Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דברים האסורים משום גלוי. ובו ז' סעיפים:
משקים שנתגלו אסרום חכמים דחיישינן שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר:Choses interdites à cause du découvert (guilouï). Ce siman contient 7 séifim.
Les boissons qui sont restées découvertes, les Sages les ont interdites, car nous craignons qu'un serpent en ait bu et y ait projeté du venin ; et maintenant que les serpents ne sont pas courants parmi nous, c'est permis.séif 1
- צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת: הגה וכן אין לצלות בשר עם דג משום ריחא מיהו בדיעבד אינו אסור (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה):Il faut faire attention à ne pas manger de la viande et du poisson ensemble, parce que c'est néfaste et peut causer la tsaraat (une maladie de peau). Haga (Rema) : Et de même, il ne faut pas rôtir de la viande avec du poisson, à cause de l'odeur ; toutefois, bediavad (a posteriori), ce n'est pas interdit (Issour VeHeter HeAroukh, règle 39, loi 25).
séif 2
- ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בנתים כדי לרחוץ פיו: הגה ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואכלן אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי) וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם):On se lavera les mains entre la viande et le poisson, et l'on mangera du pain trempé entre les deux, afin de se rincer la bouche. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'y a lieu de s'en inquiéter que lorsqu'on les cuit ensemble et qu'on les mange ; mais les manger l'un après l'autre, il n'y a pas lieu de s'en inquiéter (Hagahot Mordekhaï) ; et l'on a ainsi l'usage de ne se laver ni la bouche ni les mains entre eux. Néanmoins, il faut manger quelque chose entre eux et boire, ce qui tient lieu d'essuyage et de rinçage (de la bouche) (Hagahot Chaarei Doura, siman 75, cité dans la glose marginale de l'Issour VeHeter, là-bas).
séif 3
- צריך ליזהר מזיעת האדם שכל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים:Il faut se garder de la sueur de l'homme, car toute sueur de l'homme est un poison mortel, sauf la sueur du visage.
séif 4
- צריך ליזהר מליתן מעות בפיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין ולא יתן פס ידו תחת שחיו שמא נגע ידו במצורע או בסם רע ולא יתן ככר לחם תחת השחי מפני הזיעה ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון שמא יפול אדם על חודה וימות: הגה וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור (ב"י בשם הש"ס) ולכן אסרו לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה (שם) וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קלוח המים לשתות כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה (רמב"ם) ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים) עוד כתבו שיש לברוח מן העיר כשדבר בעיר ויש לצאת מן העיר בתחילת הדבר ולא בסופו (תשובת מהרי"ל סי' ל"ה) וכל אלו הדברים הם משום סכנה ושומר נפשו ירחק מהם ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה ועיין בחושן משפט סימן תכ"ז:Il faut se garder de mettre des pièces de monnaie dans sa bouche, de peur qu'il y ait sur elles de la salive séchée de personnes atteintes d'ulcères ; et l'on ne mettra pas la paume de sa main sous son aisselle, de peur que sa main ait touché un lépreux ou une substance nocive ; et l'on ne mettra pas une miche de pain sous l'aisselle, à cause de la sueur ; et l'on ne mettra ni mets cuit ni boissons sous le lit, parce qu'un mauvais esprit repose sur eux ; et l'on ne plantera pas un couteau dans un etrog ou dans un radis, de peur que quelqu'un tombe sur sa lame et meure. Haga (Rema) : Et de même, on se gardera de toutes les choses qui mènent au danger, car le danger est plus grave que l'interdit, et il faut davantage craindre un doute de danger qu'un doute d'interdit (Beit Yossef au nom du Talmud). C'est pourquoi ils ont interdit d'aller en tout lieu dangereux, comme sous un mur penché, ou seul la nuit (là-bas) ; et de même ils ont interdit de boire de l'eau des rivières la nuit, ou de mettre sa bouche sur un filet d'eau pour boire, car ces choses comportent une crainte de danger (Rambam). Et c'est un usage répandu de ne pas boire d'eau au moment de la tekoufa (solstice ou équinoxe) ; c'est ainsi qu'ont écrit les anciens, et il ne faut pas changer (Abudarham, Mordekhaï, fin du chapitre Kol Chaa ; Rokéa'h, siman 275 ; Maharil ; et les Minhaguim). Ils ont encore écrit qu'il faut fuir la ville lorsqu'il y a une épidémie dans la ville, et qu'il faut quitter la ville au début de l'épidémie et non à sa fin (réponse du Maharil, siman 35). Et toutes ces choses sont prescrites à cause du danger, et celui qui préserve sa vie s'en éloignera ; et il est interdit de compter sur un miracle ou de mettre sa vie en danger dans tout cas semblable. Et voir dans le 'Hochen Michpat, siman 427.
séif 5
- אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם כגון משקים ואוכלים שנתערבו בהם קיא או צואה וליחה סרוחה וכיוצא בהם וכן אסור לאכול ולשתות בכלים הצואים שנפשו של אדם קצה בהם כגון כלים של בית הכסא וכלי זכוכית שמקיזים בהם וכיוצא בהם וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם:Il est interdit de manger des aliments et des boissons qui répugnent à l'homme, comme des boissons et des aliments auxquels se sont mêlés du vomi ou des excréments, des sécrétions putrides, et ce qui leur ressemble. Et de même, il est interdit de manger et de boire dans des ustensiles sales qui répugnent à l'homme, comme des ustensiles des toilettes, des récipients de verre dans lesquels on fait des saignées, et ce qui leur ressemble. Et de même, on ne mangera pas avec des mains souillées ni sur des ustensiles sales ; car tout cela entre dans l'interdit « Ne rendez pas vos personnes abominables » (Lévitique 11, 43).
séif 6
- מסוכנת אף על פי שניתרת בשחיטה המדקדקים מחמירים על עצמם שלא לאכלה: הגה בהמה שהורה בה חכם מסברא ולא נמצא הדין בפירוש שהיא מותרת בעל נפש לא יאכל ממנה (גמ' פ' א"ט והג"א שם) :Une bête messoukénèt (en danger de mort au moment de l'abattage), bien qu'elle soit permise par l'abattage, les scrupuleux se montrent rigoureux envers eux-mêmes en ne la mangeant pas. Haga (Rema) : Une bête au sujet de laquelle un Sage a statué par raisonnement personnel qu'elle est permise, sans que la loi soit trouvée explicitement (dans les sources), une personne scrupuleuse (baal néfech) n'en mangera pas (Guemara, chapitre Elou Treifot, et les Hagahot Achéri, là-bas).
séif 7