Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ו סעיפים:
תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה אינו אוסר יין במגעו אלא בשתייה:Qui est celui qui rend le vin yayin nessekh (vin de libation idolâtre), et lois du contact du non-Juif avec un tonneau. Il comporte vingt-six séifim :
Un enfant non-Juif qui ne mentionne pas encore l'idolâtrie et ses accessoires ne rend pas le vin interdit par son contact au profit (hanaa), mais seulement à la consommation.séif 1
- גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצו' וכן גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה: הגה וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל (ר"ן פ' השוכר והגהות מרדכי דיבמות פרק החולץ) ויש מקילין אפילו במגע גר תושב (טור בשם הרא"ש ותוס' ומרדכי) אבל יין שלו ודאי אסור (ב"י):Un guer tochav (résident étranger), c'est-à-dire celui qui a accepté sur lui les sept mitsvot des descendants de Noa'h, ainsi qu'un converti qui s'est circoncis mais ne s'est pas encore immergé au mikvé : leur contact rend le vin interdit à la consommation. Haga (Rema) : Et tant qu'il ne s'est pas immergé convenablement, il est considéré comme ne s'étant pas immergé (Ran, chapitre HaSokher, et Hagahot Mordekhaï sur Yevamot, chapitre Ha'Holets). Certains sont indulgents même pour le contact d'un guer tochav (Tour au nom du Roch, Tossefot et Mordekhaï), mais son propre vin est assurément interdit (Beit Yossef).
séif 2
- הלוקח עבדים מהעובד כוכבים ומלו וטבלו מיד אין מנסכין ויין שנגעו בו מותר בשתייה ואף על פי שעדיין לא נהגו בדתי ישראל ולא פסקו שמות העבודות כוכבים מפיהם:Celui qui achète des esclaves à un non-Juif, et ils ont été circoncis et se sont immergés : immédiatement, ils ne rendent plus le vin nessekh, et le vin qu'ils ont touché est permis à la consommation, bien qu'ils ne se soient pas encore habitués aux pratiques d'Israël et que les noms des idoles n'aient pas encore cessé d'être dans leur bouche.
séif 3
- בני השפחות העובדות כוכבים שנולדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולי' אוסרי' היין בשתיי' במגען אבל מגע הקטני' מותר אפי' בשתיי' כיון שמלו אע"פ שעדיין לא טבלו:Les fils des servantes non-Juives, nés dans le domaine d'un Juif, qui ont été circoncis mais ne se sont pas encore immergés : les grands rendent le vin interdit à la consommation par leur contact, mais le contact des petits laisse le vin permis, même à la consommation, puisqu'ils ont été circoncis, bien qu'ils ne se soient pas encore immergés.
séif 4
- אם השפחה טבלה לשם עבדות יש מי שאומר שאין בנה עושה יין נסך אפילו עבר רבו ולא מל אותו בין גדול בין קטן:Si la servante s'est immergée en vue de son statut d'esclave (avdout), il y a un avis selon lequel son fils ne rend pas le vin nessekh, même si son maître a transgressé et ne l'a pas circoncis, qu'il soit grand ou petit.
séif 5
- כל עובד כוכבים שאינו עובד אלילים יינו אסור בשתייה ומותר בהנאה ומגען ביין שלנו שוה ליינם שאסור בשתייה:Tout non-Juif qui n'est pas idolâtre : son vin est interdit à la consommation et permis au profit, et son contact avec notre vin équivaut à leur propre vin, qui est interdit à la consommation (mais permis au profit).
séif 6
- יש מי שאומר שכל מקום שאמרו ביין שלנו שהוא מותר בהנאה ואסור בשתייה מפני צד נגיעה שנגע בו העובד כוכבים כשהיה העובד כוכבים עובד אלילים אבל אם היה איסורו בגלל עובד כוכבים שאינו עובד אלילים שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה:Il y a un avis selon lequel, partout où les Sages ont dit, à propos de notre vin, qu'il est permis au profit et interdit à la consommation à cause d'un aspect de contact du non-Juif, c'est lorsque le non-Juif l'a touché alors qu'il était idolâtre. Mais si son interdit venait d'un non-Juif qui n'est pas idolâtre, qui a touché notre vin sans intention, ou qui a tapoté sur l'ouverture du tonneau, celui-ci est permis même à la consommation ; et de même pour tout cas semblable.
