Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני קדיש. ובו כב סעיפים:
אומרים קדיש וא"א אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות וה"ה לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה:Lois du Kaddich. Il comporte vingt-deux séifim :
On dit le Kaddich, et on ne le dit pas avec moins de dix hommes libres, adultes, ayant produit deux poils (signe de puberté). Il en est de même pour la Kedoucha et « Barekhou », qui ne se disent pas avec moins de dix.séif 1
- אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשר' ויצאו מקצתן גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל והוא שנשתיירו רובן: הגה ומ"מ עבירה הוא לצאת ועליה' נאמר ועוזבי ה' יכלו [ירושלמי] אבל אם נשארו י' מותר לצאת [מרדכי פ' בתרא דמגילה]:S'il a commencé à dire le Kaddich ou la Kedoucha à dix, et qu'une partie d'entre eux est sortie, on termine ce Kaddich ou cette Kedoucha qu'on a commencé, à condition qu'il en soit resté la majorité. Haga (Rema) : Néanmoins, c'est une faute de sortir, et c'est à leur sujet qu'il est dit : « Ceux qui abandonnent Hachem périront » (Isaïe 1, 28) (Yerouchalmi). Mais s'il en reste dix, il est permis de sortir (Mordekhaï, dernier chapitre de Meguila).
séif 2
- אם התחיל באבות ויצאו מקצתן גומר אפילו קדושה: הגה ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו להתפלל יוצר לא יתחיל הש"צ להתפלל התפלה בקול רם דכבר נשלם תפלת יוצר ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה יכולים להשלים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם שלאחריה דשייך לתפלה שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו' אבל אין קורין בתורה דזהו ענין אחר ותפלת ערבית וקדיש שלאחריו לא שייך לק"ש וברכותיה [ר"ן פרק הקורא את המגילה שבולי הלקט ות"ה סי' ט"ו]:S'il a commencé « Avot » (la première bénédiction de la répétition de l'Amida) et qu'une partie d'entre eux est sortie, il termine la répétition, y compris la Kedoucha. Haga (Rema) : Et si une partie d'entre eux est sortie après qu'on a commencé la prière de « Yotser », l'officiant ne commencera pas la prière (l'Amida) à voix haute, car la prière de « Yotser » est déjà achevée. Et s'ils sont sortis après qu'il a commencé à voix haute, on peut terminer, avec la Kedoucha, tout l'ordre de la Kedoucha, et dire le Kaddich complet qui la suit, car il se rattache à la prière, puisqu'on dit « Titkabal tselot'hon » (« Que soient agréées leurs prières »), etc. Mais on ne lit pas dans la Torah, car c'est une affaire différente. Et la prière d'Arvit et le Kaddich qui la suit ne se rattachent pas au Chema et à ses bénédictions (le Ran, chapitre « Hakoré èt hameguila » ; Chibbolé Halékèt ; et Terumat HaDéchen, siman 15).
séif 3
- יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצירוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקי' וה"ה דעבד ואשה אין מצטרפין: הגה ואפילו על ידי חומש שבידו אין לצרפו מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק. [הרא"ש ומרדכי והגהות מיימוני פ"ט מהלכות תפלה]:Certains permettent de dire une parole de sainteté (davar chébikdoucha) avec neuf hommes et l'adjonction d'un enfant de plus de six ans qui sait à qui l'on prie ; mais leurs paroles n'ont pas paru justes aux grands décisionnaires. Et il en est de même : un esclave et une femme ne s'ajoutent pas. Haga (Rema) : Et même au moyen d'un 'houmach (livre de la Torah) qu'il tient en main, on ne doit pas l'ajouter. Toutefois, certains ont l'usage d'être indulgents en cas de nécessité pressante (le Roch, le Mordekhaï et les Hagahot Maïmoniyot, chapitre 9 des lois de la prière).
séif 4
- אם לא הביא שתי שערות אפילו הוא גדול בשנים דינו כקטן עד שיצאו רוב שנותיו שאז יתברר שהוא סריס אם נראו לו סימני סריס קודם לכן דינו כגדול: הגה ומיהו אין מדקדקין בשערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזקינן אותו כגדול ואומרים לענין זה מסתמא הביא שתי שערות [מהרי"ק שורש מ"ט]:S'il n'a pas produit deux poils, même s'il est adulte en années, sa loi est celle d'un mineur, jusqu'à ce que la majorité de ses années (trente-cinq ans et un jour) soient passées, car alors il s'avère qu'il est un eunuque (saris). Si des signes d'eunuque sont apparus chez lui avant cela, sa loi est celle d'un adulte. Haga (Rema) : Toutefois, on n'examine pas les poils ; mais quiconque a atteint l'âge requis, on le présume adulte, et l'on dit, à cet égard, que vraisemblablement il a produit deux poils (Maharik, racine 49).
