Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים:
צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם: הגה ומ"מ אין ב"ד כופין על מצות כבוד אב ואם דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצדה שאין ב"ד כופין עליה. (בית יוסף בשם הגמרא ובתא"ו נתיב א'):Ce qu'est l'honneur et ce qu'est la crainte (dus aux parents), et leurs lois. Il comporte 25 séifim :
Il faut être très vigilant quant à l'honneur de son père et de sa mère et quant à leur crainte. Haga (Rema) : Néanmoins, le tribunal ne contraint pas à la mitsva d'honorer père et mère, car c'est un commandement positif dont la récompense est écrite à côté, et le tribunal ne contraint pas à un tel commandement (Beit Yossef au nom de la Guemara ; Toldot Adam veHava, Nativ 1).séif 1
- איזו מורא לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו או מקום המיוחד לו להתפלל ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו אפילו לומר נראין דברי אבא ולא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מארי היה שם אביו כשם אחרים משנה שמם אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו. אבל שם שרגילין בו מותר לקרות אחרים שלא בפניו (טור):Qu'est-ce que la crainte ? Il ne se tiendra pas à la place qui lui (au père) est réservée pour s'y tenir dans le conseil des anciens avec ses collègues, ou à la place qui lui est réservée pour prier ; il ne s'assiéra pas à la place qui lui est réservée pour s'accouder (au repas) dans sa maison ; il ne contredira pas ses paroles et ne tranchera pas en faveur de ses paroles en sa présence, même pour dire : « Les paroles de Papa semblent justes » ; et il ne l'appellera pas par son nom, ni de son vivant ni après sa mort, mais dira : « Papa, mon maître. » Si le nom de son père était comme le nom d'autres personnes, il change leur nom (en les appelant), si c'est un nom singulier que tous n'ont pas l'habitude de porter (mais un nom habituel, il est permis d'en appeler les autres hors de sa présence) (Tour).
séif 2
- עד היכן מוראם היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך:Jusqu'où va leur crainte ? Si le fils était vêtu d'habits précieux et assis à la tête de l'assemblée, et que son père et sa mère sont venus, ont déchiré ses vêtements, l'ont frappé sur la tête et lui ont craché au visage, il ne les humiliera pas, mais se taira et craindra le Roi des rois des rois, qui le lui a ordonné.
séif 3
- איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה מכניס ומוציא ויתננו לו בסבר פנים יפות שאפי' מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זועפות נענש עליו: הגה וכן להיפך אם מטחין אביו ברחיים וכוונתו לטובה כדי שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה ומדבר פיוסים על לב אביו ומראה לו שכוונתו לטובה עד שיתרצה אביו לטחון ברחיים נוחל עולם הבא (גמ' ורש"י פ"ק דקידושין וירושלמי) וישמשנו בשאר דברים שהשמש משמש רבו:Qu'est-ce que l'honneur ? Il le nourrit et lui donne à boire, l'habille et le couvre, le fait entrer et sortir, et il le lui donnera avec un visage avenant ; car même s'il le nourrit chaque jour de volailles engraissées mais lui montre un visage renfrogné, il est puni pour cela. Haga (Rema) : Et de même à l'inverse : s'il fait moudre son père à la meule, mais que son intention est pour le bien, afin que son père soit sauvé d'une chose plus pénible que celle-ci, et qu'il parle avec des paroles d'apaisement au cœur de son père et lui montre que son intention est pour le bien, jusqu'à ce que son père accepte de moudre à la meule, il hérite du monde futur (Guemara et Rachi, chapitre 1 de Kiddouchin, et le Yerouchalmi). Et il le servira dans les autres choses dans lesquelles le serviteur sert son maître.
