Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני כתמים ובדיקת האשה. ובו נ"ד סעיפים:
דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה שהיא טמאה ואסורה לבעלה אפילו לא הרגישה ואפי' בדקה עצמה ומצאה טהורה וצריכה הפסק טהרה שתבדוק עצמה ותמצא טהורה ואח"כ תמנה שבעה נקיים חוץ מיום המציאה (כאלו ראתה ודאי וכמו שיתבאר לקמן סימן קצ"ו) ואם הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה אח"כ ולא מצאה כלום יש מי שאומר שהיא טמאה:Lois des taches (ketamim) et de l'examen de la femme. Il contient 54 séifim.
Selon la Torah, la femme ne devient pas teméa (rituellement impure) et n'est pas interdite à son mari tant qu'elle n'a pas ressenti que du sang est sorti de son corps (litt. de sa chair) ; mais les Sages ont décrété, au sujet d'une tache (ketem) trouvée sur son corps ou sur ses vêtements, qu'elle est teméa et interdite à son mari, même si elle n'a rien ressenti, et même si elle s'est examinée et s'est trouvée pure. Et elle a besoin d'un hefsek tahara (examen attestant l'arrêt du saignement) : elle s'examine et se trouve pure, et ensuite elle compte sept jours propres (chiv'a nekiyim), sans compter le jour de la découverte de la tache (Haga (Rema) : comme si elle avait vu du sang de façon certaine, ainsi qu'il sera expliqué plus loin, siman 196). Et si elle a ressenti que sa source (l'utérus) s'ouvrait pour faire sortir du sang, et qu'elle s'est examinée ensuite sans rien trouver, il y a un avis selon lequel elle est teméa.séif 1
- לא גזרו בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות דהיינו שהיא פחותה מי"ב אפילו הביאה שתי שערות וכן אפי' היתה יתירה מי"ב אם בדקוה ולא הביאה ב' שערות בין שהיא בתולה בין שהיא בעולה ואפילו אם ראתה כבר ב"פ אבל לאחר שראתה שלש פעמים חוששת לכתם:Ils n'ont pas décrété au sujet des taches pour une petite fille dont le moment de voir (d'avoir ses règles) n'est pas arrivé, c'est-à-dire qui a moins de douze ans, même si elle a déjà deux poils (signe de puberté) ; et de même, même si elle a plus de douze ans, si on l'a examinée et qu'elle n'avait pas deux poils, qu'elle soit vierge ou qu'elle ait eu des rapports, et même si elle a déjà vu du sang deux fois. Mais après qu'elle a vu trois fois, elle doit tenir compte d'une tache.
séif 2
- היתה שופעת כמה ימים או שהית' מזלפת טיף אחר טיף בלא הפסק אינו אלא כראיה אחת עד שתפסיק אבל אם פסקה מעט וחזרה וראתה שלש פעמים אפילו ביום א' הרי זו מוחזקת בדמים וכתמה טמא ויש מי שאומר שאין כתמה טמא אלא א"כ ראתה דם שלשה וסתות (ויש להחמיר כסברא הראשונה) (היא סברת רש"י ורשב"א והטור):Si elle avait un écoulement abondant pendant plusieurs jours, ou qu'elle laissait couler goutte après goutte sans interruption, cela ne compte que comme une seule vue, jusqu'à ce qu'elle s'arrête. Mais si elle s'est arrêtée un peu, puis a vu de nouveau, trois fois, même en un seul jour, elle est établie (mou'hzéket) comme sujette aux saignements, et sa tache est teméa. Et il y a un avis selon lequel sa tache n'est teméa que si elle a vu du sang à trois périodes (vessatot) (Haga (Rema) : et il faut être rigoureux selon le premier avis) (c'est l'avis de Rachi, du Rachba et du Tour).
séif 3
- תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ג"פ ופסקה מלראות שיעור שלש עונות שהם צ' יום חוזרת לקדמותה וכתמה טהור עד שתחזור ותראה שלש פעמים:Une petite fille dont le moment de voir n'est pas arrivé, qui a vu trois fois puis a cessé de voir pendant la durée de trois onot (périodes), qui font quatre-vingt-dix jours, revient à son état antérieur, et sa tache est tehora (pure) jusqu'à ce qu'elle voie de nouveau trois fois.
séif 4
- לא גזרו על הכתם אלא אם כן יש בו כגריס ועוד ושיעור הגריס הוא כט' עדשים (ג' על ג') (טור) ושיעור עדשה כ"ד שערות (אגור בשם מהרי"ל שהוא ל"ו שערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם) (תשובת מהרי"ו סימן כ"ב) וכל זמן שאין בו כזה השיעור אנו תולין לומר דם כנה הוא אף על פי שלא הרגה כנה אבל כשיש בו כזה השיעור אין תולין בכנה בין אם הוא מרובע או אם הוא ארוך ואם נזדמן לה גריס יותר גדול מזה השיעור משערין בו:Ils n'ont décrété au sujet de la tache que si elle a la taille d'une fève et un peu plus (kegueris ve'od). La mesure de la fève est celle de neuf lentilles (Haga (Rema) : trois sur trois) (Tour), et la mesure d'une lentille est de vingt-quatre cheveux (Haga (Rema) : l'Agour, au nom du Maharil, écrit qu'elle est de trente-six cheveux, tels qu'ils sont implantés sur le corps de l'homme) (Responsa du Mahari Weil, siman 22). Et tant qu'elle n'a pas cette mesure, nous l'attribuons à autre chose en disant : c'est du sang de pou, bien qu'elle n'ait pas tué de pou. Mais quand elle a cette mesure, on ne l'attribue pas à un pou, qu'elle soit carrée ou allongée. Et s'il se présente à elle une fève plus grande que cette mesure, on mesure avec elle.
séif 5
- הא דבעינן שיעורא בין בכתם הנמצא על חלוקה בין בכתם הנמצא על בשרה וי"א שלא אמרו אלא בכתם הנמצא על חלוקה אבל כתם הנמצא על בשרה בלבד במקומות שחוששין להם אין לו שיעור:Le fait que nous exigions une mesure s'applique aussi bien à une tache trouvée sur sa chemise qu'à une tache trouvée sur sa chair. Et certains disent qu'on ne l'a dit que pour une tache trouvée sur sa chemise ; mais une tache trouvée sur sa chair seule, aux endroits dont on tient compte, n'a pas de mesure minimale.
séif 6
- אם הרגה פשפש או הריחה ריחו תולה בו עד כתורמוס (פירוש מין ממיני הקטניות שהוא מר ובלע"ז לופינ"ו):Si elle a tué une punaise (pichpech), ou en a senti l'odeur, elle lui attribue une tache jusqu'à la taille d'un lupin (tourmos) (Haga (Rema) : explication : une espèce de légumineuse qui est amère, en langue étrangère « lupino »).
séif 7
- אם אין בכתם במקום אחד כגריס ועוד אע"פ שיש שם טיפין הרבה סמוכין זה לזה עד שאם נצרפם יש בהם יותר מכגריס טהורה שאנו תולין כל טיפה וטיפה בכנה עד שיהא בו כגריס ועוד במקום אחד וי"א דהני מילי כשנמצאו על חלוקה אבל אם נמצאו על בשרה מצטרפין לכגריס ועוד:Si la tache n'a pas, en un seul endroit, la taille d'une fève et un peu plus, bien qu'il y ait là de nombreuses gouttes proches l'une de l'autre, au point que, si nous les réunissions, elles feraient plus d'une fève, elle est tehora, car nous attribuons chaque goutte à un pou, à moins qu'il n'y ait la taille d'une fève et un peu plus en un seul endroit. Et certains disent que cela ne vaut que lorsqu'elles ont été trouvées sur sa chemise ; mais si elles ont été trouvées sur sa chair, elles se joignent pour former la mesure d'une fève et un peu plus.
