Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין נותן טעם לפגם. ובו ז' סעיפים:
כל דבר שטעמו פגום אינו אוסר תערובתו ואפילו אין טעמו פגום מחמת עצמו שבפני עצמו הוא מוטעם ומשובח אלא שפוגם תערובתו מותר: הגה מיהו דברים החשובים כבריה או כיוצא בה אם אינן פגומים בעצמן אע"פ שפוגמין התבשיל אינן בטלים אפילו באלף (וכן כתב הארוך כלל ל"ב):Loi de ce qui donne un goût détériorant (noten taam lifgam). Il contient 7 séifim.
Toute chose dont le goût est détérioré (pagoum) n'interdit pas son mélange. Et même si son goût n'est pas détérioré par lui-même — car en lui-même il est savoureux et bon —, mais qu'il détériore son mélange, c'est permis. Haga (Rema) : Toutefois, les choses importantes, comme une beria (créature entière) ou semblable, si elles ne sont pas détériorées en elles-mêmes, bien qu'elles détériorent le plat, ne s'annulent pas, même dans mille (et ainsi l'a écrit l'Arou'kh, règle 32).séif 1
- פגם זה אין צריך שיפגום לגמרי עד שיהא קץ לאכלו אלא אפילו פוגם קצת אינו אוסר תערובתו ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשנתערב איסור מועט עם היתר מרובה אבל איסור מרובה לתוך היתר מועט ואפילו מחצה על מחצה אין אומרים נותן טעם לפגם מותר עד שיפגום לגמרי שאינו ראוי למאכל אדם ואם אין שם ממשו של איסור אלא טעמו בלבד אפילו איסור מרובה והיתר מועט מותר אם פוגם קצת ויש מי שחוכך (פי' מקוה להחמיר ואוסר) לומר שאם הגדיל האיסור מדתו של היתר עד שהוא משביח יותר כשאוכלו בגודל מדתו ממה שהוא פוגם בהפסד טעמו אסור עד שיפסל מלאכול אדם במה דברים אמורים שפוגם מתחילתו ועד סופו אבל אם השביח ולבסוף פוגם או פוגם ולבסוף השביח אסור: הגה י"א אף על גב דהאיסור [נ"ט] לפגם והמאכל מותר מ"מ הקדירה אסורה ואם בשלו בה אח"כ תוך מעת לעת תבשיל שהאיסור הראשון נותן בו טעם לשבח נאסר התבשיל השני אם לא היה בו ס' נגד האיסור הראשון אבל אם נערו התבשיל הראשון בכף ותחבו אח"כ הכף לתבשיל שני שהוא ג"כ פוגם לא נאסרה הקדרה וכן בדבר שאין לו טעם כלל כגון היורה שמתיכין בו הדבש אע"פ שיש שם רגלי הדבורים לא נאסרה היורה וכל כיוצא בזה (שם בארוך):Cette détérioration, il n'est pas nécessaire qu'elle détériore complètement, au point qu'on soit dégoûté de le manger ; mais même si elle détériore un peu, elle n'interdit pas son mélange. Et il y a un avis selon lequel c'est précisément lorsqu'un peu d'interdit s'est mélangé à beaucoup de permis ; mais pour beaucoup d'interdit dans peu de permis, et même moitié-moitié, on ne dit pas que « ce qui donne un goût détériorant est permis », à moins qu'il ne détériore complètement, au point de ne plus être propre à la consommation humaine. Et s'il n'y a pas là de substance de l'interdit, mais seulement son goût, même s'il y a beaucoup d'interdit et peu de permis, c'est permis s'il détériore un peu. Et il y a quelqu'un qui hésite ('hokekh) Haga (Rema) : (explication : il penche vers la rigueur et interdit) à dire que si l'interdit a augmenté la quantité du permis, au point qu'il améliore davantage le mets, quand on le mange, par l'importance de sa quantité, qu'il ne le détériore par la perte de son goût, c'est interdit, jusqu'à ce qu'il devienne impropre à la consommation humaine. En quel cas ces paroles ont-elles été dites ? Lorsqu'il détériore du début jusqu'à la fin ; mais s'il a amélioré et finalement détériore, ou détériore et finalement améliore, c'est interdit. Haga (Rema) : Certains disent que, bien que l'interdit donne un goût détériorant et que l'aliment soit permis, néanmoins la marmite est interdite ; et si on y a cuit ensuite, dans les vingt-quatre heures, un plat auquel le premier interdit donne un goût améliorant, le second plat est interdit, s'il n'y avait pas en lui soixante contre le premier interdit. Mais si on a remué le premier plat avec une cuillère, et qu'on a ensuite plongé la cuillère dans un second plat qu'il détériore également, la marmite (le second récipient) n'est pas interdite. Et de même pour une chose qui n'a pas de goût du tout, par exemple le chaudron dans lequel on fait fondre le miel : bien qu'il y ait là des pattes d'abeilles, le chaudron n'est pas interdit ; et de même pour tout cas semblable (ibid., dans l'Arou'kh).
séif 2
- אפילו אין כח באיסור לבדו לפגום אלא על ידי דבר אחר שמסייעו כגון שנפל איסור לקדרה שיש בה מלח או תבלין מדוכין (בטור מרובין) ואלמלא המלח והתבלין שבה לא היה כח באיסור לפגום אפילו הכי מותר:Même si l'interdit n'a pas, à lui seul, la force de détériorer, mais seulement grâce à une autre chose qui l'aide, par exemple si un interdit est tombé dans une marmite contenant du sel ou des épices pilées Haga (Rema) : (dans le Tour : des épices abondantes), et que, n'étaient le sel et les épices qui s'y trouvent, l'interdit n'aurait pas eu la force de détériorer, malgré cela c'est permis.
