Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם. ובו מ"ח סעיפים:
נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל אפי' לצלי ולשלוק הרי זה אסור בכל ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק וכן המעושן והמטוגן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהם הולכים בו אחר הלשון של בני העיר:Loi de celui qui fait vœu de s'abstenir du cuit, du salé, des mets de marmite et choses semblables, et comment on suit, dans les vœux, le langage des gens. Il contient 48 séifim.
S'il a fait vœu ou juré de s'abstenir du « cuit » : si l'usage de ce lieu, dans cette langue et à cette époque, est d'appeler « cuit » même le rôti et le bouilli, il lui est interdit de tout (manger) ; et si leur usage n'est d'appeler « cuit » que la viande cuite dans l'eau et avec des épices, il lui est permis de manger le rôti et le bouilli. De même le fumé, le frit, et ce qui est cuit dans les sources chaudes de Tibériade, et autres choses semblables : on suit à leur sujet le langage des gens de la ville.séif 1
- הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחים אותם בקדירה כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהם אסר עצמו מכל היורד לקדירה הרי זה אסור בכל המתבשלים בקדירה נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור:Celui qui fait vœu de s'abstenir des « mets de marmite » n'est interdit que des choses qu'on fait bouillir dans la marmite, comme les ripot (bouillies de grains concassés), les levivot (galettes) et choses semblables. S'il s'est interdit « tout ce qui descend dans la marmite », tout ce qui cuit dans la marmite lui est interdit. S'il a fait vœu de s'abstenir de « ce qui descend dans le four », il n'est interdit que du pain ; et s'il a dit : « Tout ouvrage du four sur moi », tout ce qui est fait au four lui est interdit.
séif 2
- נדר או נשבע מן המליח אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחים הרי זה אסור בכל המלוחין אפי' אינו מליח אלא להתקיים לשעה ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח (טור ורא"ש ור"ן בשם הירושלמי) נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק וכן כל כיוצא בזה היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתן אין קורין אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר:S'il a fait vœu ou juré de s'abstenir du « salé » : si leur usage est d'appeler « salé » toutes les salaisons, toutes les salaisons lui sont interdites, même ce qui n'est salé que pour se conserver momentanément ; et si leur usage n'est d'appeler « salé » que le poisson salé seulement, il n'est interdit que du poisson salé (Tour, Roch et Ran, au nom du Talmud de Jérusalem). S'il a fait vœu ou juré de s'abstenir du « mariné » : si leur usage est d'appeler « mariné » toutes les marinades, tout lui est interdit ; et si leur usage n'est d'appeler « mariné » que le légume mariné seulement, il n'est interdit que du légume mariné. Et de même pour tout cas semblable. Si une partie des gens du lieu l'appellent ainsi et une partie ne l'appellent pas ainsi, on ne suit pas la majorité : c'est un doute en matière de vœux, et tout doute en matière de vœux se tranche dans le sens de la rigueur.
séif 3
- אמר קונם ירק עלי אינו אסור אלא בנאכלין חיים ואם אמר ירקי קדירה עלי אסור אף בנכבשים בה ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אינו אסור אלא במתבשל בה ומיהו אסור בכל המתבשל בה אף בדילועין (פירוש מין ירק שעליו גדולות ביותר. ערוך) שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא ואם אמר לשלוחו קח לי ירק ואינו מוצא אלא דילועים הוא נמלך בו לומר תרצה דילועין אבל אם נדר מהדילועין מותר בירק:S'il a dit : « Konam les légumes sur moi », il n'est interdit que de ceux qui se mangent crus. S'il a dit : « Les légumes de marmite sur moi », il est interdit même de ceux qu'on y fait mariner. S'il a dit : « Les légumes qui cuisent dans la marmite », il n'est interdit que de ce qui y cuit ; toutefois, il est interdit de tout ce qui y cuit, même des dilou'in (courges) (explication : une espèce de légume aux feuilles très grandes ; Aroukh), car toute chose au sujet de laquelle l'émissaire vient consulter fait partie de cette espèce : s'il a dit à son émissaire « Achète-moi des légumes » et qu'il ne trouve que des courges, il vient le consulter en disant : « Veux-tu des courges ? » Mais s'il a fait vœu de s'abstenir des courges, les légumes lui sont permis.
