Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- מה היא שבועת ביטוי ושבועת שוא. ובו ו' סעיפים:
נפש כי תשבע לבטא בשפתים היינו שנשבע בין על דבר שעבר כגון שנשבע שאכל ולא אכל או שלא אכל ואכל בין על דבר שהוא להבא כגון שאוכל ואינו אוכל או שלא אוכל ואוכל וכן כל דבר אפילו אין בו לא הרעה ולא הטבה כגון שזרקתי לים ולא זרקתי או שאזרוק ולא אזרוק ואפילו בדבר שאין בו ממש כגון שישנתי ולא ישנתי או שאישן ולא אישן ואפי' בדבר שאינו יכול לעשותו אלא ע"י אחרים כגון שנתתי לפלוני או שלא נתתי או שאתן לפלוני או שלא אתן ואפי' נשבע על אחרים כגון שזרק פלוני צרור לים או שלא זרק כל אלו שבועות ביטוי הן ואם שיקר בשבועתו חייב קרבן:Ce qu'est le serment d'expression (chevouat bitouï) et le serment vain (chevouat chav). Il comporte 6 séifim :
« Une personne qui jure en exprimant de ses lèvres » (Lévitique 5, 4) : c'est-à-dire qu'il a juré, soit sur une chose passée, par exemple il a juré qu'il a mangé alors qu'il n'a pas mangé, ou qu'il n'a pas mangé alors qu'il a mangé ; soit sur une chose à venir, par exemple qu'il mangera et il ne mange pas, ou qu'il ne mangera pas et il mange. Et de même pour toute chose, même s'il n'y a en elle ni mal ni bien (sans conséquence pour personne), par exemple : « que j'ai jeté un objet à la mer » alors qu'il n'a pas jeté, ou « que je jetterai » et il ne jette pas ; et même pour une chose sans substance, par exemple : « que j'ai dormi » alors qu'il n'a pas dormi, ou « que je dormirai » et il ne dort pas ; et même pour une chose qu'il ne peut faire que par l'intermédiaire d'autrui, par exemple : « que j'ai donné à untel » ou « que je n'ai pas donné », ou « que je donnerai à untel » ou « que je ne donnerai pas » ; et même s'il a juré sur d'autres personnes, par exemple qu'untel a jeté un caillou à la mer ou qu'il ne l'a pas jeté : tous ceux-là sont des serments d'expression, et s'il a menti dans son serment, il est passible d'un sacrifice (korban).séif 1
- יש דברים שאפי' שיקר בשבועתו אינו חייב קרבן כגון שנשבע לקיים המצוה ולא קיים או שנשבע להרע לפלוני כגון להכותו או לקללו (אבל אם נשבע להכות עצמו אע"פ שאינו רשאי חיילא שבועה) (ב"י בשם הר"ן פ"ג דשבועות) ונשבע שיעשה חבירו דבר פלוני כגון שיזרוק פלוני צרור לים או שלא יזרוק וכיוצא בו אבל עבירה איכא בכל דבר שמשקר בשבועתו וגם אין לו לישבע על חבירו שיעשה שום דבר שאינו ברשותו שיעשנו על כל פנים ואין חבירו מחויב לעשותו אלא אם כן יקבל שבועתו דהיינו שיאמר אמן או דבר שעניינו כענין אמן כגון שאמר הן או מחויב אני בשבועה זו או קבלתי עלי שבועה זו וכן כל כיוצא בזה ואע"פ שלא קבלו אותם האחרים בשבועה אם קיימו דבריו הרי אלו משובחים: הגה וכל שכן שהנשבע עצמו צריך לקיים שבועתו אם אפשר אע"פ שבתחילה היה שבועת שוא כגון שנשבע לישא אשה פלונית ושמא לא תתרצה ואיכא שבועת שוא מ"מ כשהיא רוצה צריך לקיים שבועתו (מהרי"ק שורש כ"ב) וי"א דבכי האי גוונא לא מקרי שבועת שוא רק שבועת ביטוי דהנשבע ליתן דבר