Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- לעבור על מנהג צריך התרה. ובו ב' סעיפים:
דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם בהם הלכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש השנה ושבין ראש השנה ליום כיפורים ומי שרגיל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב או מי"ז בתמוז ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא צריך ג' שיתירו לו אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם ונהג כן אפילו פעם אחת צריך התרה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר לפיכך הרוצה לנהוג בקצת דברים המותרים לסייג ופרישות יאמר בתחלת הנהגתו שאינו מקבל עליו כן בנדר וגם יאמר שאין בדעתו לנהוג כן אלא בפעם ההוא או בפעמים שירצה ולא לעולם אבל הנוהגים איסור בדברים המותרים מחמת שסוברים שהם אסורים לא הוי כאילו קבלום בנדר ויש מי שאומר שאם טועה ונהג איסור בדבר המותר נשאל ומתירים לו בשלשה כעין התרת נדרים ואם יודע שהוא מותר ונהג בו איסור אין מתירין לו אפי' כעין התרת נדרים דהוי כאילו קבלו על עצמו כאיסורים שאסרתן תורה שאין להם היתר לעולם (והמנהג כסברא הראשונה):Pour transgresser un usage, il faut une annulation. Il contient 2 séifim.
Des choses permises, dont ceux qui savent qu'elles sont permises ont adopté l'usage de s'interdire, c'est comme s'ils l'avaient accepté sur eux par un vœu, et il leur est interdit de se les permettre. C'est pourquoi celui qui a l'habitude de jeûner les jeûnes précédant Roch Hachana et ceux d'entre Roch Hachana et Yom Kippour, ou celui qui a l'habitude de ne pas manger de viande ni boire de vin à partir de Roch 'Hodech Av ou du 17 Tamouz, et qui veut revenir sur cela parce qu'il n'est pas en bonne santé, a besoin que trois personnes le lui annulent. Si, au moment où il a commencé cette pratique, son intention était de la suivre toujours, et qu'il l'a suivie ne serait-ce qu'une fois, il a besoin d'une annulation ; et il ouvrira par le regret, en regrettant d'avoir adopté cette pratique à titre de vœu. C'est pourquoi celui qui veut adopter certaines restrictions sur des choses permises, comme barrière et pour se séparer (du monde matériel), dira au début de sa pratique qu'il ne l'accepte pas sur lui par un vœu ; et il dira aussi qu'il n'a l'intention de le faire que cette fois-là, ou les fois où il le voudra, et non pour toujours. Mais ceux qui s'interdisent des choses permises parce qu'ils pensent qu'elles sont interdites, ce n'est pas comme s'ils les avaient acceptées par un vœu. Et il y a un avis selon lequel, si l'on s'est trompé et que l'on s'est interdit une chose permise, on demande au Sage et on le lui annule à trois, à la manière de l'annulation des vœux ; et si l'on sait qu'elle est permise et que l'on s'en est interdit l'usage, on ne le lui annule même pas à la manière de l'annulation des vœux, car c'est comme s'il l'avait accepté sur lui à l'égal des interdits que la Torah a interdits, qui n'ont jamais d'annulation. (Et l'usage suit le premier avis.)séif 1
- קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגין כן מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתן ואף בדברים שהיו אסורים בהם בעירם מפני מנהגם ואין מנהג העיר שבאו לדור בה לאסור הותרו בהם אם אין דעתם לחזור:L'acceptation par la collectivité s'applique à eux et à leur descendance, même pour des choses que les habitants de la ville n'ont pas acceptées par une convention, mais qu'ils pratiquent d'eux-mêmes pour faire une barrière et une clôture autour de la Torah. De même, ceux qui viennent de l'extérieur de la ville pour y habiter sont comme les gens de la ville et sont tenus d'agir selon leur ordonnance. Et même pour des choses qui leur étaient interdites dans leur ville à cause de leur usage, alors que l'usage de la ville où ils sont venus habiter n'est pas de l'interdire, elles leur sont permises, s'ils n'ont pas l'intention de retourner (dans leur ville).
séif 2