Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים:
הלוקח כלים ישנים מן העובד כוכבים כדרך שנשתמש בהן העובד כוכבים כך הוא הכשרן לפיכך הלוקח כלי תשמיש ישנים שנשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחיות וכיוצא בהן מדיחן וצריך לשפשפן היטב במים בשעת הדחה כדי להסיר ולמרק האיסור שעל גביהן ואחר כך שוטפן במים ומטבילן והם מותרים: הגה יש מקומות שנהגו היתר לשום יין בכלים שנסריהם מדובקים בחלב משום שטבע היין לברוח מן החלב והחלב נקרש ועומד בעצמו ואינו נוגע כלל ביין (ריב"ש סימן קמ"ט):Procédure de cachérisation des ustensiles achetés à un non-Juif. Il contient sept séifim.
Celui qui achète des ustensiles usagés à un non-Juif : de la manière dont le non-Juif s'en est servi, ainsi se fait leur cachérisation. C'est pourquoi celui qui achète des ustensiles usagés dont on s'est servi à froid, comme des gobelets, des flacons et autres choses semblables, les rince ; et il faut les frotter soigneusement dans l'eau au moment du rinçage, afin d'enlever et de nettoyer l'interdit qui se trouve sur eux. Ensuite, on les rince à grande eau et on les immerge (au mikvé), et ils sont permis. Haga (Rema) : Il y a des endroits où l'on a l'usage de permettre de mettre du vin dans des récipients dont les planches sont collées avec de la graisse ('hélev), car la nature du vin est de fuir la graisse, et la graisse se fige et reste à part, et ne touche pas du tout le vin (Rivach, siman 149).séif 1
- לקח מהם כלים שנשתמש בהם בחמין בין שהם של מתכת או של עץ או אבן מגעילן ואחר כך מטבילן אם הם של מתכת והם מותרים ואם הטבילן ואחר כך הגעילן מותרים ויש אומרים שצריך לחזור ולהטבילן: הגה דין כלי עצם עיין בהלכות פסח סי' תנ"א. אין להגעיל שום כלי כל זמן שהוא בן יומו (טור) ואין להשתמש במי הגעלה (ארוך) כל מקום שצריך הגעלה לא מהני אם קלפו לכלי בכלי אומנות (ת"ה סי' ק"ל ובמרדכי והגהת ש"ד) ועיין לעיל סימן ק"ח דין מרדה של איסור:Si l'on a acheté chez eux des ustensiles dont on s'est servi à chaud, qu'ils soient en métal, en bois ou en pierre, on les cachérise par ébouillantage (hag'ala), puis on les immerge s'ils sont en métal, et ils sont permis. Et si on les a immergés puis ébouillantés, ils sont permis ; et certains disent qu'il faut les immerger de nouveau. Haga (Rema) : Pour la loi des ustensiles en os, voir les lois de Pessa'h, siman 451. On n'ébouillantera aucun ustensile tant qu'il est ben yomo (utilisé depuis moins de vingt-quatre heures) (le Tour), et l'on ne se servira pas de l'eau de l'ébouillantage (Issour veHeter heAroukh). Partout où il faut un ébouillantage, il ne suffit pas d'avoir raclé l'ustensile avec un outil d'artisan (Terouma haDechen, siman 130, Mordekhaï et Hagahot Chaarei Doura). Et voir plus haut, siman 108, la loi d'une pelle (de boulanger) interdite.
séif 2
- דיני הגעלה וליבון הלא הם כתובים בהלכות פסח:Les lois de l'ébouillantage et du liboun (chauffage au rouge) sont écrites dans les lois de Pessa'h.
séif 3
- מחבת שמטגנים בה אע"פ שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה לענין שאר איסורים צריכה ליבון:Une poêle dans laquelle on fait frire, bien que pour le 'hamets à Pessa'h l'ébouillantage lui suffise, pour les autres interdits elle nécessite un liboun.
séif 4
- אם הגעיל כלי הצריך ליבון אסור להשתמש בו בחמין אפילו שלא על ידי האש: הגה אבל מותר להשתמש בו צונן אפילו לכתחלה ע"י הדחה ושפשוף היטב וכ"ש בכלי שצריך הגעלה ודוקא בדרך עראי כגון שהוא בבית העובד כוכבים או בדיעבד אבל אם רוצה להשתמש בו בקבע יש מחמירים ואומרים דאפילו להשתמש בו צונן צריך הגעלה או ליבון גזרה שמא ישתמש בו חמין (מרדכי ורוקח) והכי נוהגין ואפילו כלים שתשמישן בצונן אם יש לחוש שחממו בו יין כגון כלי כסף נוהגין להגעיל ואין לשנות (ארוך בשם ראבי"ה) ואפילו תיבות ושלחנות הנקחים מן העובדי כוכבים נוהגין להגעיל שמא נשפכו עליהם חמין ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אין לחוש לכל זה (שם) וכלי חרס שנשתמשו בו בצונן מאחר דאי אפשר בהגעלה מקרי דיעבד וסגי ליה במריקה ושטיפה היטב (שם) ומותר ליתן בו אח"כ אפילו דברים חריפים כחומץ וכיוצא בו וכ"ש דברים קשים כתבלין וכיוצא בהן וע"ל סימן צ"א:Si l'on a ébouillanté un ustensile qui nécessite un liboun, il est interdit de s'en servir à chaud, même sans le mettre sur le feu. Haga (Rema) : Mais il est permis de s'en servir à froid, même lekhat'hila (a priori), en le rinçant et en le frottant soigneusement (sans ébouillantage), et à plus forte raison un ustensile qui nécessite un ébouillantage. Et cela seulement de façon occasionnelle, par exemple lorsqu'on est dans la maison du non-Juif, ou bediavad (a posteriori) ; mais si l'on veut s'en servir de façon permanente, certains sont rigoureux et disent que même pour s'en servir à froid, il faut un ébouillantage ou un liboun, par décret de peur qu'on ne s'en serve à chaud (Mordekhaï et Rokéa'h), et tel est l'usage. Et même des ustensiles qui servent à froid, s'il y a lieu de craindre qu'on y ait chauffé du vin, comme des ustensiles d'argent, on a l'usage de les ébouillanter, et il ne faut pas changer (Issour veHeter heAroukh au nom du Ravia). Et même les coffres et les tables achetés aux non-Juifs, on a l'usage de les ébouillanter, de peur qu'on y ait renversé un liquide chaud. Et cela seulement lekhat'hila, mais bediavad, il n'y a pas lieu de craindre tout cela (là-bas). Et un ustensile de terre dont on s'est servi à froid, puisque l'ébouillantage n'y est pas possible, cela est considéré comme bediavad, et il suffit de le nettoyer et de le rincer soigneusement (là-bas) ; et il est permis d'y mettre ensuite même des choses piquantes, comme du vinaigre et autres semblables, et à plus forte raison des choses solides, comme des épices et autres semblables. Et voir plus haut, siman 91.
