Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- העור שנכתבה עליו ושרטוטה ודין הדיו. ובו ז' סעיפים:
אין כותבין ספר תורה על עור בהמה חיה ועוף הטמאים ולא על עור דג אפי' טהור אבל כותבין על עור בהמה חיה ועוף הטהורים ואפי' עור נבילות וטריפות שלהן וצריך שיהו העורות מעובדין על על ידי ישראל לשם ס"ת שיאמר בתחילת העיבוד כשמשים אותם לתוך הסיד עורות אלו אני מעבד לשם ספר תורה: הגה ואם מעבדן עובד כוכבים יסייע הישראל מעט (טור בשם ר"ב) בתחלה כשנותנו לסיד ויאמר שהוא עושה לשם קדושת ספר תורה (ב"י) ויסמן אותן עורות שלא יחליפן העובד כוכבים ולא חיישינן אח"כ שמא החליפן העובד כוכבים וזייף סימניו אחריו (הגהות מיימוני פ"א מהס"ת) ועיין בא"ח סימן ל"ב:La peau sur laquelle le Séfer Torah est écrit, son traçage de lignes, et la loi de l'encre. Ce siman contient 7 séifim.
On n'écrit pas un Séfer Torah sur la peau d'un animal domestique, d'un animal sauvage ou d'un oiseau impurs, ni sur la peau d'un poisson, même pur ; mais on écrit sur la peau d'un animal domestique, d'un animal sauvage ou d'un oiseau purs, et même sur la peau de leurs bêtes mortes sans abattage rituel (nevélot) ou atteintes d'une lésion mortelle (terefot). Il faut que les peaux soient tannées par un Juif en vue du Séfer Torah, en disant au début du tannage, lorsqu'il les met dans la chaux : « Je tanne ces peaux en vue d'un Séfer Torah. » Haga (Rema) : et si c'est un idolâtre qui les tanne, le Juif l'aidera un peu (Tour au nom de Rabbénou Baroukh) au début, lorsqu'il les met dans la chaux, et dira qu'il le fait en vue de la sainteté du Séfer Torah (Beit Yossef) ; et il marquera ces peaux afin que l'idolâtre ne les échange pas ; et l'on ne craint pas ensuite que l'idolâtre ne les ait échangées et n'ait imité ses marques après lui (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 1 des lois du Séfer Torah) ; et voir Ora'h 'Hayim, siman 32.séif 1
- צריך שיהו מעובדים בעפצא או בסיד וכיוצא בו מדברים שמכווצים העור ומחזיקין אותו (רמב"ם ספ"א מהל' ס"ת ד"ו):Il faut qu'elles soient tannées avec de la noix de galle (afatsa) ou de la chaux, ou des produits semblables, parmi les substances qui contractent la peau et la raffermissent (Haga (Rema) : Rambam, fin du chapitre 1 des lois du Séfer Torah, loi 6).
séif 2
- כותבין ספר תורה על הגויל והוא העור שלא נחלק וכותבין בו במקום שער ואם כתבו ס"ת על הקלף כשר והוא שיהיה כתוב בצד הפנימי שכלפי הבשר: הגה וקלפים שלנו הם יותר מובחרים מגויל וכותבין עליהם לכתחלה לצד בשר ואין כותבין עכשיו על הגויל (ר"י מינץ סי' ס"ו) ואם שינה וכתב על קלפים שלנו במקום שער פסול (א"ז הלכות תפילין) מיהו יש מקילין בזה (טור וע"פ עב"י):On écrit le Séfer Torah sur le guevil, c'est-à-dire la peau qui n'a pas été fendue en deux couches, et l'on y écrit du côté du poil. Et si l'on a écrit le Séfer Torah sur le klaf (la couche intérieure de la peau fendue), il est valide, à condition qu'il soit écrit sur le côté intérieur, qui est tourné vers la chair. Haga (Rema) : et nos parchemins sont de meilleure qualité que le guevil ; on écrit sur eux lekhat'hila, du côté de la chair, et l'on n'écrit plus aujourd'hui sur le guevil (Rabbi Yehouda Mintz, siman 66). Et si l'on a dérogé en écrivant sur nos parchemins du côté du poil, il est invalide (Or Zaroua, lois des Tefilin) ; toutefois, certains sont indulgents sur ce point (Tour ; voir le Beit Yossef).
séif 3
- כתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול אם עשה חציו גויל וחציו צבאים אע"פ שאינה מצוה מן המובחר כשר. (ועיין לקמן סימן ר"ץ):S'il en a écrit une partie sur le guevil et une partie sur le klaf, il est invalide. S'il l'a fait moitié guevil et moitié peau de cerf, bien que ce ne soit pas l'accomplissement optimal de la mitsva, il est valide. (Haga (Rema) : et voir plus loin, siman 290.)
séif 4
- ספר תורה צריך שרטוט ואם כתבו בלא שרטוט פסול ולא ישרטט בעופרת וכיוצא בו שצובע:Le Séfer Torah requiert un traçage de lignes (sirtout) ; et si on l'a écrit sans traçage, il est invalide. On ne doit pas tracer avec du plomb ou une chose semblable qui colore.
séif 5
- ספר תורה צריך שיכתבנו בדיו העשוי מעשן השמנים שרוי במי עפצים: (ולכתחלה טוב ליזהר שלא לעשות הדיו כי אם מדברים הבאים מן העץ) (כן משמע בזוהר פ' תרומה דף ע"ב ע"א) ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר אבל לא בשאר מיני צבעונים כגון האדום והירוק וכיוצא בהם שאם כתב אפילו אות אחת בשאר מיני צבעונים או בזהב פסול: הגה וכן אסור לכתוב שום שם מספר עשרים וארבע ספרים שלא בדיו (ר' ירוחם בשם אבן ירחי) ויש אומרים דלא בעינן דיו רק בס"ת (במרדכי ה"ק):Le Séfer Torah doit être écrit avec une encre faite de la suie des huiles, trempée dans de l'eau de noix de galle (Haga (Rema) : et lekhat'hila, il est bien de veiller à ne faire l'encre qu'avec des substances provenant de l'arbre (c'est ce qui ressort du Zohar, section Terouma, page 72a)). Et si on l'a écrit avec de l'eau de noix de galle et du vitriol (kankantom), il est valide ; mais non avec d'autres sortes de couleurs, comme le rouge, le vert et semblables : si l'on a écrit ne serait-ce qu'une seule lettre avec d'autres sortes de couleurs, ou avec de l'or, il est invalide. Haga (Rema) : de même, il est interdit d'écrire quelque nom divin que ce soit, dans l'un des vingt-quatre livres de la Bible, autrement qu'avec de l'encre (Rabbénou Yero'ham au nom d'Ibn Yar'hi) ; et certains disent qu'on n'exige l'encre que pour le Séfer Torah (Mordekhaï, Hilkhot Ketanot).
séif 6
- ספר תורה צריך לכתבו בימין (י"א שיש לכתוב בקולמוס של קנה ולא בנוצה) . (מרדכי פ"ק דגיטין) :Le Séfer Torah doit être écrit de la main droite (Haga (Rema) : certains disent qu'il faut écrire avec une plume de roseau et non avec une plume d'oiseau (Mordekhaï, premier chapitre de Guittin)).
séif 7