séif 4
- הנודר מהירק אסור אפילו ביבש מאחר שאין לו גורן ומותר בפולין יבשים מאחר שיש לו גורן ואינם נקראים ירק אלא הלחים:Celui qui fait vœu de s'abstenir des légumes en est interdit même secs, puisqu'ils n'ont pas d'aire de battage ; et il lui est permis de manger des fèves sèches, puisqu'elles ont une aire de battage ; et elles ne sont appelées « légumes » que fraîches.
séif 5
- הנודר מהירק נסתפק בירושלמי אם הוא אסור בקולקס (פירש הערוך שהוא מין לוף ומונח בתרמילו ארוך ויש בו גרגרין הרבה):Celui qui fait vœu de s'abstenir des légumes, le Talmud de Jérusalem est resté dans le doute s'il est interdit de kolkas (l'Aroukh explique que c'est une espèce de louf (arum), qui repose dans une longue gousse et contient de nombreuses graines).
séif 6
- הנודר מהבשר [אסור] בגידין מהגידין מותר בבשר:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la viande [est interdit] des tendons ; de tendons, la viande lui est permise.
séif 7
- מקום שדרכם אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים אם נשבע או נדר במקום זה מהבשר נאסר אף בבשר דגים וכן כל כיוצא בזה ובכל מקום הנודר מהבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ובראש וברגלים בקנה ובלב ומותר בחגבים ואם מראים הדברים בעת שנדר שלא נתכוין אלא בבשר בהמה בלבד [או לבשר עוף ובהמה בלבד] ה"ז מותר בבשר דגים ואפי' במקום שהשליח נמלך עליהם. (ואפילו בבשר עופות נמי שרי דהא לא נתכוין רק לבשר בהמה) (כן משמע לשון הטור וכן מטין דברי הר"ן):Dans un lieu où l'usage est que, si quelqu'un envoie un émissaire lui acheter de la viande, celui-ci lui dit : « Je n'ai trouvé que des poissons », s'il a juré ou fait vœu dans ce lieu de s'abstenir de la viande, il est interdit même de la chair de poisson ; et de même pour tout cas semblable. Et en tout lieu, celui qui fait vœu de s'abstenir de la viande est interdit de la viande de volaille, des entrailles, de la tête, des pattes, de la trachée et du cœur ; et il lui est permis de manger des sauterelles. Et si les circonstances montrent, au moment où il a fait le vœu, qu'il n'a visé que la viande de bétail seulement [ou la viande de volaille et de bétail seulement], la chair de poisson lui est permise, même dans un lieu où l'émissaire vient consulter à leur sujet. (Et même la viande de volaille lui est permise, puisqu'il n'a visé que la viande de bétail) (c'est ce qui ressort de la formulation du Tour, et c'est dans ce sens que penchent les paroles du Ran).
séif 8
- הנודר מהקיפה מותר ברוטב מהרוטב מותר בקיפה מהבשר מותר בשניהם אם לא שאומר קונם בשר עלי שאני טועם או שאני אוכל:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la kipa (la partie solide d'un plat cuisiné) peut prendre du bouillon ; du bouillon, il peut prendre de la kipa ; de la viande, les deux lui sont permis, à moins qu'il ne dise : « Konam la viande sur moi, que j'en goûte » ou « que j'en mange ».
séif 9
- הנודר מהגריסין אסור במקפה (פי' מרק קפוי ועב) של גריסין מהמקפה מותר בגריסין מהמקפה אסור בשום מהשום מותר במקפה מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלין ואם אמר קונם תבלין שאני טועם אסור בחיין ומבושלין מהכרוב [אסור] באספרגוס (פי' מין מים שבשלו בהם הכרוב רמב"ם ורש"י פי' מין כרוב) מהאספרגוס מותר בכרוב מהכרישין מותר בקפלוטות מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי (משנה ס"פ הנודר מן המבושל) (דבלשון בני אדם אינם קורין ירק סתם רק לירקות הגדלים בגנות) (ב"י ורש"י שם בפי' המשנה):Celui qui fait vœu de s'abstenir des garissin (fèves concassées) est interdit de la mikpa (explication : un potage figé et épais) de garissin ; de la mikpa, les garissin lui sont permis. De la mikpa, il est interdit de l'ail (qu'on y met) ; de l'ail, la mikpa lui est permise. Des épices, il est interdit de celles qui sont crues et permis de celles qui sont cuites ; et s'il a dit : « Konam les épices, que j'en goûte », il est interdit des crues et des cuites. Du chou, [il est interdit] de l'asparagos (explication : une sorte d'eau dans laquelle on a cuit le chou, selon le Rambam ; et Rachi explique : une espèce de chou) ; de l'asparagos, le chou lui est permis. Des poireaux, les kaplotot (poireaux sauvages) lui sont permis. Des légumes, les légumes des champs lui sont permis, car c'est un nom avec qualificatif (Michna, fin du chapitre « Hanoder min hamevouchal ») (car dans le langage des gens, on n'appelle « légumes » sans précision que les légumes qui poussent dans les jardins) (Beit Yossef, et Rachi là-bas, dans son commentaire de la Michna).