séif 7
- משוך בערלתו אינו עושה יין נסך ומומר אע"פ שהוא מהול עושה יי"נ במגעו ונאמן לומר ששב בתשובה:Celui qui a étiré son prépuce (pour dissimuler sa circoncision) ne rend pas le vin nessekh. Et un apostat (mumar), bien qu'il soit circoncis, rend le vin nessekh par son contact ; et il est cru s'il dit qu'il s'est repenti.
séif 8
- האנוסים אפילו הטובים שבהם אינם יכולים ליזהר ממגע עובד כוכבים וכיון שהם חשודים עליו אינן נאמנים על שלהם אפילו בשבועה אבל נאמנים על של אחרים: הגה ואין אוסרין יין במגען ודוקא אותם שדרים עדיין בין העובדי כוכבים ועושין עבירות בפרהסיא מפני אונס רק בצנעה נזהרים ואפשר להם לברוח על נפשם רק שממתינים משום ממון או כיוצא בו אבל אם עוברין גם בצנעה על עבירות אע"פ שעשו מתחלה באונס הרי הם כעובדי כוכבים (ריב"ש סי' ד'):Les anoussim (Juifs convertis de force) : même les meilleurs d'entre eux ne peuvent se garder du contact du non-Juif ; et puisqu'ils sont suspects à ce sujet, ils ne sont pas crus concernant le vin qui leur appartient, même avec un serment ; mais ils sont crus concernant celui des autres. Haga (Rema) : Et ils ne rendent pas le vin interdit par leur contact. Cela ne concerne que ceux qui habitent encore parmi les non-Juifs et commettent des transgressions en public à cause de la contrainte, mais s'en gardent en privé, et qui pourraient s'enfuir pour sauver leur âme, mais attendent à cause de leurs biens ou d'une raison semblable. Mais s'ils transgressent aussi en privé, bien qu'ils aient agi au début sous la contrainte, ils sont comme des non-Juifs (Rivach, siman 4).
séif 9
- מגע עובד כוכבים לאסור בהנאה צריך שלשה תנאים אחד שיתכוין ליגע לאפוקי תינוק שנגע דלאו בר כוונה הוא וכן לאפוקי נפל לבור ועלה מת שני שידע שהוא יין ושלישי שלא יהא עוסק בדבר אחר:Le contact du non-Juif, pour rendre le vin interdit au profit, nécessite trois conditions : la première, qu'il ait l'intention de toucher ; cela exclut un enfant qui a touché, car il n'est pas capable d'intention ; et cela exclut aussi celui qui est tombé dans une cuve de vin et en a été remonté mort. La deuxième, qu'il sache que c'est du vin. Et la troisième, qu'il ne soit pas occupé à une autre chose.
séif 10
- כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העובד כוכבים היין בהנאה שיגע בידו או ברגלו (וי"א דאם נגע ברגלו אינו אוסר בהנאה דאין דרך נסוך בכך) (בב"י) או בדבר אחר (שבידו) וישכשך אפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ במינקת בחבית והעלהו לפיו כל היין אסור בהנאה מכל מקום כלי שיש לו חוטמין כמו שיש לכלי שנוטלים ממנו לידים ויש בו יין יכול ישראל למצוץ מחוטם זה ועובד כוכבים מחוטם זה כאחד ובלבד שיפסוק הישראל קודם שיפסוק העובד כוכבים. אם נגע ברתיחה שעל היין הוי כנוגע ביין עצמו (מרדכי פרק בתרא דעבודת כוכבים וב"י לדעת רי"ף ורמב"ם):Comment est le contact par lequel le non-Juif rend le vin interdit au profit ? Qu'il touche avec sa main ou avec son pied – (et certains disent que s'il a touché avec son pied, il ne le rend pas interdit au profit, car ce n'est pas ainsi que l'on fait une libation) (Beit Yossef) – ou avec un autre objet (qui est dans sa main), et qu'il agite (le vin) ; même avec sa bouche, par exemple s'il en a bu, ou s'il a aspiré avec un siphon plongé dans le tonneau et l'a fait monter jusqu'à sa bouche : tout le vin est interdit au profit. Toutefois, un récipient qui a des becs, comme en a le récipient avec lequel on fait l'ablution des mains, et qui contient du vin : un Juif peut aspirer par un bec et le non-Juif par l'autre bec, ensemble, à condition que le Juif s'arrête avant que le non-Juif ne s'arrête. (Rema :) S'il a touché l'écume qui est sur le vin, c'est comme s'il touchait le vin lui-même (Mordekhaï, dernier chapitre d'Avoda Zara, et Beit Yossef selon l'avis du Rif et du Rambam).
