé en plates-bandes, avec une bordure tout autour. De même, l'emplacement des aires de battage où ont poussé de nombreuses espèces : on n'oblige pas les propriétaires à arracher, car il est connu qu'on ne veut pas qu'une plante pousse à l'emplacement des aires. Et s'il en a enlevé une partie, on lui dit : arrache tout, sauf une seule espèce, car il a montré qu'il veut maintenir le reste.
séif 9
- אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (פי' סדן אילן שנקצץ ונשאר שרשיו בארץ ושקמה מין תאנה יערית) וכיוצא בזה:On ne plante pas de légumes à l'intérieur d'une souche de sycomore (explication : sadan, c'est un arbre coupé dont les racines sont restées dans le sol ; et le sycomore, chikma, est une espèce de figuier sauvage) et dans un cas semblable.
séif 10
- הטומן אגודות לפת וצנון וכיוצא בה תחת האילן אפילו תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש שהרי אינו רוצה בהשרשתן ואם אינם אגודה או שלא היו העלין מגולין חושש משום כלאים:Celui qui enfouit des bottes de navets et de radis, ou semblables, sous un arbre, même sous une vigne : si une partie des feuilles était découverte, il ne s'en préoccupe pas, car il ne veut pas qu'ils s'enracinent ; mais s'ils ne sont pas en botte, ou si les feuilles n'étaient pas découvertes, il doit se préoccuper de l'interdit des kilayim.
séif 11
- שדה שהיתה זרועה וקצר הזרע ונשארו העיקרין בארץ אע"פ שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים לא יהיה זורע באותה שדה מין אחר עד שיעקור העיקרין:Un champ qui était ensemencé, dont il a moissonné la récolte et dont les racines sont restées en terre : bien qu'elles ne produisent de pousse qu'après plusieurs années, il ne sèmera pas dans ce champ une autre espèce, jusqu'à ce qu'il arrache les racines.
séif 12
- היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים קודם שיצמחו החטין ימתין לה עד שיפסדו החטים ויתליעו בארץ כמו ג' ימים אם היתה שדהו רוה ואח"כ יהפכם במחרישה ויזרע המין האחר ואינו צריך להפך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא נעקרה אלא חורש השדה כדרך שחורשין אותה קודם המטר כדי שתרוה צמחו החטים ואח"כ נמלך לזורעה שעורים יהפוך ואח"כ יזרעם ואם הוריד בהמתו לתוכה וקרסמה את הצמח הרי זה מותר לזרוע מין אחר:Si son champ était ensemencé de blé et qu'il a changé d'avis pour l'ensemencer d'orge : avant que le blé ait poussé, il attendra jusqu'à ce que le blé se gâte et pourrisse en terre, environ trois jours si son champ est bien arrosé ; ensuite il le retournera à la charrue et sèmera l'autre espèce. Et il n'a pas besoin de le retourner entièrement, au point qu'il ne reste aucun grain de blé non arraché ; mais il laboure le champ comme on le laboure avant la pluie, pour qu'il s'imbibe. Si le blé a poussé et qu'ensuite il a changé d'avis pour l'ensemencer d'orge, il retournera la terre et ensuite il sèmera l'orge. Et s'il a fait descendre son bétail dans le champ et qu'il a brouté la pousse, il est permis de semer une autre espèce.
séif 13
- יש מינים בזרעים שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שנוי המקומות והעבודה שעובדים הארץ עד שיראה כשני מינים ואע"פ שאין דומין זה לזה הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה ויש בזרעים שני מינים שהם דומין זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת ואעפ"כ הואיל והם ב' מינים הרי אלו אסורים זה עם זה כיצד החזרת עם חזרת גלים והעולשים עם עולשי שדה והכרישין עם כרישי שדה והכסבר עם כסבר הרים והחרדל עם חרדל מצרי ודלעת מצרית עם דלעת הרמוצה (פי' מין דלעת מר שממתקין אותה ברמץ שהוא אפר חם) אינם כלאים זה בזה וכן החטים עם הזונין והשעורים עם שבולת שועל והכוסמין עם השיפין הפול עם הספיר והפרקדן עם הטופח (פי' פרקדן וטופח מיני זרעוני' דקי' ושעועות בערבי לנביא"ה ומלפפון פי' בירושלמי פרי הבא מן האבטיח והקישות או מהאבטיח והטופח וי"א שהוא הפרי הנקרא בלע"ז ציטרול"ו והתרובדור הוא מין כרוב שעליו קטנים והתרדין הם מן ירק בוליט"י בלע"ז והלעונים הם ממין התרדין והנפוסים הם מין צנון והלפתן פי' הערוך מארוי"ו בלע"ז) ופול הלבן עם השעועות והקישות עם המלפפון והכרוב עם התרובדור והתרדים עם הלעונים אינם כלאים זה בזה אבל הצנון עם הנפוסים והחרדל עם הלפסן ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה אע"פ שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה וכן באילן שיש ב' מינים שדומים זה לזה בעלין או בפירות הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים כמו שנתבאר בסימן רצ"ה:Il y a, parmi les semences, des espèces dont une même espèce se divise en de nombreuses formes, en raison de la diversité des lieux et du travail dont on travaille la terre, au point qu'elle paraît comme deux espèces ; et bien qu'elles ne se ressemblent pas, puisqu'elles sont une seule espèce, elles ne sont pas kilayim l'une avec l'autre. Et il y a parmi les semences deux espèces qui se ressemblent, dont les formes sont si proches qu'elles sont presque une seule forme ; et malgré cela, puisqu'elles sont deux espèces, elles sont interdites l'une avec l'autre. Comment ? La laitue avec la laitue des collines ('hazeret galim), la chicorée avec