séif 4
- זה שמאכילו ומשקהו משל אב ואם אם יש לו ואם אין לאב ויש לבן כופין אותו וזן אביו כפי מה שהוא יכול ואם אין לבן אינו חייב לחזר על הפתחים להאכיל את אביו: הגה וי"א דאינו חייב ליתן לו רק מה שמחוייב ליתן לצדקה (כן כתב הב"י דנראה כן מדברי הרי"ף והרא"ש וכ"כ הר"ן פ"ק דקידושין) ומ"מ אם ידו משגת תבא מארה למי שמפרנס אביו ממעות צדקה שלו (הגהות מרדכי דב"ב ובהגהות פ"ק דב"מ ובחידושי אגודה) ואם יש לו בנים רבים מחשבים לפי ממון שלהם ואם מקצתן עשירים ומקצתן עניים מחייבים העשירים לבד. (תשובת מיימוני הלכות ממרים בשם מוהר"ם והביאה הבית יוסף) : אבל חייב לכבדו בגופו אע"פ שמתוך כך בטל ממלאכתו ויצטרך לחזר על הפתחים ודוקא דאית לבן מזונות לאיתזוני ההוא יומא אבל אי לית ליה לא מחייב לבטל ממלאכתו ולחזר על הפתחים:Ce qu'il le nourrit et lui donne à boire, c'est sur les biens du père et de la mère, s'il en a. Et si le père n'en a pas et que le fils en a, on le contraint et il nourrit son père selon ce qu'il peut. Et si le fils n'en a pas, il n'est pas obligé de mendier de porte en porte pour nourrir son père. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'est obligé de lui donner que ce qu'il est obligé de donner à la tsedaka (charité) (ainsi l'a écrit le Beit Yossef, que cela ressort des paroles du Rif et du Roch ; et ainsi l'a écrit le Ran, chapitre 1 de Kiddouchin). Néanmoins, s'il en a les moyens, que vienne la malédiction sur celui qui entretient son père avec son argent de tsedaka (Hagahot Mordekhaï sur Bava Batra, Hagahot sur le chapitre 1 de Bava Metsia, et 'Hidouchei Agouda). Et s'il a plusieurs fils, on calcule selon leur fortune ; et si certains sont riches et d'autres pauvres, on oblige les riches seuls (Responsa Maïmoniyot, lois des rebelles, au nom du Maharam, rapporté par le Beit Yossef). Mais il est obligé de l'honorer de sa personne, même si de ce fait il est empêché de travailler et devra mendier de porte en porte. Et cela seulement quand le fils a de quoi se nourrir ce jour-là ; mais s'il n'en a pas, il n'est pas obligé d'interrompre son travail et de mendier de porte en porte.
séif 5
- היה צריך על שום דבר בעיר ויודע שישלימו חפצו בשביל אביו אע"פ שיודע שגם כן יעשו בשבילו לא יאמר עשו לי דבר פלוני בשבילי אלא יאמר עשו בשביל אבא כדי לתלות הכבוד באביו:S'il avait besoin de quelque chose dans la ville et qu'il sait qu'on satisfera sa demande par égard pour son père, bien qu'il sache qu'on le ferait aussi pour lui, il ne dira pas : « Faites-moi telle chose pour moi », mais dira : « Faites-le pour Papa », afin d'attribuer l'honneur à son père.
séif 6
- חייב לעמוד מפני אביו ואם האב תלמיד בנו כל אחד מהם עומד מפני השני. (טור בשם הרא"ש) : הגה ואם הבן רוצה למחול על כבודו לשמש אביו הרשות בידו דהא הרב שמחל על כבודו כבודו מחול ודוקא בצנעא או אפי' בפרהסיא ודש בעירו שהכל יודעים שהוא אביו אבל אם הבן גדול בתורה ואין אביו דש בעירו איכא למיחש לבזיון התורה אם יתבזה הבן לפני האב ויש להם להרחיק זה מזה שלא יקל שום אחד בכבודו לפני חבירו (הכל סברת הרב לדעת ב"י) וכן עשה מוהר"ם עם אביו:Il est obligé de se lever devant son père ; et si le père est l'élève de son fils, chacun d'eux se lève devant l'autre (Tour au nom du Roch). Haga (Rema) : Et si le fils veut renoncer à son honneur pour servir son père, il en a le droit, car le maître qui renonce à son honneur, son honneur est renoncé. Et cela seulement en privé, ou même en public s'il est connu dans sa ville, de sorte que tous savent que c'est son père ; mais si le fils est grand en Torah et que son père n'est pas connu dans sa ville, il y a lieu de craindre un mépris de la Torah si le fils s'abaisse devant le père ; et ils doivent se tenir à distance l'un de l'autre, afin qu'aucun ne diminue son honneur devant l'autre (le tout est l'opinion du Rav [Rema] selon l'avis du Beit Yossef). Et ainsi a fait le Maharam avec son père.