séif 10
- הנודר מהחלב מותר בקום (פי' מים המובדלים מהחלב כשמעמידים אותו הנקראת סור"ו) נדר מהקום מותר בחלב (רמב"ם פ"ט מה"נ ד"ח). וי"א דאם קורין לקום על שם החלב כגון שקורין אותה קומא דחלבא אסור (טור וב"י בשם הר"ן) מהחלב מותר בגבינה מהגבינה מותר בחלב ואסור בה בין מלוחה בין תפילה בין לחה בין יבשה:Celui qui fait vœu de s'abstenir du lait peut prendre du koum (explication : l'eau qui se sépare du lait quand on le fait cailler, appelée sero (petit-lait)) ; s'il a fait vœu de s'abstenir du koum, le lait lui est permis (Rambam, chapitre 9 des lois des Vœux, halakha 8). Et certains disent que si l'on appelle le koum du nom du lait, par exemple si on l'appelle kouma de'halba (petit-lait du lait), c'est interdit (Tour et Beit Yossef, au nom du Ran). Du lait, le fromage lui est permis ; du fromage, le lait lui est permis, et le fromage lui est interdit, qu'il soit salé ou non salé, frais ou sec.
séif 11
- הנודר מן הדגים מותר בציר ומורייס של דגים (לשון הרמב"ם שם):Celui qui fait vœu de s'abstenir des poissons peut prendre de la saumure et du mouryass (sauce) de poissons (formulation du Rambam, là-bas).
séif 12
- הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים: הגה אע"פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא"כ בקומא דחלבא (ר"ן בשם רשב"א) ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש (הר"ן) מדבש תמרים מותר בתמרים מסתוניות (פי' ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) מותר בחומץ היוצא מהם:Celui qui fait vœu de s'abstenir des dattes peut prendre du miel de dattes. Haga (Rema) : Bien que le nom des dattes soit sur lui et qu'il s'appelle « miel de dattes », puisque leur forme a changé par rapport à ce qu'elle était au début, ce qui n'est pas le cas du kouma de'halba (Ran, au nom du Rachba). Et de plus, s'il s'appelle « miel de dattes », c'est seulement pour le distinguer des autres miels (le Ran). Du miel de dattes, les dattes lui sont permises. Des setvaniyot (explication : les mauvais raisins qui restent sur la vigne pendant l'automne, dont on fait du vinaigre), le vinaigre qui en sort lui est permis.
séif 13
- הנודר מדבש מותר בדבש תמרים מהחומץ מותר בחומץ סתוניות:Celui qui fait vœu de s'abstenir du miel peut prendre du miel de dattes ; du vinaigre, le vinaigre de setvaniyot lui est permis.
séif 14
- הנודר מהיין מותר ביין תפוחים ואסור ביין מבושל ומותר בקונדיטון (פי' משקה שיש בו דבש ויין ופלפלין) ויש מי שאוסר בקונדיטון (ודין חומץ עיין לעיל סוף סימן רט"ז סעיף י"א):Celui qui fait vœu de s'abstenir du vin peut prendre du vin de pommes (cidre), est interdit du vin cuit, et peut prendre du konditon (explication : une boisson qui contient du miel, du vin et du poivre). Et il y a un avis qui interdit le konditon (et pour la loi du vinaigre, voir plus haut, fin du siman 216, séif 11).
séif 15
- הנודר מהתירוש לדידן אסור ביין ומותר בכל מיני מתיקה:Celui qui fait vœu de s'abstenir du tirosh, pour nous (dans notre langage), est interdit du vin, et toutes les sortes de douceurs lui sont permises.
