Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים:
הנוטע עץ מאכל מונה לו ג' שנים מעת נטיעתו וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג' שנים אסורין בהנאה לעולם בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות כגון קליפי אגוזים ורמונים והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולן כולם חייבים בערלה ופטורים מרבעי ויש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי:Lois de la orla (fruits des trois premières années d'un arbre) : en quel lieu elle s'applique et à qui appartient l'arbre. Il contient vingt-huit séifim :
Celui qui plante un arbre fruitier compte trois ans à partir du moment de sa plantation, et tous les fruits qu'il portera pendant ces trois ans sont interdits de tout profit à jamais : aussi bien le fruit proprement dit que les noyaux et les écorces – par exemple les écorces des noix et des grenades, et leur fleur –, les peaux et les pépins des raisins, la piquette (temed) qu'on en fait, les fruits non mûrs (paguim), les dattes qui ne mûrissent pas, et les raisins frappés (par une maladie) qui n'arrivent pas à maturité : tous sont soumis à la orla et exemptés du reva'i (statut des fruits de la quatrième année). Il y a un avis selon lequel les dattes qui ne mûrissent pas sont interdites même pour le reva'i.séif 1
- אבל העלים והלולבים ומי גפנים דהיינו כשחותכין הגפן נוטף ממנו כמו מים מותרים משום ערלה:Mais les feuilles, les jeunes pousses et la sève de vigne – c'est-à-dire ce qui, lorsqu'on coupe la vigne, s'en écoule comme de l'eau – sont permis au regard de la orla.
séif 2
- האביונות והתמרות [והקפריסין] של צלף חייבים בערלה במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ האביונות חייבים ותמרות וקפריסין פטורים:Les baies (aviyonot), les pousses (temarot) et les enveloppes (kafrissin) du câprier sont soumises à la orla. Dans quel cas est-ce dit ? En Terre d'Israël ; mais en dehors de la Terre d'Israël, les baies sont soumises à la orla, et les pousses et les enveloppes en sont exemptées.
séif 3
- ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום אלא הולכים בהם אחר שנות העולם שהוא מתחיל מתשרי ואם נתעברה נתעברה לערלה ולרבעי ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד יום ופעמים שהם יתרים על ג' שנים כיצד נטע מקודם ט"ז באב שנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ח תשרי כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים ואם נטע ביום ט"ז ומיום ט"ז ואילך מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים ולאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שיחנטו בו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית עד ט"ו בשבט של שנה חמישית נקראים רבעי ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם חולין גמורים:Ces trois années ne se comptent pas de jour à jour, mais on suit pour elles les années du monde, qui commencent en Tichri. Et si l'année a été rendue embolismique, elle l'est aussi pour la orla et le reva'i. Parfois la période n'est que de deux ans et quarante-quatre jours, et parfois elle dépasse trois ans. Comment ? Si l'on a planté avant le 16 Av, de sorte qu'il reste encore quarante-quatre jours jusqu'à Roch 'Hodech Tichri, dès qu'arrive Roch 'Hodech Tichri, une année lui est comptée, et on compte encore deux ans. Et si l'on a planté le 16 Av ou à partir du 16, on compte trois années complètes à partir du Roch 'Hodech Tichri suivant. Et après Roch 'Hodech Tichri de la quatrième année, tous les fruits qui y apparaissent ('hanata, début de la formation du fruit) avant le 15 Chevat ont eux aussi le statut de orla, même s'ils arrivent à maturité ensuite ; ceux qui y apparaissent du 15 Chevat de la quatrième année jusqu'au 15 Chevat de la cinquième année sont appelés reva'i ; et après le 15 Chevat de la cinquième année, ils sont entièrement profanes ('houlin).
séif 4
- הא דאמרינן שלאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ דוקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחלתה שכיון שעברו עליה מ"ד יום עלתה לה שנה לפיכך החמרנו עליה בסופה הא לאו הכי לא וי"א דלא שנא:Ce que nous avons dit, qu'après Roch 'Hodech Tichri de la quatrième année, tous les fruits apparus avant le 15 Chevat ont eux aussi le statut de orla même s'ils arrivent à maturité ensuite, ne vaut que pour une plantation pour laquelle nous avons été indulgents à son début – puisque, dès que quarante-quatre jours sont passés sur elle, une année lui est comptée –, c'est pourquoi nous avons été rigoureux à son égard à sa fin ; mais sinon, non. Et certains disent qu'il n'y a pas de différence.
