Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין יין הבא מכח עובד כוכבים וכח כחו. ובו י"א סעיפים:
נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצא היין אף על פי שלא שכשך נאסר בשתייה שהרי היין בא מכחו ומה שנשאר בכלי אסור גם כן משום נצוק. (וי"א דלא אסרינן נצוק בכח עובד כוכבים) (טור והרא"ש ומרדכי ור"ן בשם רש"י ותוספות וראב"ן ותשובת מיי' המ"א סימן י"א) (ומכל מקום יש להחמיר אם לא בהפסד מרובה כדלקמן סימן קכ"ו) ואם הוא שלא בכוונה שלא ידע שהוא יין (או שלא הגביה הכלי) (בית יוסף סימן קכ"ד) הכל מותר אפי' בשתייה:Loi du vin qui vient par la force (koa'h) d'un non-Juif, et par la force de sa force. Il comporte onze séifim :
Si un non-Juif a pris un récipient de vin, l'a soulevé et le vin est sorti, bien qu'il ne l'ait pas agité, il est interdit à la consommation, car le vin est venu par sa force ; et ce qui est resté dans le récipient est aussi interdit, à cause du nitsok (le jet qui relie le vin versé au récipient). (Et certains disent que nous n'interdisons pas le nitsok dans le cas de la force du non-Juif) (Tour, Roch, Mordekhaï et Ran au nom de Rachi et de Tossefot, Raavan, et Techouvot Maïmoniyot, Hafla'ah, siman 11) (mais de toute façon, il faut être rigoureux, sauf en cas de grande perte, comme plus loin, siman 126). Et si c'est sans intention, s'il ne savait pas que c'était du vin (ou s'il n'a pas soulevé le récipient) (Beit Yossef, siman 124), tout est permis, même à la consommation.séif 1
- כח כחו ככחו דמי ואם הוא כח כח כחו כגון קורת הגת שגלגלה עובד כוכבים שיש שם ג' כחות הדפין והגלגל והקורה בדיעבד מותר אפילו בשתייה:La force de sa force est considérée comme sa force. Et si c'est la force de la force de sa force – par exemple la poutre du pressoir que le non-Juif a fait tourner, où il y a trois forces : les planches, la roue et la poutre –, bediavad (a posteriori) c'est permis même à la consommation.
séif 2
- אם כח ישראל וכח עובד כוכבים מעורבים יחד כגון ששניהם עירו ביחד מותר בדיעבד ואפילו אם היה העובד כוכבים יכול לבדו לערות בלא סיוע ישראל והוא שיהא הישראל המסייע גדול אבל אם היה נער קטן אסור משום דהוי מסייע שאין בו ממש:Si la force d'un Juif et la force d'un non-Juif sont mêlées ensemble – par exemple s'ils ont versé tous deux ensemble –, c'est permis bediavad, et même si le non-Juif pouvait verser seul sans l'aide du Juif ; à condition que le Juif qui aide soit adulte. Mais si c'était un petit garçon, c'est interdit, car c'est une aide sans consistance.
séif 3
- אם היין מקלח מהחבית שבעגלה לתוך הכובא והעובד כוכבים מגביה העגלה כדי שיקלח היין יותר יפה מותר: הגה אבל אם לא היה מקלח בלא הגבהת עובד כוכבים אסור והוא הדין אם ישראל מריק מכלי אל כלי ובא עובד כוכבים ומנענע ידו של הישראל אם היה היין מקלח בלאו הכי שרי (סברת הרב לחלק במה שכתב המרדכי בשם ר' פרץ) ואם לאו אסור. עובד כוכבים שבא לפרוק חבית יין מעל העגלה ויצא מכחו יין לחוץ שרי דהוי שלא בכוונה דבמלאכתו הוא עוסק (מרדכי פר"י):Si le vin s'écoule du tonneau qui est sur le chariot dans la cuve, et le non-Juif soulève le chariot pour que le vin s'écoule mieux, c'est permis. Haga (Rema) : Mais s'il ne s'écoulait pas sans que le non-Juif soulève (le chariot), c'est interdit. Et il en est de même si un Juif transvase d'un récipient à un autre, et un non-Juif vient et remue la main du Juif : si le vin s'écoulait de toute façon, c'est permis (raisonnement du Rav, pour distinguer dans ce qu'a écrit le Mordekhaï au nom de Rabbi Peretz), et sinon, c'est interdit. Un non-Juif qui vient décharger un tonneau de vin du chariot, et du vin sort au dehors par sa force : c'est permis, car c'est sans intention, puisqu'il est occupé à son travail (Mordekhaï, chapitre Rabbi Ichmaël).
séif 4
- זרק אבן או חפץ לתוך היין מותר אפי' בשתייה אבל אם החפץ מתגלגל והוא דוחהו עד שנופל לתוך היין אסור אפילו בהנאה ואם עשה כן בחמתו מותר אפי' בשתיה:S'il a jeté une pierre ou un objet dans le vin, c'est permis même à la consommation. Mais si l'objet roule et qu'il le pousse jusqu'à ce qu'il tombe dans le vin, c'est interdit même au profit. Et s'il a fait cela avec colère, c'est permis même à la consommation.
