Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני אשה שיש לה וסת קבוע ושאין לה וסת קבוע. ובו ל"ד סעיפים:
כל אשה שאין לה וסת קבוע חוששת ליום ל' לראייתה שהיא עונה בינונית לסתם נשים ואם יש לה וסת קבוע לזמן ידוע מכ' לכ' או מכ"ה לכ"ה חוששת לזמן הידוע:Lois de la femme qui a un vesset fixe et de celle qui n'a pas de vesset fixe. Il contient 34 séifim.
Toute femme qui n'a pas de vesset fixe tient compte du trentième jour depuis sa dernière vue de sang, qui est l'ona moyenne (ona beinonit) des femmes ordinaires. Et si elle a un vesset fixe à un moment connu, de vingt en vingt jours ou de vingt-cinq en vingt-cinq, elle tient compte du moment connu.séif 1
- כיצד קובעתו כגון שתראה ד' פעמים וביניהם ג' זמנים שוין כגון שראתה היום ולסוף כ' יום פעם אחרת ועוד לסוף כ' יום ועוד לסוף כ' יום וזה נקרא וסת ההפלגות ולכך צריכה ד' ראיות שראיה ראשונה אינה מן המנין לפי שאינה בהפלגה ואפי' קודם שקבעתו שלש פעמים חוששת שמיד אחר שראתה פעם אחת לסוף כ' חוששת מכאן ואילך כשיגיע כ' וכן בראיית הימי' שהיא לימי' ידועים לחדש מיד אחר שראתה פעם אחת ליום ידוע לחדש כגון כ"א או כ"ה בו חוששת לפעם אחרת לזה היום ואסורה לשמש כל אותה העונה והוא הדין לשאר מיני וסת שצריכה לחוש להם כן חוץ מוסת הדילוג וכמו שיתבאר בסימן זה (ד"ע ופשוט) ולא אמרו שצריך לקובעם ג"פ אלא לענין עקירה שכיון שקבעתו בג"פ אינו נעקר בפחות מג' פעמים שכל זמן שלא עקרתו ג"פ צריכה לחוש לו אבל ליאסר אפילו בפעם אחת חוששת לו פעם שניה ומיהו אע"פ שחוששת לו נעקר בפעם אחת אפילו קבעתו ב' פעמים שאם ראתה ב' פעמים ליום ידוע ובשלישית לא ראתה אינה חוששת לו עוד:Comment le fixe-t-elle ? Par exemple, si elle voit du sang quatre fois, avec entre elles trois intervalles égaux : par exemple, elle a vu aujourd'hui, puis au bout de vingt jours une autre fois, puis encore au bout de vingt jours, et encore au bout de vingt jours. Cela s'appelle le vesset des intervalles (vesset haaflagot) ; c'est pourquoi il lui faut quatre vues, car la première vue ne compte pas, puisqu'elle n'est pas le terme d'un intervalle. Et même avant de l'avoir fixé par trois fois, elle en tient compte : aussitôt qu'elle a vu une fois au bout de vingt jours, elle en tient compte désormais lorsqu'arrive le vingtième jour. Et de même pour la vue liée aux jours du mois, c'est-à-dire à des jours connus du mois : aussitôt qu'elle a vu une fois à un jour connu du mois, par exemple le 21 ou le 25 du mois, elle tient compte de ce jour pour une autre fois, et il lui est interdit d'avoir des relations pendant toute cette ona. Et il en est de même pour les autres sortes de vesset, dont elle doit tenir compte ainsi (dès la première fois), sauf le vesset du dilloug (intervalle croissant), comme il sera expliqué dans ce siman (avis de l'auteur, et c'est évident). Et on n'a dit qu'il faut les fixer trois fois qu'au sujet du déracinement (akira) : puisqu'elle l'a fixé par trois fois, il n'est pas déraciné en moins de trois fois, car tant qu'elle ne l'a pas déraciné trois fois, elle doit en tenir compte. Mais pour être interdite, même après une seule fois, elle en tient compte la seconde fois. Toutefois, bien qu'elle en tienne compte, il est déraciné en une seule fois, même si elle l'a fixé (vu) deux fois : si elle a vu deux fois à un jour connu, et la troisième fois n'a pas vu, elle n'en tient plus compte.
séif 2
- אם קבעה וסת לשעות ולא לימים אינה חוששת אלא שעתה בלבד והוסת הזה הוא נעקר בשעה אחת ואפי' בלא בדיקה:Si elle a fixé un vesset selon les heures et non selon les jours, elle ne tient compte que de son heure seulement ; et ce vesset est déraciné en une seule heure (une seule fois où l'heure passe sans écoulement), et même sans examen.
séif 3
- עוד יש חילוק בין קבעתו ג' פעמים ללא קבעתו ג' פעמים שהקבוע אף על פי שעברה עונתה ולא הרגישה אסורה לשמש עד שתבדוק ותמצא טהורה ושלא קבעתו ג"פ אם הגיע זמן הוסת ולא בדקה ולא ראתה כיון שעברה עונתה מותרת ועונה בינונית שהיא לל' יום דינה כוסת קבוע (הרשב"א):Il y a encore une différence entre le cas où elle l'a fixé trois fois et celui où elle ne l'a pas fixé trois fois : pour le vesset fixe, bien que son ona soit passée et qu'elle n'ait rien senti, il lui est interdit d'avoir des relations jusqu'à ce qu'elle s'examine et se trouve pure ; et pour celui qu'elle n'a pas fixé trois fois, si le moment du vesset est arrivé, qu'elle ne s'est pas examinée et n'a pas vu de sang, dès que son ona est passée, elle est permise. Et l'ona moyenne, qui est de trente jours, sa loi est comme celle d'un vesset fixe (le Rachba).