séif 11
- עובד כוכבים שנכנס לבית או לחנות ישראל לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין ושכשכו נאסר בהנאה ואם נתערב באחר דמי היין המשוכשך אסור בהנאה והשאר מותר בהנאה אבל אם הושיט ידו לחבית כסבור שהוא של שמן ונמצאת של יין מותר בהנאה:Un non-Juif qui est entré dans la maison ou la boutique d'un Juif pour chercher du vin, et a tendu la main en cherchant, a touché le vin et l'a agité : il est interdit au profit. Et s'il s'est mélangé à un autre vin, la valeur du vin agité est interdite au profit, et le reste est permis au profit. Mais s'il a tendu la main vers un tonneau en pensant qu'il était d'huile, et il s'est avéré qu'il était de vin, il est permis au profit.
séif 12
- הרי שפשט ידו לחבית של יין (ליטול משם דבר שנפל שם) (תוספות ורא"ש ור"ן וטור) ותפסו ידו קודם שיוציאנה ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו מותר בהנאה:Si (le non-Juif) a tendu la main dans un tonneau de vin (pour y prendre un objet qui y était tombé) (Tossefot, Roch, Ran et Tour), et qu'on lui a saisi la main avant qu'il ne la retire, de sorte qu'il ne la remue pas, et qu'on a ouvert le tonneau par le bas jusqu'à ce que le vin sorte et descende plus bas que sa main : il est permis au profit.
séif 13
- חבית שנטלה ממנו הברזא והכניס בה עובד כוכבים אצבעו עד שנגע ביין כולו אסור וכן אם הוציא הברזא התחובה בנקב והיתה נוגעת עד היין שא"א שלא שכשך: הגה ודוקא כשידע שהברזא עוברת כל השולים אבל אם לא ידע הוה ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה על ידי דבר אחר דמותר אפילו בשתייה (מרדכי פ' רבי ישמעאל והגה"מ פי"ב ופשוט הוא כדלקמן סעיף כ"ד כמו שיתבאר לקמן) . אבל אם אינה עוברת כל עובי השולים בענין שאי אפשר לו לשכשך כשמוציא הוי כמו כחו ומה שנשאר בחבית מותר אפילו בשתיה ומה שיצא אסור בשתיה: הגה ואם הוציא שלא בכוונה אף מה שיצא לחוץ שרי דכח עובד כוכבים שלא בכוונה שרי ועיין לקמן סי' קכ"ה אם היתה ברזא ארוכה תוך החבית ובתוך אותה ברזא נקב ונותנים בו ברזא קטנה לסתום נקבו אם לא הוציא רק הברזא הקטנה כאינה עוברת עובי השוליים דיינינן לה (ב"י בשם מרדכי וכל בו):Un tonneau dont on a retiré la bonde, et un non-Juif y a introduit son doigt jusqu'à toucher le vin : il est entièrement interdit. Et de même s'il a retiré la bonde enfoncée dans le trou, et qu'elle atteignait le vin, car il est impossible qu'il n'ait pas agité le vin. Haga (Rema) : Cela ne vaut que s'il savait que la bonde traverse toute l'épaisseur de la paroi ; mais s'il ne le savait pas, c'est un contact du non-Juif sans intention par l'intermédiaire d'un autre objet, qui est permis même à la consommation (Mordekhaï, chapitre Rabbi Ichmaël, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 12 ; et c'est évident, comme au séif 24, ainsi qu'il sera expliqué plus loin). Mais si elle ne traverse pas toute l'épaisseur de la paroi, de sorte qu'il lui est impossible d'agiter le vin en la retirant, c'est comme un écoulement provoqué par sa force (koa'h) : ce qui reste dans le tonneau est permis même à la consommation, et ce qui est sorti est interdit à la consommation. Haga (Rema) : Et s'il l'a retirée sans intention, même ce qui est sorti est permis, car la force du non-Juif sans intention est permise. Et voir plus loin, siman 125. S'il y avait une longue bonde à l'intérieur du tonneau, et dans cette bonde un trou dans lequel on met une petite bonde pour boucher son trou : s'il n'a retiré que la petite bonde, nous la jugeons comme une bonde qui ne traverse pas l'épaisseur de la paroi (Beit Yossef au nom du Mordekhaï et du Kol Bo).