séif 8
- כתם הנמצא על בשרה שהוא ארוך כרצועה או עגול או שהיו טיפין טיפין או שהיה אורך הכתם על רוחב יריכה או שהיה נראה כאילו הוא ממטה למעלה הואיל והוא כנגד בית תורפה (פי' גנאי הוא והוא כנוי לערוה) טמאה ואין אומרים אילו נטף מן הגוף לא היה כזה:Une tache trouvée sur sa chair, qui est allongée comme une lanière, ou ronde, ou en gouttes successives, ou dont la longueur s'étend sur la largeur de sa cuisse, ou qui semblait être montée de bas en haut : puisqu'elle est face à son beit tourpa (Haga (Rema) : explication : c'est un terme de pudeur, un euphémisme pour les parties intimes), elle est teméa, et on ne dit pas : si cela avait coulé du corps, ce ne serait pas ainsi.
séif 9
- כתם שנמצא על דבר שאינו מקבל טומאה לא גזרו כיצד בדקה קרקע עולם (או בית הכסא שאינו מקבל טומאה) (מרדכי הלכות נדה בשם סמ"ג וסמ"ק) או כל דבר שאינו מקבל טומאה וישבה עליו ומצאה בו כתם וכן כתם שנמצא על בגד צבוע טהורה. (לפיכך תלבש האשה בגדי צבעונין כדי להצילה מכתמים) (הרמב"ם ובגמ' פרק האשה):Une tache trouvée sur un objet qui ne reçoit pas l'impureté, ils n'ont pas décrété à son sujet. Comment ? Si elle a examiné le sol (litt. la terre du monde) (Haga (Rema) : ou des toilettes qui ne reçoivent pas l'impureté) (Mordekhaï, lois de nidda, au nom du Smag et du Smak) ou tout objet qui ne reçoit pas l'impureté, puis s'est assise dessus et y a trouvé une tache ; et de même une tache trouvée sur un vêtement teint : elle est tehora. (Haga (Rema) : c'est pourquoi la femme portera des vêtements de couleur, afin de se préserver des taches) (Rambam, et Guemara, chapitre HaIcha).
séif 10
- לא בכ"מ שימצא שם כתם טמאה אלא במקום שאפשר שבא שם מן המקור כיצד נמצא על עקבה טמאה וכן אם נמצא על כל אורך שוקה ופרסותיה מבפנים והם המקומות הנדבקים זה בזה בעת שתעמוד ותדבק רגל ברגל ושוק בשוק וכן אם נמצא על ראש גודל רגליה (וכ"ש על רגליה ממש) (ב"י בשם רשב"א) וכן אם נמצא על ידיה אפילו על קשרי אצבעותיה שהידים עסקניות הן ושמא נגעו באותו מקום אבל אם נמצא על שוקיה ועל פרסותיה מצד חוץ או אפילו מהצדדין ואצ"ל למעלה מאותו מקום טהורה ואם יודעת שנזדקרה והגביהה רגליה למעלה טמאה בכ"מ שתמצאנו אפי' למעלה מהחגור בין מלפניה בין מלאחריה אפילו עברה בשוק של טבחים או נתעסקה בכתמים ודוקא כשנמצא על בשרה לבד אבל אם נמצא על בשרה וגם על חלוקה אם עברה בשוק של טבחים או נתעסקה בכתמים תולה בו בין שנמצא למטה מהחגור או שהגביהה רגליה ונמצא למעלה מהחגור (הרמב"ן ורשב"א) בד"א שכשנמצא הכתם על בשרה בלבד אינה תולה כשאין לה לתלות אלא בעסק הכתמים או בשוק של טבחים אבל אם יש מכה בגופה שיכולה לתלות בה שאפשר שיבא הדם ממנה תולה בה וטהור' ואם המכה בכתפה והכתם על יריכה במקום שאי אפשר לבא מהמכה טמאה:Ce n'est pas en tout endroit où se trouve une tache qu'elle est teméa, mais seulement à un endroit où il est possible qu'elle soit venue de la source. Comment ? Si elle est trouvée sur son talon, elle est teméa ; de même si elle est trouvée sur toute la longueur de sa jambe et de ses pieds du côté intérieur, qui sont les endroits qui se collent l'un à l'autre quand elle se tient debout, le pied collé au pied et la jambe à la jambe ; et de même si elle est trouvée sur le bout de ses gros orteils (Haga (Rema) : et à plus forte raison sur ses pieds proprement dits) (Beit Yossef au nom du Rachba) ; et de même si elle est trouvée sur ses mains, même sur les articulations de ses doigts, car les mains sont actives et ont peut-être touché cet endroit. Mais si elle est trouvée sur ses jambes et ses pieds du côté extérieur, ou même sur les côtés, et inutile de dire au-dessus de cet endroit, elle est tehora. Et si elle sait qu'elle s'est renversée (la tête en bas) et a levé les jambes en l'air, elle est teméa en tout endroit où elle la trouve, même au-dessus de la ceinture, devant comme derrière, même si elle est passée par le marché des bouchers ou s'est occupée de matières qui font des taches. Et cela seulement lorsqu'elle est trouvée sur sa chair seule ; mais si elle est trouvée sur sa chair et aussi sur sa chemise, si elle est passée par le marché des bouchers ou s'est occupée de taches, elle l'y attribue, qu'elle soit trouvée en dessous de la ceinture, ou qu'elle ait levé les jambes et qu'elle soit trouvée au-dessus de la ceinture (Ramban et Rachba). De quoi parle-t-on quand on dit que, lorsque la tache est trouvée sur sa chair seule, elle ne l'attribue pas ? Lorsqu'elle n'a pour l'attribuer que l'occupation avec des taches ou le marché des bouchers ; mais si elle a une plaie sur le corps à laquelle elle peut l'attribuer, car il est possible que le sang en provienne, elle l'y attribue et elle est tehora. Et si la plaie est à son épaule et la tache sur sa cuisse, à un endroit où il est impossible que le sang vienne de la plaie, elle est teméa.
séif 11
- נמצא הכתם על חלוקה למטה מהחגור או במקום החגור עצמו טמאה אפי' נמצא לצד חוץ (ואין חילוק בין נמצא בחלוק לפניה או מאחריה או מן הצדדין מפני שהבגדים חוזרין הנה והנה) (ב"י בשם הראב"ד בס' בע"הנ ורשב"א בת"ה) ואם עברה בשוק של טבחים טהורה אפילו נמצא לצד פנים ועל בשרה ואם נמצא על חלוקה בלבד מהחגור ולמעלה טהורה אפילו נזדקרה והגביהה רגליה ואפילו לא עברה בשוק של טבחים שאילו בא מן המקור היה נמצא על בשרה:Si la tache est trouvée sur sa chemise en dessous de la ceinture ou à l'endroit même de la ceinture, elle est teméa, même si elle est trouvée du côté extérieur (Haga (Rema) : et il n'y a pas de différence selon qu'elle est trouvée sur la chemise devant, derrière ou sur les côtés, car les vêtements tournent de-ci de-là) (Beit Yossef au nom du Raavad dans le Baalé HaNéfech, et du Rachba dans le Torat HaBayit). Et si elle est passée par le marché des bouchers, elle est tehora, même si la tache est trouvée du côté intérieur et sur sa chair. Et si elle est trouvée sur sa chemise seule, de la ceinture vers le haut, elle est tehora, même si elle s'est renversée et a levé les jambes, et même si elle n'est pas passée par le marché des bouchers, car si elle venait de la source, elle serait trouvée sur sa chair.