la chicorée des champs, les poireaux avec les poireaux des champs, la coriandre avec la coriandre des montagnes, la moutarde avec la moutarde égyptienne, la courge égyptienne avec la courge haremoutsa (explication : une espèce de courge amère que l'on adoucit dans le remets, c'est-à-dire la cendre chaude) ne sont pas kilayim l'une avec l'autre. De même, le blé avec l'ivraie (zonin), l'orge avec l'avoine (chibolet choual), l'épeautre (koussmin) avec le seigle (chifon), la fève avec le sapir, le perakdan avec le topa'h (explication : le perakdan et le topa'h sont des espèces de petites graines ; les haricots, che'ou'it, se disent en arabe loubia ; le melafefon est expliqué dans le Yerouchalmi comme le fruit issu du melon et du concombre, ou du melon et du topa'h, et certains disent que c'est le fruit appelé en langue vernaculaire tsitrolo ; le tirouvdor est une espèce de chou aux petites feuilles ; les bettes, tradin, sont le légume appelé bolité en langue vernaculaire ; les le'ounim sont de l'espèce des bettes ; les nafoussim sont une espèce de radis ; et le laftan, le Aroukh l'explique comme marojo en langue vernaculaire), la fève blanche avec les haricots, le concombre avec le melafefon, le chou avec le tirouvdor, les bettes avec les le'ounim ne sont pas kilayim l'une avec l'autre. Mais le radis avec les nafoussim, la moutarde avec le laftan, la courge grecque avec la courge égyptienne ou avec la courge haremoutsa, bien qu'elles se ressemblent, sont kilayim l'une avec l'autre. Et de même pour les arbres : s'il y a deux espèces qui se ressemblent par les feuilles ou par les fruits, puisqu'elles sont deux espèces, elles sont kilayim, comme il a été expliqué au siman 295.
séif 14
- יש זרעים ואילנות אחרים אע"פ שהם שני מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומין לפרי של זה דמיון גדול עד שיראו כשני גוונים ממין אחד לא חששו להם לכלאים זה עם זה כיצד הלפת עם הצנון אינם כלאים זה בזה מפני שפרייהן שוים והלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה מפני שהעלים שוים אבל צנון עם הנפוס אע"פ שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם [פרי זה] ביותר וכן כל כיוצא באלו:Il y a d'autres semences et d'autres arbres qui, bien qu'ils soient deux espèces par nature, puisque les feuilles de l'un ressemblent aux feuilles de l'autre, ou que le fruit de l'un ressemble au fruit de l'autre d'une grande ressemblance, au point qu'ils paraissent comme deux variétés d'une seule espèce, on ne s'en est pas préoccupé au titre des kilayim l'un avec l'autre. Comment ? Le navet avec le radis ne sont pas kilayim l'un avec l'autre, parce que leurs fruits sont semblables ; le navet avec le nafous ne sont pas kilayim l'un avec l'autre, parce que les feuilles sont semblables ; mais le radis avec le nafous, bien que les feuilles se ressemblent et que le fruit ressemble au fruit, sont kilayim, puisque le goût du fruit de l'un est très éloigné du goût du [fruit de l'autre] ; et de même dans tout cas semblable.
séif 15
- כמה מרחיקים בין שני מיני זרעים שהם כלאים זה עם זה כדי שיהיו מובדלים זה מזה אבל אם נראים שנזרעו בערבוביא ה"ז אסור ושיעורים רבים יש בהרחקה זו הכל לפי גודל השדה הנזרעת ולפי רוב העלין ושילוח היונקות כיצד שדהו שהיתה זרועה מין תבואה ובקש לזרוע בצדה מין תבואה אחרת בשדה אחרת מרחיק ביניהם בית רובע והוא כעשר אמות וחומש אמה על עשר אמות וחומש אמה מרובע בין מן האמצע בין מן הצד ואם לא היה ביניהם כשיעור הזה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך ששה טפחים:Quelle distance met-on entre deux espèces de semences qui sont kilayim l'une avec l'autre ? Il faut qu'elles soient séparées l'une de l'autre ; mais si elles paraissent avoir été semées pêle-mêle, c'est interdit. Et il y a de nombreuses mesures pour cet éloignement : tout dépend de la taille du champ ensemencé, de l'abondance des feuilles et de l'extension des pousses. Comment ? Si son champ était ensemencé d'une espèce de céréale et qu'il voulait semer à côté une autre espèce de céréale, dans un autre champ, il met entre eux un beit rova (surface où l'on sème un quart de kav), qui fait environ dix coudées et un cinquième de coudée sur dix coudées et un cinquième de coudée, en carré, que l'autre espèce soit au milieu ou sur le côté. Et s'il n'y avait pas entre eux cette mesure, c'est interdit ; mais il ne reçoit la flagellation que s'ils sont proches à moins de six téfa'him (palmes).
séif 16
- היתה שדהו זרועה ירק ובקש לזרוע בצדה שדה ירק אחר אפילו דלעת מרחיק בין ב' השדות ו' טפחים על ו"ט מרובע בין מן הצד בין מן האמצע ופחות משיעור זה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך טפח:Si son champ était ensemencé de légumes et qu'il voulait semer à côté un champ d'autres légumes, même de courge, il met entre les deux champs six téfa'him sur six téfa'him, en carré, que ce soit sur le côté ou au milieu ; moins que cette mesure, c'est interdit, mais il ne reçoit la flagellation que s'ils sont proches à moins d'un téfa'h.