séif 5
- פירות רבעי יש להם דין מעשר שני לכל דבר ובזמן הבית היו צריכים להעלותן לירושלים לאכלם שם או לפדותם ולהעלות הפדיון שם והם מותרים מיד אחר הפדיון והאידנא שאין יכולין להעלותם לירושלים פודים אותם אחר שיגמרו ויתלשו ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה אפילו הם רבים וישליך הפרוטה לים הגדול או ישחקנה ויפזרנה לרוח או ישליכנה בנהר אחר שחיקה ויברך בשעת פדיון אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון רבעי או יפדה בפירות שישוו שוה פרוטה שהוא אחד מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו אוטמאניס ששוקל ט"ז גרעיני שעורה שהוא רביע דרה"ם (לשון עצמו) : הגה ומטבע הרגילה במדינות אלו החצי וינ"ר הוא יותר משוה פרוטה ופודין עליו (תה"ד סי' קצ"ב) : פירות רבעי פטורין מלקט ושכחה [ופרט] ועוללות:Les fruits de reva'i ont le statut de la seconde dîme (maasser chéni) à tout égard. À l'époque du Temple, il fallait les monter à Jérusalem pour les y manger, ou bien les racheter et monter là-bas l'argent du rachat ; et ils sont permis immédiatement après le rachat. Aujourd'hui, où l'on ne peut pas les monter à Jérusalem, on les rachète après qu'ils sont arrivés à maturité et ont été cueillis ; et on peut les racheter tous avec une pièce valant une prouta, même s'ils sont nombreux. On jettera la prouta dans la Grande Mer (la Méditerranée), ou on la broiera et la dispersera au vent, ou on la jettera dans un fleuve après l'avoir broyée. On récitera au moment du rachat : « … qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné le rachat du reva'i ». Ou bien on les rachètera avec des fruits valant une prouta, ce qui est un trente-deuxième d'une maa d'argent, c'est-à-dire un aspro ottoman, qui pèse seize grains d'orge, soit un quart de dirham (formulation propre de l'auteur). Haga (Rema) : La monnaie courante dans ces pays, le demi-vinner, vaut plus d'une prouta, et on rachète avec elle (Teroumat HaDéchen, siman 192). Les fruits de reva'i sont exemptés du léket (glanes), de la chikh'ha (gerbe oubliée), du pérett (grains de raisin tombés) et des olelot (grappillons), qu'on doit laisser aux pauvres.
séif 6
- דין נטע רבעי נוהג אף בחוצה לארץ ויש מי שאומר שאינו נוהג אלא בארץ אבל בחוצה לארץ פירות הבאים אחר שעברו שני ערלה מותרים בלא פדיון (וי"א שאינו נוהג בחוצה לארץ רק בכרם ולא בשאר אילנות) (טור בשם הגאונים ורמב"ן ורא"ש וע"פ):La loi du néta reva'i s'applique même en dehors de la Terre d'Israël. Il y a un avis selon lequel elle ne s'applique qu'en Terre d'Israël, mais en dehors de la Terre d'Israël, les fruits qui viennent après que les années de orla sont passées sont permis sans rachat (et certains disent qu'en dehors de la Terre d'Israël, elle ne s'applique qu'à la vigne et non aux autres arbres) (Tour au nom des Guéonim, Ramban, Roch, et ainsi de suite).
séif 7
- ערלה נוהגת בכל מקום ובכל זמן בין בשל עובד כוכבים בין בשל ישראל אלא שבשל ארץ ישראל היא מן התורה ובחוצה לארץ הלכה למשה מסיני: הגה ואסור ללקוט לעובד כוכבים פירות מאילן שלו שהוא ערלה משום שנהנה במה שמחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה (כל בו וב"ה בשם א"ח):La orla s'applique en tout lieu et en tout temps, aussi bien pour l'arbre d'un non-Juif que pour celui d'un Juif ; seulement, en Terre d'Israël, elle est de la Torah, et en dehors de la Terre d'Israël, c'est une halakha transmise à Moché au Sinaï. Haga (Rema) : Il est interdit de cueillir pour un non-Juif des fruits de son arbre qui est orla, parce qu'on tire profit de la reconnaissance que le non-Juif nous en témoigne (Kol Bo, et Beit Yossef au nom de l'Or'hot 'Hayim).