séif 12
- נמצא על בית יד של חלוקה אם המקום שנמצא בו הדם בבית יד מגיע עד בית תורפה טמאה אפי' אינה יכולה להגיע שם אא"כ תשחה הרבה ואם אינה יכולה ליגע שם כלל טהורה:Si elle est trouvée sur la manche de la chemise : si l'endroit de la manche où le sang a été trouvé atteint le beit tourpa, elle est teméa, même si elle ne peut l'y amener qu'en se penchant beaucoup ; et si elle ne peut pas du tout le toucher là, elle est tehora.
séif 13
- היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה בכל מקום שימצא בו טמאה מפני שהוא (חוזר) הילך והילך וכן הדין אם נמצא במעפורת שמכסה ראשה או שחוגרת בו (רמב"ם) ואם קשרה בו ראשה היטב וכשנעורה גם כן מצאתו קשור יפה אינה חוששת:Si elle avait l'habitude de l'ôter et de s'en couvrir la nuit, en tout endroit où la tache est trouvée, elle est teméa, car la chemise (Haga (Rema) : se retourne et) va de-ci de-là. Et la loi est la même si elle est trouvée sur le foulard dont elle couvre sa tête, ou dont elle se ceint (Rambam). Et si elle en a bien noué sa tête et qu'à son réveil elle l'a aussi trouvé bien noué, elle n'a pas à s'inquiéter.
séif 14
- שתי נשים שכיסו ראשן בחלוק א' שתיהן טמאות ואם אחת כיסתה והאחרת לא כיסתה אף על פי ששתיהן לבשו החלוק ונמצא הכתם למעלה מהחגור אותה שכיסתה טמאה והאחרת טהורה:Deux femmes qui se sont couvert la tête avec une même chemise : toutes deux sont teméot. Et si l'une s'est couverte et l'autre ne s'est pas couverte, bien que toutes deux aient porté la chemise et que la tache soit trouvée au-dessus de la ceinture, celle qui s'est couverte est teméa et l'autre tehora.
séif 15
- אם יש לה מכה בצוארה ונמצא הכתם בחלוק אפילו למטה מהחגור שאי אפשר ליגע שם מהמכה אם פושטתו ומתכסה בו תולה במכתה שאני אומר נתהפך ובא לו שם:Si elle a une plaie au cou et que la tache est trouvée sur la chemise, même en dessous de la ceinture, là où il est impossible que le sang de la plaie parvienne, si elle l'ôte et s'en couvre la nuit, elle l'attribue à sa plaie, car je dis : la chemise s'est retournée et le sang est arrivé là.
séif 16
- מצאה כתם למעלה מהחגור וכתם למטה ממנו ויודעת שלא נזדקרה טהורה שאני אומר כמו שהעליון בא מעלמא כך בא התחתון בד"א כשיש בעליון כגריס ועוד או יותר שודאי מעלמא בא שהרי אין לתלותו בכנה אבל אם אין בו כגריס ועוד אין תולין אותו מעלמא דשמא דם כנה הוא ואם יש בתחתון כגריס ועוד שאין לתלות בכנה טמאה:Si elle a trouvé une tache au-dessus de la ceinture et une tache en dessous, et qu'elle sait qu'elle ne s'est pas renversée, elle est tehora, car je dis : de même que celle du haut vient d'ailleurs (me'alma), de même est venue celle du bas. De quoi parle-t-on ? Lorsque celle du haut a la taille d'une fève et un peu plus, ou davantage, de sorte qu'elle vient certainement d'ailleurs, puisqu'on ne peut l'attribuer à un pou ; mais si elle n'a pas la taille d'une fève et un peu plus, on ne l'attribue pas à une cause extérieure, car c'est peut-être du sang de pou ; et si celle du bas a la taille d'une fève et un peu plus, de sorte qu'on ne peut l'attribuer à un pou, elle est teméa.
séif 17
- כיון שכתמים דרבנן מקילין בהם ותולה בכל דבר שיכולה לתלות כיצד שחטה בהמה חיה או עוף או נתעסקה בכתמים או ישבה בצד המתעסקים בהם או שעברה בשוק של טבחים ונמצא דם בבגדיה תולה בה וטהורה אפילו לובשת ג' חלוקים זה על זה ונמצא אפילו בתחתון טהורה אבל אם נמצא על בשרה אינה תולה אלא א"כ יש לה מכה בגופה אז תולה בה אפילו על בשרה אם הוא במקום שאפשר לדם לנטף משם ואפילו נתרפאת אם אפשר לה להתגלע ולהוציא דם ע"י חיכוך תולה בה ואע"פ שעכשיו עלה עליה קרום ואינה מטפטפת (רשב"א ומרדכי וסה"ת וסמ"ג):Puisque les taches sont d'ordre rabbinique, on est indulgent à leur égard, et elle les attribue à toute chose à laquelle elle peut les attribuer. Comment ? Si elle a abattu une bête domestique, une bête sauvage ou un oiseau, ou s'est occupée de matières qui font des taches, ou s'est assise à côté de ceux qui s'en occupent, ou est passée par le marché des bouchers, et que du sang est trouvé sur ses vêtements, elle l'y attribue et elle est tehora. Même si elle porte trois chemises l'une sur l'autre et que le sang est trouvé même sur celle du dessous, elle est tehora. Mais s'il est trouvé sur sa chair, elle ne l'attribue pas à ces causes, à moins qu'elle n'ait une plaie sur le corps : alors elle l'y attribue, même sur sa chair, si la tache est à un endroit où le sang peut couler de là. Et même si la plaie est guérie, s'il est possible qu'elle se rouvre et fasse sortir du sang par grattage, elle l'y attribue, bien qu'à présent une croûte se soit formée dessus et qu'elle ne suinte pas (Rachba, Mordekhaï, Sefer HaTerouma et Smag).
séif 18
- כשם שתולה בה כך תולה בבנה ובבעל' אם נתעסקו בכתמים או אם יש בהם מכה לפי שדרכם ליגע בה אבל אם היו עסוקים בדם ולא נמצא בהם דם אינו תולה בהם אא"כ היו עסוקי' בדבר שדרכו לינתז כגון שחיט' וכיוצא בה: הגה וה"ה אם שכבה במטה עם נשים שיש להם מכות בגופן תולה בהן כמו בבנה ובבעלה (מרדכי הלכות נדה ובש"ד):De même qu'elle attribue la tache à sa propre plaie, de même elle l'attribue à son fils et à son mari, s'ils se sont occupés de taches ou s'ils ont une plaie, parce qu'ils ont l'habitude de la toucher. Mais s'ils étaient occupés avec du sang et qu'aucun sang n'a été trouvé sur eux, elle ne leur attribue pas la tache, à moins qu'ils ne se soient occupés d'une chose qui a tendance à éclabousser, comme l'abattage rituel et autres choses semblables. Haga (Rema) : et la loi est la même si elle a couché dans un lit avec des femmes qui ont des plaies sur le corps : elle la leur attribue, comme à son fils et à son mari (Mordekhaï, lois de nidda, et Chaarei Doura).