séif 14
- עובד כוכבים שוטה שנכנס לבית שיש בו חבית של יין ונכנס ישראל אחריו ומצא היין יוצא דרך הנקב שהברזא תחובה בו מותר אפילו בשתיה:Un non-Juif dément (choté) qui est entré dans une maison où se trouve un tonneau de vin, et un Juif est entré après lui et a trouvé le vin s'écoulant par le trou où la bonde est enfoncée : il est permis même à la consommation.
séif 15
- אם נדנד עובד כוכבים הברזא ולא יצא מן היין לחוץ והברזא ארוכה ועברה הדופן ונכנסה בתוך היין אם הברזא אינה מהודקת בחזקה נאסר היין בנדנוד זה אבל אם היתה מהודקת בחזקה מותר:Si un non-Juif a remué la bonde et qu'il n'est pas sorti de vin à l'extérieur, et que la bonde est longue, a traversé la paroi et est entrée dans le vin : si la bonde n'est pas serrée fortement, le vin est interdit par ce mouvement ; mais si elle était serrée fortement, il est permis.
séif 16
- יש מי שאומר שאם אחז עובד כוכבים בכלי פתוח של יין ושכשכו אע"פ שלא הגביה ולא נגע ביין נאסר: הגה ורבים חולקים לומר דאם שכשך בגופו של הכלי בלא הגבהה לא מקרי שכשוך (רשב"א וראב"ד והרא"ש ור' ירוחם בשם רוב הפוסקים) ולכן אין להחמיר במקום פסידא:Il y a un avis selon lequel, si un non-Juif a saisi un récipient de vin ouvert et l'a agité, bien qu'il ne l'ait pas soulevé et n'ait pas touché le vin, il est interdit. Haga (Rema) : Mais beaucoup de décisionnaires divergent et disent que s'il a agité le corps du récipient sans le soulever, cela ne s'appelle pas agiter (Rachba, Raavad, Roch et Rabbénou Yerou'ham au nom de la plupart des décisionnaires) ; c'est pourquoi il ne faut pas être rigoureux en cas de perte.
séif 17
- נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצק היין אע"פ שלא שכשך נאסר שהרי בא היין מכחו הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר: הגה וכ"ש שאינו אוסר בנגיעת הכלי לחוד (הפוסקים הנ"ל וריב"ש סי' ש"י):Si un non-Juif a pris un récipient de vin, l'a soulevé et a versé le vin, bien qu'il ne l'ait pas agité, il est interdit, car le vin est venu par sa force. S'il l'a soulevé sans l'agiter ni toucher le vin, il est permis. Haga (Rema) : Et à plus forte raison il ne le rend pas interdit par le seul contact du récipient (les décisionnaires cités plus haut, et Rivach, siman 310).