séif 7
- עד היכן כיבוד אב ואם אפי' נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק: הגה ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים דיכול למונעו דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב אבל לא משל בן (טור בשם ר"י) ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (ת"ה סי' מ') ודוקא קודם שזרקן דאפשר דמימנע ולא עביד אבל אם כבר זרקוהו אסור לאכלומיה אבל יוכל לתבעו לדינא (טור בשם הרא"ש) ודוקא אם רוצה לזרוק כיסו לים דאית ביה חסרון כיס אבל אם רוצה להעביר ממנו ריוח בעלמא אסור בכל ענין (ר"ן פ"ק דקדושין) בן שיש לו דין עם אביו והאב הוא תובע הבן צריך הבן לילך אחר אביו אע"פ שהבן הוא נתבע ודר בעיר אחרת שזהו כבוד אביו אבל האב חייב לשלם לבן הוצאות דאינו חייב לכבדו משל בן (במהרי"ק שורש נ"ח) כמו שנתבאר:Jusqu'où va l'honneur du père et de la mère ? Même s'ils ont pris sa bourse de pièces d'or et l'ont jetée à la mer devant lui, il ne les humiliera pas, ne manifestera pas de peine devant eux et ne se mettra pas en colère contre eux, mais acceptera le décret de l'Écriture et se taira. Haga (Rema) : Et certains disent que s'il (le père) veut jeter l'argent du fils à la mer, il peut l'en empêcher, car il n'est obligé de l'honorer qu'avec les biens du père, mais pas avec ceux du fils (Tour au nom du Ri) ; et il n'y a pas de différence entre vouloir l'honorer ou le peiner (Teroumat HaDéchen, siman 40). Et cela seulement avant qu'il ne l'ait jeté, car il est possible qu'il s'abstienne et ne le fasse pas ; mais s'ils l'ont déjà jeté, il est interdit de l'humilier, mais il peut le poursuivre en justice (Tour au nom du Roch). Et cela seulement s'il veut jeter sa bourse à la mer, où il y a une perte d'argent ; mais s'il veut lui faire perdre un simple profit, c'est interdit dans tous les cas (Ran, chapitre 1 de Kiddouchin). Un fils qui a un litige avec son père, et le père est le demandeur contre le fils : le fils doit aller au tribunal du lieu de son père, bien que le fils soit le défendeur et habite une autre ville, car c'est l'honneur de son père ; mais le père doit rembourser au fils les frais, car il n'est pas obligé de l'honorer avec les biens du fils (Maharik, racine 58), comme il a été expliqué.
séif 8
- חייב לכבדו אפי' אחר מותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו אם הוא תוך שנים עשר חדש ואם הוא לאחר שנים עשר חדש אומר זכרונו לברכה: הגה ואין חילוק בין אם לאב בכל זה (מהרי"ל סי' כ"ז) יש אומרים דאם כותב תוך שנים עשר חודש דבר ומזכיר אביו א"צ לכתוב הריני כפרת משכבו אלא זכרונו לברכה דהא כתיבתו מתקיימת לאחר שנים עשר חודש (הג' באלפס פ"ק דקדושין) ויש מחמירין אפי' בכתיבה (בנ"י ושאר מחברים וכ"מ בב"י סוף סי' רמ"ב בשם רשב"ץ ותשובת ן' חביב רס"ד) וכן נוהגין:Il est obligé de l'honorer même après sa mort. Comment ? S'il disait un enseignement entendu de sa bouche, il dit : « Ainsi a dit Papa, mon maître, que je sois l'expiation de son repos », si c'est dans les douze mois (après le décès) ; et si c'est après douze mois, il dit : « que son souvenir soit une bénédiction ». Haga (Rema) : Et il n'y a pas de différence entre la mère et le père en tout cela (Maharil, siman 27). Certains disent que s'il écrit une chose dans les douze mois et mentionne son père, il n'a pas besoin d'écrire « que je sois l'expiation de son repos », mais « que son souvenir soit une bénédiction », car son écrit subsistera après douze mois (Hagahot sur le Rif, chapitre 1 de Kiddouchin). Et certains sont rigoureux même pour l'écrit (Nimoukei Yossef et d'autres auteurs, et c'est ce qui ressort du Beit Yossef à la fin du siman 242 au nom du Rachbats, et des Responsa d'Ibn 'Haviv, 264), et tel est l'usage.
séif 9
- מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהם ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשתנו ביותר ילך לו ויניחם ויצוה לאחרים לנהגם כראוי:Celui dont le père ou la mère a perdu la raison s'efforce de se comporter envers eux selon leur état d'esprit, jusqu'à ce qu'on ait pitié d'eux (du Ciel). Et s'il ne peut tenir, parce qu'ils sont trop changés, il s'en ira, les laissera, et chargera d'autres de s'occuper d'eux comme il convient.