séif 19
- מי שרגיל לצאת ממנו דם דרך פי האמה ובשעת תשמיש נמצא בעד האשה דם תולה בבעלה:Un homme qui a habituellement du sang qui sort par l'orifice du membre, et qu'au moment des rapports du sang est trouvé sur le linge d'examen (ed) de la femme : elle l'attribue à son mari.
séif 20
- היכא דאשתכח כתם בשיפולה ומאחורה ומכה איכא מקמא תליא בה דאפשר אדיתבה הך דבתרא אתא לקמה ונטפה בה מההיא מכה:Lorsqu'une tache a été trouvée sur le bas de son corps et à l'arrière, et qu'il y a une plaie à l'avant, elle l'y attribue, car il est possible qu'au moment où elle s'est assise, cette partie arrière soit venue vers l'avant et que du sang y ait coulé de cette plaie.
séif 21
- ספק אם עברה בשוק של טבחים או אם ישבה בצד המתעסקים בכתמים אינה תולה בהם במה דברים אמורים בעיר שהטבחים או המתעסקים בכתמים יושבים במקום ידוע אבל אם דרכם להתעסק כאן וכאן תולין אפילו מספק שמא נתעסקו במקום שעברה ולא הרגישה:S'il y a doute si elle est passée par le marché des bouchers, ou si elle s'est assise à côté de ceux qui s'occupent de taches, elle ne les leur attribue pas. De quoi parle-t-on ? D'une ville où les bouchers ou ceux qui s'occupent de taches se tiennent dans un endroit connu ; mais s'ils ont l'habitude de travailler ici et là, on attribue la tache même en cas de doute : peut-être ont-ils travaillé à l'endroit où elle est passée sans qu'elle s'en rende compte.
séif 22
- נתעסקה בדבר אדום ונמצא עליה כתם שחור או איפכא אין תולין בו במה דברים אמורים אדום בשחור ושחור באדום אבל אדום באדום ושחור בשחור אפילו אם אינו ניכר ממש שדומה לו תולה בו כגון שנתעסקה במי תלתן או במי בשר או בקילור אדום קצת תולה בו האדום:Si elle s'est occupée d'une chose rouge et qu'on trouve sur elle une tache noire, ou l'inverse, on ne l'y attribue pas. De quoi parle-t-on ? Du rouge attribué au noir et du noir au rouge ; mais le rouge au rouge et le noir au noir, même si la couleur n'est pas reconnue comme exactement semblable, elle l'y attribue. Par exemple, si elle s'est occupée d'eau de fenugrec, de bouillon de viande ou d'un collyre (kilor) un peu rouge, elle y attribue le rouge.
séif 23
- נתעסקה בתרנגולת תולה בו אדום ושחור וכרכומי לפי שדם שחיטה אדום ודם איבריה שחור ודם בני מעיה כרכומי:Si elle s'est occupée d'une poule, elle lui attribue le rouge, le noir et le jaune safran, car le sang de l'abattage est rouge, le sang de ses membres est noir, et le sang de ses entrailles est jaune safran.
séif 24
- שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד שאין בו דם אלא כסלע ונמצא על כל אחת כסלע שתיהן טמאות:Deux femmes qui se sont occupées d'un seul oiseau, qui ne contient de sang que la taille d'un sela (pièce de monnaie), et qu'on trouve sur chacune une tache de la taille d'un sela : toutes deux sont teméot.
séif 25
- נתעסקה בדם שאי אפשר שיהיה ממנו כתם אלא כגריס ונמצא עליה כשני גריסין הרי זה תולה כגריס בדם שנתעסקה בו וכגריס במאכולת אבל אם נמצא הכתם יותר מכשני גריסין טמאה: (רמב"ם פ"ט ורשב"א ורא"ה בב"ה וה"ה) ויש מחמירין ומטמאין בכל זה (הרא"ש והטור) ומכל מקום נראה דיש לסמוך אמקילין דבכתמים שומעין להקל:Si elle s'est occupée d'un sang dont il ne peut résulter qu'une tache de la taille d'une fève, et qu'on trouve sur elle une tache de la taille de deux fèves, elle attribue une fève au sang dont elle s'est occupée et une fève à un pou ; mais si la tache trouvée dépasse deux fèves, elle est teméa (Rambam, chapitre 9, Rachba, le Raa dans le Bedek HaBayit, et le Maguid Michné). Haga (Rema) : et certains sont rigoureux et la déclarent teméa dans tout cela (Roch et Tour) ; mais quoi qu'il en soit, il semble qu'on peut s'appuyer sur ceux qui sont indulgents, car pour les taches on suit l'avis indulgent.
séif 26
- נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כגריס ועוד טהורה שאני אומר כתם זה מעסק הכתמים הוא וכבר היה שם דם מאכולת (פירוש דם כינה) שנצטרף אליו עד שחזר ליותר מכגריס וכן אם נתעסקה בפחות מכגריס ונמצא עליה כשני גריסין טהורה: הגה ויש מחמירין ומטמאין ומכל מקום אם נתעסקה בדם ואינה יודעת בכמה אזלינן לקולא ואמרינן שהיה בדם כשיעור הכתם (בית יוסף וכן כתב הרשב"א ורא"ש וטור ובל"ח כתב דדעת הרב דהכא מחמירין כ"ע וכמ"ש בס"ק ל"ז):Si elle s'est occupée de sang de moins d'une fève, et qu'on trouve sur elle une tache d'une fève et un peu plus, elle est tehora, car je dis : cette tache provient de l'occupation avec le sang, et il y avait déjà là du sang de vermine (Haga (Rema) : explication : du sang de pou) qui s'y est joint, jusqu'à dépasser une fève. Et de même, si elle s'est occupée de moins d'une fève et qu'on trouve sur elle une tache de deux fèves, elle est tehora. Haga (Rema) : et certains sont rigoureux et la déclarent teméa ; mais quoi qu'il en soit, si elle s'est occupée de sang sans savoir en quelle quantité, on va dans le sens de l'indulgence et on dit qu'il y avait dans le sang la mesure de la tache (Beit Yossef, et ainsi l'ont écrit le Rachba, le Roch et le Tour ; et le L.'H. écrit que l'avis du Rav, ici, est que tous sont rigoureux, comme il est écrit au séif katan 37).
séif 27
- האשה שמצא' על חלוקה כשני גריסין וכינה מעוכה בו טהורה שהגריס הא' ודאי מכינה המעוכה בו והגריס השני אנו תולין אותו בכינה אחרת כיון שאין בו כגריס ועוד:La femme qui a trouvé sur sa chemise une tache de deux fèves, avec un pou écrasé dessus, est tehora, car la première fève provient certainement du pou écrasé dessus, et la seconde fève, nous l'attribuons à un autre pou, puisqu'elle n'a pas la taille d'une fève et un peu plus.
séif 28
- הרגה פשפש שאנו תולין בו עד כתורמס חזר כתורמס לשיעור הגריס לכל הדינים שאמרנו:Si elle a tué une punaise, à laquelle nous attribuons une tache jusqu'à la taille d'un lupin, le lupin devient comme la mesure de la fève pour toutes les lois que nous avons dites.