séif 8
- ספק ערלה בא"י אסור ובחוצה לארץ מותר כיצד כרם שיש בו נטיעות של ערלה וענבים נמכרים חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר והוא שלא ידע שהובאו מאותו הכרם ובחו"ל מותר אפילו יודע שהובאו מאותו הכרם רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה (וכל שכן שכרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר) (כן נראה מהטור והרא"ש ומרדכי פרק קמא דקדושין):Un doute de orla en Terre d'Israël est interdit, et en dehors de la Terre d'Israël il est permis. Comment ? Une vigne dans laquelle il y a des plants de orla, et des raisins sont vendus à l'extérieur : en Terre d'Israël, c'est interdit ; en Syrie, c'est permis, à condition qu'on ne sache pas qu'ils ont été apportés de cette vigne-là ; et en dehors de la Terre d'Israël, c'est permis même si l'on sait qu'ils ont été apportés de cette vigne, pourvu qu'on ne voie pas qu'ils ont été vendangés sur des plants de orla (et à plus forte raison, une vigne qui est un doute de orla est permise) (c'est ce qui ressort du Tour, du Roch et du Mordekhaï, premier chapitre de Kiddouchin).
séif 9
- כרם שהוא ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ:Une vigne qui est un doute de orla : en Terre d'Israël, elle est interdite ; en Syrie, elle est permise ; et inutile de dire qu'elle l'est en dehors de la Terre d'Israël.
séif 10
- חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה מותר שאין הגנב גונב מכרם זה וטומן בתוכו אבל ענבים שנמצאו טמונים בו אסורים שקרוב הדבר שגנבם ממנו וטמנם בתוכו:Un tonneau de vin caché dans une vigne de orla est permis, car le voleur ne vole pas dans cette vigne pour cacher son butin à l'intérieur ; mais des raisins trouvés cachés dans celle-ci sont interdits, car il est probable qu'il les y a volés et cachés à l'intérieur.
séif 11
- אסור ליטע פרי של ערלה ואם נטע הפירו' שיוצאי' ממנו מותרי' זה וזה גורם מותר ומותר ליטע יחור (פי' ענף מן האילן) של ערלה שאין ערלה אלא בפרי:Il est interdit de planter un fruit de orla (son noyau ou sa graine) ; mais si on l'a planté, les fruits qui en sortent sont permis : lorsque ceci et cela sont causes (zé vazé goreme, une chose interdite et une chose permise produisent ensemble le résultat), c'est permis. Et il est permis de planter une bouture (c'est-à-dire une branche de l'arbre) de orla, car la orla ne concerne que le fruit.
séif 12
- עובד כוכבים וישראל שהיו שותפים בנטיעה אם לא התנו מתחלה אסור ואם התנו מתחלת השותפות שיהא העובד כוכבים אוכל שני ערלה וישראל אוכל ג' שנים משני היתר כנגד שני ערלה ה"ז מותר ובלבד שלא יבואו לחשבון כיצד כגון שיחשוב כמה פירות אכל העובד כוכבים בשני ערלה עד שיאכל ישראל כנגד אותן הפירות שזה אסור מפני שהוא כמחליף פירות ערלה: הגה ויש מתירין אפי' לא התנו מתחלה רק שהישראל אומר לעובד כוכבים טול אתה שני הערלה ואני אטול שני היתר כנגדן (טור והר"ש):Un non-Juif et un Juif qui étaient associés dans une plantation : s'ils n'ont pas stipulé de condition au départ, c'est interdit ; mais s'ils ont stipulé dès le début de l'association que le non-Juif mangerait les fruits des années de orla et que le Juif mangerait trois ans pris sur les années permises, en contrepartie des années de orla, c'est permis, à condition qu'ils n'en viennent pas à faire un compte. Comment ? Par exemple, s'il calcule combien de fruits le non-Juif a mangé pendant les années de orla, pour que le Juif mange l'équivalent de ces fruits : cela est interdit, parce que c'est comme s'il échangeait des fruits de orla. Haga (Rema) : Certains permettent même s'ils n'ont pas stipulé au départ, pourvu que le Juif dise au non-Juif : « Prends, toi, les années de orla, et moi je prendrai autant d'années permises en contrepartie » (Tour et le Rach).