séif 4
- פעמים שתהיה ההפלגה שקובעת בהם הוסת בדילוג כגון שראתה היום וראתה שנית לסוף ל' ושלישית לל"א ורביעית לל"ב קבעה וסת לדילוג שלהפלגות בין שהרחיקה דילוגה הרבה בין שלא הרחיקה אלא יום אחד קבעה וסת לדילוג השוה שבכל ענין שתהא משוה ראייתה קבעה לה וסת:Il arrive que l'intervalle par lequel elle fixe le vesset soit croissant (bedilloug) : par exemple, elle a vu aujourd'hui, et a vu une seconde fois au bout de trente jours, une troisième fois au trente et unième jour, et une quatrième au trente-deuxième : elle a fixé un vesset selon l'accroissement des intervalles. Que son accroissement soit très grand, ou qu'il ne soit que d'un jour, elle a fixé un vesset d'accroissement régulier, car de quelque manière qu'elle rende ses vues régulières, elle s'est fixé un vesset.
séif 5
- כשם שקובעת וסת בהפלגה מימים שוים ושאינם שוים כך קובעת בימי החדש ובימי השבוע שוים ושאינם שוים כיצד ראתה ג"פ באחד בשבת או בה' בשבת או באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בסיון או בה' בניסן ובה' באייר ובה' בסיון קבעה לה וסת באחד בשבת או בה' בו ובאחד בחודש או בה' בו אף על פי שאחד מלא ואחד חסר אין מדקדקין בכך:De même qu'elle fixe un vesset par des intervalles de jours égaux et par des intervalles non égaux (croissants), ainsi elle le fixe selon les jours du mois et les jours de la semaine, égaux ou non égaux. Comment ? Si elle a vu trois fois le premier jour de la semaine, ou le cinquième jour de la semaine, ou le premier Nissan, le premier Iyar et le premier Sivan, ou le cinq Nissan, le cinq Iyar et le cinq Sivan, elle s'est fixé un vesset le premier jour de la semaine ou le cinquième, et le premier du mois ou le cinq ; bien que l'un des mois soit plein et l'autre incomplet, on n'est pas pointilleux à ce sujet.
séif 6
- כיצד קובעת בימי החדש בדילוג כגון שראתה בט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון לא קבעה וסת עד שתראה בי"ח בתמוז שאין ראיה ראשונה מצטרפת כיון שאין ההפלגות שוות ומיהו אם היה לה וסת קודם שהתחילה ואח"כ שינתה וראתה בדילוג ג' פעמים קבעה וסת בדילוג לפי שאף הראשונה בדילוג ראתה אותה שדילגה מוסת הקבוע לה (רמב"ם ורמב"ן כשמואל וטור לדעת רא"ש אבל בפרק שור שנגח ד' וה' פסק רא"ש כרב וכן הוא ברמזים שם) וי"א שאע"פ שלא ראתה אלא בט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון קבעה וסת וחוששת לי"ח בתמוז וי"ט באב וכן לעולם ויש לחוש לדבריהם ולהחמיר:Comment le fixe-t-elle selon les jours du mois par accroissement ? Par exemple, si elle a vu le 15 Nissan, le 16 Iyar et le 17 Sivan, elle n'a pas fixé de vesset jusqu'à ce qu'elle voie le 18 Tamouz, car la première vue ne s'ajoute pas aux autres, puisque les intervalles ne sont pas égaux. Toutefois, si elle avait un vesset avant de commencer, et qu'ensuite elle a changé et a vu par accroissement trois fois, elle a fixé un vesset par accroissement, car même la première fois, elle l'a vue par accroissement, puisqu'elle s'est écartée du vesset qui lui était fixé (le Rambam et le Ramban, selon Chmouel, et le Tour selon l'opinion du Roch ; mais au chapitre Chor Chénaga'h, 4 et 5, le Roch a tranché comme Rav, et il en est ainsi dans les Remazim, ibid.). Et certains disent que bien qu'elle n'ait vu que le 15 Nissan, le 16 Iyar et le 17 Sivan, elle a fixé un vesset, et elle tient compte du 18 Tamouz, du 19 Av, et ainsi de suite toujours ; et il faut tenir compte de leurs paroles et être rigoureux.
séif 7
- ראתה ג"פ בג' חדשים בדילוג וחזרה וראתה באותם דילוגים עצמם אם נהגה כן ג"פ הרי זה וסת קבוע לדילוג חלילה כיצד ראתה ט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ז בסיון וחזרה חלילה וראתה ט"ו בתמוז וט"ז באב וי"ז באלול ועוד חזרה וראתה ט"ו בתשרי וט"ז בחשוון וי"ז בכסלו קבעה לה וסת לדילוג חלילה וחוששת לעולם ט"ו לחודש זה וט"ז לחודש זה וי"ז לחודש זה:Si elle a vu trois fois, en trois mois, par accroissement, puis a de nouveau vu selon ces mêmes accroissements, si elle a fait ainsi trois fois, c'est un vesset fixe d'accroissement cyclique ('halila). Comment ? Elle a vu le 15 Nissan, le 16 Iyar et le 17 Sivan, puis le cycle a recommencé et elle a vu le 15 Tamouz, le 16 Av et le 17 Eloul, puis il a encore recommencé et elle a vu le 15 Tichri, le 16 'Hechvan et le 17 Kislev : elle s'est fixé un vesset d'accroissement cyclique, et elle tient compte toujours du 15 de tel mois, du 16 de tel mois et du 17 de tel mois.
séif 8
- ראתה באחד בניסן ובא' בסיון ובא' באב קבעה לה וסת לר"ח לדילוגים אבל ראתה באחד בניסן ובאחד באייר ובאחד בתמוז ובאחד בסיון לא ראתה לא קבעה לה וסת:Si elle a vu le premier Nissan, le premier Sivan et le premier Av, elle s'est fixé un vesset de Roch 'Hodech par intervalles (un mois sur deux). Mais si elle a vu le premier Nissan, le premier Iyar et le premier Tamouz, et que le premier Sivan elle n'a pas vu, elle ne s'est pas fixé de vesset.
séif 9
- ראתה ט"ו בניסן וט"ז באייר וי"ח בסיון לא קבעה וסת כיון שסירגה בחדש השלישי ולא ראתה עד י"ח בו:Si elle a vu le 15 Nissan, le 16 Iyar et le 18 Sivan, elle n'a pas fixé de vesset, puisqu'elle a rompu la série au troisième mois et n'a vu que le 18.