séif 17
- היתה אחת משתי השדות זרועה תבואה והשניה שבצדה ירק או דלעת מרחיק ביניהם בית רובע:Si l'un des deux champs était ensemencé de céréales et le second, à côté, de légumes ou de courge, il met entre eux un beit rova.
séif 18
- במד"א שצריך להרחיקה כשיעורים האלו בין שתי שדות אבל אם היתה שדהו זרועה ירק ורוצה לזרוע בצדה שורה של ירק ממין אחר דיו לעשות בין השדה ובין השורה תלם א' ארכו ו' טפחים בלבד ורחבו כעומקו:De quoi parle-t-on, quand on dit qu'il faut éloigner selon ces mesures ? Entre deux champs. Mais si son champ était ensemencé de légumes et qu'il veut semer à côté une rangée de légumes d'une autre espèce, il lui suffit de faire, entre le champ et la rangée, un seul sillon (télem), de six téfa'him de long seulement, dont la largeur est égale à la profondeur.
séif 19
- היתה שדהו זרועה תבואה ורוצה לזרוע בתוכה שורה של ירק אפי' שורה של דלועין שהעלין שלהם ארוכין ומסתבכין מרחיק ביניהם ו' טפחים ואם נמשכו העלין של דלעת ונכנסו לתבואה ונסתבכו בה יעקור מן התבואה שלפני הדלעת עד שלא יתערבו העלין ואצ"ל שאם זרע שורה ממין זה ושורה ממין אחר שדיו להיות ביניהן תלם אחד (פירוש בקעי החרישה יקראו גדודים והגבוה נקרא תלם):Si son champ était ensemencé de céréales et qu'il veut semer au milieu une rangée de légumes, même une rangée de courges, dont les feuilles sont longues et s'enchevêtrent, il met entre eux six téfa'him. Et si les feuilles de la courge se sont étendues, sont entrées dans les céréales et s'y sont enchevêtrées, il arrachera des céréales ce qui est devant la courge, afin que les feuilles ne se mêlent pas. Et il va sans dire que s'il a semé une rangée d'une espèce et une rangée d'une autre espèce, il suffit qu'il y ait entre elles un seul sillon (explication : les creux du labour s'appellent guedoudim, et la partie surélevée s'appelle télem).
séif 20
- הרחיק בין ב' המינים הרחקה הראויה להם והיה מין זה נוטה על גבי מין זה בין שנטתה תבואה על התבואה או ירק על התבואה או תבואה על הירק הכל מותר שהרי הרחיק כשיעור חוץ מדלעת יונית שהיא נמשכת הרבה לפיכך אם נטתה יעקור מלפניה:S'il a mis entre les deux espèces l'éloignement qui leur convient, et que l'une des espèces s'est penchée au-dessus de l'autre — que des céréales se soient penchées sur des céréales, ou des légumes sur des céréales, ou des céréales sur des légumes —, tout est permis, car il a éloigné selon la mesure ; sauf la courge grecque, qui s'étend beaucoup : c'est pourquoi, si elle s'est penchée, il arrachera ce qui est devant elle.
séif 21
- היה בין שני המינים בור או ניר או גפה (פי' גדר אבנים סדורות זו על גב זו בלא טיט) או דרך או גדר שהוא גבוה י' טפחים [או חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים] ורחב ד' או אילן שהוא מיסך על הארץ או סלע שהוא גבוה י' טפחים ורחב ארבעה ה"ז מותר לסמוך לצד א' מאלו והמין האחר לצד השני הואיל ואחד מכל אלו מבדיל ביניהם הרי הם נראים מובדלים זה מזה בד"א שצריך הרחקה או דבר המבדיל כשזרע בתוך שדהו אבל אם היתה שדהו זרועה חטים מותר לחבירו לזרוע בצדה שעורים שנאמר שדך לא תזרע כלאים אין האיסור אלא כשיזרע שדהו כלאים שלא נאמר הארץ [לא] תזרע כלאים ולא עוד אלא אפי' זרע בתוך שדהו שעורים סמוך לחטים ומשך זרע שעורים עד שסמכו לשדה חבירו שהיא זרועה שעורים הרי זה מותר מפני שנראו השעורים שבתוך שדהו שהם סוף שדה חבירו:S'il y avait entre les deux espèces une fosse, ou une terre en jachère (nir), ou une gappa (explication : un mur de pierres disposées les unes sur les autres sans mortier), ou un chemin, ou une clôture haute de dix téfa'him [ou un fossé profond de dix téfa'him] et large de quatre, ou un arbre qui ombrage le sol, ou un rocher haut de dix téfa'him et large de quatre, il est permis de semer une espèce contre un côté de l'un d'eux et l'autre espèce de l'autre côté : puisque chacune de ces choses les sépare, elles paraissent séparées l'une de l'autre. De quoi parle-t-on, quand il faut un éloignement ou une chose qui sépare ? Quand il sème à l'intérieur de son propre champ. Mais si son champ était ensemencé de blé, il est permis à son voisin de semer de l'orge à côté, car il est dit : « Ton champ, tu ne l'ensemenceras pas de kilayim » (Lévitique 19, 19) : l'interdit ne porte que s'il ensemence son champ de kilayim, car il n'est pas dit « La terre, tu [ne] l'ensemenceras [pas] de kilayim ». Bien plus, même s'il a semé dans son champ de l'orge à côté du blé, et a prolongé la semence d'orge jusqu'à la rapprocher du champ de son voisin, qui est ensemencé d'orge, c'est permis, car l'orge qui est dans son champ paraît être l'extrémité du champ de son voisin.