séif 10
- ראה אביו שעבר על דברי תורה לא יאמר לו עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו והוא יבין מעצמו ולא יתבייש ואם היה אומר שמועה בטעות לא יאמר לו לא תתני הכי:S'il a vu son père transgresser des paroles de la Torah, il ne lui dira pas : « Tu as transgressé des paroles de la Torah », mais lui dira : « Papa, il est écrit dans la Torah ceci et cela », comme s'il lui posait une question et non comme s'il l'avertissait ; et il (le père) comprendra de lui-même et n'aura pas honte. Et s'il disait un enseignement par erreur, il ne lui dira pas : « N'enseigne pas ainsi. »
séif 11
- אמר לו אביו השקני מים ויש לפניו לעשות מצוה עוברת כגון קבורת מת או לויה אם אפשר למצוה שתעשה ע"י אחרים יעסוק בכבוד אביו (ואם התחיל במצוה תחלה יגמור דהעוסק במצוה פטור מן המצוה) (ב"י בשם הר"ן) ואם אין שם אחרים לעשות יעסוק במצוה ויניח כבוד אביו. (מיהו אם אין זמן המצוה עוברת יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשה המצוה) (רבינו ירוחם נתיב א' בשם רא"ש):Si son père lui a dit : « Donne-moi de l'eau à boire », et qu'il a devant lui une mitsva qui passe (dont le temps s'écoule) à accomplir, par exemple l'enterrement d'un mort ou l'accompagnement (d'un défunt) : s'il est possible que la mitsva soit faite par d'autres, il s'occupera de l'honneur de son père (et s'il a commencé la mitsva en premier, il la terminera, car celui qui est occupé à une mitsva est dispensé d'une autre mitsva) (Beit Yossef au nom du Ran) ; et s'il n'y a pas d'autres pour la faire, il s'occupera de la mitsva et laissera l'honneur de son père (cependant, si le temps de la mitsva ne passe pas, il s'occupera de l'honneur de son père et fera ensuite la mitsva) (Rabbénou Yero'ham, Nativ 1, au nom du Roch).
séif 12
- תלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם:L'étude de la Torah est plus grande que l'honneur du père et de la mère.
séif 13
- אביו אומר לו השקני מים ואמו אומרת השקיני מים מניח אמו ועוסק בכבוד אביו ואם היא מגורשת מאביו שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים:Si son père lui dit : « Donne-moi de l'eau à boire », et sa mère dit : « Donne-moi de l'eau à boire », il laisse sa mère et s'occupe de l'honneur de son père (car elle aussi doit honorer le père). Et si elle est divorcée de son père, tous deux sont égaux, et il fera passer en premier celui des deux qu'il voudra.
séif 14
- אמר לו אביו לעבור על דברי תורה בין מצות עשה בין מצות לא תעשה ואפילו מצוה של דבריהם לא ישמע לו:Si son père lui a dit de transgresser des paroles de la Torah, que ce soit un commandement positif ou un commandement négatif, et même une mitsva de leurs paroles (d'ordre rabbinique), il ne l'écoutera pas.
séif 15
- האב שצוה את בנו שלא ידבר עם פלוני ושלא ימחול לו עד זמן קצוב והבן היה רוצה להתפייס מיד לולי צוואת אביו אין לו לחוש לצואתו:Le père qui a ordonné à son fils de ne pas parler avec untel et de ne pas lui pardonner jusqu'à un temps fixé, alors que le fils voudrait se réconcilier immédiatement, n'était l'ordre de son père : il n'a pas à tenir compte de son ordre.
séif 16
- אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם אלא שהאשה אין בידה לעשות שהיא משועבדת לבעלה לפיכך היא פטורה מכבוד אב ואם בעודה נשואה ואם נתגרשה או נתאלמנה חייבת:L'homme comme la femme sont égaux quant à l'honneur et à la crainte du père et de la mère ; seulement, la femme n'a pas la possibilité de le faire, car elle est assujettie à son mari ; c'est pourquoi elle est dispensée de l'honneur du père et de la mère tant qu'elle est mariée ; et si elle a divorcé ou est devenue veuve, elle y est obligée.
séif 17
- ממזר חייב בכבוד אביו ובמוראו אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתירא ממנו: הגה וי"א דאינו מחוייב לכבד אביו רשע אא"כ עשה תשובה (טור ומרדכי פ' כיצד ובהגהות מיימוני פ"ו דהלכות ממרים):Un mamzer (enfant né d'une union interdite) est obligé dans l'honneur de son père et dans sa crainte. Même si son père était un impie et un pécheur, il l'honore et le craint. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'est pas obligé d'honorer son père impie, à moins que celui-ci ne se soit repenti (Tour ; Mordekhaï, chapitre Keitsad ; et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 6 des lois des rebelles).