séif 10
- דילגה פעם אחת או שתים אינה חוששת לדילוג אע"פ שחוששת לשאר וסתות בפעם אחת אינה חוששת לוסת הדילוג עד שתקבענו:Si elle a vu par accroissement une fois ou deux fois, elle ne tient pas compte de l'accroissement ; bien qu'elle tienne compte des autres vessetot dès une fois, elle ne tient pas compte du vesset du dilloug jusqu'à ce qu'elle l'ait fixé.
séif 11
- וסת הסירוג ראיה ראשונה מן המנין לדברי הכל ואע"פ שהרחיקה ראיותיה אלא שלענין חשש וסתה בתחלה הוא שוה לדילוג שאינה חושש' אלא מר"ח לר"ח הסמוך לו כגון שראתה בר"ח ניסן חוששת לר"ח אייר ואם לא ראתה עד ר"ח סיון חוששת לר"ח תמוז הסמוך לו ואם לא ראתה בר"ח תמוז אינה חוששת לר"ח אב אע"פ שהם הפלגת ב' חדשים כעין ההפלגה הראשונה מפני שהפסקת החדש השני ביטלה ראית החודש הראשון וראית החודש השלישי היא התחלת וסת וחוששת לר"ח הסמוך ולא יותר:Pour le vesset alterné (sirroug, un mois sur deux), la première vue compte, selon tous, bien qu'elle ait espacé ses vues. Seulement, pour ce qui est de tenir compte de son vesset au début, il est semblable au dilloug : elle ne tient compte que d'un Roch 'Hodech au Roch 'Hodech qui le suit. Par exemple, si elle a vu à Roch 'Hodech Nissan, elle tient compte de Roch 'Hodech Iyar ; et si elle n'a pas vu alors, mais seulement à Roch 'Hodech Sivan, elle tient compte de Roch 'Hodech Tamouz qui le suit ; et si elle n'a pas vu à Roch 'Hodech Tamouz, elle ne tient pas compte de Roch 'Hodech Av, bien que ce soit un intervalle de deux mois semblable au premier intervalle, car l'interruption du deuxième mois a annulé la vue du premier mois, et la vue du troisième mois est le début d'un nouveau vesset, et elle tient compte du Roch 'Hodech qui suit, et pas plus.
séif 12
- אין האשה קובעת לה וסת אפילו ראתה שלשה ר"ח זה אחר זה אלא אם כן יהיו כולם בעונה אחת ביום או בלילה ואם ראתה שלש פעמים ביום והרביעית בלילה או שלש פעמים בלילה והרביעית ביום חוששת ביום ובלילה מפני חשש הוסת הראשון ומפני חשש השני שהוא האחרון ואם ראתה פעמים ביום ופעמים בלילה שלא על הסדר (ולא קבעה אחד מהן ג"פ) או שתראה הראשונה ביום וג' האחרונות בלילה או הראשונה בלילה והג' אחרונות ביום או שלש בזה ושלש בזה חוששת לאחרונה בלבד: הגה האשה שראתה חוששת לוסת החדש ולהפלגה עד שתקבע וסת החדש בג"פ או וסת הפלגה בד"פ או שתעקר א' מהן כיצד ראתה בא' בניסן וכ' בו חוששת לאחד באייר מפני ר"ח ניסן ראתה בא' באייר או לא ראתה בו חוששת לט' באייר שהוא יום כ' מראיית יום כ' שראתה. ראתה בט' באייר או לא ראתה חוששת לעשרים באייר שמא קבעה לה וסת כ' לחדש שהרי ראתה עשרים לחדש ניסן וכן היא חוששת לעולם עד שתקבע וסת א' כדינו דאז אינה חוששת לשני שלא נקבע או עד שאחד מהן נעקר אז אינה חוששת לו אע"פ שלא נקבע השני (הכל בטור בשם רמב"ן) ואינה חוששת לוסת הדילוגין עד שתקבענו כיצד ראתה ט"ו בניסן חוששת לט"ו באייר לא ראתה בט"ו באייר אינה חוששת לט"ז בו ראתה ט"ז בו חוששת לט"ז בסיון ואינה חוששת לי"ז בו ראתה י"ז בו חוששת לי"ז בתמוז ואינה חוששת לי"ח בו ראתה י"ח בתמוז קבעה לה וסת דילוגין לימי החודש וחוששת לי"ט באב (ג"ז ממשמעות הטור) וכן בדרך זה בהפלגה ודילוגין כי אין חילוק ביניהם רק י"א כי בדילוג חדש הראיה הראשונה מן המנין כמו שנתבאר. ראתה ט"ו בניסן והמשיכה ראייתה ד' ימים וביום ט"ז באייר ראתה והמשיכה ראייתה ג' ימים ובסיון התחילה לראות בי"ז בו י"א שחוששת לדילוג ולוסת שוה שהרי שילשה לראות ג"פ בי"ז לחדש (הטור והרמב"ן) וי"א שאין כאן וסת שוה כלל דהולכין תמיד אחר תחילת הראיה וכן עיקר (בית יוסף בשם הרז"ה והרשב"א והרא"ש והראב"ד בס' בה"נ מביאו ב"ח סוף סעיף כ'):Une femme ne se fixe pas de vesset, même si elle a vu trois Roch 'Hodech l'un après l'autre, à moins qu'ils ne soient tous dans la même ona, de jour ou de nuit. Si elle a vu trois fois de jour et la quatrième de nuit, ou trois fois de nuit et la quatrième de jour, elle tient compte du jour et de la nuit : à cause du premier vesset et à cause du second, qui est le dernier. Et si elle a vu parfois de jour et parfois de nuit, sans ordre (et n'a fixé aucun d'eux trois fois), ou si elle a vu la première fois de jour et les trois dernières de nuit, ou la première de nuit et les trois dernières de jour, ou trois fois dans celle-ci et trois dans celle-là, elle ne tient compte que de la dernière. Haga (Rema) : la femme qui a vu du sang tient compte du vesset du mois (même date) et de l'intervalle, jusqu'à ce qu'elle fixe le vesset du mois par trois fois ou le vesset de l'intervalle par quatre fois, ou que l'un d'eux soit déraciné. Comment ? Si elle a vu le premier Nissan et le 20 Nissan, elle tient compte du premier Iyar à cause de Roch 'Hodech Nissan. Si elle a vu le premier Iyar, ou n'a pas vu ce jour-là, elle tient