séif 22
- היתה שדהו זרועה חטים ושדה חבירו בצדה זרועה חטים מותר לו לזרוע תלם אחד של פשתן בצד חטים שלו הסמוך לשדה חבירו שהרואה יודע שאין דרך לזרוע תלם אחד של פשתן ולא נתכוין זה אלא לבדוק שדהו אם היא ראויה לזרוע פשתן אם לא ונמצא כזורע להשחתה אבל מין אחר אסור לזרוע בין שתי שדות אלו שהם ממין אחד עד שירחיק בתוך שלו:Si son champ était ensemencé de blé et le champ de son voisin, à côté, ensemencé de blé, il lui est permis de semer un seul sillon de lin à côté de son blé, contre le champ de son voisin, car celui qui voit sait qu'on n'a pas l'habitude de semer un seul sillon de lin, et que celui-ci n'avait d'autre intention que d'éprouver son champ, pour voir s'il est propre ou non à semer du lin ; il est donc comme celui qui sème pour détruire. Mais une autre espèce, il est interdit de la semer entre ces deux champs, qui sont d'une même espèce, à moins de l'éloigner à l'intérieur du sien.
séif 23
- היתה שדהו ושדה חבירו שבצדו זרועים שני מיני תבואה לא יזרע ביניהם חרדל וחריע אפילו תלם אחד מפני שהעם זורעים מאלו תלם אחד אבל אם שתי השדות זרועים שני מיני ירקות מותר לזרוע ביניהם חרדל או חריע שמותר להקיף חרדל לכל מין חוץ מן התבואה מפני שאינם מזיקים אותה:Si son champ et le champ de son voisin, à côté, étaient ensemencés de deux espèces de céréales, il ne sèmera pas entre eux de moutarde ni de carthame ('hari'a), même un seul sillon, parce que les gens sèment de ces plantes un seul sillon. Mais si les deux champs étaient ensemencés de deux espèces de légumes, il est permis de semer entre eux de la moutarde ou du carthame, car il est permis d'entourer de moutarde toute espèce, sauf les céréales, parce qu'ils ne lui nuisent pas.
séif 24
- היתה זוית של זרע זה נוגעת בצלע של זרע האחר בתוך שדהו ה"ז מותר מפני שהם נראים מובדלים זה מזה ואצ"ל אם היתה זוית של זרע נוגעת בזוית של זרע האחר מפני שהם נראים כסוף שדה שהוא מותר בלא הרחקה ובלא הבדלה:Si l'angle d'une semence touchait le côté de l'autre semence, à l'intérieur de son champ, c'est permis, car elles paraissent séparées l'une de l'autre ; et il va sans dire que c'est permis si l'angle d'une semence touchait l'angle de l'autre semence, car elles paraissent comme l'extrémité d'un champ, ce qui est permis sans éloignement ni séparation.
séif 25
- מותר לזרוע שתי שורות זו בצד זו של קישואין ושתי שורות בצדן של דילועין ושתי שורות של פול המצרי ותלם בין כל מין ומין אבל לא יזרע שורה אחת של קישואים ושורה אחת של דילועין ושורה אחת של פול המצרי אע"פ שהתלם מבדיל בין כל מין ומין מפני שמינים אלו עלים שלהם ארוכים ונמשכים ומסתבכים ואם זרעם שורה בצד שורה יתערב הכל ויראו כנזרעים בערבוביא:Il est permis de semer deux rangées côte à côte de concombres, deux rangées à côté de courges, et deux rangées de fèves égyptiennes, avec un sillon entre chaque espèce ; mais il ne sèmera pas une seule rangée de concombres, une seule rangée de courges et une seule rangée de fèves égyptiennes, bien que le sillon sépare chaque espèce, parce que ces espèces ont des feuilles longues, qui s'étendent et s'enchevêtrent ; et s'il les sème rangée à côté de rangée, tout se mêlera et elles paraîtront semées pêle-mêle.
séif 26
- היתה שדהו זרועה מין ממיני ירקות ובקש לזרוע בתוכה שורות שורות של דלועים עוקר מהירק מקום שזורע בו שורה של דילועין ומבדיל בינה ובין הירק כתלם ומניח מן הירק רוחב י"ב אמה ועושה שורה שניה של דילועים ומבדיל בינה ובין הירק כתלם וכן עד מקום שירצה שנמצא בין כל שתי שורות של דילועין י"ב אמה אבל פחות מכאן אסור מפני העלין שמסתבכין מכאן ומכאן בירק שביניהם ונראה הכל כאילו נזרע בערבוביא:Si son champ était ensemencé d'une espèce de légumes et qu'il voulait semer au milieu des rangées de courges, il arrache des légumes l'emplacement où il sème une rangée de courges, sépare celle-ci des légumes comme par un sillon, laisse des légumes sur une largeur de douze coudées, fait une deuxième rangée de courges, la sépare des légumes comme par un sillon, et ainsi jusqu'où il le souhaite ; de sorte qu'entre chaque deux rangées de courges il y a douze coudées. Mais moins que cela est interdit, à cause des feuilles qui s'enchevêtrent de part et d'autre dans les légumes qui sont entre elles, et tout paraît comme semé pêle-mêle.
séif 27
- היתה שורה של דלעת זרועה אפי' דלעת יחידית ובא לזרוע בצדה תבואה מרחיק בית רובע שהרי נמשכו עליה והחזיקה מקום גדול:S'il y avait une rangée de courges semée, même une courge unique, et qu'il vient semer des céréales à côté, il l'en éloigne d'un beit rova, car ses feuilles s'étendent et elle occupe une grande place.
séif 28
- כל דבר שיהיה בתוך בית רובע שמרחיקין בין שני המינים עולה מן המדה כגון הקבר והסלעים וכיוצא בהן:Toute chose qui se trouve à l'intérieur du beit rova que l'on met entre les deux espèces compte dans la mesure, par exemple une tombe, des rochers et leurs semblables.