séif 16
- הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקים בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית ואם מסתפקין בשניהם אסור בשניהם אע"פ שרוב סיפוקן מאחד מהם:Celui qui fait vœu de s'abstenir de l'huile : s'il est dans un lieu où l'on se sert d'huile d'olive, elle lui est interdite, et l'huile de sésame lui est permise ; et s'il est dans un lieu où l'on se sert d'huile de sésame, elle lui est interdite, et l'huile d'olive lui est permise ; et si l'on se sert des deux, les deux lui sont interdites, même si l'on se sert surtout de l'une d'elles.
séif 17
- הנודר מהתבואה או הנודר מעללתא אינו אסור אלא בחמשת המינים והוא הדין לנודר מהדגן:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la « récolte » (tevoua), ou celui qui fait vœu de s'abstenir de l'alalta (produit, en araméen), n'est interdit que des cinq espèces de céréales ; et il en est de même pour celui qui fait vœu de s'abstenir du « grain » (dagan).
séif 18
- הנודר מפת סתם אינו אסור אלא בפת חטים ושעורים ובמקום שנוהגין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת או מהמזון אסור בחמשת המינין ואם אמר כל הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח:Celui qui fait vœu de s'abstenir du « pain » sans précision n'est interdit que du pain de blé et d'orge. Et dans un lieu où l'on a l'usage de faire du pain de toute chose, et qu'il a fait vœu de s'abstenir du pain ou de la « nourriture » (mazon), il est interdit des cinq espèces. Et s'il a dit : « Tout ce qui nourrit sur moi », tout lui est interdit, sauf l'eau et le sel.
séif 19
- הנודר מהחטים אסור בהם בין חיים בין מבושלים חטה חטים שאיני טועם אסור בהם בין קמח בין פת חטה שאיני טועם אסור בהם באפויה ומותר לכוס חטים שאיני טועם מותר באפויה ואסור לכוס חטה חטים שאיני טועם אסור בין באפויה בין לכוס: הגה האומר פת חטים ושעורים וכוסמין עלי אינו אסור אלא בפת חטים ופת שעורים ופת כוסמין דפת דקאמר קאי על כולם (הר"ן פ' שבועות שתים) ויש מחמירין לאסור בשעורים וכוסמין לגמרי אלא אם כן אומר שלא היתה כוונתו רק אפת או שידוע לשון בני אדם שבאותו העיר דאז הולכין אחר לשון בני אדם (כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן):Celui qui fait vœu de s'abstenir des blés en est interdit, crus comme cuits. « Blé, blés, que je n'en goûte pas » : il en est interdit, que ce soit en farine ou en pain. « Un grain de blé ('hita), que je n'en goûte pas » : il en est interdit cuit au four, et il lui est permis de le mâcher (cru). « Des blés ('hitim), que je n'en goûte pas » : il lui est permis d'en manger cuit au four, et il lui est interdit de les mâcher. « Blé, blés, que je n'en goûte pas » : c'est interdit, qu'il soit cuit au four ou mâché. Haga (Rema) : Celui qui dit : « Pain de blé, d'orge et d'épeautre sur moi » n'est interdit que du pain de blé, du pain d'orge et du pain d'épeautre, car le mot « pain » qu'il a dit se rapporte à tous (Ran, chapitre « Chevouot chtayim »). Et certains sont rigoureux et interdisent totalement l'orge et l'épeautre, à moins qu'il ne dise que son intention ne portait que sur le pain, ou que le langage des gens de cette ville soit connu, car alors on suit le langage des gens (c'est ce qu'a écrit le Ran au nom du Ramban).
séif 20
- גריס שאני טועם אסור לאכול מבושל ומותר לאכול חי גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומותר לאכלם מבושלים גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים:« Un grain concassé (garis), que je n'en goûte pas » : il lui est interdit de le manger cuit, et permis de le manger cru. « Des grains concassés (garissin), que je n'en goûte pas » : il lui est interdit de les manger crus, et permis de les manger cuits. « Grain concassé, grains concassés, que je n'en goûte pas » : il lui est interdit de les manger crus et cuits.
séif 21
- הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים וטלאים בחלב ובביצים ובגוזלות ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולם:Celui qui fait vœu de s'abstenir des « fruits de l'année » est interdit de tous les fruits de l'année, et il lui est permis de consommer les chevreaux et les agneaux, le lait, les œufs et les oisillons. Et s'il a dit : « Les produits de l'année sur moi », tous lui sont interdits.
