Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:
אליל אסורה בהנאה היא ותשמישה ונויה ותקרובתה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אלא דשל עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד ותשמישיה ונויה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אינם אסורים עד שישתמשו בהם ותקרובתה משהביאו לפניה ועשה ממנו תקרובת נאסר (ישראל שזקף לבינה והשתחוה לה עובד כוכבים נאסרה) (הגהות אשיר"י פ' ר"י ורמב"ם פ"ח מהל' עבודת כוכבים דין ג' וש"ס פרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ג) סוף ע"א ופרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ג ע"ב):Lois des idoles, de leur annulation, de leurs serviteurs (objets de service) et de leurs ustensiles. Il comporte 15 séifim.
Une idole est interdite au profit, elle, ses ustensiles de service, ses ornements et ses offrandes, qu'elle appartienne à un idolâtre ou à un Juif. Mais celle d'un idolâtre est interdite immédiatement (dès sa fabrication), et celle d'un Juif n'est interdite que lorsqu'elle a été adorée. Et ses ustensiles de service et ses ornements, qu'ils appartiennent à un idolâtre ou à un Juif, ne sont interdits que lorsqu'on s'en est servi pour elle. Et son offrande, dès qu'on l'a apportée devant elle et qu'on en a fait une offrande, elle est interdite. (Un Juif qui a dressé une brique, et un idolâtre s'est prosterné devant elle, elle est interdite) (Hagahot Acheri au chapitre Rabbi Ichmaël, Rambam, chapitre 8 des lois de l'idolâtrie, loi 3, et Talmud au chapitre Kol HaTselamim (Avoda Zara 43), fin de la page a, et au chapitre Rabbi Ichmaël (Avoda Zara 53b)).séif 1
- אליל של ישראל אין לה ביטול אבל של עובד כוכבים ותשמישיה ונויה יש להם ביטול ותקרובתה אין לה ביטול:L'idole d'un Juif n'a pas d'annulation (bitoul, par lequel un idolâtre la désacralise) ; mais celle d'un idolâtre, ainsi que ses ustensiles de service et ses ornements, ont une annulation ; et son offrande n'a pas d'annulation.
séif 2
- איזהו נוי ואיזהו תקרובת נוי כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדי' וכלים נאים לנוי ותקרובת כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח כמו כל מיני מאכל כגון בשר שמנים וסלתות מים ומלח אם הניחו לפניה לשם תקרובת נאסר מיד אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים אינו נאסר אלא א"כ עשה ממנו כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת והוא דרך לעובדה באותו דבר אע"פ שאין דרך לעובדה בזה הענין כיצד אליל שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה נאסר מפני ששבירת המקל דומה לזביחה אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל ושיבר מקל לפניה אינו חייב ולא נאסר ואם עבדה בקשקוש מקלו והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר וכן בכל דבר שעובדה כדרך עבודתה בין אם הוא דרך כבוד או דרך בזיון ואינו כעין פנים חייב ולא נאסר אבל אם לא עבדה במקל כדרך עבודתו אלא זרקו לפניה אינו חייב ולא נאסר:Qu'est-ce qu'un ornement et qu'est-ce qu'une offrande ? Un ornement : par exemple, s'il allume devant elle des bougies, ou étend devant elle des vêtements et de beaux ustensiles pour l'orner. Et une offrande : tout ce dont l'équivalent est offert sur l'autel (du Temple), comme toutes sortes d'aliments, par exemple viande, huiles, farines, eau et sel : s'il les a posés devant elle à titre d'offrande, c'est interdit immédiatement. Mais une chose qu'on n'offre pas à l'intérieur (dans le Temple) n'est interdite que s'il en a fait quelque chose de semblable à un abattage (sacrificiel), ou de semblable à une aspersion (du sang) qui se brise (se répand), à condition que ce soit la manière de la servir avec cette chose, même si ce n'est pas la manière de la servir de cette façon. Comment ? Une idole qu'on sert en frappant devant elle avec un bâton : s'il a brisé un bâton devant elle, il (le bâton) est interdit, car briser le bâton est semblable à un abattage. Mais si on ne la sert pas du tout avec un bâton et qu'il a brisé un bâton devant elle, il n'est pas coupable et le bâton n'est pas interdit. Et s'il l'a servie en frappant avec son bâton, et que c'est la manière de la servir, il est coupable, et le bâton n'est pas interdit. Et de même pour toute chose avec laquelle il l'a servie selon la manière de la servir, que ce soit de manière honorable ou de manière méprisante, et qui n'est pas semblable au service de l'intérieur (du Temple) : il est coupable et la chose n'est pas interdite. Mais s'il ne l'a pas servie avec le bâton selon la manière de la servir, mais l'a jeté devant elle, il n'est pas coupable et le bâton n'est pas interdit.