séif 5
- כלי מתכות אף על פי שי"א שאם נשתמש בו איסור במקצתו נאסר כולו משום דחם מקצתו חם כולו אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו בין לענין הגעלה בין לענין ליבון: הגה ודוקא אם נשתמש בכולו אבל אם ידוע שלא נשתמש רק בקצתו כבולעו כך פולטו (טור):Un ustensile de métal : bien que certains disent que si l'on s'en est servi pour un interdit dans une partie de celui-ci, il est entièrement interdit, car « une partie chauffée, tout est chauffé », néanmoins, quant à sa cachérisation, elle n'est pas valable tant qu'on ne l'a pas cachérisé entièrement, que ce soit pour l'ébouillantage ou pour le liboun. Haga (Rema) : Et cela seulement si l'on s'est servi de l'ustensile entier ; mais s'il est connu qu'on ne s'est servi que d'une partie, « de la façon dont il absorbe, ainsi il rejette » (il suffit de cachériser cette partie) (le Tour).
séif 6
- סכין ישן בין גדול בין קטן הניקח מהעובד כוכבים אם בא להשתמש בצונן אם אין בה גומות נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה וצריך שכל נעיצה ונעיצה תהיה בקרקע קשה לפיכך לא ינעוץ במקום שנעץ נעיצה אחרת (טור בשם הרמ"ה) ואפילו לחתוך בו דבר חריף כמו צנון סגי בהכי. (ולהשתמש בו בקביעות לא גרע משאר כלי שנוהגין להגעיל אפילו לצונן) (סברת הרב בדברי הארוך) (כמו שנתבאר) ואם יש בה גומות (או) שרוצה לחתוך בה חמין או לשחוט בה מלבנה או משחיזה במשחזת של נפחים היטב על פני כולה: הגה וי"א דהשחזה מהני רק לחתוך בה צונן אבל לא לענין חמין (ב"י בשם פוסקים) והכי נהוג לכתחלה ואם לא יוכל ללבן הסכין היטב משום הקתא ילבנו ויגעילנו אח"כ (ארוך) ומיהו אם לבנו ולא הגעילו אפילו יש בו גומות או אם הגעילו ולא לבנו ואין בו גומות וחתך בו מאכל חם לא נאסר אפילו הסכין בן יומו ואם השחיזו במשחזת היטב בכל מקום והגעילו אח"כ מהני אפילו לכתחלה כמו ליבון (מרדכי פ"ב דעבודת כוכבים וארוך) אם יוכל לנקות הגומות שבו:Un couteau usagé, grand ou petit, acheté à un non-Juif : si l'on veut s'en servir à froid, s'il n'a pas de creux (entailles), on le plante dix fois dans une terre dure ; et il faut que chaque fois on le plante dans de la terre dure (non encore remuée) ; c'est pourquoi on ne le plantera pas à l'endroit où on l'a déjà planté une autre fois (le Tour au nom du Rama). Et même pour couper avec lui une chose piquante, comme un radis, cela suffit. (Mais pour s'en servir de façon permanente, il ne vaut pas moins que les autres ustensiles qu'on a l'usage d'ébouillanter même pour le froid) (raisonnement du Rema sur les paroles de l'Issour veHeter heAroukh) (comme il a été expliqué). Et s'il a des creux, ou si l'on veut couper avec lui des aliments chauds ou abattre avec lui, on le chauffe au rouge, ou on l'aiguise soigneusement sur une meule de forgeron, sur toute sa surface. Haga (Rema) : Et certains disent que l'aiguisage n'est efficace que pour couper avec lui à froid, mais pas pour le chaud (Beit Yossef au nom des décisionnaires), et tel est l'usage lekhat'hila. Et si l'on ne peut pas bien chauffer le couteau au rouge à cause du manche, on le chauffera puis on l'ébouillantera ensuite (Issour veHeter heAroukh). Toutefois, si on l'a chauffé au rouge sans l'ébouillanter, même s'il a des creux, ou si on l'a ébouillanté sans le chauffer au rouge alors qu'il n'a pas de creux, et qu'on a coupé avec lui un aliment chaud, celui-ci n'est pas interdit, même si le couteau était ben yomo. Et si on l'a aiguisé soigneusement sur une meule en tout endroit et qu'on l'a ébouillanté ensuite, cela est efficace même lekhat'hila, comme le liboun (Mordekhaï, chapitre 2 d'Avoda Zara, et Issour veHeter heAroukh), si l'on peut nettoyer les creux qui s'y trouvent.
séif 7