séif 29
- התלם או אמת המים שהם עמוקים טפח זורעים לתוכו ג' מיני זרעים אחד על שפת התלם מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע:Un sillon ou un canal d'eau profonds d'un téfa'h : on y sème trois espèces de semences, une sur le bord du sillon d'un côté, une de l'autre côté, et une au milieu.
séif 30
- מותר לנטוע שני מינים בתוך גומא אחת ואפי' קישות ודלעת והוא שיהיה מין זה נוטה מעל שפת הגומא לכאן והמין האחר נוטה לצד השני ויראו נבדלין זה מזה וכן אם נטע ארבעה מינים בתוך הגומא והפכן לד' רוחותיה הרי זה מותר:Il est permis de planter deux espèces dans un même trou, même un concombre et une courge, à condition que l'une penche par-dessus le bord du trou d'un côté et que l'autre espèce penche de l'autre côté, et qu'elles paraissent séparées l'une de l'autre. De même, s'il a planté quatre espèces dans le trou et les a tournées vers ses quatre côtés, c'est permis.
séif 31
- הרוצה לזרוע שדהו משר משר (פי' ערוגות ערוגות) מכל מין ומין מרחיק בין כל משר ומשר ב' אמות על ב' אמות ומיצר והולך עד שלא ישאר ביניהם בסוף המשר אלא כל שהוא שהרי הם נראים שלא נזרעו בערבוביא:Celui qui veut semer son champ en mecher et mecher (explication : en plates-bandes) de chaque espèce met entre chaque bande deux coudées sur deux coudées, puis va en rétrécissant, jusqu'à ce qu'il ne reste entre elles, à l'extrémité de la bande, qu'un minimum, car elles paraissent ne pas avoir été semées pêle-mêle.
séif 32
- רצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין ומין לא יעשה בתוך כל בית סאה יותר על ט' קרחות כל קרחת מהן בית רובע ונמצא רחוק בין קרחת וקרחת קרוב לי' אמות פחות רביע שכל בית סאה נ' על נ' ומה בין המשר לקרחת שהמשר ארוך והקרחת מרובעת:S'il veut faire de son champ des parcelles (kara'hot, litt. « clairières ») de chaque espèce, il ne fera pas, dans chaque beit séa, plus de neuf parcelles, chaque parcelle étant d'un beit rova ; il se trouve que l'éloignement entre une parcelle et l'autre est d'environ dix coudées moins un quart, car tout beit séa fait cinquante coudées sur cinquante. Et quelle différence y a-t-il entre la bande et la parcelle ? La bande est allongée et la parcelle est carrée.
séif 33
- מיני ירקות שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט מותר לזרוע מהם אפילו חמשה מינים בתוך ערוגה אחת שהיא ו' על ו' טפחים והוא שיזרע ד' מינים על ד' רוחות הערוגה ואחת באמצע וירחיק בין מין ומין כמו טפח ומחצה כדי שלא יינקו זה מזה אבל יותר על ה' מינים לא יזרע אע"פ שמרחיק ביניהם לפי שמינים הרבה בערוגה כזו הרי [הם] כנטועים בערבוביא:Les espèces de légumes dont les gens n'ont l'habitude de semer qu'un peu : il est permis d'en semer même cinq espèces dans une même plate-bande de six téfa'him sur six, à condition qu'il sème quatre espèces sur les quatre côtés de la plate-bande et une au milieu, et qu'il éloigne chaque espèce de l'autre d'environ un téfa'h et demi, afin qu'elles ne se nourrissent pas l'une de l'autre. Mais plus de cinq espèces, il ne sèmera pas, même s'il les éloigne, car de nombreuses espèces dans une telle plate-bande sont comme plantées pêle-mêle.
séif 34
- במה דברים אמורים בערוגה שהיא בחורבה ואין שם זרע חוצה לה אבל ערוגה בין ערוגות אסור לזרוע בה חמשה מינים שאם יזרע בכל רוח מערוגה זו ובכל רוח מערוגה שסביבותיה יראה הכל כמעורב ואם הטה עלין שבערוגה זו לכאן ועלין שבערוגה שבצדה מכאן עד שיראו מובדלין מותר וכן אם עשה תלם בין כל ערוגה וערוגה מותר:De quoi parle-t-on ? D'une plate-bande qui se trouve dans un terrain en ruine, sans aucune semence en dehors d'elle. Mais une plate-bande parmi d'autres plates-bandes, il est interdit d'y semer cinq espèces, car s'il sème de chaque côté de cette plate-bande et de chaque côté des plates-bandes qui l'entourent, tout paraîtra mélangé. Et s'il a penché les feuilles de cette plate-bande d'un côté, et les feuilles de la plate-bande voisine de l'autre côté, au point qu'elles paraissent séparées, c'est permis ; de même, s'il a fait un sillon entre chaque plate-bande, c'est permis.
séif 35
- אסור לזרוע חוץ לערוגה בלא תלם ובלא נטיה ואפי' כנגד הקרנות של ערוגה שאין בה זרע גזירה שמא יזרע ד' המינים בד' זויות הערוגה ויזרע מינים אחרים חוצה לה כנגד הזויות ונמצא הכל כמעורב:Il est interdit de semer à l'extérieur de la plate-bande sans sillon et sans inclinaison des feuilles, même en face des coins d'une plate-bande où il n'y a pas de semence : c'est un décret (guezéra), de peur qu'il ne sème les quatre espèces aux quatre coins de la plate-bande et qu'il ne sème d'autres espèces à l'extérieur, en face des coins, et tout se trouverait mélangé.