séif 13
- מותר לומר לעובד כוכבים בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה ותן לי כרמך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה:Il est permis de dire à un non-Juif, pendant les années de orla : « Travaille ma vigne et prends-en les fruits, et donne-moi ta vigne sur laquelle les années de orla sont passées, je la travaillerai et j'en prendrai les fruits. »
séif 14
- מותר למכור לעובד כוכבים פירות שני ערלה לשלש שנים מאחר שלא באו לעולם:Il est permis de vendre à un non-Juif les fruits des années de orla pour les trois ans à venir, puisqu'ils ne sont pas encore venus au monde.
séif 15
- אחד הנוטע גרעין או יחור או שעקר כל האילן ונטע במקום אחר ואחד המרכיב יחור באילן אחר ואחד המבריך דהיינו שעושה גומא אצל האילן ומשפיל אחד מענפי האילן ומטמין אמצעיתו בגומא וראשו יוצא מהצד האחר ונעשה אילן כולם חייבים בערלה ודוקא שחתכו מצד זה מעיקר האילן או שאינו יונק ממנו אבל כל זמן שהוא מחובר ויונק ממנו חשוב כאחד מענפיו ופטור ואם לאחר שגדל הענף שהבריך הבריך ממנו עוד ענף אחר בארץ ועשה כן כמה פעמים זה אחר זה כל זמן שהראשון מחובר לעיקר האילן כולם פטורים הפסיק הראשון מעיקר האילן חייבים ומתחילים למנות להם משעה שהפסיק והעיקר פטור ואם נעקר העיקר מהקרקע חוזר להיות טפל לענף שהבריך ומונים בין לעיקר בין לענף משעה שנעקר:Aussi bien celui qui plante un noyau ou une bouture, ou qui arrache l'arbre entier et le replante ailleurs, que celui qui greffe une bouture sur un autre arbre, ou que celui qui provigne – c'est-à-dire qu'il fait une fosse près de l'arbre, abaisse l'une des branches de l'arbre, enfouit son milieu dans la fosse, et son extrémité ressort de l'autre côté et devient un arbre – : tous sont soumis à la orla. Et cela uniquement s'il l'a coupée, de ce côté-ci, de la souche de l'arbre, ou qu'elle ne s'en nourrit pas ; mais tant qu'elle y est attachée et s'en nourrit, elle est considérée comme l'une de ses branches et est exemptée. Si, après que la branche qu'il a provignée a grandi, il en a provigné encore une autre branche dans la terre, et qu'il a fait ainsi plusieurs fois l'une après l'autre : tant que la première est attachée à la souche de l'arbre, toutes sont exemptées. Si la première a été séparée de la souche de l'arbre, elles sont soumises à la orla, et on commence à compter pour elles à partir du moment où elle a été séparée, et la souche est exemptée. Et si la souche a été arrachée du sol, elle devient à son tour accessoire de la branche qu'il a provignée, et on compte, aussi bien pour la souche que pour la branche, à partir du moment où elle a été arrachée.
séif 16
- אע"פ שמנהג עובדי אדמה להבריך גפנים בכל שנה מותר לשתות יין מגפני העובדי כוכבים משום דספק ערלה מותר ואפילו בכרמים שישראל עובדים אותם ומבריכים אותם בכל שנה מותר משום דמבריך ומרכיב אינו חייב בערלה אלא בארץ אבל לא בחוצה לארץ ויש למצוא היתר גם לבני א"י ביין של כרמי העובדי כוכבים משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה יש להתירם משום דקודם שיעברו עליהם שני ערלה אינם עושים פירות ואם עושים הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין:Bien que l'usage des cultivateurs soit de provigner les vignes chaque année, il est permis de boire du vin provenant des vignes des non-Juifs, parce qu'un doute de orla est permis (en dehors de la Terre d'Israël). Et même dans des vignes que des Juifs cultivent et provignent chaque année, c'est permis, car l'arbre provigné ou greffé n'est soumis à la orla qu'en Terre d'Israël, mais pas en dehors de la Terre d'Israël. On peut trouver une permission également pour les habitants de la Terre d'Israël concernant le vin des vignes des non-Juifs, parce que la majorité des vignes ne sont pas orla ; et même dans des vignes dont on sait avec certitude qu'il s'y trouve de la orla, on peut les permettre, parce qu'avant que les années de orla ne soient passées sur elles, elles ne produisent pas de fruits, et si elles en produisent, ils sont petits et maigres, impropres à en faire du vin.