séif 5
- עובד כוכבים שהביא ענבים בסלים ובדרדורי' (פי' רש"י גיגיות קטנות) וזרקן לגת שיש בו יין דרוך מותר בדיעבד אף על פי שיש בדרדורים יין שזב מהענבים שבהם ואם ישראל מסייע לעובד כוכבים בזריקתו לגת מותר אפילו לכתחלה:Un non-Juif qui a apporté des raisins dans des paniers et dans des dardourim (Rachi explique : de petites cuves) et les a jetés dans le pressoir où il y a du vin foulé : c'est permis bediavad, bien qu'il y ait dans les dardourim du vin qui a coulé des raisins qui s'y trouvent. Et si un Juif aide le non-Juif à les jeter dans le pressoir, c'est permis même lekhat'hila (a priori).
séif 6
- עובד כוכבים שזרק מים לתוך היין מותר אפילו בשתיה והוא שאינו מכוין למוזגו כגון שזרק מים לחביות גדולות או לכוס ולא ידע שהוא יין אבל אם מכוין למזוג אסור בשתייה ואם אינו ידוע אם כוון למזיגה אם לאו מותר:Un non-Juif qui a jeté de l'eau dans le vin : c'est permis même à la consommation, à condition qu'il n'ait pas l'intention de le couper (de le diluer pour le boire), par exemple s'il a jeté de l'eau dans de grands tonneaux, ou dans une coupe sans savoir que c'était du vin. Mais s'il a l'intention de le couper, c'est interdit à la consommation. Et si l'on ne sait pas s'il avait l'intention de le couper ou non, c'est permis.
séif 7
- עובד כוכבים שמערה מכלי שבידו לכלי שביד ישראל היוצא אסור בשתייה וישראל שמערה מכלי שבידו לכלי שביד עובד כוכבים מותר אפילו בשתייה ואם נדנד העובד כוכבים הכלי נאסר היין:Un non-Juif qui verse d'un récipient qui est dans sa main dans un récipient qui est dans la main d'un Juif : ce qui sort est interdit à la consommation. Et un Juif qui verse d'un récipient qui est dans sa main dans un récipient qui est dans la main d'un non-Juif : c'est permis même à la consommation ; mais si le non-Juif a remué le récipient, le vin est interdit.
séif 8
- העביר העובד כוכבים נוד של יין ממקום למקום והוא אוחז פי הנאד בידו בין שהיה הנוד מלא או חסר מותר ואע"פ שהיין מתנדנד שאין דרך ניסוך בכך:Si le non-Juif a transporté une outre de vin d'un endroit à un autre en tenant l'ouverture de l'outre dans sa main, que l'outre soit pleine ou non : c'est permis, bien que le vin soit remué, car ce n'est pas ainsi que l'on fait une libation.
séif 9
- היה נושא כלי פתוח ובו יין וישראל הולך אחריו אם הוא חסר ולא שכשכו מותר בשתייה (וי"א דאפילו שכשכו בכלי שרי כאן) (רשב"א והראב"ד והרא"ש ור"ן) (וכן עיקר) ואם הוא מלא אסור בהנאה שמא נגע בו ואם הישראל הולך בצדו ונטר ליה אפילו מלא מותר שא"א לו ליגע שלא יראנו ואם היה נושא הכלי במוט בשנים אפילו מלא והישראל הולך אחריו מותר וה"ה לנושא דלי דרך טבעתו (תוספות וסה"ת וסמ"ק): הגה ובלבד שהישראל סייעו כשהכניס המוט בטבעת הכלי (מרדכי בשם ראבי"ה) או שראה כשהכניסו העובד כוכבים שלא נגע:S'il portait un récipient ouvert contenant du vin, et un Juif marchait derrière lui : s'il n'est pas plein et qu'il ne l'a pas agité, il est permis à la consommation (et certains disent que même s'il l'a agité dans le récipient, c'est permis ici) (Rachba, Raavad, Roch et Ran) (et c'est l'essentiel). Et s'il est plein, il est interdit au profit, de peur qu'il ne l'ait touché. Et si le Juif marche à côté de lui et le surveille, même s'il est plein, c'est permis, car il lui est impossible de toucher sans que le Juif le voie. Et s'il portait le récipient avec une perche, à deux, même plein, et que le Juif marche derrière lui, c'est permis ; et il en est de même pour celui qui porte un seau par son anneau (Tossefot, Sefer HaTerouma et Semak). Haga (Rema) : À condition que le Juif l'ait aidé lorsqu'il a introduit la perche dans l'anneau du récipient (Mordekhaï au nom du Raavia), ou qu'il ait vu, lorsque le non-Juif l'a introduite, qu'il n'a pas touché (le vin).
séif 10
- עובד כוכבים שנושא חבית אפילו על כתיפו ובלכתו יצא מהיין לחוץ שלא בכוונה מותר בשתייה אפילו מה שיצא לחוץ דכחו שלא בכוונה לא גזרו:Un non-Juif qui porte un tonneau, même sur son épaule, et en marchant du vin est sorti au dehors sans intention : c'est permis à la consommation, même ce qui est sorti au dehors, car pour sa force sans intention, les Sages n'ont pas décrété d'interdit.
séif 11