séif 29
- אינה צריכה להקיף (פי' ענין הקפה הוא לדמות דבר לדבר) הכתם לדבר שהיא תולה בו אלא תולה מן הסתם עד שתדע שזה שחור וזה אדום:Elle n'a pas besoin de comparer (Haga (Rema) : explication : le sens de hakafa est de comparer une chose à une autre) la tache à la chose à laquelle elle l'attribue ; mais elle l'attribue sans examen, jusqu'à ce qu'elle sache que celle-ci est noire et celle-là rouge.
séif 30
- מצאה כתם ואין לה במה לתלות והדבר מסופק אם הוא דם או צבע מעברת עליו ז' סמנים אם עמד בעיניו הרי זה צבע וטהורה ואם אינה מעברת עליו טמאה מספק ועכשיו אין לנו העברת ז' סמנים מפני שאין אנו בקיאים בקצת משמותם:Si elle a trouvé une tache et n'a rien à quoi l'attribuer, et qu'il y a doute s'il s'agit de sang ou de teinture, elle passe dessus sept substances (chiv'a sammanim, produits détachants) : si la tache reste telle quelle, c'est une teinture et elle est tehora ; et si elle ne les passe pas, elle est teméa par doute. Et aujourd'hui, nous n'avons pas la pratique du passage des sept substances, car nous ne connaissons pas avec certitude certains de leurs noms.
séif 31
- האשה שהיתה עוסקת במלאכתה ונמצא דם במקום שעברה על דבר שהיה בדוק לה מתחילה (והוא מקבל טומאה) (ד"ע בד"מ וכ"ה ברא"ש פרק האשה ורשב"א סוף שער ד' ותוספות ריש דף נ"ח) תחזור להתעסק כמו שעשתה אם יזדמן שתעבור על המקום שנמצא בו הדם טמאה ואם לאו טהורה:La femme qui était occupée à son travail, et du sang a été trouvé à un endroit où elle est passée, sur un objet qui avait été vérifié pour elle au préalable (Haga (Rema) : et qui reçoit l'impureté) (avis personnel du Rema dans le Darkhei Moché ; et ainsi dans le Roch, chapitre HaIcha, le Rachba à la fin de la porte 4, et Tossefot au début de la page 58) : elle reprendra son occupation comme elle l'a faite ; s'il se trouve qu'elle passe sur l'endroit où le sang a été trouvé, elle est teméa, et sinon elle est tehora.
séif 32
- האשה שבדקה עצמה בעד (פי' סמרטוט מענין וכבגד עדים כל צדקותינו [ישעיהו סד:ה] ) הבדוק לה ונמצא עליו אפי' טיפה כחרדל בין עגול בין משוך טמאה ולא עוד אלא אפילו נמצא על הכתם מאכולת מעוכה טמאה וכן הדין כשבדקה בו והניחתו בקופסא ואחר שעה בדקה אותו ומצאה עליו דם כל שהוא בין משוך בין עגול טמאה:La femme qui s'est examinée avec un linge (ed) (Haga (Rema) : explication : un chiffon, du sens de « et comme un vêtement souillé, toutes nos vertus » (Isaïe 64, 5)) vérifié pour elle, et qu'on trouve dessus même une goutte de la taille d'une graine de moutarde, qu'elle soit ronde ou allongée, est teméa. Et non seulement cela, mais même si l'on trouve sur la tache un pou écrasé, elle est teméa. Et la loi est la même si elle s'est examinée avec lui, l'a déposé dans une boîte, et qu'au bout d'un moment elle l'a regardé et a trouvé dessus du sang en quantité quelconque, allongé ou rond : elle est teméa.
séif 33
- בדקה עצמה בעד הבדוק לה והניחתו תחת הכר או תחת הכסת ולמחר נמצא עליו דם אם משוך טמאה שחזקתו מהקינוח ואם עגול ואין בו כגריס ועוד טהורה שאין זה אלא דם מאכולת שנהרגה תחת הכר: הגה וה"ה אם הוא יותר מכגריס ויש מקום לתלות בו (ב"י כמו שנתבאר לעיל באיזה דבר תלינן כתם):Si elle s'est examinée avec un linge vérifié pour elle, l'a déposé sous l'oreiller ou sous le coussin, et que le lendemain on trouve dessus du sang : s'il est allongé, elle est teméa, car on présume qu'il provient de l'essuyage ; et s'il est rond et n'a pas la taille d'une fève et un peu plus, elle est tehora, car ce n'est que le sang d'un pou qui a été tué sous l'oreiller. Haga (Rema) : et la loi est la même s'il dépasse une fève et qu'il y a lieu de l'attribuer à quelque chose (Beit Yossef ; il a été expliqué plus haut à quelles choses on attribue une tache).
séif 34
- בדקה עצמה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה ולמחר נמצא עליו דם אם משוך טמאה אפילו בכל שהוא ואם עגול טהורה אם אין בו כגריס ועוד ויש אומרים שאף עגול טמא בכל שהוא הגה וכן עיקר:Si elle s'est examinée avec un linge vérifié pour elle, l'a frotté contre sa cuisse, et que le lendemain on trouve dessus du sang : s'il est allongé, elle est teméa, même pour une quantité quelconque ; et s'il est rond, elle est tehora s'il n'a pas la taille d'une fève et un peu plus. Et certains disent que même rond, il rend teméa pour une quantité quelconque. Haga (Rema) : et c'est l'essentiel.
séif 35
- בדקה עצמה בעד שאינו בדוק לה אפילו הניחתו שמור בתיבתה ומצאה עליו דם (אינה) טמאה (אלא) אם יש בו כגריס ועוד (טור בשם הרא"ש וע"פ): הגה ודוקא בעד בינוני דהיינו שאין חזקתו בדוק ולא מלוכלך (ד"ע) אבל אם בדקה עצמה בעד שחזקתו מלוכלך כגון שלקחה עד ממקום שדמים מצויין שם שחזקתו שכבר היו בו כתמים ובדקה עצמה בו ונמצא עליו כתם טהורה אפילו יותר מכגריס (כן משמע מהריטב"א שהביא ב"י):Si elle s'est examinée avec un linge qui n'était pas vérifié pour elle, même si elle l'avait gardé dans son coffre, et qu'elle trouve dessus du sang, elle (Haga (Rema) : n'est) teméa (que) s'il a la taille d'une fève et un peu plus (Tour au nom du Roch, etc.). Haga (Rema) : et cela seulement pour un linge ordinaire, c'est-à-dire qui n'a ni la présomption d'être vérifié ni celle d'être sali (avis personnel du Rema) ; mais si elle s'est examinée avec un linge présumé sali, par exemple si elle a pris un linge à un endroit où le sang est fréquent, de sorte qu'on présume qu'il y avait déjà eu des taches dessus, et qu'elle s'est examinée avec et y a trouvé une tache, elle est tehora, même si la tache dépasse une fève (ainsi ressort-il du Ritva rapporté par le Beit Yossef).
séif 36
- בדקה עצמה בעד שאינו בדוק לה וטחתו בירכה ואח"כ נמצא עליו דם אפילו כגריס ועוד טהורה: הגה וכל שכן אם הניחתו אחר הבדיקה במקום שיש לתלות הכתם דטהור אפילו ביותר מכגריס (ד"ע וב"י) אבל הניחתו במקום שאין דם שכיח טמאה אם הוא יותר מכגריס:Si elle s'est examinée avec un linge non vérifié pour elle, l'a frotté contre sa cuisse, et qu'ensuite on trouve dessus du sang, même de la taille d'une fève et un peu plus, elle est tehora. Haga (Rema) : et à plus forte raison si, après l'examen, elle l'a déposé à un endroit où il y a lieu d'attribuer la tache, qu'il est tahor même pour plus d'une fève (avis personnel du Rema, et Beit Yossef) ; mais si elle l'a déposé à un endroit où le sang n'est pas fréquent, elle est teméa s'il dépasse une fève.