séif 3
- שמן ודבש של עובד כוכבים אע"פ שהם מבושלים מותרים מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו וכן לדבש: הגה ויש אומרים דבשר אינו פוגם דבש עצמו רק משקה הנעשה מדבש (מהרי"ל בהגהת ש"ד סימן כ"ב ועוד הרבה פוסקים עיין ס"ק י"ג) ובמקום שאין הפסד גדול יש להחמיר. בשר או חלב ביין הוי לפגם ומותר (הגהות אשיר"י פ"ב דעבודת כוכבים):L'huile et le miel d'un non-Juif, bien qu'ils soient cuits (et qu'on craigne qu'il n'y ait cuit de la viande interdite), sont permis, parce que la viande détériore l'huile et la fait sentir mauvais, et de même pour le miel. Haga (Rema) : Et certains disent que la viande ne détériore pas le miel lui-même, mais seulement la boisson faite de miel (Mahari Weil dans les Hagahot Chaarei Doura, siman 22, et beaucoup d'autres décisionnaires ; voir séif katan 13). Et là où il n'y a pas de grande perte, il faut être rigoureux. De la viande ou du 'helev dans le vin, c'est détériorant, et c'est permis (Hagahot Achéri, chapitre 2 de Avoda Zara).
séif 4
- כל קדירה שאינה בת יומה חשיבה טעמה לפגם ואינה אוסרת ונקראת בת יומה כל זמן שלא שהתה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור וכיון שעבר עליה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור אינה נקראת בת יומה ואם בישל בה כשאינה בת יומה התבשיל מותר דהוי נותן טעם לפגם והוא שתהיה מודחת שלא יהיה שומן על פניה שאם לא הדיחה אוסר והרי היא כחתיכת איסור שלא נפגמה ויש מתירין אפילו בישל בה קודם שהדיחה: הגה ואם יש ס' נגד מה שדבוק עליו לכולי עלמא שרי מאחר דהקדירה אינה בת יומא והכי נהוג (או"ה):Toute marmite qui n'est pas bat yoma (utilisée dans les dernières vingt-quatre heures) est considérée comme ayant un goût détériorant, et elle n'interdit pas. Et elle est appelée bat yoma tant qu'elle n'est pas restée vingt-quatre heures après que l'interdit y a cuit ; et dès que vingt-quatre heures sont passées sur elle après que l'interdit y a cuit, elle n'est plus appelée bat yoma. Et si on y a cuit alors qu'elle n'était pas bat yoma, le plat est permis, car c'est un goût détériorant ; et à condition qu'elle soit rincée, qu'il n'y ait pas de graisse sur sa surface, car si on ne l'a pas rincée, la graisse interdit, et elle est comme un morceau d'interdit qui n'a pas été détérioré. Et certains permettent même si on y a cuit avant de la rincer. Haga (Rema) : Et s'il y a soixante contre ce qui y est collé, selon tous c'est permis, puisque la marmite n'est pas bat yoma ; et tel est l'usage (Issour VeHeter).
séif 5
- יש מי שאומר שאם שמו פלפלין בקדרה של איסור שאינה בת יומא הכל אסור דחורפיה משויא ליה לשבח (הכרעת עצמו בב"י):Il y a un avis selon lequel, si on a mis du poivre dans une marmite d'interdit qui n'est pas bat yoma, tout est interdit, car son piquant rend le goût absorbé améliorant. Haga (Rema) : (décision propre de l'auteur dans le Beit Yossef).
séif 6
- קדרה שהיא בלועה מבשר וחלב שנתבשל בה ביחד או בזה אחר זה וקודם שעבר לילה אח' הוחמו בה מים חשיבה בת יומא עד שתשהה מעת לעת משעה שהוחמו בה המים: הגה אבל אם עברה לילה מותר וכן אם עברה לילה בין בישול בשר לחלב אע"ג דאח"כ הוחמו המים מיד נמי דינא הכי וה"ה בכל האיסורים לפי מאי דקיימא לן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה (ב"י וסברת הרב) וע"ל סימן צ"ב ובמקום הפסד יש להתיר בכה"ג בשאר איסורים בכל ענין רק שיהא מעת לעת מזמן בישול האיסור:Une marmite qui a absorbé de la viande et du lait qui y ont cuit ensemble, ou l'un après l'autre, et avant qu'une nuit ne soit passée, on y a chauffé de l'eau, elle est considérée bat yoma jusqu'à ce qu'elle reste vingt-quatre heures depuis le moment où on y a chauffé l'eau. Haga (Rema) : Mais si une nuit est passée, c'est permis. Et de même, si une nuit est passée entre la cuisson de la viande et celle du lait, même si ensuite on a chauffé l'eau aussitôt, la loi est aussi ainsi. Et il en est de même pour tous les interdits, selon ce que nous retenons, que pour tous les interdits on dit 'hatikha naassét nevéla (Beit Yossef et opinion du Rav [Rema]). Et voir plus haut, siman 92. Et en cas de perte, on peut permettre dans un tel cas pour les autres interdits en toute circonstance, pourvu qu'il y ait vingt-quatre heures depuis le moment de la cuisson de l'interdit.
séif 7