לחבירו והוא אינו רוצה לקבלו פטור משבועתו והוא הדין אם אינה רוצה להנשא לו ולכן לא הוי רק שבועת ביטוי (כן משמע מתשובת ריב"ש סי' שפ"ז הביאו הב"י):Il y a des cas où, même s'il a menti dans son serment, il n'est pas passible d'un sacrifice, par exemple s'il a juré d'accomplir une mitsva et ne l'a pas accomplie, ou s'il a juré de faire du mal à untel, par exemple de le frapper ou de le maudire (mais s'il a juré de se frapper lui-même, bien qu'il n'en ait pas le droit, le serment prend effet) (Beit Yossef au nom du Ran, chapitre 3 de Chevouot) ; ou s'il a juré que son prochain fera telle chose, par exemple qu'untel jettera un caillou à la mer ou qu'il ne le jettera pas, et autres cas semblables. Mais il y a une transgression dans tout cas où il ment dans son serment. Et aussi, il ne doit pas jurer à propos de son prochain qu'il fera une chose qui n'est pas en son pouvoir (celui du jureur) de lui faire faire à tout prix ; et son prochain n'est pas obligé de la faire, à moins qu'il n'accepte son serment, c'est-à-dire qu'il dise « Amen » ou une parole dont le sens équivaut à « Amen », par exemple s'il a dit « oui », ou « je suis obligé par ce serment », ou « j'ai accepté sur moi ce serment », et tout cas semblable. Et bien que ces autres personnes ne l'aient pas accepté sous serment, si elles ont accompli ses paroles, elles sont dignes d'éloges. Haga (Rema) : Et à plus forte raison celui qui a juré lui-même doit accomplir son serment si c'est possible, bien qu'au début ce fût un serment vain ; par exemple s'il a juré d'épouser telle femme, et peut-être n'y consentira-t-elle pas, et il y a là un serment vain (puisque cela dépend d'elle) ; néanmoins, quand elle veut bien, il doit accomplir son serment (Maharik, racine 22). Et certains disent que dans un tel cas, cela ne s'appelle pas un serment vain mais seulement un serment d'expression, car celui qui jure de donner une chose à son prochain, et celui-ci ne veut pas la recevoir, est dispensé de son serment ; et il en va de même si elle ne veut pas l'épouser ; c'est pourquoi ce n'est qu'un serment d'expression (c'est ce qui ressort de la réponse du Rivach, siman 387, rapportée par le Beit Yossef).
séif 2
- במה דברים אמורים שנשבע על דבר שאינו ברשותו כגון שנשבע על שמעון שלא ילך בסחורה וכיוצא בזה אבל אם משביעו על דבר שהוא שלו כגון שלא יכנס לביתו וכיוצא בו צריך ליזהר בשבועתו:De quoi parle-t-on ? (Du cas où l'autre n'est pas tenu.) Quand il a juré sur une chose qui n'est pas en son pouvoir, par exemple s'il a juré à propos de Chimon qu'il n'ira pas faire du commerce, et autres cas semblables. Mais s'il le fait jurer à propos d'une chose qui lui appartient, par exemple qu'il n'entrera pas dans sa maison, et autres cas semblables, il (l'autre) doit prendre garde à son serment.