séif 18
- אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם שלא יביאם לידי מכשול אלא ימחול ויעלים עיניו מהם שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול:Il est interdit à l'homme d'alourdir son joug sur ses enfants et d'être pointilleux sur son honneur avec eux, afin de ne pas les amener à trébucher (dans la faute) ; mais il pardonnera et fermera les yeux sur eux, car le père qui renonce à son honneur, son honneur est renoncé.
séif 19
- המכה לבנו גדול היו מנדין אותו שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול ולא מקרי גדול לדבר זה רק אחר כ"ב שנה או כ"ד שנה (בקונטרס פ"ק דקדושין וב"י ס"ס של"ד):Celui qui frappe son fils adulte, on l'excommuniait, car il transgresse l'interdit : « Devant un aveugle, ne mets pas d'obstacle » (Lévitique 19, 14) (car il le pousse à réagir contre lui). Et on n'est appelé adulte à cet égard qu'après 22 ans ou 24 ans (Kountress [Rachi], chapitre 1 de Kiddouchin, et Beit Yossef, à la fin du siman 334).
séif 20
- חייב אדם לכבד אשת אביו אף ע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים וחייב לכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה:L'homme est obligé d'honorer la femme de son père, bien qu'elle ne soit pas sa mère, tant que son père est vivant ; et il est obligé d'honorer le mari de sa mère tant que sa mère est vivante. Mais après la mort (du père ou de la mère), il n'est pas obligé de les honorer ; néanmoins, c'est une chose convenable de les honorer même après la mort.
séif 21
- חייב אדם בכבוד אחיו הגדול בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו. (ואפי' הקטן הוא ת"ח וגדול בתורה יותר מן הגדול) (כן משמע לו מתשובת הרא"ש שבסעיף שאח"ז וסמ"ג ודלא כיש חולקין בזה) (ב"ז):L'homme est obligé d'honorer son frère aîné, que ce soit son frère de père ou son frère de mère (et même si le cadet est un talmid 'hakham [érudit] et plus grand en Torah que l'aîné) (c'est ce qui lui [au Rema] a semblé ressortir de la réponse du Roch citée dans le séif suivant, et du Smag, contrairement à certains qui sont en désaccord sur ce point) (Beit Yossef).
séif 22
- אח גדול שחירף וביזה לאחיו שהוא ת"ח וקטן ממנו בשנים ונידה הקטן לגדול יפה עשה שנדוהו דכיון שאינו נושא פנים לתורה אינו עושה מעשה עמך ואינו חייב לכבדו:Un frère aîné qui a outragé et méprisé son frère, lequel est un talmid 'hakham et plus jeune que lui en années, et le cadet a excommunié l'aîné : il a bien fait de l'excommunier ; car puisqu'il n'a pas d'égards pour la Torah, il « n'agit pas selon les actes de ton peuple », et il (le cadet) n'est pas obligé de l'honorer.
séif 23
- חייב אדם לכבד חמיו: הגה י"א דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו (מהרי"ק שורש מ"ד) ואינו נ"ל אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו (וראיה ממדרש גבי ויזבח זבחים וגו'):L'homme est obligé d'honorer son beau-père. Haga (Rema) : Certains disent que l'homme n'est pas obligé d'honorer le père de son père (Maharik, racine 44) ; mais cela ne me semble pas juste ; il est plutôt obligé d'honorer son père davantage que le père de son père (et la preuve vient du Midrach sur le verset « Il offrit des sacrifices au D.ieu de son père Its'hak » [Genèse 46, 1]).
séif 24
- אם האב רוצה לשרת את הבן מותר לקבל ממנו אלא א"כ האב בן תורה תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם ואביו מוחה בו לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים אינו צריך לשמוע לאביו בזה: הגה וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ז):Si le père veut servir le fils, il est permis de l'accepter de lui, à moins que le père ne soit un homme de Torah. Un élève qui veut aller dans un autre lieu, parce qu'il est confiant qu'il verra un signe de bénédiction dans son étude auprès du maître qui s'y trouve, et son père s'y oppose parce qu'il s'inquiète que dans cette ville les idolâtres portent des accusations calomnieuses (contre les Juifs) : il n'a pas besoin d'écouter son père en cela. Haga (Rema) : De même, si le père s'oppose à ce que le fils épouse une femme que le fils désire, il n'a pas besoin d'écouter le père (Maharik, racine 167).
séif 25