séif 5
- ואם התחיל אחד מעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמה' או שהוא ישן אפ"ה מצטרף עמה':Si l'un des dix a commencé à prier seul et ne peut répondre avec eux, ou s'il dort, il s'ajoute néanmoins à eux.
séif 6
- כשאחד מתפלל לבדו נכון שהאחרים ימתינו מלומר קדיש עד שיגמור כדי שיזכה גם הוא:Lorsque l'un prie seul (encore l'Amida), il convient que les autres attendent pour dire le Kaddich qu'il ait terminé, afin qu'il en ait lui aussi le mérite.
séif 7
- חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הן כפקחין ומצטרפים אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר הרי הוא כשוטה וקטן:Un sourd qui parle mais n'entend pas, ou qui entend mais ne parle pas, est comme les personnes en pleine possession de leurs facultés, et ils s'ajoutent (au minyan) ; mais celui qui n'entend pas et ne parle pas est comme un aliéné et un mineur.
séif 8
- לעולם הוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י"ג ויום אחד ושנת העיבור בת י"ג חדש:Il reste toujours mineur jusqu'à ce qu'il produise deux poils après avoir atteint treize ans et un jour ; et une année embolismique (de treize mois) compte treize mois.
séif 9
- אם נער אחד נולד בכ"ט לאדר ראשון משנה מעוברת ונער אחר נולד באדר שני באחד בו ושנת י"ג אינה מעוברת אותו שנולד בכ"ט לאדר הראשון צריך להמתין עד כ"ט לאדר בשנת י"ג להיות בן י"ג שנה ואותו שנולד אחריו באחד באדר השני יהיה בן י"ג שנה כיון שהגיע אחד באדר של שנת י"ג: הגה ומי שנולד באדר ונעש' בר מצוה בשנת העיבור אינו נעשה בר מצוה עד אדר השני [תשו' מהר"י מינץ סי' ט']:Si un garçon est né le 29 d'Adar I d'une année embolismique, et qu'un autre garçon est né le 1er Adar II, et que la treizième année n'est pas embolismique, celui qui est né le 29 d'Adar I doit attendre le 29 d'Adar de la treizième année pour avoir treize ans ; et celui qui est né après lui, le 1er Adar II, aura treize ans dès qu'arrive le 1er Adar de la treizième année. Haga (Rema) : Et celui qui est né en Adar (d'une année simple) et devient bar mitsva dans une année embolismique ne devient bar mitsva qu'en Adar II (Responsa du Mahari Mintz, siman 9).
séif 10
- עבריין שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה:Un transgresseur, qui a enfreint un décret de la communauté ou commis une faute, si on ne l'a pas mis au ban (nidouï), est compté pour le minyan de dix.
séif 11
- מנודה אין מצרפין אותו לכל דבר שצריך י' אבל מותר להתפלל בב"ה שהוא שם אלא אם כן פירשו להחמיר עליו בכך:Une personne mise au ban (menoudé), on ne l'ajoute pour aucune chose qui requiert dix ; mais il lui est permis de prier dans la synagogue où les autres se trouvent, à moins qu'on n'ait spécifié d'être rigoureux envers lui sur ce point.
séif 12
- צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד וש"ץ עמהם והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ דהיינו כשסוגר הדלת במקום [שפה] פנימית של עובי הדלת ולחוץ כלחוץ:Il faut que tous les dix soient en un même endroit, et l'officiant avec eux. Et celui qui se tient dans l'embrasure de la porte, depuis le battant vers l'extérieur — c'est-à-dire, quand on ferme la porte, depuis le bord intérieur de l'épaisseur de la porte vers l'extérieur — est comme celui qui est dehors.