séif 17
- אילן שנקצץ וחזר וגדל מהשורש אינו חייב אלא אם כן נקצץ מעל הארץ ומונין לו משעת קציצה אבל אם נשאר ממנו כל שהוא פטור:Un arbre qui a été coupé et a repoussé depuis la racine n'est soumis à la orla que s'il a été coupé au ras du sol, et on compte pour lui à partir du moment de la coupe ; mais s'il en est resté quoi que ce soit au-dessus du sol, il est exempté.
séif 18
- אילן שעקרו רוח או שטפו נהר והוליכו למקום אחר ומהעפר שסביב שרשיו עמו והוסיף עליו שם עפר ונשרש שם בארץ אומדים אותו אם היה יכול לחיות בעפר הראשון שבא עמו בלא תוספת עפר אחר הרי זה כנטוע במקומו ופטור מהערלה ואם לאו חייב:Un arbre que le vent a déraciné ou qu'un fleuve a emporté et transporté dans un autre lieu, avec une partie de la terre qui entourait ses racines, et on a ajouté là de la terre autour de lui, et il a pris racine là, dans le sol : on l'évalue ; s'il aurait pu vivre dans la terre d'origine venue avec lui, sans ajout d'autre terre, il est comme planté à sa place et est exempté de la orla ; sinon, il y est soumis.
séif 19
- אילן שנעקר ונשאר משרשיו מחובר אפי' כעובי המחט שמותחין בו הבגד לאחר אריגה בידוע שיוכל לחיות בלא תוספת עפר ופטור אפי' הוסיף עליו עפר הרבה:Un arbre qui a été déraciné, mais dont une partie des racines est restée attachée au sol, même de l'épaisseur de l'aiguille avec laquelle on tend le vêtement après le tissage, on sait qu'il pourra vivre sans ajout de terre, et il est exempté, même si l'on a ajouté beaucoup de terre autour de lui.
séif 20
- ילדה שאינה גבוהה טפח חייבת בערלה לעולם משום מראית העין שנראה כאילו היא בת שנתה במה דברים אמורים בנטיעה אחת או אפילו שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב אבל אם כל הכרם כך שרי דאית ליה קלא:Un jeune plant qui n'a pas un téfa'h (palme) de haut est soumis à la orla à jamais, à cause de l'apparence (mar'it haayin), car il semble qu'il soit dans sa première année. Dans quel cas est-ce dit ? Pour un seul plant, ou même pour deux face à deux et un qui dépasse en queue (cinq plants, disposition qui ne forme pas encore une vigne) ; mais si toute la vigne est ainsi, c'est permis, car cela est notoire.
séif 21
- בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות וכן אילן זקן שנעקר ובו פירות ושתלו במקום אחר או שלקח ענף מלא פירות מאילן זקן והרכיבו בילדה אם נתוסף בפרי עד שאין בפרי הראשון שהוא היתר ק' ק' חלקים על התוספת אסור ואם לאו מותר אבל אם הרכיב ענף מלא פירות של ערלה בתוך אילן זקן הפירות של הענף אסורים לעולם אפילו גדלו הרבה:Un provin qui a été séparé (de la souche) alors qu'il était plein de fruits ; de même, un vieil arbre qui a été déraciné alors qu'il portait des fruits, et qu'on a replanté ailleurs ; ou si l'on a pris une branche pleine de fruits d'un vieil arbre et qu'on l'a greffée sur un jeune plant : si le fruit a grossi au point que le fruit initial, qui est permis, ne fait pas deux cents (litt. cent, cent) parts par rapport à l'accroissement, c'est interdit ; sinon, c'est permis. Mais si l'on a greffé une branche pleine de fruits de orla sur un vieil arbre, les fruits de la branche sont interdits à jamais, même s'ils ont beaucoup grossi.