séif 3
- נשבע לשנות את הידוע לאדם כגון על איש שהוא אשה או על אשה שהיא איש חייב משום שבועת שוא וכן אם נשבע לאמת האמת על דבר שהוא ידוע לכל כגון על שנים שהם שנים וכיוצא בו או על דבר שאי אפשר לעשותו כגון שלא אישן ג' ימים או שנשבע שלא יאכל ז' ימים או שנשבע שלא יאכל מכל פירות שבעולם הוי שבועת שוא ומלקין אותו וישן לאלתר ואוכל לאלתר: הגה נשבע סתם שלא יישן ושלא יאכל הוי כאילו נשבע שלא יעשה לעולם והוי שבועת שוא (ב"י וד"מ ס"ס רי"ג בשם ר' ירוחם וכ"כ הרא"ש פרק ג' דשבועות והט"ו ס"ס רי"ט):S'il a juré pour changer ce qui est connu de tout homme, par exemple à propos d'un homme qu'il est une femme, ou à propos d'une femme qu'elle est un homme, il est passible au titre du serment vain. De même, s'il a juré pour confirmer la vérité sur une chose connue de tous, par exemple à propos de deux qu'ils sont deux, et autres cas semblables ; ou sur une chose impossible à faire, par exemple « que je ne dormirai pas pendant 3 jours », ou s'il a juré qu'il ne mangera pas pendant 7 jours, ou s'il a juré qu'il ne mangera d'aucun des fruits du monde : c'est un serment vain, on lui inflige la flagellation, et il dort immédiatement et mange immédiatement. Haga (Rema) : S'il a juré sans précision qu'il ne dormira pas ou qu'il ne mangera pas, c'est comme s'il avait juré de ne jamais le faire, et c'est un serment vain (Beit Yossef et Darkhé Moché à la fin du siman 213 au nom de Rabbénou Yero'ham ; et ainsi l'a écrit le Roch, chapitre 3 de Chevouot, et le Tour à la fin du siman 219).
séif 4
- נשבע שראה גמל פורח באויר הרי זה שבועת שוא אפילו אומר שראה לעוף גדול פורח והוא מכנהו גמל (הנשבע על דבר שהוא גוזמא קצת כדי להחזיק דבריו לא הוי שבועת שוא) (מרדכי פרק שבועות שתים) אמר שבועה שלא אוכל מצה אסור לאכול מצה בליל פסח שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח שבועה שלא אשב בצל אסור לישב בצל סוכה שבועה שלא אשב בצל הסוכה לוקה וישב בצל סוכה (והא דשבועות חלין על דבר מצוה בכולל היינו דוקא במצות עשה אבל מצות לא תעשה לא) (מהר"ם מפדוואה סי' ע"ד וב"י בשם הריב"ש ורי"ף ותוס' פ"ג דשבועות דף כ"ד ע"א בשם ר"י):S'il a juré qu'il a vu un chameau voler dans les airs, c'est un serment vain, même s'il dit qu'il a vu un grand oiseau voler et qu'il l'appelle « chameau » (celui qui jure sur une chose légèrement exagérée pour renforcer ses paroles, ce n'est pas un serment vain) (Mordekhaï, chapitre Chevouot Chtayim). S'il a dit : « Serment que je ne mangerai pas de matsa », il lui est interdit de manger de la matsa la nuit de Pessa'h (le serment général englobant aussi la mitsva) ; « Serment que je ne mangerai pas de matsa la nuit de Pessa'h » : il reçoit la flagellation (serment vain, car il est déjà adjuré au Sinaï) et mange de la matsa la nuit de Pessa'h. « Serment que je ne m'assiérai pas à l'ombre » : il lui est interdit de s'asseoir à l'ombre de la soukka ; « Serment que je ne m'assiérai pas à l'ombre de la soukka » : il reçoit la flagellation et s'assied à l'ombre de la soukka (et ce que les serments prennent effet sur une chose de mitsva lorsqu'elle est englobée dans un serment général, cela ne vaut que pour les commandements positifs, mais pas pour les commandements négatifs) (Maharam de Padoue, siman 74, et le Beit Yossef au nom du Rivach, du Rif et des Tossefot, chapitre 3 de Chevouot, page 24a, au nom du Ri).