séif 37
- איזהו עד הבדוק כל שבדקתו בין היא בין חברתה ולא נודע שנכנס בו כתם ולא העבירתו בשוק של טבחים ולא בצד המתעסקים בכתמים הרי זה בחזקת בדוק:Qu'est-ce qu'un linge vérifié ? Tout linge qu'elle-même ou sa compagne a vérifié, sans qu'on sache qu'une tache y soit entrée, et qu'elle n'a fait passer ni par le marché des bouchers ni à côté de ceux qui s'occupent de taches : il a la présomption d'être vérifié.
séif 38
- אין האשה טמאה משום כתם שמצאה בחלוקה אלא אם כן היה בדוק לה קודם שלבשתו אבל אם אינו בדוק קודם שלבשתו ולבשתו בלא בדיקה ומצאה בו כתם טהורה:La femme n'est teméa à cause d'une tache trouvée sur sa chemise que si celle-ci avait été vérifiée pour elle avant qu'elle ne la porte ; mais si elle n'avait pas été vérifiée avant qu'elle ne la porte, qu'elle l'a portée sans vérification et y a trouvé une tache, elle est tehora.
séif 39
- בדקה חלוקה ופשטתו ומצאה טהורה והשאילה לחברתה ולבשה ומצאה בו כתם הראשונה טהורה והשניה טמאה:Si elle a vérifié sa chemise, l'a ôtée et l'a trouvée pure, puis l'a prêtée à sa compagne qui l'a portée et y a trouvé une tache, la première est tehora et la seconde teméa.
séif 40
- לבשה חלוקה הבדוק לה ופשטתו והשאילתו לישראלית נדה או לעובדת כוכבים שהגיע זמנה לראות וראת' פעם א' אע"פ שאינה רואה בימי השאלת החלוק ואחר כך נמצא בו כתם תולה בהן וטהורה והוא הדין אם בדקתו והשאילתו להן ואח"כ לבשתו היא ומצאה בו כתם שתולה בהן (זהו פי' רש"י ורמב''ם וטור) ואפילו היא בספירת שבעה נקיים (וע"ל סי' קצ"ו דבג' ימים הראשונים של ז' נקיים אין מקילין בכתמים לתלות בדבר אחר):Si elle a porté sa chemise vérifiée pour elle, l'a ôtée et l'a prêtée à une femme juive nidda, ou à une non-Juive dont le moment de voir est arrivé et qui a vu une fois, même si celle-ci ne voit pas pendant les jours du prêt de la chemise, et qu'ensuite on y trouve une tache, elle la leur attribue et elle est tehora. Et la loi est la même si elle l'a vérifiée, la leur a prêtée, puis l'a portée elle-même et y a trouvé une tache : elle la leur attribue (Haga (Rema) : telle est l'explication de Rachi, du Rambam et du Tour), et même si elle est en train de compter les sept jours propres (Haga (Rema) : et voir plus loin, siman 196, que pendant les trois premiers des sept jours propres on n'est pas indulgent pour les taches en les attribuant à autre chose).
séif 41
- השאילתו לקטנה שלא ראתה מעולם ולבשתו קטנה זו לאחר שנבעלה קודם שחיתה המכה או שהשאילתו לנערה שלא ראתה ולבשתו תוך ארבעה לילות לבעילתה או שהשאילתו ליושבת על דם טוהר תולה בהן ואפילו בזמן הזה (ראב"ד וטור בשם י"א וה"ה ור' ירוחם לדעת רמב"ם ורא"ה בב"ה) וכן אם השאילתו לסופרת ז' שלא טבלה תולה בה ובעלת החלוק טהורה וחברתה ששאלתו מקולקלת:Si elle l'a prêtée à une petite fille qui n'a jamais vu de sang, et que cette petite fille l'a portée après avoir eu des rapports, avant que la plaie ne soit guérie ; ou si elle l'a prêtée à une jeune fille qui n'a pas vu, et qui l'a portée dans les quatre nuits suivant son premier rapport ; ou si elle l'a prêtée à une accouchée qui se trouve dans les jours de sang pur (dam tohar) : elle la leur attribue, même à notre époque (Raavad ; le Tour au nom de certains ; le Maguid Michné et Rabbénou Yerou'ham selon l'avis du Rambam ; et le Raa dans le Bedek HaBayit). Et de même, si elle l'a prêtée à une femme qui a compté sept jours propres sans s'être immergée, elle la lui attribue : la propriétaire de la chemise est tehora, et sa compagne qui l'a empruntée a son compte annulé (mekoulkelet).
séif 42
- השאילתו לבעלת הכתם בין שהיתה יושבת כבר על הכתם קודם שאלה בין שראתה כתם בחלוק אחר לאחר ששאלה את זה אין תולות זו בזו ולא זו בזו ושתיהן צריכות לחוש וכל שכן אם השאילתו לטהורה וחזרה ולבשתו ששתיהן צריכות לחוש (טור וכן מורים בפשיטות בש"ס ופוסקים טובי זימני):Si elle l'a prêtée à une femme ayant une tache, qu'elle ait déjà été dans l'état d'impureté dû à une tache avant l'emprunt, ou qu'elle ait vu une tache sur une autre chemise après avoir emprunté celle-ci, elles ne s'attribuent la tache ni l'une à l'autre ni l'autre à l'une, et toutes deux doivent en tenir compte. Et à plus forte raison si elle l'a prêtée à une femme pure et l'a ensuite reportée : toutes deux doivent en tenir compte (Tour ; et ainsi l'enseignent clairement le Talmud et les décisionnaires à maintes reprises).
séif 43
- לבשה חלוק בימי נדתה ולא בדקתו ולבשתו בימי טהרתה ונמצא בו כתם תולה שמימי נדותה הוא:Si elle a porté une chemise pendant ses jours de nidda sans la vérifier, puis l'a portée pendant ses jours de pureté, et qu'on y trouve une tache, elle l'attribue en disant qu'elle date de ses jours de nidda.
