Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני חתימת היין. ובו י' סעיפים:
מותר להפקיד ולשלוח יין ביד עובד כוכבים אם הוא חתום בחותם בתוך חותם או מפתח וחותם והני מילי בחבית של חרס אבל לא בחבית של עץ מפני שיכולין להוציא יין מבין הנסרים ולא ירגישו וכל שכן בנודות שבקל יכולים להוציא יין מבין התפירות ואין להם תקנה אלא שיכניס כל החבית של עץ או כל הנאד בשק שאין בו תפירה מבחוץ ויחתום פי השק: הגה ויש מתירין אפילו בחבית של עץ ואין חוששין שמא יוציא בין הנסרים (מרדכי ריש פרק א"מ וב"י בשם ס"ה וסמ"ג ורשב"א ובא"ו הארוך) וכן נוהגים ובלבד שיזהר שיהא המגופה נסתם כראוי וכן שלא יהיה שם ברזא רק יחתוך כל הברזות וישים עור על המגופה והברזא קבוע במסמרות ויכתוב אותיות חציין על העור וחציין על הברזות שאם יגביה העובד כוכבים העור לא ידע לחזור ולכוון העור כבתחילה (מרדכי פר"י וב"י בשם תוס') ואם מצא סכין בחבית שהוציא יין בין הנסרים ע"ל סי' קכ"ד:Lois du scellement du vin. Il comporte 10 séifim.
Il est permis de mettre en dépôt et d'envoyer du vin appartenant à un Juif par l'intermédiaire d'un non-Juif, s'il est scellé d'un sceau à l'intérieur d'un sceau (double sceau), ou d'une clé et d'un sceau. Et ces paroles s'appliquent à un tonneau de terre cuite, mais pas à un tonneau de bois, car on peut faire sortir du vin d'entre les planches sans qu'on ne s'en aperçoive ; et à plus forte raison pour les outres, car on peut facilement faire sortir du vin d'entre les coutures. Et il n'y a pour eux de remède que de placer tout le tonneau de bois ou toute l'outre dans un sac qui n'a pas de couture à l'extérieur, et de sceller l'ouverture du sac. Haga (Rema) : Et certains permettent même pour un tonneau de bois, et ne craignent pas qu'il ne fasse sortir du vin d'entre les planches (Mordekhaï au début du chapitre Ein Maamidin, et Beit Yossef au nom du Sefer HaTeroumot, du Semag, du Rachba et de l'Issour veHetèr HeArokh). Et tel est l'usage, pourvu qu'on veille à ce que le bouchon soit fermé comme il convient, et de même qu'il n'y ait pas là de cannelle (robinet), mais qu'on coupe toutes les cannelles, qu'on place du cuir sur le bouchon, et sur la cannelle, fixé avec des clous, et qu'on écrive des lettres, la moitié d'entre elles sur le cuir et la moitié sur les cannelles, de sorte que si le non-Juif soulève le cuir, il ne saura pas le remettre et ajuster le cuir comme au début (Mordekhaï au chapitre Rabbi Ichmaël, et Beit Yossef au nom des Tossafot). Et si l'on a trouvé un couteau dans le tonneau, qu'il a peut-être utilisé pour faire sortir du vin d'entre les planches, voir plus haut, siman 124.séif 1
- אם הפקיד ביד עובד כוכבים בחותם א' אסור בשתיה ומותר בהנאה והוא שייחד לו קרן זוית: הגה ויש שכתבו דבדיעבד יש להתיר אפילו בחותם אחד (ב"י לדעת ר"ת ובארוך כלל כ"ב) ואין צריך להכיר חותמו אלא אם כן רואה שחותמו מקולקל אז אסור (ג"ז שם) אבל אין צריך לבדוק אחר זה וכן נוהגין להקל ועיין לעיל סימן קי"ח:S'il a mis en dépôt le vin chez un non-Juif avec un seul sceau, il est interdit à la consommation et permis au profit (on peut en tirer profit), à condition qu'il (le non-Juif) lui ait réservé un coin particulier pour ce vin. Haga (Rema) : Et certains ont écrit que bediavad (a posteriori), il y a lieu de permettre même avec un seul sceau (Beit Yossef selon l'avis de Rabbénou Tam, et l'Issour veHetèr HeArokh, règle 22). Et il n'est pas nécessaire de reconnaître son sceau, sauf s'il voit que son sceau est abîmé : alors le vin est interdit (également là). Mais il n'est pas nécessaire de vérifier cela. Et tel est l'usage, d'être indulgent. Et voir plus haut, siman 118.
