Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- כיצד הולכין אחר כוונת הנודר. ובו ו' סעיפים:
כל הנודר או נשבע רואין דברים שבגללן נשבע או נדר ולומדים מהם לאיזה נתכוין והולכין אחר הענין ולא אחר משמעות הדיבור כיצד היה טעון משא של צמר או פשתים והזיע והיה ריחו קשה ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר או פשתים לעולם הרי זה מותר ללבוש בגדי צמר או פשתים ולהתכסות ואינו אסור אלא להפשילן לאחוריו היה לבוש בגדי צמר ונצטער בלבישתו ונשבע או נדר שלא יעלה עליו צמר לעולם אסור ללבוש ומותר לטעון עליו ומותר להתכסות בגיזי צמר שלא נתכוין זה אלא לבגד צמר וכן כל כיוצא בזה: הגה וכל זה דוקא בנודר בינו לבין עצמו אבל בנודר לחבירו כל שלשון הנדר כולל הולכין אחריו אם לא באומדנא דמוכח (כך משמע בריב"ש ובהרמב"ן):Comment l'on suit l'intention de celui qui fait un vœu. Il contient 6 séifim.
Quiconque fait un vœu ou prête serment, on examine les faits à cause desquels il a juré ou fait le vœu, et l'on en apprend à quoi il visait ; et l'on suit le contexte, et non le sens littéral des paroles. Comment cela ? S'il portait une charge de laine ou de lin, qu'il a transpiré sous elle et que son odeur était devenue désagréable, et qu'il a juré ou fait le vœu que ne monterait plus jamais sur lui de laine ni de lin, il lui est permis de porter des vêtements de laine ou de lin et de s'en couvrir ; et il ne lui est interdit que de les charger sur son dos. Inversement, s'il portait des vêtements de laine, qu'il a souffert de les porter et qu'il a juré ou fait le vœu que ne monterait plus jamais sur lui de laine, il lui est interdit d'en porter comme vêtement, mais il lui est permis d'en charger sur lui, et il lui est permis de se couvrir de toisons de laine, car il ne visait que le vêtement de laine. Et de même pour tout cas semblable. Haga (Rema) : Et tout cela vaut uniquement pour celui qui fait un vœu entre lui et lui-même ; mais pour celui qui fait un vœu envers son prochain, dès lors que la formulation du vœu est générale, on la suit, sauf s'il y a une estimation évidente (oumdana demoukh'ha) de son intention (c'est ce qui ressort du Rivach et du Ramban).séif 1
- מי שהעלילו עליו מפני שמכר יין לישמעאלים ומפני כך נשבע שלא יעשה יין למכור והיה לו יין עשוי מקודם אסור למכרו: הגה דאף על פי שקאמר שלא יעשה אזלינן בתר כוונתו (ב"י בשם רשב"ץ) וכל שכן קהל שעשו תקנה כיוצא בזה שאסורין למכור אפילו מה שהיה להם קודם לכן (סברת הרב ממשמעות רשב"ץ ולא כת"ה סימן רפ"א):Celui qu'on a calomnié parce qu'il avait vendu du vin aux Ismaélites, et qui, à cause de cela, a juré de ne plus faire de vin à vendre, et qui avait du vin fait auparavant, il lui est interdit de le vendre. Haga (Rema) : Car bien qu'il ait dit « qu'il ne fera pas » de vin, on suit son intention (le Beit Yossef au nom du Rachbats). Et à plus forte raison une communauté qui a pris un décret (takana) semblable : il leur est interdit de vendre même ce qu'ils avaient auparavant (opinion du Rav – le Rema – d'après ce qui ressort du Rachbats, et non comme la Teroumat HaDéchen, siman 281).
séif 2
- היו מפצירין בו לישא בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם הרי אלו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון אלא לשום אישות:Si on le pressait d'épouser la fille de sa sœur et qu'il a dit : « Konam (formule de vœu, interdiction équivalant à une offrande) qu'elle tire jouissance de moi à jamais », et de même celui qui divorce de sa femme et dit : « Konam qu'elle tire jouissance de moi à jamais », celles-ci ont permission de tirer jouissance de lui, car il ne visait que le mariage.
séif 3
- היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ומיאן ואמר קונם לביתך שאיני נכנס וטיפת צונן שאיני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות לו צונן שלא נתכוון אלא שלא יאכל וישתה עמו בסעודה זו וכן כל כיוצא בזה (מי שנדר צדקה או שאר נדר מחמת חולה ומת עיין לקמן סימן ר"כ):S'il pressait son prochain de manger chez lui, que celui-ci a refusé et a dit : « Konam ta maison, que je n'y entre pas, et une goutte d'eau froide, que je n'en goûte pas », il lui est permis d'entrer dans sa maison et de boire chez lui de l'eau froide, car il ne visait qu'à ne pas manger et boire avec lui lors de ce repas-là. Et de même pour tout cas semblable. (Pour celui qui a fait vœu de donner de la tsedaka ou a fait un autre vœu à cause d'un malade, et que celui-ci est mort, voir plus loin, siman 220.)
séif 4
- אמר לחבירו השאילני פרתך אמר ליה אינה פנויה אמר קונם שאיני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש שדהו בעצמו הוא אסור לחרוש באותו פרה אבל אחרים מותרין לחרוש לו בה ואם אין דרכו לחרוש בעצמו אלא אריסין חורשין לו הוא וכל אדם אסורין:Il a dit à son prochain : « Prête-moi ta vache » ; il lui a répondu : « Elle n'est pas disponible. » Il a dit alors : « Konam que je ne laboure jamais avec elle. » S'il avait l'habitude de labourer son champ lui-même, il lui est interdit de labourer avec cette vache, mais d'autres ont permission de labourer pour lui avec elle ; et s'il n'avait pas l'habitude de labourer lui-même, mais que des métayers (arissin) labouraient pour lui, lui et tout homme sont interdits de labourer pour lui avec elle.
séif 5
- הסכמה שצוה לבטל השר מקצתה אין ההסכמה בטילה מפני צוויו: הגה קהל שהחרימו על א' שלא ידור עמהם ואח"כ רוצה לישב שם בחנות דנין כפי הענין שנדרו עליו אם לא כוונו רק על דירת קבע עם אשתו ובניו חנות שרי ואם לאו הכל אסור. (רמב"ן סימן רנ"ז):Une convention (haskama, accord communautaire assorti d'un serment ou d'une interdiction) dont le seigneur (l'autorité du pays) a ordonné d'annuler une partie : la convention n'est pas annulée à cause de son ordre. Haga (Rema) : Une communauté qui a frappé d'interdiction ('hérem) quelqu'un pour qu'il n'habite pas avec eux, et qui ensuite veut s'installer là dans une boutique : on juge selon le contexte dans lequel ils ont fait le vœu à son sujet ; s'ils n'ont visé qu'une résidence fixe avec sa femme et ses enfants, la boutique est permise ; et sinon, tout est interdit (Ramban, siman 257).
séif 6