séif 22
- הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ובפרי העץ ומותר בכמיהין ופטריות ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולם:Celui qui fait vœu de s'abstenir des « fruits de la terre » est interdit de tous les fruits de la terre et du fruit de l'arbre, et il lui est permis de manger des truffes et des champignons. Et s'il a dit : « Les produits du sol sur moi », tous lui sont interdits.
séif 23
- הנודר מהקיץ אינו אסור אלא מהתאנים:Celui qui fait vœu de s'abstenir du « kayits » (fruits d'été) n'est interdit que des figues.
séif 24
- הנודר מהמים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו ואין צריך לומר מהנמשכים ממנו ואע"פ שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני או מעין פלוני אם אמר מנהר פלוני או ממעין פלוני אינו אסור אלא בנקראים על שמו:Celui qui fait vœu de s'abstenir des eaux qui découlent de telle source est interdit de tous les fleuves qui s'y alimentent, et inutile de dire des eaux qui en découlent, même si son nom a changé et qu'on ne l'appelle plus que « tel fleuve » ou « telle source ». S'il a dit : « De tel fleuve » ou « de telle source », il n'est interdit que de ce qui est appelé de son nom.
séif 25
- הנודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה:Celui qui fait vœu de s'abstenir de toute jouissance d'une source peut s'y immerger, d'une immersion de mitsva, pendant la saison des pluies, mais non pendant la saison chaude (car alors il en jouit).
séif 26
- הנודר מהכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה (פי' מיני בגדים גסים שאין דרך בני אדם להתכסות בהם):Celui qui fait vœu de s'abstenir du « vêtement » peut porter un sac, une toile et une 'hamila (explication : sortes d'étoffes grossières dont les gens n'ont pas l'habitude de se couvrir).
séif 27
- הנודר מהבית אסור בעליה מהעליה מותר בבית:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la maison est interdit de l'étage ; de l'étage, la maison lui est permise.
séif 28
- הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la ville a l'interdiction d'entrer dans ses abords (ibboura), c'est-à-dire dans un rayon de soixante-dix coudées et deux tiers.
séif 29
- הנודר מהבית אינו אסור אלא מהאגף ולפנים דהיינו מסתימת הדלת ולפנים אבל מסתימת הדלת ולחוץ על עובי המפתן מותר:Celui qui fait vœu de s'abstenir de la maison n'est interdit qu'à partir de l'agaf et vers l'intérieur, c'est-à-dire à partir de la ligne de fermeture de la porte et vers l'intérieur ; mais à partir de la fermeture de la porte et vers l'extérieur, sur l'épaisseur du seuil, c'est permis.
séif 30
- הנשבע לעמוד בבית א' אסור מהאגף ולחוץ: הגה הנודר לדור בשכונת היהודים צריך לדור בשכונה הגדולה וברחוב שלה דכן הוא לשון בני אדם ולא אמרינן דג' בתים מקרי שכונה (ב"י סי' רכ"ח דף רע"ד סוף ע"ב בשם תשובת הרשב"א) קהל שגזרו שלא לקנות בתים מעובדי כוכבים אסור להחליף עמהם דזה נמי מקרי קנייה ומכירה (מרדכי פרק המקבל):Celui qui jure de rester dans une maison a l'interdiction de sortir de l'agaf vers l'extérieur. Haga (Rema) : Celui qui fait vœu d'habiter dans le quartier des Juifs doit habiter dans le grand quartier et dans sa rue, car tel est le langage des gens ; et nous ne disons pas que trois maisons s'appellent un quartier (Beit Yossef, siman 228, page 274, fin de la colonne 2, au nom d'une responsa du Rachba). Une communauté qui a décrété de ne pas acheter de maisons aux idolâtres, il est interdit de faire des échanges avec eux, car cela aussi s'appelle achat et vente (Mordekhaï, chapitre « Hamekabel »).