séif 3
- שחט לפניה חגב נאסר אפי' אין דרך לעובדה בחגב כלל:S'il a égorgé devant elle une sauterelle, elle est interdite, même si ce n'est pas du tout la manière de la servir avec une sauterelle.
séif 4
- כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו בפני אלילים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה אסור שאנו תולים שהכניסה שם לשם תקרובת ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד אסור משום נוי ואם לאו מותר ופעור ומרקוליס (פירוש אלילים שעבודתן היה זריקת אבן וקוליס שמה וכינו אותה מרקוליס שם גנאי כלומר חליפו של שבח כי כן מר פי' חלוף) כל מה שמצא עמהם אפילו דרך בזיון בחוץ הכל אסור:Toute chose dont l'équivalent est offert à l'intérieur (dans le Temple), s'il la trouve devant des idoles, ou s'il la trouve à l'intérieur de la cloison tendue devant elle, est interdite, car nous supposons qu'on l'a apportée là à titre d'offrande, même de l'eau et du sel, qui ne sont pas posés de manière honorable. Et tout ce qu'il trouve à l'extérieur de la cloison, si c'est posé de manière honorable, est interdit à titre d'ornement, et sinon, c'est permis. Et pour Peor et Merkolis (c'est-à-dire des idoles dont le culte consistait à jeter une pierre ; son nom était Kolis, et on l'a surnommée Merkolis, nom de dérision, c'est-à-dire « l'inverse de la louange », car « mar » signifie « échange ») : tout ce qu'il a trouvé auprès d'elles, même posé de manière méprisante, à l'extérieur, tout est interdit.
séif 5
- מה שרואין שמכניסין אותו לאלילים של עובד כוכבים ועדיין לא נכנס מותר שעדיין לא נעשה תקרובת:Ce qu'on voit qu'on apporte vers les idoles des idolâtres, et qui n'est pas encore entré, est permis, car ce n'est pas encore devenu une offrande.
séif 6
- מצא בראשה מעות כסות וכלים אם מצאן דרך כבוד אסורים ואם הם דרך בזיון כגון כיס תלוי בצוארו ובגד מקופלת על כתפו וכלי כפוי על ראשו מותרים:S'il a trouvé sur sa tête (de l'idole) des pièces de monnaie, un vêtement et des ustensiles : s'il les a trouvés posés de manière honorable, ils sont interdits ; et s'ils sont posés de manière méprisante, par exemple une bourse suspendue à son cou, un vêtement plié sur son épaule et un récipient retourné sur sa tête, ils sont permis.
séif 7
- הככרות שנותנים לכהנים (שלה) מותרים שאין מקריבים אותם לעבודת כוכבים אלא חק לכהנים:Les pains qu'on donne à ses prêtres (de l'idole) sont permis, car on ne les offre pas à l'idolâtrie, mais c'est une part fixe pour les prêtres.
séif 8
- נרות של שעוה שמדליקין לפניה נויה הם ואסורים ואם משכנם או מכרן לישראל מותרים דכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן:Les bougies de cire qu'on allume devant elle sont ses ornements et sont interdites. Et s'il (le prêtre idolâtre) les a mises en gage ou vendues à un Juif, elles sont permises, car puisqu'il les a éteintes pour son propre besoin, c'est leur annulation.
séif 9
- חתיכות שעוה שנותנים לפניה מותרות דלאו נויה (הן) ולא תקרובתה:Les morceaux de cire qu'on met devant elle sont permis, car ils ne sont ni ses ornements ni son offrande.
séif 10
- מלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית אלילים נוי שלהם הן ולא נוי של אלילים ואפילו ביטול אינם צריכים ויש מי שמצריך ביטול. (מרדכי פ' ר"י בשם ר"מ) (אבל מה שלובשין לעבודת כוכבים עצמה מיקרי נוי וצריך ביטול) (בסמ"ג ובהגהות מיימוני פרק ז' ובמרדכי פרק ר"י):Les vêtements que portent les prêtres lorsqu'ils entrent dans la maison d'idolâtrie sont leurs propres ornements et non les ornements de l'idole, et ils n'ont même pas besoin d'annulation. Et il y a un avis qui exige une annulation (Mordekhaï au chapitre Rabbi Ichmaël au nom de Rabbi Méïr [de Rothenburg]) (mais ce dont on revêt l'idole elle-même est appelé ornement et nécessite une annulation) (Semag, Hagahot Maïmoniyot au chapitre 7, et Mordekhaï au chapitre Rabbi Ichmaël).