séif 36
- היתה הערוגה ו' על ו' והי' לה גבול גבוה טפח ורחב טפח סביב מותר לזרוע בה אפי' שמונה עשר מינים ג' על כל גבול וגבול וששה באמצע וירחיק בין כל מין ומין טפח ומחצה ולא יזרע ראש הלפת בתוך הגבול שמא ימלאהו יותר על זה לא יזרע ואסור לזרוע בערוגה מיני זרעים בענין זה מפני שהם נראים כלאים אבל מיני ירקות הואיל ואין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט מעט הרי זה מותר כמו שנתבאר:Si la plate-bande faisait six téfa'him sur six et avait une bordure haute d'un téfa'h et large d'un téfa'h tout autour, il est permis d'y semer même dix-huit espèces : trois sur chaque bordure et six au milieu ; et il éloignera chaque espèce de l'autre d'un téfa'h et demi. Et il ne sèmera pas de tête de navet dans la bordure, de peur qu'elle ne la remplisse. Davantage que cela, il ne sèmera pas. Et il est interdit de semer dans la plate-bande des espèces de semences (miné zera'im) de cette manière, car elles paraissent être des kilayim ; mais les espèces de légumes, puisque les gens n'ont l'habitude d'en semer que peu à peu, c'est permis, comme il a été expliqué.
séif 37
- גבול שהיה גבוה טפח וזרעו בו מינים הרבה כמו שנתבאר ונתמעט מטפח מאחר שנזרע בו כשר שהיה כשר מתחלתו:Une bordure qui était haute d'un téfa'h, dans laquelle on a semé de nombreuses espèces comme il a été expliqué, et qui s'est réduite à moins d'un téfa'h après qu'on y a semé, reste valable, puisqu'elle était valable dès le début.
séif 38
- הרוצה למלאות כל גינתו ירקות רבות ולא ירחיק ביניהם עושה כל הגינה ערוגות מרובעות אפי' ו' על ו' ועושה בכל ערוגה חמשה עיגולין ד' בד' רוחותיה ואחד באמצע וזורע מין בכל עיגול וזורע ד' מינים אחרים בד' קרנות ערוגה נמצאו ט' מינים בכל ערוגה והם נראים מובדלים זה מזה ואינו מפסיד אלא מה שבין העיגולים בלבד שהוא מניחו חרב כדי שיראו העיגולים מובדלים מן הקרנות ומובדלים זה מזה ואם רצה שלא יפסיד כלום אם היו העיגולים זרועים שתי זורע מה שביניהם ערב ואם היו זרועים ערב זורע מה שביניהם שתי כדי שיראו מובדלים:Celui qui veut remplir tout son jardin de nombreux légumes sans les éloigner les uns des autres fait de tout le jardin des plates-bandes carrées, même de six sur six téfa'him, et fait dans chaque plate-bande cinq cercles, quatre sur ses quatre côtés et un au milieu ; il sème une espèce dans chaque cercle, et sème quatre autres espèces aux quatre coins de la plate-bande : il se trouve neuf espèces dans chaque plate-bande, et elles paraissent séparées les unes des autres. Et il ne perd que ce qui est entre les cercles seulement, qu'il laisse en friche afin que les cercles paraissent séparés des coins et séparés les uns des autres. Et s'il veut ne rien perdre : si les cercles étaient semés dans le sens de la chaîne (chéti), il sème ce qui est entre eux dans le sens de la trame (érev) ; et s'ils étaient semés dans le sens de la trame, il sème ce qui est entre eux dans le sens de la chaîne, afin qu'ils paraissent séparés.
séif 39
- מכל אלו הדברים נתבאר שבזמן שיש בין ב' המינים הרחקה הראויה להם כדי שלא יינקו זה מזה אין חוששין למראית העין ובזמן שיראו מובדלים זה מזה אין חוששין ליניקתן אפילו הם זה בצד זה:De toutes ces choses, il ressort que, lorsqu'il y a entre les deux espèces l'éloignement qui leur convient pour qu'elles ne se nourrissent pas l'une de l'autre, on ne se préoccupe pas de l'apparence ; et lorsqu'elles paraissent séparées l'une de l'autre, on ne se préoccupe pas de ce qu'elles se nourrissent l'une de l'autre, même si elles sont l'une à côté de l'autre.
séif 40
- רצז דיני הרבעת והנהגת כלאי בהמה. ובו ט"ז סעיפים:
(רצז - א) המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו בין בבהמה בין בחיה ובעופות ואפי' במיני חיה שבים הרי זה לוקה:297 – Lois de l'accouplement et de la conduite des kilayim d'animaux. Il comporte 16 séifim :
(297 - 1) Celui qui fait accoupler un mâle avec une femelle qui n'est pas de son espèce, que ce soit parmi les animaux domestiques, les animaux sauvages ou les oiseaux, et même parmi les espèces d'animaux marins, reçoit la flagellation.séif 41
- (רצז - ב) אינו לוקה עד שיכניס בידו כמכחול בשפופרת אבל אם העלם זה על זה בלבד או שעוררם בקול היו מכין אותו מכת מרדות:(297 - 2) Il ne reçoit la flagellation que s'il introduit l'organe de sa main, comme un bâtonnet de fard dans son tube ; mais s'il les a seulement fait monter l'un sur l'autre, ou s'il les a excités par la voix, on lui inflige la makat mardout (flagellation d'ordre rabbinique).