séif 31
- נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם שלשים יום מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י"ב חדש: הגה ואם נדר ממי שדר שם אפילו דירת עראי מקרי דירה (רשב"א סימן תרס"ז) מיהו הולכים אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא בדר שם עם בני ביתו דרך קבוע אע"פ שהוא פחות מל' יום ואם לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כוונת הנודר:S'il a fait vœu de s'abstenir des « habitants de la ville », il est interdit de jouir de celui qui y a habité trente jours ; des « gens de la ville », il n'est interdit que de celui qui y a habité douze mois. Haga (Rema) : Et s'il a fait vœu de s'abstenir de « celui qui habite là », même une habitation temporaire s'appelle habitation (Rachba, siman 667). Toutefois, on suit le langage des gens, selon lequel on n'appelle « habitation » que lorsqu'on y habite avec sa maisonnée de façon fixe, même si c'est moins de trente jours ; et si le langage des gens est différent, on le suit, selon l'intention de celui qui fait le vœu.
séif 32
- נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים אפילו באותם שאין הולכים אלא מעכו ליפו ואפילו באותם שיורדים לטייל ומותר ביושבי יבשה:S'il a fait vœu de s'abstenir de « ceux qui descendent en mer », il est interdit de jouir de tous ceux qui descendent en mer, même de ceux qui ne vont que d'Akko à Yafo, et même de ceux qui descendent en mer pour se promener ; et ceux qui demeurent sur la terre ferme lui sont permis.
séif 33
- נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים ואפי' באותם שמפליגים בו הרבה שסופם לירד ליבשה:S'il a fait vœu de s'abstenir de « ceux qui demeurent sur la terre ferme », il est interdit aussi de ceux qui descendent en mer, même de ceux qui s'y aventurent loin, car ils finiront par descendre sur la terre ferme.
séif 34
- אמר יורדי הים לאחר ל' יום עלי מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו ומי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע"פ שלאחר ל' יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים:S'il a dit : « Ceux qui descendent en mer, à partir de trente jours, sur moi » (me soient interdits), celui qui, au moment du vœu, fait partie de ceux qui descendent en mer lui est interdit ; et celui qui n'en fait pas partie au moment du vœu lui est permis, même si, après trente jours, quand le vœu prend effet, il fait partie de ceux qui descendent en mer.
séif 35
- נדר מרואי החמה אסור אף בסומים שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו לאפוקי דגים ועוברים: הגה ואפילו אמר לא נתכוונתי לכך לא מהני (ב"י בשם הרא"ש) הואיל והלשון ודאי כך הוא ומותר בכל דבר שאינו בעל חיים אע"פ שהחמה רואה אותו (ב"י בשם התוספות) : ואם נדר מרואים החמה מותר בסומים:S'il a fait vœu de s'abstenir des « roei le soleil » (ceux que voit le soleil), il est interdit même des aveugles, car il n'a visé que celui que le soleil voit, à l'exclusion des poissons et des fœtus. Haga (Rema) : Et même s'il dit : « Je n'ai pas eu cette intention », cela ne sert à rien (Beit Yossef, au nom du Roch), puisque le sens des mots est certainement celui-là ; et toute chose qui n'est pas un être vivant lui est permise, bien que le soleil la voie (Beit Yossef, au nom des Tossefot). Et s'il a fait vœu de s'abstenir des « roïm le soleil » (ceux qui voient le soleil), les aveugles lui sont permis.
séif 36
- נדר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבה ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראי' שחורי הראש אלא האנשים ואם דרכם לקרות שחורי הראש לכל אסור [בכל] (הנודר מכל דבר שהוא אדום אסור לראות בחמה שגם כן היא אדומה) (נימוקי יוסף פ' המוכר את הספינה ותוס' שם דף ע"ד ע"א וחדושי רמב"ן שם):S'il a fait vœu de s'abstenir des « têtes noires », il est interdit des chauves et des hommes aux cheveux blancs, et les femmes et les enfants lui sont permis, car on n'appelle « têtes noires » que les hommes. Et si leur usage est d'appeler « têtes noires » tout le monde, il est interdit [de tous]. (Celui qui fait vœu de s'abstenir de toute chose rouge a l'interdiction de regarder le soleil, qui lui aussi est rouge) (Nimoukei Yossef, chapitre « Hamokher et hasefina » ; Tossefot là-bas, page 74a ; et 'Hiddouchei HaRamban là-bas).
séif 37
- הנודר משובתי שבת אסור אף בכותיים:Celui qui fait vœu de s'abstenir de « ceux qui observent le Chabbat » est interdit même des Couthéens (Samaritains).
séif 38
- נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים:S'il a fait vœu de s'abstenir de « ceux qui montent à Jérusalem », il est interdit des Juifs et les Couthéens lui sont permis.