séif 44
- לבשה חלוק קודם שהיתה מעוברת ואחר שנתעברה לבשתו בלא בדיקה ומצאה עליו כתם תולה בלבישת הימים שלא היתה מעוברת וכן המניקה תולה בעצמה כמו שתולה בחברתה (וכן זקנה תולה בעצמה בימים שלא היתה זקנה) (ב"י בשם הרשב"א):Si elle a porté une chemise avant d'être enceinte, et qu'après être devenue enceinte elle l'a portée sans vérification et y a trouvé une tache, elle l'attribue à la période où elle la portait quand elle n'était pas enceinte. Et de même, celle qui allaite s'attribue la tache à elle-même, comme elle l'attribue à sa compagne (Haga (Rema) : et de même une femme âgée se l'attribue à elle-même, aux jours où elle n'était pas âgée) (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 45
- חלוק שלבשתה בימי נדתה ונתכבס וחזרה ולבשתו בזמן שהיא טהורה בלא בדיקה אם נתכבס על ידי ישראלית ואינה בפנינו לשאול חזקה בדקתו בשעת כיבוס ואינה תולה בה ואם היא בפנינו ואומרת שלא בדקתו תולה לומר שמתחילה היה ולא עבר על ידי הכיבוס ואם נתכבס ע"י שפחה או עובדת כוכבים אפילו אינה לפנינו תולה לומר שמתחילה היה ואם אפשר לעמוד על הברור כגון שמכרת במראיתו אם מקדיר דהיינו שנכנס לתוך הבגד בידוע שקודם כיבוס היה ואם מגליד דהיינו שאינו נכנס לתוך הבגד בידוע שאחר כיבוס היה ואם אינה בקיאה בכך חוששת להחמיר (דעת הראב"ד):Une chemise qu'elle a portée pendant ses jours de nidda, qui a été lavée, et qu'elle a portée de nouveau au moment où elle est pure, sans vérification : si elle a été lavée par une femme juive qui n'est pas devant nous pour qu'on l'interroge, on présume qu'elle l'a vérifiée au moment du lavage, et elle ne l'attribue pas à la période de nidda ; et si elle est devant nous et dit qu'elle ne l'a pas vérifiée, elle l'attribue en disant que la tache était là dès le début et n'est pas partie au lavage. Et si elle a été lavée par une servante ou une non-Juive, même si celle-ci n'est pas devant nous, elle l'attribue en disant qu'elle était là dès le début. Et s'il est possible d'établir la vérité, par exemple si elle reconnaît à son aspect si elle est makdir, c'est-à-dire qu'elle a pénétré dans le tissu, on sait qu'elle était là avant le lavage ; et si elle est maglid, c'est-à-dire qu'elle n'a pas pénétré dans le tissu, on sait qu'elle est venue après le lavage. Et si elle n'est pas experte en cela, elle doit être rigoureuse (avis du Raavad).
séif 46
- לבשה חלוק הבדוק לה ופשטתו וכבסתו והשאילתו לחבירתה ונמצא עליו כתם אם מגליד בידוע שמהשניה היא והיא טמאה והראשונה טהורה ואם הוא מקדיר בידוע שמהראשונה היא והיא טמאה והשניה טהורה:Si elle a porté une chemise vérifiée pour elle, l'a ôtée, l'a lavée et l'a prêtée à sa compagne, et qu'on y trouve une tache : si elle est maglid (en surface), on sait qu'elle vient de la seconde, qui est teméa, et la première est tehora ; et si elle est makdir (pénétrée dans le tissu), on sait qu'elle vient de la première, qui est teméa, et la seconde est tehora.
séif 47
- ב' נשים שלבשו חלוק אחד בדוק ונמצא בו כתם אם הוא מהחגור ולמטה לשתיהן שתיהן טמאות ואם הוא למעלה מהחגור לשתיהן שתיהן טהורות היתה אחת ארוכה ואחת קצרה אם הוא מהחגור ולמטה לארוכה כשם שהוא לקצרה שתיהן טמאות ואם הוא מהחגור ולמטה לקצרה ולמעלה מהחגור לארוכה קצרה טמאה וארוכה טהורה במה דברים אמורים כשלא פשטו אותו בלילה לכסות בו את ראשן אבל אם כיסו בו את ראשן שתיהן טמאות כיסתה אחת מהן את ראשה ולא השניה אותה שכיסתה את ראשה טמאה וחבירתה טהורה:Deux femmes qui ont porté une même chemise vérifiée, et on y trouve une tache : si elle est de la ceinture vers le bas pour les deux, toutes deux sont teméot ; et si elle est au-dessus de la ceinture pour les deux, toutes deux sont tehorot. Si l'une était grande et l'autre petite : si elle est de la ceinture vers le bas pour la grande comme pour la petite, toutes deux sont teméot ; et si elle est de la ceinture vers le bas pour la petite et au-dessus de la ceinture pour la grande, la petite est teméa et la grande tehora. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'elles ne l'ont pas ôtée la nuit pour s'en couvrir la tête ; mais si elles s'en sont couvert la tête, toutes deux sont teméot. Si l'une d'elles s'en est couvert la tête et pas la seconde, celle qui s'est couvert la tête est teméa et sa compagne tehora.
séif 48
- שלש נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד זו אחר זו ואח"כ נמצא עליו כתם כולן טמאות והוא שיהא הספסל מדבר המקבל טומאה במה דברים אמורים בזמן שכולן שוות אבל אם היתה אחת מהן ראויה לראות יותר מחברתה כגון שהיא זקנה או מעוברת או מניקה או שלא ראתה דם מימיה אע"פ שנשואה אותה שאינה ראויה לראות תולה בראויה:Trois femmes qui ont porté une même chemise, ou qui se sont assises sur un même banc l'une après l'autre, et qu'ensuite on y trouve une tache : toutes sont teméot ; à condition que le banc soit fait d'une matière qui reçoit l'impureté. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'elles sont toutes égales ; mais si l'une d'elles était plus susceptible de voir du sang que sa compagne, par exemple si l'autre est âgée, ou enceinte, ou allaite, ou n'a jamais vu de sang de sa vie bien qu'elle soit mariée, celle qui n'est pas susceptible de voir l'attribue à celle qui l'est.
séif 49
- שלש נשים שישנות במטה אחת ומשולבות (פי' תכופות ודבוקות יחד כשליבות הסולם) שרגליהן מעורות זו בזו ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות ואם אינן משולבות זו בזו ונמצא דם תחת האמצעית כולן טמאות נמצא תחת הפנימית היא והאמצעית טמאה והחיצונה טהורה. נמצא תחת החיצונה היא והאמצעית טמאה והפנימית טהורה במה דברים אמורים כשעלו דרך מרגלות המטה אבל אם עלו דרך החיצונה כולן טמאות שאולי דרך עברתה נטף ממנה והני מילי כשלא נמצא על סדין העליון (טור בשם הרא"ש) אבל אם נמצא בו בין כך ובין כך כולן טמאות מפני שהוא עשוי להתהפך אילך ואילך:Trois femmes qui dorment dans un même lit, entrelacées (Haga (Rema) : explication : serrées et collées ensemble comme les barreaux d'une échelle), leurs jambes mêlées les unes aux autres, et du sang est trouvé sous l'une d'elles : toutes sont teméot. Et si elles ne sont pas entrelacées et que le sang est trouvé sous celle du milieu, toutes sont teméot ; s'il est trouvé sous celle de l'intérieur (côté mur), elle et celle du milieu sont teméot et celle de l'extérieur est tehora ; s'il est trouvé sous celle de l'extérieur, elle et celle du milieu sont teméot et celle de l'intérieur est tehora. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'elles sont montées dans le lit par le pied du lit ; mais si elles sont montées par le côté extérieur, toutes sont teméot, car peut-être du sang a-t-il coulé de l'une d'elles en passant. Et cela vaut lorsque le sang n'a pas été trouvé sur le drap du dessus (Tour au nom du Roch) ; mais s'il y a été trouvé, dans tous les cas toutes sont teméot, car ce drap a tendance à se retourner de-ci de-là.
