Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך. ובו ט"ז סעיפים:
כלים שאין מכניסין לקיום בין שהם של עור בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת אם אינן מזופתין משכשכן היטב במים ומותרים בין שהיה תחילת תשמישן ביד עובד כוכבים בין ביד ישראל היו מזופתין וחדשים אם דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה וכל שכן אם הם ישנים שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין קולף את הזפת ומשכשכן ומותרים. לא רצה לקלף ממלאן ומערן ג' ימים והוא הדין לכלים שלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד היין טופח עליהם: הגה י"א דבכלים שלנו שהיה משקה טופח עליהם ונגע בהן עובד כוכבים אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן אפילו הם זפותים ועבר ונתן בהם יין אין לאסור בדיעבד (טור בשם ר"ת ובעל התרומה והרא"ש) ובהפסד מרובה יש להקל:Pour quels récipients il faut craindre une interdiction à cause de la libation. Il comporte 16 séifim.
Les récipients dans lesquels on ne met pas le vin pour le conserver (durablement), qu'ils soient de cuir, de bois, de verre, de pierre ou de métal : s'ils ne sont pas enduits de poix, on les rince bien à l'eau et ils sont permis, que leur premier usage ait été entre les mains d'un non-Juif ou entre les mains d'un Juif. S'ils étaient enduits de poix et neufs, si l'on a l'habitude d'y mettre du vin au moment de l'enduire de poix, et à plus forte raison s'ils sont vieux, ayant vieilli entre les mains d'un non-Juif dans l'usage du vin, on gratte la poix, on les rince et ils sont permis. S'il ne veut pas gratter, il les remplit et les vide (d'eau) pendant trois jours. Et il en est de même pour nos récipients que le non-Juif a touchés alors que le vin les humectait encore. Haga (Rema) : Certains disent que pour nos récipients qu'un liquide humectait et que le non-Juif a touchés, s'ils sont de bois, de pierre ou de métal et qu'on les a rincés, même s'ils sont enduits de poix, et qu'on a transgressé en y mettant du vin, il n'y a pas lieu d'interdire bediavad (a posteriori) (Tour au nom de Rabbénou Tam, du Baal HaTeroumot et du Roch) ; et en cas de perte importante, il y a lieu d'être indulgent.séif 1
- כלי שניקב וסתמו בזפת אינו נידון ככלי מזופף ולפי זה משפך שהוא מזופף מעט סביב הברזל אין לו דין כלי מזופף:Un récipient qui a été percé et qu'on a bouché avec de la poix n'est pas jugé comme un récipient enduit de poix ; et selon cela, un entonnoir qui est un peu enduit de poix autour du fer n'a pas le statut d'un récipient enduit de poix.
séif 2
- כלי שהוא שוע (פירוש שהחליקו וטחו) בשעוה אין דינו כמזופף דשעוה לא בלעה:Un récipient qui est enduit (c'est-à-dire lissé et recouvert) de cire n'a pas le statut d'enduit de poix, car la cire n'absorbe pas.
séif 3
- כלי חרס אם נשתמש בהם העובד כוכבים כל זמן שלא שבעו לבלוע צריכים מילוי ועירוי אפילו אינם זפותין ומאימתי שבעו מפעם שניה ואילך לפיכך אם נשתמש בהם העובד כוכבים פעם ראשונה ושנייה צריך מילוי ועירוי (טור) ואם נתן בהם מים שלשה פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים מותר בשכשוך אבל אם לא נתן בהם מים אלא ב' פעמים ואח"כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים יש אומרים שצריך עירוי ואם נתן בהם מים פעם אחת ושהו בהם שעה גדולה כמו רביע היום הוו בלועים ממים כמו נתן בהם מים שלש פעמים ואם הם זפותים צריכים לקלוף הזפת או מילוי ועירוי אפילו בשלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליהם (ובדיעבד דינן ככלי אבן ועץ כמו שנתבאר) (כך מפרש הב"י ל' הטור):Les récipients de terre cuite, si le non-Juif s'en est servi, tant qu'ils ne sont pas saturés d'absorption, nécessitent remplissage et vidange (pendant trois jours), même s'ils ne sont pas enduits de poix. Et à partir de quand sont-ils saturés ? À partir de la deuxième fois. C'est pourquoi, si le non-Juif s'en est servi la première et la deuxième fois, il faut remplissage et vidange (Tour). Et si l'on y a mis de l'eau trois fois et qu'ensuite on y a mis du vin et que le non-Juif l'a touché, il est permis par rinçage ; mais si l'on n'y a mis de l'eau que deux fois et qu'ensuite on y a mis du vin et que le non-Juif l'a touché, certains disent qu'il faut vidange. Et si l'on y a mis de l'eau une fois et qu'elle y est restée un long moment, comme un quart de la journée, ils sont imprégnés d'eau comme si l'on y avait mis de l'eau trois fois. Et s'ils sont enduits de poix, il faut gratter la poix, ou faire remplissage et vidange, même pour les nôtres que le non-Juif a touchés alors qu'un liquide les humectait encore (et bediavad, leur loi est comme celle des récipients de pierre et de bois, comme il a été expliqué) (ainsi le Beit Yossef explique-t-il le langage du Tour).