séif 22
- הנוטע אילן מאכל ואין דעתו לצורך אכילה אלא להיות גדר לשדה או בשביל העצים לשרפן או לבנין פטור והוא שיהא ניכר שאינו לצורך אכילה כגון אם הוא לשריפה שנטען רצופים ואינו מרחיק בין אילן לאילן כראוי ואם הוא לבנין שמשפה הענפים כדי שיתעבו ואם לגדר שהוא במקום שצריך לגדור ואפי' אם צדו האחד בין פנימי בין חיצון בין תחתון בין עליון לצורך אחד מאלו וצדו השני לאכול את שלצורך אכילה חייב והשאר פטור ואם חשב עליו אחר כך לאכילה חייב בערלה וברבעי ומונין לו משעת נטיעה אבל אם לא חשב עליו עד סוף שנה שלישית אין בו דין רבעי שאין דין רבעי בלא ערלה ואם נטעו למאכל ואחר כך חשב עליו לאחד מאלו חייב:Celui qui plante un arbre fruitier sans avoir l'intention de le planter pour la consommation, mais pour qu'il serve de clôture au champ, ou pour le bois, afin de le brûler ou pour la construction, est exempté, à condition qu'il soit reconnaissable qu'il n'est pas pour la consommation. Par exemple, si c'est pour le brûler, qu'il les a plantés serrés, sans laisser entre un arbre et l'autre l'écart convenable ; si c'est pour la construction, qu'il élague les branches afin qu'elles s'épaississent ; et si c'est pour une clôture, qu'il se trouve à un endroit où il faut clôturer. Et même si l'arbre a un de ses côtés – qu'il soit intérieur ou extérieur, inférieur ou supérieur – pour l'un de ces usages, et l'autre côté pour la consommation : ce qui est pour la consommation est soumis à la orla et le reste est exempté. Et si, par la suite, il a pensé à lui pour la consommation, il est soumis à la orla et au reva'i, et on compte pour lui à partir du moment de la plantation. Mais s'il n'a pas pensé à lui pour la consommation avant la fin de la troisième année, il n'a pas le statut de reva'i, car il n'y a pas de statut de reva'i sans orla. Et s'il l'a planté pour la nourriture, puis a pensé à lui pour l'un de ces autres usages, il est soumis à la orla.
séif 23
- הנוטע לצורך מצוה כגון לצורך לולב או אתרוג חייב:Celui qui plante pour une mitsva, par exemple pour en tirer un loulav ou un étrog, est soumis à la orla.
séif 24
- הנוטע בתוך שלו לצורך רבים חייב:Celui qui plante dans son propre terrain à l'usage du public est soumis à la orla.
séif 25
- הנוטע ברשות הרבים והגזלן שנטע והעובד כוכבים שנטע בין לעצמו בין לישראל והנוטע בבית ועל גג שמילאו עפר ונטע בו והנוטע בספינה או בעציץ אע"פ שאינו נקוב חייב:Celui qui plante dans le domaine public, le voleur qui a planté, le non-Juif qui a planté – que ce soit pour lui-même ou pour un Juif –, celui qui plante dans une maison ou sur un toit qu'on a rempli de terre et où l'on a planté, et celui qui plante dans un bateau ou dans un pot, même s'il n'est pas percé : il est soumis à la orla.
séif 26
- העולה מאליו [ברשות היחיד חייב] במקום טרשים (פי' סלעים חזקים וקשים) פטור אפילו הנוטע במקום שאינו ישוב פטור והוא שלא יהיה עושה כדי טיפול שמטפל בפירותיו עד שמביאם לישוב אבל אם היה עושה כדי טיפול חייב:Ce qui pousse de soi-même [dans un domaine privé est soumis à la orla] ; dans un lieu rocailleux (terachim, c'est-à-dire des rochers solides et durs), il est exempté. Même celui qui plante dans un lieu inhabité est exempté, à condition qu'il (l'arbre) ne produise pas de quoi couvrir la peine que l'on prend pour ses fruits jusqu'à les apporter dans un lieu habité ; mais s'il produit de quoi couvrir cette peine, il est soumis à la orla.
séif 27
- עובד כוכבים שהיה מוכר פירות ואמר של ערלה הן או של נטע רבעי הן אינו נאמן ואפילו אמר מאיש פלוני לקחתים:Un non-Juif qui vendait des fruits et a dit : « Ils sont de orla » ou « Ils sont de néta reva'i » n'est pas cru, même s'il a dit : « Je les ai achetés à un tel. »
séif 28