séif 2
- יין מבושל שלנו וכן יין שלנו שעירבו עם דברים אחרים כגון דבש ושמן וכן חומץ שלנו מותר להפקיד ביד עובד כוכבים בחותם אחד:Notre vin cuit, et de même notre vin qu'on a mélangé avec d'autres choses, comme du miel et de l'huile, et de même notre vinaigre, il est permis de les mettre en dépôt chez un non-Juif avec un seul sceau.
séif 3
- כיצד הוא חותם בתוך חותם סתם החבי' בכלי שאינו מהודק כדרך שסותמין כל אדם וטח בטיט הרי זה חותם א' היה כלי מהודק וטח עליו מלמעלה הרי זה חותם בתוך חותם וכן אם צר פי הנאד הרי זה חותם אחד הפך פי הנאד לתוכו וצר עליו הרי זה חותם בתוך חותם וכן כל שינוי שמשנה מדברים שאין דרך כל אדם הרי הם כחותם א' והטיחה או הקשירה חותם שני:Comment fait-on un sceau à l'intérieur d'un sceau ? S'il a fermé le tonneau avec un couvercle qui n'est pas ajusté, de la manière dont tout le monde ferme, et qu'il a enduit cela d'argile, c'est un seul sceau. Si c'était un couvercle ajusté et qu'il a enduit d'argile par-dessus, c'est un sceau à l'intérieur d'un sceau. Et de même, s'il a noué l'ouverture de l'outre, c'est un seul sceau ; s'il a retourné l'ouverture de l'outre vers l'intérieur et l'a nouée par-dessus, c'est un sceau à l'intérieur d'un sceau. Et de même, tout changement qu'on fait en recourant à des choses que tout le monde n'a pas l'habitude de faire, elles sont comme un sceau, et l'enduit ou le nœud constitue le second sceau.
séif 4
- שני קשרים משונים הוי כשני חותמות:Deux nœuds inhabituels sont comme deux sceaux.
séif 5
- שתי אותיות הוי כשני חותמות והדפוסים אף על פי שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בבת אחת ובמקום שמצויים מומרים ועובדי כוכבים שיודעים לכתוב אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב:Deux lettres (écrites) sont comme deux sceaux. Et les empreintes (cachets imprimés), bien qu'elles comportent plusieurs lettres, ne comptent que comme un seul sceau, puisqu'on les appose en une seule fois. Et dans un lieu où se trouvent des apostats et des non-Juifs qui savent écrire, l'écriture n'est un signe que pour celui qui reconnaît l'écriture (qui saurait déceler une imitation).
séif 6
- מפתח וחותם אחד הוי כשני חותמות:Une clé et un sceau sont comme deux sceaux.
séif 7
- חתמו בשני חותמות וחזר עליו ולא הכירו או שמצאו סתור אסור: הגה ודוקא אם רואים שנסתר בכוונה ע"י אדם אבל במקום שיכולים לתלות שנסתר ונתקלקל מעצמו או ע"י בהמה או תינוקת שלא בכוונה מותר בדיעבד (ת"ה סימן ר"ה ובארוך כלל כ"ב) ואפילו אם נתקלקל בכוונה יש להתיר אם ישראל יוצא ונכנס תמיד. (בית יוסף בשם ס"ה וסמ"ג) . אבל אינו צריך לחזור עליו אלא אם כן הודיע לישראל שנשתלח לו שהוא חתום בשני חותמות אע"פ שלא הודיעו ענין חתימותיו כיון שמצאו הישראל השני חתום בשני חותמות מותר ומכל מקום נכון הדבר להודיעו צורת החותם כדי שיחזור אחריו: הגה מיהו אם כתב עליו אותיות אין צריך להודיעו דסתם עובד כוכבים אינו בקי לכתוב אותיות (הר"ן והר"י) ואם העובד כוכבים אומר שהחבית היה מטפטף והוא הדקו ונגע ביין אינו נאמן לאסרו ואפילו ניכר עדיין קצת יין מבחוץ ויש אומדנות בדבריו (ת"ה סימן ר"ב):S'il l'a scellé de deux sceaux, puis l'a vérifié et ne l'a pas reconnu, ou l'a trouvé défait, le vin est interdit. Haga (Rema) : Et cela s'applique précisément si l'on voit qu'il a été défait intentionnellement par une personne ; mais là où l'on peut attribuer le fait qu'il a été défait et abîmé de lui-même, ou par un animal ou un enfant, sans intention, il est permis bediavad (Teroumat HaDéchen, siman 205, et l'Issour veHetèr HeArokh, règle 22). Et même s'il a été abîmé intentionnellement, il y a lieu de permettre si un Juif entre et sort constamment (Beit Yossef au nom du Sefer HaTeroumot et du Semag). Mais il (le destinataire) n'a besoin de le vérifier que si l'expéditeur a informé le Juif à qui le vin a été envoyé qu'il est scellé de deux sceaux. Même s'il ne l'a pas informé de la nature de ses sceaux, puisque le second Juif l'a trouvé scellé de deux sceaux, il est permis. Toutefois, il est bon de l'informer de la forme du sceau afin qu'il le vérifie. Haga (Rema) : Toutefois, s'il a écrit des lettres dessus, il n'est pas nécessaire de l'informer, car un non-Juif ordinaire ne sait pas écrire les lettres hébraïques (le Ran et le Ri). Et si le non-Juif dit que le tonneau fuyait et qu'il l'a resserré et a touché le vin, il n'est pas cru pour l'interdire, même si l'on remarque encore un peu de vin à l'extérieur, et qu'il y a des indices en faveur de ses paroles (Teroumat HaDéchen, siman 202).