séif 5
- שנים שנשבעו לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה השני פטור ואינו צריך התרה לפיכך איש ואשה שנשתדכו זה לזה וקבלו חרם לינשא לזמן קבוע מי שיעכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואינו צריך התרה וגם המעכב עצמו מותר בלא התרה לאחר שנשא שכנגדו: הגה ואפילו אם טען זה העובר המועד שהיה אנוס אינו נאמן שיתחייב שכנגדו עדיין בשבועתו ומ"מ אם רצה זה לפטור משבועתו ילך אצל חכם ויתיר לו שבועתו שמא יביא זה שכנגדו עדים שהיה אנוס בדבר שהעביר המועד ונמצא עבר זה על שבועתו אם נשא בלא התרה (תשובת מהרי"ו סי' קל"ז) וכל זה לא מיירי אלא בשנים שנשבעו זה לזה אבל שנים שנשבעו יחד לעשות דבר כגון שלא לדבר עם פלוני ועבר אחד מהם השני חייב לקיים שבועתו ואפי' אם נשבעו זה לזה והם ג' או יותר שאף אם עובר האחד השבועה השנים הנשארים צריכין לקיים שבועתן (מהר"ם פאדואה סי' כ"ו ובריב"ש סי' תנ"ג) ונראה הא דאם נשבעו שנים ביחד ולא נשבעו זה לזה ועבר האחד השני חייב לקיים שבועתו היינו דוקא שאינן תלוין זה בזה אבל אם תלוין זה בזה ואי אפשר לאחד לקיים שבועתו בלא חבירו כגון שנשבעו לילך ביחד לארץ ישראל והאחד עובר וקשה לשני לילך לבד פטור גם כן וכמו שנתבאר לעיל סימן רכ"ח סעיף מ"ד (תשובת הרא"ש כלל ח'):Deux personnes qui ont juré de faire une même chose, et l'une d'elles a transgressé le serment : la seconde est dispensée et n'a pas besoin d'annulation (hatara). C'est pourquoi un homme et une femme qui se sont promis l'un à l'autre et ont accepté un 'hérem (anathème) de se marier à une date fixée : celui qui retarde et laisse passer l'échéance a l'interdiction d'en épouser un autre, et l'autre est permis et n'a pas besoin d'annulation ; et même celui qui a retardé est permis sans annulation après que son vis-à-vis s'est marié. Haga (Rema) : Et même si celui qui a laissé passer l'échéance prétend qu'il y a été contraint (anouss), il n'est pas cru au point que son vis-à-vis soit encore tenu par son serment. Néanmoins, si celui-ci veut se libérer de son serment, qu'il aille chez un sage et que celui-ci lui annule son serment, de peur que son vis-à-vis n'apporte des témoins qu'il a été contraint dans le fait d'avoir laissé passer l'échéance, et il se trouverait que celui-ci a transgressé son serment s'il s'est marié sans annulation (Responsa du Mahari Weil, siman 137). Et tout cela ne concerne que deux personnes qui se sont juré l'une à l'autre ; mais deux personnes qui ont juré ensemble de faire une chose, par exemple de ne pas parler avec untel, et l'une d'elles a transgressé, la seconde est obligée d'accomplir son serment. Et même s'ils se sont juré l'un à l'autre mais qu'ils sont 3 ou plus, même si l'un transgresse le serment, les deux restants doivent accomplir leur serment (Maharam de Padoue, siman 26, et le Rivach, siman 453). Et il semble que ce qui a été dit, que si deux ont juré ensemble sans s'être juré l'un à l'autre et que l'un a transgressé, le second est obligé d'accomplir son serment, cela ne vaut que lorsqu'ils ne dépendent pas l'un de l'autre ; mais s'ils dépendent l'un de l'autre et qu'il est impossible à l'un d'accomplir son serment sans son compagnon, par exemple s'ils ont juré d'aller ensemble en Erets Israël, et l'un transgresse, et il est difficile au second d'y aller seul, il est lui aussi dispensé, comme il a été expliqué plus haut (siman 228, séif 44) (Responsa du Roch, règle 8).
séif 6