séif 11
- כלים שאוחז בידו והמחתה שמקטיר בה משמשיה הם וצריכים ביטול ואם מכרן העובד כוכבים או משכנן לישראל זהו ביטולם ויש אומרים שאין זה ביטולם:Les ustensiles qu'il (le prêtre) tient en main, et l'encensoir avec lequel il encense, sont ses ustensiles de service et nécessitent une annulation. Et si l'idolâtre les a vendus ou mis en gage à un Juif, c'est leur annulation ; et certains disent que ce n'est pas leur annulation.
séif 12
- נרות ושעוה של אלילים אסורים לנר מצוה דשבת ודחנוכה ודבית הכנסת וכן תכשיטי הכהנים (כגון המעילים שלובשים כהניהם) לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה משום דמאיסי (ועיין באורח חיים סימן קנ"ד):Les bougies et la cire des idoles sont interdites pour une lumière de mitsva, celle de Chabbat, celle de 'Hanouka et celle de la synagogue (même après annulation). Et de même, avec les parures des prêtres (par exemple les manteaux que portent leurs prêtres), on ne confectionnera pas de talitot, ni aucun objet de mitsva, parce qu'ils sont repoussants (et voir Ora'h 'Hayim, siman 154).
séif 13
- לא יכתוב ישראל על ספרי עובדי כוכבים אלא אם כן מחקן שלא יהיה רישומן ניכר ויש מי שאומר דאפילו הכי לא יכתוב עליו דברי תפילות ותחנונים דאין קטיגור נעשה סניגור:Un Juif n'écrira pas sur les livres des idolâtres, à moins qu'il ne les ait effacés de sorte que leur trace ne soit plus visible. Et il y a un avis selon lequel, même ainsi, il n'écrira pas dessus des paroles de prières et de supplications, car un accusateur ne devient pas défenseur.
séif 14
- ספרי עובדי כוכבים ביד ישראל יש מי שאומר שאין איסור למכרם: הגה וי"א שאסור למכרם לכל עובד כוכבים אם הם ספרים השייכים לזמר בהם לעבודת כוכבים (ב"י בשם ס"ה וסמ"ג ותוספות פ"ק דעבודת כוכבים דף י"ד והג"מ וכלבו) וי"א דדוקא לכהנים אסור למכור אבל לא לשאר עובדי כוכבים (פסקי מהרא"י סי' כ"ז) והמחמיר תבא עליו ברכה ואפילו למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהם ספרי דתן יש מחמירין לאסרן (הגהות אשיר"י פ"ק דעבודת כוכבים ופסקי מהרא"י סימן קי"ב) ויש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין בית אלילים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות והמונע מצליח ואין לקשור ספרי עובדי כוכבים חוץ מספרי הדיינים והסופרים ואם חשש משום איבה כל מה שיכול להשמט ישמט (וע"ל סימן קנ"א):Les livres des idolâtres qui sont entre les mains d'un Juif : il y a un avis selon lequel il n'y a pas d'interdit à les vendre. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il est interdit de les vendre à tout idolâtre s'il s'agit de livres destinés à chanter avec eux pour l'idolâtrie (Beit Yossef au nom du Sefer HaTeroumot et du Semag, Tossafot au premier chapitre d'Avoda Zara, page 14, Hagahot Maïmoniyot et Kol Bo) ; et certains disent qu'il est interdit de les vendre précisément aux prêtres, mais pas aux autres idolâtres (Pessakim du Mahari, siman 27) ; et celui qui est rigoureux, que la bénédiction vienne sur lui. Et même pour leur vendre des parchemins et de l'encre pour y écrire les livres de leur religion, certains sont rigoureux et les interdisent (Hagahot Acheri au premier chapitre d'Avoda Zara, et Pessakim du Mahari, siman 112). Et il y a un avis selon lequel il est interdit de prêter de l'argent pour la construction d'une maison d'idolâtrie des idolâtres, ou pour ses parures, ou pour ses ustensiles de service, et à plus forte raison de lui vendre des ustensiles, comme des encensoirs ; et celui qui s'en abstient réussit. Et on ne reliera pas les livres des idolâtres, sauf les livres des juges et des scribes (livres profanes). Et s'il craint de susciter l'hostilité, tout ce dont il peut se dérober, il s'en dérobera (et voir plus loin, siman 151).
séif 15