compte du 9 Iyar, qui est le vingtième jour depuis la vue du vingt (Nissan) qu'elle a eue. Si elle a vu le 9 Iyar ou n'a pas vu, elle tient compte du 20 Iyar, de peur qu'elle ne se soit fixé un vesset du 20 du mois, puisqu'elle a vu le 20 du mois de Nissan. Et ainsi elle en tient compte toujours, jusqu'à ce qu'elle fixe l'un des vessetot selon sa règle, car alors elle ne tient plus compte du second, qui n'a pas été fixé ; ou jusqu'à ce que l'un d'eux soit déraciné, car alors elle n'en tient plus compte, bien que le second n'ait pas été fixé (tout cela dans le Tour au nom du Ramban). Et elle ne tient pas compte du vesset des accroissements jusqu'à ce qu'elle l'ait fixé. Comment ? Si elle a vu le 15 Nissan, elle tient compte du 15 Iyar ; si elle n'a pas vu le 15 Iyar, elle ne tient pas compte du 16 ; si elle a vu le 16, elle tient compte du 16 Sivan et ne tient pas compte du 17 ; si elle a vu le 17, elle tient compte du 17 Tamouz et ne tient pas compte du 18 ; si elle a vu le 18 Tamouz, elle s'est fixé un vesset d'accroissements selon les jours du mois, et elle tient compte du 19 Av (cela aussi, d'après ce qui ressort du Tour). Et il en va de même pour l'intervalle et les accroissements, car il n'y a pas de différence entre eux, sinon que, selon certains, dans l'accroissement selon le mois la première vue compte, comme cela a été expliqué. Si elle a vu le 15 Nissan et que son écoulement s'est prolongé quatre jours, et le 16 Iyar elle a vu et son écoulement s'est prolongé trois jours, et en Sivan elle a commencé à voir le 17, certains disent qu'elle tient compte de l'accroissement et d'un vesset égal, puisqu'elle a vu trois fois le 17 du mois (le Tour et le Ramban). Et certains disent qu'il n'y a ici aucun vesset égal, car on suit toujours le début de la vue ; et c'est l'essentiel (Beit Yossef au nom du Raza, du Rachba, du Roch et du Raavad dans le Baalei HaNéfech, rapporté par le Ba'h à la fin du séif 20).
séif 13
- היתה רגילה לראות יום עשרים (ויש לה בזה וסת קבוע) ושינתה ליום שלשים זה וזה אסורים וכשיגיע יום כ' לראיית שלשים אסורה משום וסת הראשון ואם לא תראה בו חוששת ליום ל' שינתה פעמים ליום ל' זה וזה אסורים שינתה ג"פ ליום ל' הותר יום כ' ונאסר יום ל' ואם לאחר ששינתה פעם או פעמים ליום ל' ראתה לסוף כ' חזר וסת של כ' למקומו והותר שלשים:Si elle avait l'habitude de voir le vingtième jour (et elle a à cet égard un vesset fixe), et qu'elle a changé au trentième jour, l'un et l'autre jours sont interdits : lorsqu'arrive le vingtième jour après la vue du trentième, elle est interdite à cause du premier vesset ; et si elle ne voit pas ce jour-là, elle tient compte du trentième jour. Si elle a changé deux fois au trentième jour, l'un et l'autre sont interdits. Si elle a changé trois fois au trentième jour, le vingtième jour devient permis et le trentième devient interdit. Et si, après avoir changé une ou deux fois au trentième jour, elle a vu au bout de vingt jours, le vesset du vingt revient à sa place et le trente devient permis.
séif 14
- שינתה ראיותיה ולא השוה אותם כגון ששינתה פעם אחת ליום ל' והשני לל"ב והג' לל"ד נעקר וסת הראשון ואין לה וסת כלל ואם חזרה לראות ביום הוסת הראשון חוזר לקביעותו הראשון וחוששת לו תמיד עד שיעקר ממנה שלש פעמים וה"ה להפסיקה מלראות שלש עונות ואחר כך חזרה לראות ביום הוסת הראשון:Si elle a changé ses vues sans les rendre égales, par exemple elle a changé une fois au trentième jour, la deuxième au trente-deuxième, et la troisième au trente-quatrième, le premier vesset est déraciné et elle n'a plus du tout de vesset. Et si elle est revenue à voir au jour du premier vesset, il revient à sa fixation première, et elle en tient compte toujours, jusqu'à ce qu'il soit déraciné d'elle trois fois. Et il en est de même si elle a cessé de voir pendant trois onot, puis est revenue à voir au jour du premier vesset.
séif 15
- כיוצא בזה דין עקירת וסת ר"ח כיצד היתה רגילה לראות בראשי חדשים ועבר עליה ר"ח ולא ראתה חוששת לר"ח עד שיעברו עליה שלשה ר"ח עברו עליה שלשה ר"ח ולא ראתה אינה חוששת להם חזרה וראתה בר"ח חזר הוסת למקומו:De même est la loi du déracinement du vesset de Roch 'Hodech. Comment ? Si elle avait l'habitude de voir aux Roch 'Hodech, et qu'un Roch 'Hodech est passé sans qu'elle voie, elle tient compte du Roch 'Hodech jusqu'à ce que trois Roch 'Hodech soient passés. Si trois Roch 'Hodech sont passés sans qu'elle voie, elle n'en tient plus compte. Si elle est revenue à voir à Roch 'Hodech, le vesset revient à sa place.