séif 8
- ישראל ששכר או קנה בית בחצרו של עובד כוכבים ומילאו יין אם ישראל דר שם ואף על פי שהניח היין בחצר ואין עליו לא חותם ולא מפתח מותר ואפילו היה גם העובד כוכבים דר באותו חצר אבל אם לא היה ישראל דר באותו חצר אם היה ביד ישראל המפתח וחותם מותר וא"צ לומר שני חותמות ואם לאו אעפ"י שהיין באותו בית ששכר או קנה אסור אם העובד כוכבים דר בחצר ואם אינו דר בחצר מותר אא"כ נמצא עומד בצד היין:Un Juif qui a loué ou acheté une maison dans la cour d'un non-Juif et l'a remplie de vin : si le Juif habite là, même s'il a laissé le vin dans la cour sans qu'il y ait dessus ni sceau ni clé, il est permis, et même si le non-Juif habite aussi dans cette même cour. Mais si le Juif n'habitait pas dans cette cour : si le Juif avait en main la clé et le sceau, il est permis, et inutile de dire s'il y avait deux sceaux. Et sinon, bien que le vin se trouve dans cette maison qu'il a louée ou achetée, il est interdit si le non-Juif habite dans la cour ; et s'il n'habite pas dans la cour, il est permis, à moins qu'on ne le trouve debout à côté du vin.
séif 9
- במה דברים אמורים בשוכר או לוקח בית בחצרו של עובד כוכבים אבל בחצרו של ישראל ממש שלא לקחו ולא שכרו מעובד כוכבים אפי' היה עובד כוכבים דר באותו חצר ואין ישראל דר בו מותר ואע"פ שאין מפתח וחותם ביד ישראל לפי שאין לו בה שום שייכות ואפילו נמצא עומד בצד היין שהרי מכ"מ נתפס עליו כגנב וה"מ ביום אבל בלילה אסור: הגה ודוקא בכי האי גוונא יש לאסרו בלילה אבל בשאר מקומות דאמרינן לעיל סימן קכ"ח וקכ"ט דהעובד כוכבים מרתת אין חילוק בין יום ללילה ושאני הכא הואיל והעובד כוכבים יש לו שייכות בחצר ומסתמא נועלו בלילה הואיל ואין ישראל דר שם ואינו מרתת כולי האי ולכן אפילו ביום אם נעל ואין חור או סדק שיכולין לראות היין אסור אבל ע"י חור וסדק מותר ביום אפילו נעלו בודאי ובלילה אסור בכה"ג אפי' מסתמא וזהו החלוק שבין יום ללילה:De quoi parle-t-on ? De celui qui loue ou achète une maison dans la cour d'un non-Juif. Mais dans la cour d'un Juif proprement dite, qu'il n'a ni achetée ni louée à un non-Juif, même si le non-Juif habitait dans cette cour et que le Juif n'y habite pas, il est permis, même s'il n'y a ni clé ni sceau aux mains du Juif, car il (le non-Juif) n'y a aucun droit ; et même si on l'a trouvé debout à côté du vin, car de toute façon il serait pris sur le fait comme un voleur. Et ces paroles s'appliquent le jour, mais la nuit, c'est interdit. Haga (Rema) : Et c'est précisément dans un cas comme celui-ci qu'il y a lieu de l'interdire la nuit ; mais dans les autres cas, où nous avons dit plus haut, simanim 128 et 129, que le non-Juif a peur (d'être surpris), il n'y a pas de différence entre le jour et la nuit. Et ici c'est différent, puisque le non-Juif a un droit dans la cour, et vraisemblablement il la ferme à clé la nuit, puisque le Juif n'habite pas là, et il n'a pas tellement peur. C'est pourquoi, même le jour, s'il a fermé à clé et qu'il n'y a pas de trou ou de fente par lesquels on puisse voir le vin, il est interdit ; mais s'il y a un trou ou une fente, il est permis le jour, même s'il l'a certainement fermée à clé, et la nuit, dans un tel cas, il est interdit même si la fermeture n'est que présumée. Et telle est la différence entre le jour et la nuit.
séif 10