séif 42
- (רצז - ג) מותר להכניס שני מינים לדיר אחד ואם ראה אותם רובעים זה את זה אינו זקוק להפרישם. (ובמקום דאיכא למיחש לפריצותא דעבדי איסור אסור להכניסם אפילו לדיר) (נ"י פרק השוכר):(297 - 3) Il est permis de faire entrer deux espèces dans un même enclos, et s'il les voit s'accoupler l'une avec l'autre, il n'est pas tenu de les séparer. Haga (Rema) : (Mais là où il y a lieu de craindre la dépravation de gens qui commettraient l'interdit, il est interdit de les faire entrer même dans un enclos) (Nimoukei Yossef, chapitre HaSokher).
séif 43
- (רצז - ד) אסור לישראל ליתן בהמתו לעובד כוכבים להרביעה (וכן כל אמירה לעובד כוכבים אפילו באיסור לאו אסורה (שם) אם לא שהעובד כוכבים עושה להנאת עצמו) (הגהות מרדכי דשבת):(297 - 4) Il est interdit à un Juif de donner son animal à un non-Juif pour qu'il le fasse accoupler avec une autre espèce. Haga (Rema) : (Et de même, toute demande faite à un non-Juif, même pour un interdit de simple négation (lav), est interdite (ibid.), à moins que le non-Juif ne le fasse pour son propre profit) (Hagahot Mordekhaï sur Chabbat).
séif 44
- (רצז - ה) מי שעבר והרכיב בהמתו כלאים הרי הנולד מהם מותר בהנאה ואם היה מין טהורה עם מין טהורה מותר באכילה:(297 - 5) Celui qui a transgressé et a fait accoupler son animal en kilayim : le petit qui en naît est permis au profit ; et s'il s'agissait d'une espèce pure avec une espèce pure, il est permis à la consommation.
séif 45
- (רצז - ו) כל ב' מיני בהמה או חיה אע"פ שדומין זה לזה וגדלים זה עם זה ומתעברים זה מזה הואיל והם ב' מינים אסורים משום כלאים כיצד הזאב עם הכלב וכלב כופרי (פי' כלב שמגדלין בני הכפרים והוא קטן ודומה לשועל) עם השועל העזים עם הצבאים היעלים עם הרחלים הסוס עם הפרד הפרד עם החמור החמור עם הערוד (פי' חמור הבר שגדל במדבר) כלאים זה עם זה:(297 - 6) Toutes deux espèces d'animaux domestiques ou sauvages, bien qu'elles se ressemblent, grandissent ensemble et conçoivent l'une de l'autre, puisqu'elles sont deux espèces, sont interdites au titre des kilayim. Comment ? Le loup avec le chien, le chien de village (kofri) (explication : un chien qu'élèvent les villageois, qui est petit et ressemble au renard) avec le renard, les chèvres avec les gazelles, les bouquetins avec les brebis, le cheval avec le mulet, le mulet avec l'âne, l'âne avec l'onagre (arod) (explication : l'âne sauvage qui grandit dans le désert) : ils sont kilayim l'un avec l'autre.
séif 46
- (רצז - ז) מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך (פירוש סוס מן בני הרמכים) עם הסוס מותרים זה עם זה אבל האווז עם אווז הבר כלאים זה בזה מפני שהאווז ביציו מבפנים ואווז הבר ביציו מבחוץ מכלל שהם ב' מינים:(297 - 7) Une espèce qui a une variété sauvage et une variété domestique, par exemple le bœuf sauvage avec le bœuf, et le ramakh (explication : un cheval de la race des ramakhim) avec le cheval, sont permis l'un avec l'autre. Mais l'oie avec l'oie sauvage sont kilayim l'une avec l'autre, parce que l'oie a ses testicules à l'intérieur et l'oie sauvage a ses testicules à l'extérieur, ce qui montre qu'elles sont deux espèces.
séif 47
- (רצז - ח) הכוי כלאים עם החיה ועם הבהמה ואין לוקין עליו מפני שהוא ספק:(297 - 8) Le koï (animal dont on doute s'il est domestique ou sauvage) est kilayim avec l'animal sauvage et avec l'animal domestique, mais on ne reçoit pas la flagellation pour lui, parce que c'est un doute (safek).
séif 48
- (רצז - ט) הנולדים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה ואם היו אמותיהן שני מינים אסור להרכיבן זה על זה אף ע"פ שאבותיהם מין אחר ואסור להרכיב זה הנולד אפי' על מין אמו כיצד פרד שאמו חמורה מותר להרכיבו על פרדה שאמה חמורה ואסור להרכיבו אפילו על החמורה אבל פרד שאמו סוסיה אסור להרכיבו על פרדה שאמה חמורה וכן כל כיוצא בזה לפיכך הרוצה להרכיב פרד על פרדה או למשוך בשתי פרדות בודק בסימני אזנים וזנב וקול אם דומים זה לזה בידוע שאמן ממין אחד ומותרים:(297 - 9) Ceux qui sont nés de kilayim : si leurs mères étaient d'une seule espèce, il est permis de les accoupler l'un avec l'autre ; et si leurs mères étaient de deux espèces, il est interdit de les accoupler l'un avec l'autre, bien que leurs pères soient d'une même espèce. Et il est interdit d'accoupler ce rejeton, même avec l'espèce de sa mère. Comment ? Un mulet dont la mère est une ânesse, il est permis de l'accoupler avec une mule dont la mère est une ânesse, et il est interdit de l'accoupler même avec l'ânesse ; mais un mulet dont la mère est une jument, il est interdit de l'accoupler avec une mule dont la mère est une ânesse ; et de même dans tout cas semblable. C'est pourquoi celui qui veut accoupler un mulet avec une mule, ou atteler deux mules ensemble, vérifie d'après les signes des oreilles, de la queue et de la voix : s'ils se ressemblent, il est certain que leurs mères sont d'une seule espèce, et ils sont permis.