séif 16
- כל וסת שנקבע מחמת אונס (כגון שקפצה וראתה) אפילו ראתה בו כמה פעמים (אם לא קבעה אותן לימים) (תוס' ורשב"א ור"ח ופשוט הוא לקמן סעיף י"ח) אינו וסת שמפני האונס ראתה (ומ"מ חוששת לו כמו לוסת שאינו קבוע) (הג"מ פ"ח) קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת לימים בלא קפיצות כיצד קפצה בא' בשבת וראתה דם ולאחר כ' יום קפצה באחד בשבת וראתה דם ולאחר י"ט יום קפצה ביום השבת ולא ראתה דם ולאחר השבת ראתה בלא קפיצה הרי נקבע אחד בשבת אחר כ' שהרי נודע שהיום גרם לה ולא הקפיצה וכבר נקבע יום זה ג"פ וכן כל כיוצא בזה:Tout vesset fixé à cause d'une contrainte (ones) (par exemple elle a sauté et a vu), même si elle a vu ainsi plusieurs fois (si elle ne les a pas fixées selon les jours) (Tossefot, le Rachba et Rabbénou 'Hananel ; et c'est évident plus loin, séif 18), n'est pas un vesset, car c'est à cause de la contrainte qu'elle a vu (néanmoins, elle en tient compte comme d'un vesset non fixe) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 8). Si elle a sauté et a vu, sauté et a vu, elle s'est fixé un vesset selon les jours, sans les sauts. Comment ? Elle a sauté un premier jour de la semaine et a vu du sang ; vingt jours après, elle a sauté un premier jour de la semaine et a vu du sang ; dix-neuf jours après, elle a sauté le jour de Chabbat et n'a pas vu de sang, et après Chabbat elle a vu sans saut : voilà qu'est fixé le premier jour de la semaine, après vingt jours, car il est apparu que c'est le jour qui l'a causé et non le saut, et ce jour a déjà été fixé trois fois. Et de même pour tout cas semblable.
séif 17
- קפצה ביום ידוע כגון בר"ח או בא' בשבת וראתה בו ואירע כן בג' ר"ח או בג' א' בשבת קבעה לה וסת וחוששת לכל פעם שתקפוץ באותו זמן ואם אח"כ הגיע א' בשבת ולא קפצה או שקפצה בשני בשבת אינה חוששת שהרי לא קבעה אלא לקפיצות של א' בשבת:Si elle a sauté un jour connu, par exemple à Roch 'Hodech ou le premier jour de la semaine, et a vu ce jour-là, et que cela est arrivé ainsi trois Roch 'Hodech ou trois premiers jours de la semaine, elle s'est fixé un vesset, et elle en tient compte chaque fois qu'elle saute à ce moment-là. Et si ensuite est arrivé le premier jour de la semaine et qu'elle n'a pas sauté, ou qu'elle a sauté le deuxième jour de la semaine, elle n'en tient pas compte, car elle ne l'a fixé que pour les sauts du premier jour de la semaine.
séif 18
- יש קובעת וסת על ידי מקרים שיארעו בגופה כגון שמפהקת דהיינו כאדם שפושט זרועותיו מחמת כובד או כאדם שפותח פיו מחמת כובד או כאדם שמוציא קול דרך הגרון וכן אם מתעטשת דרך מטה או חוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה או שאחזוה צירי הקדחות או שראשה ואיבריה כבדים עליה בכל א' מאלו אם יארע לה שלשה פעמים וראתה קבעה לה וסת שבכל פעם שהיא חוששת מהם אסורה לשמש ומיהו בפיהוק או עיטוש של פעם א' אין הוסת נקבע אלא כשעושה כן הרבה פעמי' זה אחר זה ואם אירע לה שלשה פעמים שבכל פעם עשתה כן הרבה פעמים הרי זה וסת וכל אלו הוסתות שבגופה אין להם זמן ידוע אלא בכל פעם שיקרה לה זה המקרה הוא וסת ואם בא וסת הגוף לזמן ידוע כגון מר"ח לר"ח או מכ' יום לכ' יום קבעה לה וסת לזמן ולמיחוש הוסת ואינה חוששת אלא לשניהם ביחד ואם הגיע העת ולא בא המיחוש או שבא המיחוש בלא עתו אינה חוששת: הגה ודוקא שקבעה לה וסת לשניהם ביחד אבל מתחילה חוששת לכל א' בפ"ע כי אינה יודעת איזה מהן תקבע וכמו שנתבאר לעיל גבי וסת הדילוג וימים או בהפלגה ובימים וכן יתבאר בסמוך:Une femme peut fixer un vesset par des phénomènes qui arrivent à son corps : par exemple, si elle bâille, c'est-à-dire comme une personne qui étend les bras à cause d'une lourdeur, ou comme une personne qui ouvre la bouche à cause d'une lourdeur, ou comme une personne qui émet un son par la gorge ; et de même si elle éternue par le bas, ou si elle ressent une douleur à l'orifice de l'estomac et au bas du ventre, ou si des frissons de fièvre la saisissent, ou si sa tête et ses membres lui sont lourds. Pour chacun de ceux-ci, s'il lui arrive trois fois qu'elle l'éprouve et voie du sang, elle s'est fixé un vesset, de sorte que chaque fois qu'elle les ressent, il lui est interdit d'avoir des relations. Toutefois, par un bâillement ou un éternuement d'une seule fois, le vesset ne se fixe pas, mais seulement lorsqu'elle le fait plusieurs fois l'une après l'autre ; et s'il lui est arrivé trois fois que chaque fois elle l'ait fait plusieurs fois, c'est un vesset. Et tous ces vessetot du corps n'ont pas de moment connu ; mais chaque fois que lui arrive ce phénomène, c'est le vesset. Et si le vesset du corps vient à un moment connu, par exemple de Roch 'Hodech en Roch 'Hodech ou de vingt jours en vingt jours, elle s'est fixé un vesset pour le moment et pour le symptôme, et elle ne tient compte que des deux ensemble ; et si le moment est arrivé sans que vienne le symptôme, ou si le symptôme est venu hors de son moment, elle n'en tient pas compte. Haga (Rema) : et seulement lorsqu'elle s'est fixé un vesset pour les deux ensemble ; mais au début, elle tient compte de chacun séparément, car elle ne sait pas lequel d'entre eux elle fixera, comme cela a été expliqué plus haut au sujet du vesset du dilloug et des jours, ou de l'intervalle et des jours ; et ainsi il sera expliqué ci-après.