séif 4
- כלי נתר והם העשוים ממחפורת של צריף (פי' קרקע שחופרין משם צריף בלע"ז אלו"ם ובלשון אשכנז בייס"א. רש"י) בולעים הרבה ביותר ואין להם טהרה עולמית אפילו ביישון י"ב חדש ואפילו באין מכניסין בהם לקיום ואפי' היה תחילת תשמישן ביד ישראל:Les récipients de néter, qui sont faits d'une terre extraite d'une carrière d'alun (c'est-à-dire une terre d'où l'on extrait l'alun, en langue vernaculaire « alum », et en allemand « beiza » ; Rachi), absorbent beaucoup, énormément, et n'ont jamais de purification, même par vieillissement de douze mois, même s'ils sont parmi ceux dans lesquels on ne met pas le vin pour le conserver, et même si leur premier usage était entre les mains d'un Juif.
séif 5
- כלי חרס המצופים באבר או ברתוכי זכוכית (פירוש ממין כלי זכוכית שלא נתבשל כל צרכו והוא מן החול. תוספות) אם הם ירוקים דינם ככלי נתר מפני שיש בו קרקע מחפירת צריף אבל לבנים או שחורים אם הם חלקים שאין בהם בקעים דינם ככלי מתכות ואם יש בהם בקעים דינם כשאר כלי חרס שאינם שועים: הגה והא דכלי חרס מהני ליה עירוי היינו בדלא נשתמשו בו יין נסך רק בצונן אבל אם השתמשו בו בחמין כלי חרס אין לו תקנה ובשאר כלים צריכים הגעלה כמו בשאר איסורים (מרדכי פרק ב' דעבודת כוכבים בשם ראבי"ה):Les récipients de terre cuite recouverts de plomb ou de fondu de verre (c'est-à-dire une sorte de verre qui n'a pas été cuit autant qu'il faut, et qui est fait de sable ; Tossafot) : s'ils sont verts, leur loi est comme celle des récipients de néter, car il y a dans leur glaçure de la terre extraite d'une carrière d'alun ; mais s'ils sont blancs ou noirs, s'ils sont lisses, sans fissures, leur loi est comme celle des récipients de métal ; et s'ils ont des fissures, leur loi est comme celle des autres récipients de terre cuite qui ne sont pas enduits. Haga (Rema) : Et ce qui a été dit, que pour un récipient de terre cuite la vidange est efficace, c'est lorsqu'on ne s'en est servi pour le yayin nessekh qu'à froid ; mais si on s'en est servi à chaud, un récipient de terre cuite n'a pas de remède, et les autres récipients nécessitent la hag'ala (cachérisation par ébullition), comme pour les autres interdits (Mordekhaï au chapitre 2 d'Avoda Zara, au nom du Raavia).
séif 6
- כלים שמכניסים בהם יין לקיום צריכי' עירוי בין שלקחם ישנים מהעובד כוכבים בין שהם שלנו ונשתמש בהם העובד כוכבים אפילו לפי שעה ומיהו בעירוי סגי להו אפילו הם זפותים:Les récipients dans lesquels on met du vin pour le conserver nécessitent vidange, qu'il les ait achetés vieux à un non-Juif ou qu'ils soient à nous et que le non-Juif s'en soit servi, même temporairement. Toutefois, la vidange leur suffit, même s'ils sont enduits de poix.