séif 39
- נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל. נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים ומותר באומות העולם אפי' בבני ישמעאל ועשו:S'il a fait vœu de s'abstenir des « fils de Noa'h », il est interdit des nations du monde et les Juifs lui sont permis. S'il a fait vœu de s'abstenir de « la descendance d'Avraham », il est interdit des Juifs et des convertis, et les nations du monde lui sont permises, même les descendants d'Ichmaël et d'Essav.
séif 40
- נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל:S'il a fait vœu de s'abstenir des « incirconcis », il est interdit des circoncis des nations du monde, et les incirconcis d'Israël lui sont permis (car « incirconcis » désigne les non-Juifs).
séif 41
- נדר מהמולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם:S'il a fait vœu de s'abstenir des « circoncis », il est interdit des incirconcis d'Israël, et les circoncis des nations du monde lui sont permis.
séif 42
- נדר מישראל אסור בגרים מהגרים מותר בישראל:S'il a fait vœu de s'abstenir d'« Israël », il est interdit des convertis ; des convertis, Israël lui est permis.
séif 43
- נדר מישראל אסור בכהנים ולוים מכהנים ולוים מותר בישראל:S'il a fait vœu de s'abstenir d'« Israël », il est interdit des Cohanim et des Léviim ; des Cohanim et des Léviim, Israël lui est permis.
séif 44
- נדר מכהנים מותר בלוים מלוים מותר בכהנים:S'il a fait vœu de s'abstenir des Cohanim, les Léviim lui sont permis ; des Léviim, les Cohanim lui sont permis.
séif 45
- נדר מבנים מותר בבני בנים:S'il a fait vœu de s'abstenir des « fils », les petits-fils lui sont permis.
séif 46
- מי שנדר או נשבע על דבר חוץ ממועדות וי"ט אם אמר שבדעתו היה להוציא גם חנוכה ופורים מהכלל נאמן. (ועיין בא"ח סימן תק"ע):Celui qui a fait vœu ou juré au sujet d'une chose, « sauf les fêtes et Yom Tov » : s'il dit que son intention était d'exclure aussi 'Hanouka et Pourim de la règle, il est cru (et voir Ora'h 'Hayim, siman 570).
séif 47
- מי שנדר או שנשבע שלא יצחוק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו וכן אסור להמרות עם חבירו שקורין אפוסטאר. (תשובת חזה התנופה) : הגה צבור שגזרו שלא להתפלל במנין משום איזה דבר אסורים לקרות בתורה דכל דבר קדושה נקרא תפלה (תשובת הרא"ש כלל ג' סי' ט') מי שנדר שלא לקבל פקדון אסור להלוות על משכון לישראל (מהרי"ל) מיהו נראה דהולכין אחר כוונתו וכדרך שיתבאר בסימן רי"ח (ד"ע) . מי שנדר או נשבע להתענות סך ימים ואירע תענית חובה עולה לו למנין הימים וכן מי שנדר לילך לבית הקברות או למקום ואירע לו שהלך ע"י עסק שם יצא ידי נדרו (תשובת מהרי"ל סימן קי"ח) וע"ל סימן רל"ט עוד מזה:Celui qui a fait vœu ou juré de ne jouer à aucun jeu, il lui est interdit de tirer au sort, ni que quiconque le fasse pour lui ; et de même, il lui est interdit de parier avec son prochain, ce qu'on appelle apostar (responsa « 'Hazé HaTenoufa »). Haga (Rema) : Une communauté qui a décrété de ne pas prier en minyan pour une certaine raison a l'interdiction de lire la Torah, car toute chose de sainteté s'appelle « prière » (responsa du Roch, klal 3, siman 9). Celui qui a fait vœu de ne pas accepter de dépôt a l'interdiction de prêter à un Juif contre un gage (Maharil). Toutefois, il semble qu'on suive son intention, de la manière qui sera expliquée au siman 218 (avis personnel du Rema). Celui qui a fait vœu ou juré de jeûner un certain nombre de jours, et qu'est survenu un jeûne obligatoire, celui-ci compte pour lui dans le nombre des jours. Et de même, celui qui a fait vœu d'aller au cimetière ou en un lieu, et à qui il est arrivé d'y aller pour une affaire, s'est acquitté de son vœu (responsa du Maharil, siman 118) ; et voir plus loin, siman 239, davantage à ce sujet.
séif 48