séif 19
- פיהקה ב' פעמים בר"ח וראתה ואחר כך פיהקה שלא בר"ח וראתה הוברר הדבר שאין ר"ח גורם אלא הפיהוק וכן אם בפעם השלישית ראתה בר"ח בלא פיהוק הוברר הדבר שאין הפיהוק גורם אלא הר"ח אבל אם פיהקה ב' פעמים בר"ח ובפעם הג' פיהקה בכ"ט לחדש ולא ראתה ובר"ח ראתה בלא פיהוק קבעה לה וסת לפיהוק של ר"ח שפיהוק של אתמול גרם לראיה של ר"ח:Si elle a bâillé deux fois à Roch 'Hodech et a vu du sang, puis a bâillé hors de Roch 'Hodech et a vu, il est établi que ce n'est pas Roch 'Hodech qui cause la vue, mais le bâillement. Et de même, si la troisième fois elle a vu à Roch 'Hodech sans bâillement, il est établi que ce n'est pas le bâillement qui cause la vue, mais Roch 'Hodech. Mais si elle a bâillé deux fois à Roch 'Hodech et a vu, et la troisième fois a bâillé le 29 du mois sans voir, et à Roch 'Hodech a vu sans bâillement, elle s'est fixé un vesset du bâillement de Roch 'Hodech, car le bâillement de la veille a causé la vue de Roch 'Hodech.
séif 20
- פיהקה בר"ח וראתה וחזרה ופיהקה בתוך ימי החדש חוששת לאותו הפיהוק ואסורה לשמש עד שתבדוק שכל וסת בין של ימים בין של הגוף חוששת לו בפעם אחת ויש לחוש שמא תקבע וסת לפיהוק בלא זמן ידוע ואם בדקה ונמצאת שלא ראתה אינה חוששת עוד לפיהוק גרידא אבל חוששת לראש חדש שמא תקבע לראש חדש:Si elle a bâillé à Roch 'Hodech et a vu, puis a de nouveau bâillé au cours des jours du mois, elle tient compte de ce bâillement, et il lui est interdit d'avoir des relations jusqu'à ce qu'elle s'examine, car de tout vesset, qu'il soit des jours ou du corps, elle tient compte dès une seule fois ; et il faut craindre qu'elle ne fixe un vesset pour le bâillement sans moment connu. Et si elle s'est examinée et qu'il s'est trouvé qu'elle n'a pas vu, elle ne tient plus compte du bâillement seul ; mais elle tient compte de Roch 'Hodech, de peur qu'elle ne le fixe pour Roch 'Hodech.
séif 21
- וכן הדין בימים אם פיהקה היום ופיהקה לסוף ל' אם תפהק אפילו שלא ביום שלשים חוששת לאותו פיהוק שמא תקבע לפיהוק גרידא פיהק' בתוך שלשים ולא ראתה אינה צריכה לחוש עוד לפיהוק גרידא אבל צריכה לחוש לסוף שלשים וכן צריכה לחוש ליום הקבוע בחדש שפיהקה בו שמא תקבע וסת לימים:Et de même la loi pour les jours : si elle a bâillé aujourd'hui et a vu, et a bâillé au bout de trente jours et a vu, si elle bâille, même hors du trentième jour, elle tient compte de ce bâillement, de peur qu'elle ne le fixe pour le bâillement seul. Si elle a bâillé au cours des trente jours sans voir, elle n'a plus besoin de tenir compte du bâillement seul ; mais elle doit tenir compte de la fin des trente jours, et de même elle doit tenir compte du jour fixe du mois où elle a bâillé, de peur qu'elle ne fixe un vesset selon les jours.
séif 22
- כל אלו הוסתות שנקבעים על ידי מקרה אין אחד קובע עם חבירו אלא כל שפיהקה שלש פעמים וראתה קבעה וסת אבל אם פיהקה פעם אחת ונתעטשה שתי פעמים אין מצטרפים: הגה אכלה שום וראתה אכלה בצל וראתה אכלה פלפלין וראתה יש אומרים שקבעה לה וסת לראות ע"י כל אכילת דברים חמים (הרא"ש פרק האשה ומרדכי ריש שבועות) וי"א שכל זה שתראה ע"י מאכל דינו כמו שתראה ע"י קפיצה ושאר מעשה שהיא עושה שמקרי ראיה ע"י אונס ואינה קובעת וסת אלא עם הימים (ב"י לדעת הרשב"א) וי"א שדינו כוסת שתראה על ידי מקרה שבגופה וקובעת אותו אפילו בלא ימים שוים (ב"י בשם תוספות):Tous ces vessetot qui sont fixés par un phénomène, l'un ne se fixe pas avec l'autre ; mais toute femme qui a bâillé trois fois et a vu s'est fixé un vesset ; mais si elle a bâillé une fois et éternué deux fois, ils ne s'additionnent pas. Haga (Rema) : si elle a mangé de l'ail et a vu, a mangé de l'oignon et a vu, a mangé du poivre et a vu, certains disent qu'elle s'est fixé un vesset de voir du sang par toute consommation d'aliments échauffants (le Roch, chapitre HaIcha, et le Mordekhaï, début de Chevouot). Et certains disent que tout ce qu'elle voit par un aliment, sa loi est comme ce qu'elle voit par un saut ou par un autre acte qu'elle fait, ce qui s'appelle une vue par contrainte, et elle ne fixe le vesset qu'avec les jours (Beit Yossef selon l'opinion du Rachba). Et certains disent que sa loi est comme le vesset qu'elle voit par un phénomène de son corps, et elle le fixe même sans jours égaux (Beit Yossef au nom de Tossefot).