séif 7
- יש מי שאומר שלא החמירו בשביל שמכניסו לקיום אלא בכלי חרס בלבד ויש מוסיפים של עץ ושל עור ויש מי שמוסיף של אבן ושל מתכת וכן ראוי לנהוג אבל של זכוכית לדברי הכל אין מחמירים בו בשביל שמכניסו לקיום:Il y a un avis selon lequel les Sages n'ont été rigoureux du fait qu'on y met le vin pour le conserver que pour les récipients de terre cuite seulement ; et certains ajoutent ceux de bois et de cuir ; et il y a un avis qui ajoute ceux de pierre et de métal, et c'est ainsi qu'il convient d'agir. Mais pour ceux de verre, selon tous les avis, on n'est pas rigoureux du fait qu'on y met le vin pour le conserver.
séif 8
- נודות אין חשובין מכניסן לקיום שהרי אינם עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית אבל חמת של טייעים כיון שהיין נתון בו תמיד שמיד שמערין זה חוזרין וממלאים אותו דינו כמכניסו לקיום אבל כוסות אע"פ ששותים בהם תדיר מכ"מ אין היין שוהה בהם תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה והלכך אין להם דין מכניסן לקיום (כלי שמכניסין בו יין לעמוד בו שלשה ימים מקרי מכניסו לקיום ולכן העירוי גם כן הוא שלשה ימים) (מרדכי פא"מ ובכל בו ובארוך כלל כ"ח דין ס"ט):Les outres ne sont pas considérées comme des récipients où on le met pour le conserver, car elles ne sont faites que pour y transporter le vin du pressoir au tonneau. Mais l'outre des marchands arabes, puisque le vin y est constamment, car dès qu'on la vide on la remplit de nouveau, sa loi est comme celle d'un récipient où on le met pour le conserver. Mais les coupes, bien qu'on y boive souvent, de toute façon le vin n'y séjourne pas constamment : on les remplit pour un moment, on boit et on vide ; c'est pourquoi elles n'ont pas le statut de récipients où on le met pour le conserver. (Un récipient dans lequel on met du vin pour y rester trois jours est appelé « où on le met pour le conserver » ; c'est pourquoi la vidange aussi dure trois jours) (Mordekhaï au chapitre Ein Maamidin, Kol Bo, et Issour veHetèr HeArokh, règle 28, loi 69).
séif 9
- כלי עור הצריך מילוי ועירוי צריך שיוסיף עור וכיוצא בו על פיו כעין גדנפא כדי שיעלו המים על פיו או יהפכנו על פיו בתוך כלי מלא מים שלשה ימים אחרים:Un récipient de cuir qui nécessite remplissage et vidange : il faut qu'on ajoute du cuir ou quelque chose de semblable sur son ouverture, en forme de collerette (gadanfa, rebord rehaussé), afin que l'eau monte jusqu'à son ouverture (et la recouvre), ou bien on le retournera sur son ouverture dans un récipient plein d'eau pendant trois autres jours.
séif 10
- כ"מ שאמרנו שצריך שכשוך צריך להדיחו ג' פעמים (במים אבל לא ביין אפילו רוצה לאסור יין שמשכשך (טור וב"י בשם הרמב"ן) ויש מקילין בדיעבד) . (בא"ח בשם י"א):Partout où nous avons dit qu'il faut un rinçage, il faut le rincer trois fois (avec de l'eau, mais pas avec du vin, même s'il veut interdire le vin avec lequel il rince (Tour, et Beit Yossef au nom du Ramban) ; et certains sont indulgents bediavad) (Or'hot 'Hayim au nom de certains).
