Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שצריך לפרוט הנדר כשפתיו. ובו ג' סעיפים:
אין הנדר חל עד שיוציא בשפתיו ויהיו פיו ולבו שוים לפיכך היה בלבו לידור מפת חטים והוציא בשפתיו פת שעורים מותר בשניהם אבל אם היה בלבו פת חטים (או פת שעורים) והוציא בשפתיו פת סתם אסור בשל חטים לבד (או בשל שעורים לבד) (דכן משמע בסימן רי"ז ס"ט) ואם נדר על דעת אחרים אינו תלוי בלבו אלא כפי מה שיאמרו אחרים שהוא דעתם כך יחול הנדר:Qu'il faut énoncer le vœu de ses lèvres. Il contient 3 séifim.
Le vœu ne prend effet que lorsqu'on l'a prononcé de ses lèvres, et que sa bouche et son cœur sont en accord. C'est pourquoi, s'il avait en son cœur de faire vœu de s'abstenir du pain de blé et qu'il a prononcé de ses lèvres « pain d'orge », les deux lui sont permis. Mais s'il avait en son cœur « pain de blé » (ou « pain d'orge ») et qu'il a prononcé de ses lèvres « pain » sans précision, seul celui de blé lui est interdit (ou seul celui d'orge) (car c'est ce qui ressort du siman 217, séif 9). Et s'il a fait le vœu selon l'intention d'autrui, cela ne dépend pas de son cœur : c'est selon ce que les autres diront être leur intention que le vœu prendra effet.séif 1
- הנודר בחלום אינו כלום ואינו צריך שאלה ויש אומרים שיתירו לו עשרה דידעי למקרי (ויתירו לו בחרטה כאלו נדר בהקיץ) (תשובת הגאונים) ויש לחוש לדבריהם (מיהו אי לית ליה בקלות עשרה דידעי למקרי יתירנו בשלשה כשאר נדר) (רשב"א סימן תרס"ח):Celui qui fait un vœu en rêve, ce n'est rien, et il n'a pas besoin de demander l'annulation au Sage. Et certains disent que dix personnes qui savent lire (la Torah) doivent le lui annuler (et ils le lui annuleront par le regret, comme s'il avait fait le vœu éveillé) (responsa des Gueonim), et il faut tenir compte de leurs paroles. (Toutefois, s'il ne trouve pas facilement dix personnes qui savent lire, on le lui annulera à trois, comme pour un autre vœu) (Rachba, siman 668).
séif 2
- הנודר וחוזר בו תוך כדי דיבור או שמיחו בו אחרים תוך כדי דבור וקבל דבריהם (תוך כדי דיבור לנדרו) (סברת הרב ובזה יישב השגת הראב"ד על הרמב"ם ודלא כב"י) לא הוי נדר והוא שאומר כך בפיו אבל אם אמר חזרתי בלבי אינו כלום:Celui qui fait un vœu et se rétracte dans le délai d'une parole (tokh kedei dibbour), ou si d'autres ont protesté contre lui dans le délai d'une parole et qu'il a accepté leurs paroles (dans le délai d'une parole après son vœu) (opinion du Rav (le Rema) ; par là il résout l'objection du Raavad contre le Rambam, contrairement au Beit Yossef), ce n'est pas un vœu ; à condition qu'il le dise de sa bouche ; mais s'il a dit : « Je me suis rétracté dans mon cœur », ce n'est rien.
séif 3