séif 18
- מדד עובד כוכבים הבור שיש בו יין בקנה או שהיה מטפח על פי החביות הרותח' כדי שתנוח הרתיחה או שנטל חבית וזרקה בחמתו לבור מותר בהנאה ואסור בשתיה: הגה שבכל אלו יש הוכחה שלא כוון לנסך רק למלאכתו והוי מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ואינו אוסר רק בשתייה וי"א דאפילו מדדו בידו אינו אוסר בהנאה (הרא"ש והר"ן והרשב"א וטור וראב"ד ור' ירוחם) הואיל ובמלאכתו הוא עוסק ויש להקל במקום הפסד עובד כוכבים שדרך יין אם שמרוהו וראו שלא נגע בידו אין היין נאסר בהנאה רק בשתייה דהא ג"כ במלאכתו הוא עוסק (טור) ועיין לעיל סי' קכ"ג וכן אם הכניס ידו לתוך חבית ואינו יודע שיש שם יין אינו אוסר בהנאה (שם) ואפילו נודע לו שהוא יין אם הוציא מיד שנודע לו מותר בהנאה הואיל וכשהכניסה לא ידע שהוא יין (טור בשם ראב"ד ורא"ש ור' ירוחם) ואין לדמות מילתא למילתא בדברים אלו ואין לך בו אלא מה שאמרו חכמים (טור ורא"ש וראב"ד ורשב"א):Si un non-Juif a mesuré avec une canne une cuve contenant du vin, ou s'il tapotait sur l'ouverture des tonneaux en fermentation pour que l'effervescence se calme, ou s'il a pris un tonneau et l'a jeté avec colère dans la cuve : il est permis au profit et interdit à la consommation. Haga (Rema) : Car dans tous ces cas, il y a une preuve qu'il n'avait pas l'intention de faire une libation, mais seulement son travail ; c'est donc un contact du non-Juif sans intention, qui ne rend le vin interdit qu'à la consommation. Et certains disent que même s'il l'a mesuré avec sa main, il ne le rend pas interdit au profit (Roch, Ran, Rachba, Tour, Raavad et Rabbénou Yerou'ham), puisqu'il est occupé à son travail ; et on peut être indulgent en cas de perte. Un non-Juif qui foule le vin (au pressoir) : si on l'a surveillé et vu qu'il n'a pas touché avec sa main, le vin n'est pas interdit au profit mais seulement à la consommation, car lui aussi est occupé à son travail (Tour) ; et voir plus haut, siman 123. De même, s'il a introduit sa main dans un tonneau sans savoir qu'il y avait du vin, il ne le rend pas interdit au profit (ibid.) ; et même s'il a appris que c'était du vin, s'il l'a retirée dès qu'il l'a appris, il est permis au profit, puisque, lorsqu'il l'a introduite, il ne savait pas que c'était du vin (Tour au nom du Raavad, du Roch et de Rabbénou Yerou'ham). Et on ne doit pas comparer un cas à un autre en ces matières ; on n'a que ce qu'ont dit les Sages (Tour, Roch, Raavad et Rachba).
séif 19
- עובד כוכבים שנפל לבור של יין והעלוהו משם מת מותר בהנאה. ואסור בשתיה אבל עלה חי אסור בהנאה: הגה וה"ה אם נתקל ונתגלגל בתוך היין ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם לבסוף (ב"י בשם הרשב"א):Un non-Juif qui est tombé dans une cuve de vin et qu'on en a remonté mort : il est permis au profit et interdit à la consommation ; mais s'il est remonté vivant, il est interdit au profit. Haga (Rema) : Et il en est de même s'il a trébuché, a roulé dans le vin et a roulé aussi dehors, de sorte qu'il était sous la contrainte aussi à la fin (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 20
- ישראל שנפל לבור של יין ושלח עובד כוכבים ידו ואחז בו והוציאו וישראל אחר היה שם ששמר שלא נגע ביין מותר אפילו בשתייה: הגה ולא מקרי נגיעה מה שנוגע ע"י אדם (ריב"ש סימן ש"י):Un Juif qui est tombé dans une cuve de vin, et un non-Juif a tendu la main, l'a saisi et l'en a sorti, et un autre Juif était là, qui a surveillé qu'il ne touche pas le vin : il est permis même à la consommation. Haga (Rema) : Et ce qu'il touche par l'intermédiaire d'un homme ne s'appelle pas un contact (Rivach, siman 310).