séif 11
- כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו מים על כל גדותיו ויניחם בו כ"ד שעות מעת לעת ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים (ויש אוסרים המים) (מרדכי פא"מ ובארוך ואגודה בשם ראבי"ה) ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות וכן יעשה פעם שלישית ואע"פ שלא היו שלשה ימים אלו רצופים אין בכך כלום ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלו לו אלא ליום אחד ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ"ד שעות לא עלו לו אותם המים: (מי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח וב' שלישים מים מועילים במעת לעת (טור בשם הרמ"ה) כמו עירוי ג' ימים) (טור בשם הרא"ש):Partout où il faut une vidange, il faut le remplir d'eau à ras bord et l'y laisser vingt-quatre heures, d'un moment à l'autre ; et au bout de vingt-quatre heures, il la versera, et l'eau est permise (et certains interdisent l'eau) (Mordekhaï au chapitre Ein Maamidin, Issour veHetèr HeArokh, et Agouda au nom du Raavia) ; puis il y mettra une deuxième eau et l'y laissera vingt-quatre heures, et il fera de même une troisième fois. Et même si ces trois jours n'étaient pas consécutifs, cela ne fait rien. Et si l'eau y est restée plusieurs jours et qu'il ne l'a pas versée, cela ne lui compte que pour un jour. Et s'il a versé l'eau avant qu'elle n'y soit restée vingt-quatre heures, cette eau ne lui compte pas. (Une saumure forte, qui contient un tiers de sel et deux tiers d'eau, est efficace en vingt-quatre heures (Tour au nom du Rama), comme une vidange de trois jours) (Tour au nom du Roch).
séif 12
- אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו (אבל קליפת הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום) (כך משמע מתשובת הרא"ש):Même un récipient où on le met pour le conserver n'absorbe pas plus que l'épaisseur d'une pelure. C'est pourquoi, si l'on a passé sur eux un racloir ou un rabot, ou qu'on les a pelés avec une hache, ils sont rendus aptes (mais gratter la poix n'est pas efficace pour les récipients où on le met pour le conserver) (ainsi ressort-il de la réponse du Roch).
séif 13
- כלי חרס שנשתמש בהם יין נסך אם החזירן לכבשן והסיקן מבחוץ ונתלבנו אפי' לא השהם בתוכו עד שנשר הזפת אלא שנרפה שרי אבל אם הסיקן מבפנים לא מהני אלא אם כן הסיקן כל כך עד שעבר חומם לצד חוץ כל כך שהיד סולדת בו:Des récipients de terre cuite dont on s'est servi pour le yayin nessekh : si on les a remis au four et chauffés par l'extérieur et qu'ils sont devenus chauffés à blanc, même s'il ne les y a pas laissés jusqu'à ce que la poix tombe, mais seulement qu'elle se soit ramollie, c'est permis. Mais s'il les a chauffés par l'intérieur, ce n'est efficace que s'il les a chauffés au point que leur chaleur soit passée du côté extérieur, à tel point que la main s'en retire (qu'on ne puisse y tenir la main).
séif 14
- כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון: הגה ויש מתירין אפילו ע"י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן (טור בשם ר"ח ותשובת הרא"ש) ויש לסמוך על זה בדיעבד (ב"י) ואפילו לכתחילה נוהגין ליתן אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או (גדולים) ונותנן על המשפך ושופך עליהם רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו ומחשבים זה לכלי ראשון (ארוך כלל נ"ח):Les récipients de bois, les récipients de cuir et les récipients de terre cuite, même enduits de poix, et même s'ils servent à mettre le vin pour le conserver, deviennent permis par la hag'ala (ébullition) dans un keli richon (récipient de premier degré, posé sur le feu). Haga (Rema) : Et certains permettent même par versement, en y versant de l'eau bouillante et en les faisant rouler (Tour au nom de Rabbénou 'Hananel, et Réponse du Roch), et on peut s'appuyer sur cela bediavad (Beit Yossef). Et même lekhat'hila (a priori), on a l'usage de mettre de petites pierres chauffées à blanc dans le tonneau, ou (de grandes) qu'on place sur l'entonnoir, et on verse sur elles de l'eau bouillante, qui descend dans le tonneau, et on le fait rouler ; et on considère cela comme un keli richon (Issour veHetèr HeArokh, règle 58).
séif 15
- כל הכלים שישנן י"ב חדש שרי שודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפילו נתן לתוכם מים תוך י"ב חדש אין בכך כלום:Tous les récipients qui ont vieilli douze mois (sans usage) sont permis, car toute l'humidité de vin qui s'y trouvait s'est certainement épuisée ; et même si l'on y a mis de l'eau pendant les douze mois, cela ne fait rien.
séif 16