séif 49
- (רצז - י) אסור לעשות מלאכה בשני מינין כגון לחרוש ולמשוך בקרון וכיוצא בזה בין שאחד טמא ואחד טהור בין ששניהם טמאי' בין ששניהם טהורים בין בהמה עם בהמה כחזיר עם הכבש או חיה עם חיה כיחמור עם הפיל או חיה עם בהמה ככלב עם [העז] או צבי עם החזיר וכיוצא בהן:(297 - 10) Il est interdit de faire un travail avec deux espèces, par exemple labourer, tirer un chariot et semblables, que l'une soit impure et l'autre pure, que les deux soient impures ou que les deux soient pures ; que ce soit un animal domestique avec un animal domestique, comme le porc avec le mouton, ou un animal sauvage avec un animal sauvage, comme le ya'hmour (sorte de cervidé) avec l'éléphant, ou un animal sauvage avec un animal domestique, comme le chien avec [la chèvre], ou le cerf avec le porc, et semblables.
séif 50
- (רצז - יא) אחד החורש או הזורע או המושך בהם עגלה או אבן כא' או הנהיגם כאחד ואפילו בקול לוקה: הגה עובד כוכבים המנהיג בכלאים מותר לישראל לפרוס לו שלום או לדבר עמו בקול רם דלא חיישינן שמא ילכו הבהמות משום קולו דבכל האיסורין דבר שאינו מתכוין שרי אם אינו פסיק רישא אבל אם ישראל הולך עם העובד כוכבים בדרך ומשא של ישראל על העגלה של עובד כוכבים שמנהיגה כלאים לא ילך הישראל סמוך לעגלה דלפעמים העגלה נכבשת והוא יצעק על הבהמות שילכו במהרה וזהו אסור משום מנהיג בכלאים (ת"ה סי' רצ"ח) : אבל המזווגן פטור עד שימשוך או עד שינהיג: הגה ויש אומרים דאינו אסור להנהיגן או להמשיכן רק בקשורין יחד (טור בשם הרא"ש) ולכן מותר לרוכב למשוך בחבל כלב אצל הסוס (שם בשם אבי העזרי) ויש חולקים (שם בשם ר' אפרים):(297 - 11) Que l'on laboure, sème, tire avec eux une charrette ou une pierre ensemble, ou qu'on les conduise ensemble, même par la voix, on reçoit la flagellation. Haga (Rema) : Si un non-Juif conduit des animaux kilayim, il est permis à un Juif de le saluer ou de lui parler à voix haute, car on ne craint pas que les animaux n'avancent à cause de sa voix ; en effet, pour tous les interdits, une chose non intentionnelle est permise si ce n'est pas un pessik reicha (conséquence inévitable). Mais si un Juif marche en chemin avec le non-Juif, et que la charge du Juif est sur la charrette du non-Juif, qui la conduit avec des kilayim, le Juif ne marchera pas près de la charrette, car parfois la charrette s'enlise et il crierait aux animaux d'avancer vite, ce qui est interdit au titre de « conduire des kilayim » (Teroumat HaDéchen, siman 298). Mais celui qui les attelle ensemble est exempt, tant qu'il ne les tire pas ou ne les conduit pas. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'est interdit de les conduire ou de les tirer que s'ils sont attachés ensemble (Tour, au nom du Roch). C'est pourquoi il est permis à un cavalier de tirer par une corde un chien à côté du cheval (ibid., au nom du Ravia, l'Avi HaEzri). Et certains contestent (ibid., au nom de Rabbi Ephraïm).
séif 51
- (רצז - יב) עגלה שהיו מושכין אותה כלאים אסור לישב בה אע"פ שלא הנהיג מפני שישיבתו גורמת להם שימשכו העגלה וכן אסור להיות אחד יושב בעגלה ואחד מנהיג:(297 - 12) Une charrette que tiraient des kilayim, il est interdit de s'y asseoir, même s'il ne les a pas conduits, parce que le fait qu'il s'y assoie les amène à tirer la charrette. Et de même il est interdit que l'un soit assis dans la charrette et que l'autre conduise.
séif 52
- (רצז - יג) אפילו מאה שהנהיגו כאחד לוקים:(297 - 13) Même cent personnes qui les ont conduits ensemble reçoivent toutes la flagellation.
séif 53
- (רצז - יד) קשר שני סוסים בקרון אחד אסור לקשור עמהם חמור אף ע"פ ששני הסוסים יכולין למשכו בלא החמור:(297 - 14) S'il a attaché deux chevaux à un chariot, il est interdit d'attacher avec eux un âne, bien que les deux chevaux puissent tirer le chariot sans l'âne.
séif 54
- (רצז - טו) עגלה המושכת בקרון במין אחד לא יקשור מין אחד בחבל לא בצדי הקרון ולא אחר הקרון. (מפני שדוחה הקרון בהליכתה) (טור) .(297 - 15) Une génisse qui tire un chariot attelée avec une bête de la même espèce : il n'attachera pas une bête d'une autre espèce par une corde, ni sur les côtés du chariot ni derrière le chariot. Haga (Rema) : (Parce qu'elle pousse le chariot en marchant) (Tour).
séif 55
- (רצז - טז) מותר לעשות מלאכה באדם ובבהמה או חיה כאחד כגון אדם שחורש עם שור או מושך עגלה עם חמור וכיוצא בו:(297 - 16) Il est permis de faire un travail avec un homme et un animal domestique ou sauvage ensemble, par exemple un homme qui laboure avec un bœuf, ou qui tire une charrette avec un âne, et semblables.
séif 56