séif 21
- חבית שנסדקה לארכה וקדם עובד כוכבים וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנאה אבל אם נסדקה לרחבה ונתן ידו עליה והכביד עליה עד שהדקה ומנע יציאת היין מותר בשתייה משום דלא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה לבינה בעלמא קא עביד שהרי היא כלבינה הנתונה על פי החבית ומכבידתה ובחבית של עץ שיש להם חשוקים צירקא"ליש בלע"ז גם כשנסדקה לארכה וחבקה עובד כוכבים מותרת בשתייה (ר"ן בשם תוספות והוא בתו' שלנו ובהגהת מיי' בשם רשב"ם ומרדכי בשם רש"י):Un tonneau qui s'est fendu dans sa longueur, et un non-Juif s'est empressé de l'étreindre pour que les tessons ne se séparent pas : il est permis au profit (mais interdit à la consommation). Mais s'il s'est fendu dans sa largeur, et qu'il a posé sa main dessus et a appuyé jusqu'à le resserrer et empêcher la sortie du vin, il est permis même à la consommation, car il ne touche pas ni ne pousse le vin du tonneau, mais fait simplement l'acte d'une brique, puisqu'il est comme une brique posée sur l'ouverture du tonneau qui l'alourdit. Et pour un tonneau de bois qui a des cerceaux – cercles en langue vernaculaire –, même s'il s'est fendu dans sa longueur et qu'un non-Juif l'a étreint, il est permis à la consommation (Ran au nom de Tossefot, et c'est dans nos Tossefot ; et dans les Hagahot Maïmoniyot au nom du Rachbam, et le Mordekhaï au nom de Rachi).
séif 22
- חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב והניח העובד כוכבים ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין כל היין שמראש החבית עד הנקב אסור בהנאה ושמן נקב ולמטה מותר בהנאה ואסור בשתייה: הגה וימכור הכל חוץ מדמי היין האסור בהנאה (ב"י בשם הר"ן וע"פ) ודוקא שהיה שם ישראל להציל היין ובא עובד כוכבים והצילו אבל אם לא היה כאן ישראל להציל ובא עובד כוכבים להצילו לא גרע ממדדו בידו מאחר דבמלאכתו הוא עוסק והכל מותר בהנאה (בית יוסף בשם רשב"א וראב"ד) וכל זה לא מיירי אלא שהניח ידו על הנקב או שתחב ברזא שם ואינה עוברת השוליים אבל אם הכניס אצבעו לפנים או ברזא ארוכה כבר נתבאר דכולו אסור בהנאה (גם זה שם וטור לעיל גם דין ניטל הברזא ותוספו' ורא"ש וס' התרומה וסמ"ג ורשב"א ועוד פוסקים) . ואם הוא בענין שאילו לא הניח העובד כוכבים ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה לתוך היין שבחבית והראש האחר חוץ לחבית ומוצץ היין ועל ידי כן יוצא כל היין שבחבית אם הניח העובד כוכבים אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית בהנאה שהכל היה יוצא ונגרר לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו ואם לא נגע עובד כוכבים אלא בקילוח היין שעומד במרזב אסור משום נצוק וכל היין האחר שבתוך הקנקן הוי נצוק בר ניצוק ומותר אף בשתייה:Un tonneau qui avait un trou sur son côté, et le bouchon a glissé du trou, et le non-Juif a posé sa main à l'endroit du trou pour que le vin ne sorte pas : tout le vin qui est depuis le haut du tonneau jusqu'au trou est interdit au profit, et celui qui est à partir du trou et en dessous est permis au profit et interdit à la consommation. Haga (Rema) : Et l'on vendra le tout, à l'exception de la valeur du vin interdit au profit (Beit Yossef au nom du Ran, et Avoda Zara). Cela ne vaut que s'il y avait là un Juif capable de sauver le vin, et le non-Juif est venu et l'a sauvé ; mais s'il n'y avait pas ici de Juif pour le sauver, et le non-Juif est venu le sauver, ce n'est pas pire que s'il l'avait mesuré avec sa main, puisqu'il est occupé à son travail, et tout est permis au profit (Beit Yossef au nom du Rachba et du Raavad). Et tout ceci ne concerne que le cas où il a posé sa main sur le trou, ou y a enfoncé une bonde qui ne traverse pas la paroi ; mais s'il a introduit son doigt à l'intérieur, ou une longue bonde, il a déjà été expliqué que tout est interdit au profit (cela aussi est là, et le Tour plus haut, ainsi que la loi de la bonde retirée, et Tossefot, Roch, Sefer HaTerouma, Semag, Rachba et d'autres décisionnaires). Et