séif 50
- כל זה מיירי שלא בדקה שום אחת מהן או שבדקו שלשתן ומצאו טהורות אבל אם בדקה אחת או שתים ומצאו טהורות הן טהורות והאחרת שלא בדקה טמאה ואם בדקה גם השלישית ומצאה טהורה כולן טמאות ואם בדקה אחת ומצאה טמאה האחרות שלא בדקו תולות בה והן טהורות בדקו שתים ומצאו טמאות הן טמאות והג' טהורה מפני שתולה בהן והא דתלינן באותה שמצא טמאה לטהר האחרת וכן הא דמטהרינן לאותה שמצאה טהורה דוקא שקנחה עצמה בעד שבידה מיד תיכף למציאת הדם אבל אם שהתה כדי שיעור בדיקה דהיינו כדי שתקנח בחורין ובסדקים אין הבדיקה מועלת לטמאה לטהר האחרת ולא לטהורה לטהר עצמה:Tout cela concerne le cas où aucune d'elles ne s'est examinée, ou bien où toutes trois se sont examinées et se sont trouvées pures. Mais si une ou deux se sont examinées et se sont trouvées pures, elles sont tehorot, et l'autre, qui ne s'est pas examinée, est teméa ; et si la troisième aussi s'est examinée et s'est trouvée pure, toutes sont teméot. Et si l'une s'est examinée et s'est trouvée impure, les autres, qui ne se sont pas examinées, le lui attribuent et sont tehorot. Si deux se sont examinées et se sont trouvées impures, elles sont teméot, et la troisième est tehora, car elle le leur attribue. Et le fait que nous attribuions le sang à celle qui s'est trouvée impure pour déclarer pure l'autre, et de même le fait que nous déclarions pure celle qui s'est trouvée pure, ne vaut que si elle s'est essuyée avec le linge qu'elle avait en main immédiatement, aussitôt après la découverte du sang ; mais si elle a attendu le temps d'un examen, c'est-à-dire le temps de s'essuyer dans les cavités et les replis, l'examen n'est efficace ni pour celle qui s'est trouvée impure afin de déclarer pure l'autre, ni pour celle qui s'est trouvée pure afin de se déclarer pure elle-même.
séif 51
- במה דברים אמורים כשכולן שוות אבל אם אחת ראויה לראות יותר מחבירתה שאינה ראויה תולה בראויה כיצד אחת זקנה שעברו עליה שלשה עונות ולא ראתה ואחת ילדה זקנה טהורה וילדה טמאה אחת מעוברת שהוכר עוברה ואחת שאינה מעוברת מעוברת טהורה ושאינה מעוברת טמאה אחת בתולת דמים שלא ראתה מעולם ואחת שראתה שלא ראתה טהורה ושראתה טמאה אחת מניקה ואחת שאינה מניקה מניקה טהורה ושאינה מניקה טמאה. וכשם שתולה בחברתה כך תולה בעצמה שאם לבשה חלוק בזמן שאינה מעוברת ואח"כ לבשתו בזמן שהיא מעוברת ונמצא עליו דם תולה בימים הראשונים שלא היתה מעוברת וכן מניקה וזקנה וטהורה ואם היו כולן שוות מניקות או זקנות או אחת זקנה ואחת מניקה אין תולות זו בזו היו שלשתן (ערומות) [ערות] ושוכבות על המטה או יושבות על הספסל כאחת ונמצא דם תחת אחת מהן אפילו תחת האמצעית כיון שכל אחת מכרת מקומה אותה שתאמר ברי לי שלא באתי למקום שנמצא הדם טהורה ואם נמצא ביניהן השתים שנמצא ביניהן טמאות והאחרת טהורה ואם עלו דרך החיצונה ונמצא תחת החיצונה כולן טמאות תחת האמצעי' אמצעית ופנימית טמאות והחיצונות טהורה תחת הפנימית היא לבדה טמאה ושתים החיצונות טהורות ואם היו להן עסק לצד פנים שדרכן לקרב לצד הפנימי כגון שהן טוחנות ברחיים ונמצא דם תחת הפנימית שתים הפנימיות טמאות ואם נמצא תחת החיצונה היא טמאה ופנימית טהורה שאין פנימית דוחקת לבא לצד החיצונה:De quoi parle-t-on ? Lorsqu'elles sont toutes égales ; mais si l'une est plus susceptible de voir que sa compagne, celle qui n'est pas susceptible l'attribue à celle qui l'est. Comment ? L'une est âgée, trois onot (périodes) sont passées sur elle sans qu'elle voie, et l'autre est jeune : l'âgée est tehora et la jeune teméa. L'une est enceinte, et sa grossesse est reconnaissable, et l'autre n'est pas enceinte : l'enceinte est tehora, et celle qui n'est pas enceinte teméa. L'une est « vierge quant au sang », n'ayant jamais vu, et l'autre a vu : celle qui n'a pas vu est tehora, et celle qui a vu teméa. L'une allaite et l'autre n'allaite pas : celle qui allaite est tehora, et celle qui n'allaite pas teméa. Et de même qu'elle l'attribue à sa compagne, de même elle se l'attribue à elle-même : si elle a porté une chemise au moment où elle n'était pas enceinte, puis l'a portée au moment où elle est enceinte, et qu'on y trouve du sang, elle l'attribue aux premiers jours, où elle n'était pas enceinte ; et de même pour celle qui allaite, l'âgée et la femme pure. Et si elles étaient toutes égales, toutes allaitantes ou toutes âgées, ou l'une âgée et l'autre allaitante, elles ne s'attribuent pas la tache l'une à l'autre. Si toutes trois étaient (nues) [éveillées] et couchées sur le lit, ou assises ensemble sur le banc, et que du sang est trouvé sous l'une d'elles, même sous celle du milieu : puisque chacune reconnaît sa place, celle qui dira : « Je suis certaine de ne pas être venue à l'endroit où le sang a été trouvé » est tehora. Et s'il est trouvé entre elles, les deux entre lesquelles il est trouvé sont teméot, et l'autre est tehora. Et si elles sont montées par le côté extérieur et que le sang est trouvé sous celle de l'extérieur, toutes sont teméot ; sous celle du milieu, celle du milieu et celle de l'intérieur sont teméot, et celle de l'extérieur est tehora ; sous celle de l'intérieur, elle seule est teméa, et les deux qui sont à l'extérieur d'elle sont tehorot. Et si elles avaient une occupation du côté intérieur, de sorte qu'elles ont tendance à se rapprocher du côté intérieur, par exemple si elles moulaient avec une meule, et que du sang est trouvé sous celle de l'intérieur, les deux de l'intérieur sont teméot ; et s'il est trouvé sous celle de l'extérieur, elle est teméa et celle de l'intérieur tehora, car celle de l'intérieur ne se presse pas pour venir du côté extérieur.
séif 52
- הא דאמרינן נמצא דם בחלוק או מטה או ספסל כולן טמאות אם נתעסקה אחת בכתמים כולן טהורות שכולן תולות בה והיא תולה בכתמים:Ce que nous avons dit : du sang trouvé sur une chemise, un lit ou un banc rend toutes les femmes teméot — si l'une d'elles s'est occupée de taches, toutes sont tehorot, car toutes l'attribuent à elle, et elle l'attribue aux taches.
séif 53
- אין בכתמים משום וסת כיצד מצאה כתם בר"ח אפילו שלש פעמים לא קבעתו ולא עוקרתו חוץ מכתמי עד הבדוק לה שהם מטמאים בכל שהן והרי הן כראיות לכל דבר:Les taches n'entrent pas en compte pour le vesset (cycle menstruel fixe). Comment ? Si elle a trouvé une tache à Roch 'Hodech, même trois fois, elle ne le fixe pas comme vesset, et elle ne déracine pas non plus un vesset existant, sauf les taches trouvées sur un linge vérifié pour elle, qui rendent teméa pour une quantité quelconque et sont comme des vues de sang pour toute chose.
séif 54