séif 23
- וכולם אין חוששין להם אלא לשעת' כיצד היתה רגילה לראות עם התחלת הוסת מיד אסורה כל זמן המשכת הוסת היתה רגילה לראות בסופו אינה אסור' אלא בסופו במה דברים אמורים בזמן שכל הראיה מובלעת בתוך הוסת אבל אם אין כל הראיה מובלעת בתוך הוסת אלא נמשכת גם אחר הוסת אסורה מתחלת הוסת עד סוף עונה אחת:Et de tous ceux-là (les vessetot du corps), on ne tient compte que pour leur durée. Comment ? Si elle avait l'habitude de voir aussitôt au début du symptôme du vesset, elle est interdite pendant toute la durée du symptôme du vesset ; si elle avait l'habitude de voir à sa fin, elle n'est interdite qu'à sa fin. De quoi parle-t-on ? Lorsque toute la vue est englobée dans la durée du vesset ; mais si toute la vue n'est pas englobée dans le vesset, mais se prolonge aussi après le vesset, elle est interdite depuis le début du vesset jusqu'à la fin d'une ona.
séif 24
- אם אחד מאלו בא לזמן ידוע אז ודאי אסורה כל עונת הוסת כמו וסת ימים גרידא:Si l'un de ceux-ci vient à un moment connu, alors elle est certainement interdite pendant toute l'ona du vesset, comme pour un simple vesset des jours.
séif 25
- כשם שחוששת לוסת הימים בפעם אחת כך חוששת לוסת הגוף בפעם אחת כיצד הית' מפהקת פעם א' וראתה כשתפהק פעם אחרת חוששת לו וכשם שוסת הימים שאינו קבוע נעקר בפעם א' שאפילו ראתה שתי פעמים ליום ידוע אם הגיע זמן שלישי ולא ראתה נעקר לגמרי כן הוא וסת הגוף וכשם שוסת הימים הקבוע בג' פעמים צריך עקירה ג' פעמי' ובדיקה כן הוא וסת הקבוע בגוף ומאימתי עקירתו משיקרה מקרה ולא תראה היה המקרה לזמן ידוע אינו נעקר אלא אם כן בא המקרה שלש פעמים בזמנו ולא ראתה אבל במקרה לבדו או זמן לבדו שלא ראתה בהם אינו נעקר:De même qu'elle tient compte du vesset des jours dès une fois, ainsi elle tient compte du vesset du corps dès une fois. Comment ? Si elle a bâillé une fois et a vu, lorsqu'elle bâillera une autre fois, elle en tient compte. Et de même que le vesset des jours non fixe est déraciné en une fois – car même si elle a vu deux fois à un jour connu, si le troisième moment est arrivé sans qu'elle voie, il est entièrement déraciné –, ainsi en est-il du vesset du corps. Et de même que le vesset des jours fixé par trois fois a besoin d'un déracinement de trois fois, et d'un examen, ainsi en est-il du vesset fixé dans le corps. Et à partir de quand compte son déracinement ? Dès que le phénomène survient et qu'elle ne voit pas. Si le phénomène était lié à un moment connu, il n'est déraciné que si le phénomène vient trois fois en son moment sans qu'elle voie ; mais par le phénomène seul ou le moment seul, sans qu'elle voie, il n'est pas déraciné.
séif 26
- תינוקת שלא הגיע זמנה לראות והיא קטנה שלא הגיעה לימי הנעורים אפילו הביאה שתי שערות וכן אפילו הגיעה לימי הנעורים אם בדקוה ולא הביאה שתי שערות היא קובעת וסת כשאר נשים בשלש ראיות בשאר הוסתות ובארבעה בוסת ההפלגות אלא שיש הפרש בינה לגדולה שאף על פי שהוחזקה רואה וקבעה לה וסת אם פסקה ג' עונות בינוניות שהם צ' יום ולא ראתה אינה חושש' לוסת הא' כלל וחזרה לקדמותה ואפילו חזרה לראות באותן עונות שהיתה למודה (פי' נהוגה) לראות בהן אינה חוששת עד שתחזור ותקבענו ג' פעמים לפי שאינה בת דמים ונתגלה שדמים הראשונים מקרה היה ראתה ג' ראיות מג' עונות מכוונות שלא פיחתה ולא הותירה נתגלה שדילוג הראשון אינו סילוק דמים אלא שינוי וסת לפיכך ראיה ראשונה שממנה התחילה (לדלג) מצטרפת לג' ראיות אחרונות ונמצאו ד' ראיות וג' הפלגות ביניהם מצ' לצ' אבל אם פיחתה או הותירה שלא היו הראיות מכוונות אז אי אפשר לראשונות להצטרף ועד שתראה ד' ראיות מכוונות אינה קובעת וסת להפלגות:Une fillette dont le temps de voir du sang n'est pas arrivé, c'est-à-dire une mineure qui n'a pas atteint l'âge de la jeunesse (naarout), même si elle a produit deux poils ; et de même, même si elle a atteint l'âge de la jeunesse, si on l'a examinée et qu'elle n'a pas produit deux poils : elle fixe un vesset comme les autres femmes, par trois vues pour les autres vessetot et par quatre pour le vesset des intervalles. Mais il y a une différence entre elle et une adulte : bien qu'elle ait acquis la présomption de voir et se soit fixé un vesset, si elle a cessé de voir pendant trois onot moyennes, qui font quatre-vingt-dix jours, sans voir, elle ne tient plus du tout compte du premier vesset et elle revient à son état antérieur ; et même si elle est revenue à voir à ces onot où elle était habituée (c'est-à-dire accoutumée) à voir, elle n'en tient pas compte jusqu'à ce qu'elle le fixe à nouveau trois fois, car elle n'est pas (encore) une femme sujette au sang, et il est apparu que le premier sang était accidentel. Si elle a vu trois vues à trois onot exactes (de quatre-vingt-dix jours), sans diminuer ni dépasser, il est apparu que la première interruption n'était pas un arrêt du sang, mais un changement de vesset ; c'est pourquoi la première vue, à partir de laquelle elle a commencé (à espacer), s'ajoute aux trois dernières vues, et l'on trouve quatre vues avec entre elles trois intervalles de quatre-vingt-dix en quatre-vingt-dix jours. Mais si elle a diminué ou dépassé, de sorte que les vues n'étaient pas exactes, alors les premières ne peuvent pas s'ajouter, et tant qu'elle n'a pas vu quatre vues exactes, elle ne fixe pas de vesset d'intervalles.