si c'est dans une situation où, si le non-Juif n'avait pas posé sa main sur le trou, tout le vin serait sorti – par exemple lorsqu'on fait un siphon recourbé, dont on pose une extrémité dans le vin du tonneau et l'autre extrémité hors du tonneau, et l'on aspire le vin, et par ce moyen tout le vin du tonneau sort – si le non-Juif a posé son doigt sur l'ouverture du siphon et a empêché le vin de descendre, tout le vin du tonneau est interdit au profit, car tout serait sorti et aurait été entraîné sans sa main ; il se trouve donc que tout est comme venu par sa force. Et si le non-Juif n'a touché que le jet de vin qui se tient dans la gouttière, il est interdit à cause du nitsok (le jet qui relie), et tout l'autre vin qui est dans la cruche est un nitsok bar nitsok (lié au jet de manière indirecte) et il est permis même à la consommation.
séif 23
- מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכוונה או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכוונה וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר אלא שאינו יודע שהוא יין מותר אפילו בשתייה: הגה וה"ה אם הכניס ברזא לחבית או הוציאו שלא בכוונה וכמו שנתבאר ובזמן הזה דהאומות לאו עובדי עבודת כוכבים הם כל מגען מיקרי שלא בכוונה (מרדכי פר"י והגהות אשיר"י ומהרי"ו בהל' סי' ט"ו) ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר אף על פי שיודע שהוא יין וכוון ליגע בו מותר אפילו בשתייה דמיקרי מגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה והוא הדין אם נגע אפילו בידו בלא כוונת מגע או שלא ידע שהוא יין שרי ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ (ד"ע וכן מצא בתשובת ר"ל ן' חביב מ"א) . יין שהיה מונח ברשות הרבים ובאו עובדי כוכבים ודקרו שם סכין להוציא יין מה שיצא לחוץ אסור ומה שבפנים שרי דכיון דלא כיוון העובד כוכבים רק לנקוב החבית ולא כיוון ליגע ביין אפילו נגע ביין הוה ליה מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכוונה ושרי (תשובת ר' שמואל במרדכי פרק ר' ישמעאל):Le contact du non-Juif avec du vin par l'intermédiaire d'un autre objet, sans intention – par exemple s'il descendait d'un palmier, un loulav (palme) à la main, et a touché le vin avec le bout du loulav sans intention, ou s'il marchait et l'a touché avec le pan de son vêtement sans intention ; et de même s'il avait l'intention de le toucher par l'intermédiaire d'un autre objet mais ne savait pas que c'était du vin : il est permis même à la consommation. Haga (Rema) : Et il en est de même s'il a introduit une bonde dans le tonneau, ou l'a retirée, sans intention, comme il a été expliqué. Et à notre époque, où les nations ne sont pas idolâtres, tout leur contact s'appelle « sans intention » (Mordekhaï, chapitre Rabbi Ichmaël, Hagahot Achéri et Mahari Weil dans ses lois, siman 15). C'est pourquoi, s'il a touché le vin par l'intermédiaire d'un autre objet, bien qu'il sache que c'est du vin et ait eu l'intention de le toucher, il est permis même à la consommation, car cela s'appelle un contact par l'intermédiaire d'un autre objet sans intention. Et il en est de même s'il l'a touché même avec sa main, sans intention de toucher, ou sans savoir que c'était du vin : c'est permis ; mais il ne faut pas rendre la chose publique devant un ignorant (am haarets) (mon propre avis ; et je l'ai aussi trouvé dans une réponse de Rabbi Lévi ibn 'Haviv, 41). Du vin qui était posé dans le domaine public, et des non-Juifs sont venus et y ont planté un couteau pour en faire sortir du vin : ce qui est sorti au dehors est interdit, et ce qui est à l'intérieur est permis, car puisque le non-Juif n'avait l'intention que de percer le tonneau, et non de toucher le vin, même s'il a touché le vin, c'est un contact du non-Juif par l'intermédiaire d'un autre objet sans intention, et c'est permis (réponse de Rabbi Chmouel dans le Mordekhaï, chapitre Rabbi Ichmaël).
séif 24
- נוד שיש בו יין ונגע עובד כוכבי' בנוד מבחוץ אפילו הוא חסר והגיעו דפנות זו עם זו מותר אפילו בשתייה שאין דרך ניסוך בכך:Une outre qui contient du vin, et un non-Juif a touché l'outre de l'extérieur : même si elle n'est pas pleine et que les parois se sont touchées l'une l'autre, il est permis même à la consommation, car ce n'est pas ainsi que l'on fait une libation.
séif 25
- ברזא שהיתה רפויה בחבית ובא עובד כוכבים והדקה מותר אפי' בשתייה:Une bonde qui était lâche dans le tonneau, et un non-Juif est venu et l'a serrée : il est permis même à la consommation.
séif 26
- חבית של עץ שהוא מטפטף או שותת יקח ישראל הנעורת בידו ויניחנה כנגד הנקב שימנע היין קצת מלצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנה בסכין בנקב עד שיסתום היטב ואם היין שותת הרבה צריך ליזהר ביותר שלא יגע העובד כוכבים ביין (בידו אבל בסכין בדיעבד שרי) (טור והפוסקים) והרוצה לעשות מן המובחר יהדק החבית בחבל ויפסוק שתיתת היין ואחר כך יתקננו: הגה עובד כוכבים שנגע ביינו של ישראל להכעיס כדי לאסרו עליו (תוספות פר"י דנ"ח ע"ב ומרדכי ואגודה שם) אפילו אינם יודעים כן אלא באומדנות המוכיחות (ת"ה סימן כ"ו ובנימין זאב סי' שמ"ח עיין שם שהאריך) מותר אפילו בשתייה ויש לשתותו בפני העובד כוכבים כדי שלא ירגילו עצמם בכך (תוספות ומרדכי פר"י בשם א"ז):Un tonneau de bois qui goutte ou qui fuit : le Juif prendra de l'étoupe dans sa main et la placera contre le trou, de sorte qu'elle empêche un peu le vin de sortir, et un artisan non-Juif viendra l'enfoncer avec un couteau dans le trou jusqu'à ce qu'il le bouche bien. Et si le vin fuit beaucoup, il faut prendre davantage garde à ce que le non-Juif ne touche pas le vin (avec sa main ; mais avec le couteau, bediavad (a posteriori), c'est permis) (Tour et les décisionnaires). Et celui qui veut agir de la meilleure manière serrera le tonneau avec une corde, arrêtera l'écoulement du vin, et ensuite le réparera. Haga (Rema) : Un non-Juif qui a touché le vin d'un Juif pour le provoquer, afin de le lui rendre interdit (Tossefot, chapitre Rabbi Ichmaël, 58b, Mordekhaï et Agouda, ibid.), même si on ne le sait que par des estimations probantes (Teroumat HaDéchen, siman 26, et Binyamin Zeev, siman 348, voir là-bas où il s'étend longuement) : il est permis même à la consommation ; et il convient de le boire devant le non-Juif, afin qu'ils ne s'y habituent pas (Tossefot et Mordekhaï, chapitre Rabbi Ichmaël, au nom de l'Or Zaroua).
séif 27