séif 27
- וכן זקנה שעברו עליה שלש עונות משהזקינה ולא ראתה הרי זו מסולקת דמים ואינה חוששת לוסתה הראשון (וקטנה וזקנה אינן חוששות לוסת שאינו קבוע) (ב"י בשם הרשב"א):Et de même une femme âgée sur qui sont passées trois onot depuis qu'elle a vieilli sans qu'elle voie du sang : elle est dans l'état de celle dont le sang a cessé, et elle ne tient pas compte de son premier vesset (et la mineure et la femme âgée ne tiennent pas compte d'un vesset non fixe) (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 28
- איזו היא זקנה כל (שזקנה כל כך שראויה) (טור) שקורין לה אימא בפניה מחמת זקנותה ואינה חוששת:Qui est appelée femme âgée ? Toute femme (qui est si âgée qu'il convient) (Tour) qu'on l'appelle « mère » en sa présence, à cause de sa vieillesse, sans qu'elle s'en offusque ; et elle ne tient pas compte (de son vesset).
séif 29
- חזרה וראתה דינה כדין תינוקת שלא הגיע זמנה לראות:Si elle est revenue à voir du sang, sa loi est comme celle d'une fillette dont le temps de voir n'est pas arrivé.
séif 30
- חזרה לראות בעונות קטנות שהיתה למודה להיות רואה בהן חזרה לקביעותה הראשון אם וסת ההפלגות חזרה לקדמותה אם תהיה ההפלגה כמו שהיתה למודה תחלה ואם בשאר הוסתות אפי' בפעם א' חוזרת לקדמותה שהרי נתגלה שדילוג הראשון לא סילוק דמיה הי' אלא מקרה. ובזה חמור דין הזקנה מדין הקטנה שלא הגיע זמנה לראות:Si elle est revenue à voir aux petites onot (intervalles courts) auxquelles elle était habituée à voir, elle revient à sa fixation première : si c'est le vesset des intervalles, elle revient à son état antérieur si l'intervalle est tel qu'elle y était habituée auparavant ; et si c'est l'un des autres vessetot, même dès une fois, elle revient à son état antérieur, car il est apparu que la première interruption n'était pas un arrêt de son sang, mais un accident. Et en cela, la loi de la femme âgée est plus sévère que la loi de la mineure dont le temps de voir n'est pas arrivé.
séif 31
- פעמי' שהאשה קובעת לה וסת בתוך וסת כיצד ראתה שלש פעמים בראש חודש ורביעית בב' לחודש ובר"ח וכן בחמישית ובששית הרי קבעה שתי וסתות:Il arrive que la femme se fixe un vesset à l'intérieur d'un vesset. Comment ? Si elle a vu trois fois à Roch 'Hodech, et la quatrième fois le 2 du mois et à Roch 'Hodech, et de même la cinquième et la sixième fois, elle s'est fixé deux vessetot.
séif 32
- מעוברת לאחר ג' חדשים לעיבורה ומניקה כל כ"ד חדש אחר לידת הולד אינה קובעת וסת אפי' מת הולד או גמלתו דמים מסולקים מהן כל זמן עיבורה וכל כ"ד חדש ומ"מ חוששת לראיה שתראה כדרך שחושש' לוסת שאינו קבוע:Une femme enceinte, après trois mois de sa grossesse, et une femme qui allaite, pendant tous les vingt-quatre mois après la naissance de l'enfant, ne fixe pas de vesset, même si l'enfant est mort ou qu'elle l'a sevré, car le sang s'arrête chez elles pendant tout le temps de la grossesse et pendant tous les vingt-quatre mois. Néanmoins, elle tient compte de la vue qu'elle aura, de la même manière qu'elle tient compte d'un vesset non fixe.
séif 33
- מעובר' משהוכר עוברה ומניקה כל כ"ד חדש אינה חוששת לוסת הראשון אפילו היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה אינה צריכה בדיקה ומותרת לבעלה ואפילו שופעו' ורואו' דם באותן עונו' שהן למודו' לראו' בהן אינו אלא במקרה עברו ימי העיבור וההנקה חוזרות לחוש לוסתן הראשון כיצד היה לה וסת לימים אם למודה לראשי חדשים חוששת לר"ח ראשון שהיא פוגעת בו וכן כל כיוצא בזה וכן הדין אם היה לה וסת הגוף או לזמן ידוע אבל אם היה וסתה וסת ההפלגה אי אפשר לחוש עד שתחזור לראות חזרה לראות אפילו פעם א' חוששת יום ההפלגה שהיתה למודה להפליג:Une femme enceinte, à partir du moment où sa grossesse est reconnaissable, et une femme qui allaite, pendant tous les vingt-quatre mois, ne tient pas compte du premier vesset ; même si elle avait un vesset fixe et qu'il est arrivé pendant cette période, elle n'a pas besoin d'examen et elle est permise à son mari. Et même si elles ont un écoulement et voient du sang à ces onot auxquelles elles sont habituées à voir, ce n'est qu'accidentel. Lorsque les jours de grossesse et d'allaitement sont passés, elles recommencent à tenir compte de leur premier vesset. Comment ? Si elle avait un vesset selon les jours, si elle était habituée aux Roch 'Hodech, elle tient compte du premier Roch 'Hodech qu'elle rencontre, et de même pour tout cas semblable. Et de même la loi si elle avait un vesset du corps ou un vesset à un moment connu. Mais si son vesset était le vesset de l'intervalle, il est impossible d'en tenir compte jusqu'à ce qu'elle recommence à voir ; si elle a recommencé à voir, même une fois, elle tient compte du jour de l'intervalle selon lequel elle était habituée à espacer ses vues.
séif 34