séif 13
- מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפי' גבוה כמה קומות אפילו אינו רוחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה: הגה גגין ועליות אינן בכלל בית והעומד עליהם אינו מצטרף [ר"י נ"ג ח"ז]:Celui qui se tient derrière la synagogue, et qu'il y a entre eux une fenêtre, même haute de plusieurs hauteurs d'homme, même si elle n'a pas quatre téfa'him de large, et qu'il leur montre son visage de là, il s'ajoute à eux pour les dix. Haga (Rema) : Les toits et les étages supérieurs ne font pas partie de la maison, et celui qui s'y tient ne s'ajoute pas (Rabbénou Yerou'ham, voie 3, partie 7).
séif 14
- אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ וש"ץ תוך הפתח הוא מצרפן:Si une partie d'entre eux est à l'intérieur et une partie à l'extérieur, et que l'officiant est dans l'embrasure de la porte, il les réunit.
séif 15
- חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה דהיינו שנפרצ' קטנה במקום חיבורה לגדולה ונפל כל אותו כותל שהיה מפסיק ביניהם ובגדולה נשארו משארית כותל זה שנפל פסים [פי' מעט כותל ישר ושוה] מכאן ומכאן הגדולה כמופלגת מן הקטנה ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה לפיכך אם תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפין שהקטנ' נגררת אחר הגדולה והרי היא כאלו היא בתוך הגדולה כיון שהרוב בגדולה אבל אם היו תשעה בקטנה ואחד בגדולה או חמשה בזו וחמשה בזו אין מצטרפין:Une petite cour qui s'est ouverte sur toute sa largeur sur une grande — c'est-à-dire que la petite s'est ouverte à l'endroit de sa jonction avec la grande, et que tout le mur qui les séparait est tombé, tandis que du côté de la grande il est resté, de ce mur tombé, des pans (passim : un peu de mur droit et égal) de part et d'autre — la grande est comme séparée de la petite, mais la petite n'est pas séparée de la grande ; elle est plutôt comme un recoin de celle-ci. C'est pourquoi, si neuf sont dans la grande et un dans la petite, ils se réunissent, car la petite est entraînée par la grande et elle est comme si elle était à l'intérieur de la grande, puisque la majorité est dans la grande. Mais s'il y avait neuf dans la petite et un dans la grande, ou cinq dans l'une et cinq dans l'autre, ils ne se réunissent pas.
séif 16
- היה ש"ץ בקטנה וצבור בגדולה מוציאן ידי חובתן שהוא נגרר אחריהם אבל אם היה ש"ץ בגדולה וצבור בקטנה אינו מוציאן ידי חובתן שאין הרוב נגרר אחר היחיד:Si l'officiant était dans la petite et la communauté dans la grande, il les acquitte de leur obligation, car il est entraîné après eux ; mais si l'officiant était dans la grande et la communauté dans la petite, il ne les acquitte pas de leur obligation, car la majorité n'est pas entraînée après l'individu.
séif 17
- אם קצת העשר' בב"ה וקצתם בעזרה אינם מצטרפין:Si une partie des dix est dans la synagogue et une partie dans la cour, ils ne se réunissent pas.
séif 18
- ש"ץ בתיבה וט' בב"ה מצטרפין אע"פ שהיא גבוה י' ורחבה ד' ויש לה מחיצות גבוהות י' מפני שהיא בטלה לגבי ב"ה ויש מי שכת' דה"מ כשאין המחיצו' מגיעות לתקרת הגג:L'officiant sur l'estrade (teva) et neuf dans la synagogue se réunissent, bien qu'elle soit haute de dix téfa'him et large de quatre et qu'elle ait des cloisons hautes de dix, parce qu'elle est annulée par rapport à la synagogue. Et il y a un avis selon lequel cela ne s'applique que lorsque les cloisons n'atteignent pas le plafond du toit.
séif 19
- היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה אפי' מי שאינו עמהם יכול לענות וי"א שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עכו"ם:Si dix étaient en un même endroit et disaient le Kaddich et la Kedoucha, même celui qui n'est pas avec eux peut répondre. Et certains disent qu'il faut qu'il n'y ait pas d'interposition d'immondice ou d'idolâtrie (entre lui et eux).
séif 20
- עיר שאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים כופין אותו לישאר או להשכיר אחר במקומו ואם הם י"א ורוצים לצאת שנים ישכירו שניהם אחד בשותפות במקומן ושניהם יפרעו בשוה ואם אחד עני ואחד עשיר פורעין חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות ושכר החזן על היוצאים כעל הנשארים. הגה [ואין חילוק בין אם רוצה לילך זמן ארוך קודם י"ט או לא כל שלא יחזור ביום טוב מהרי"ל סימן תכ"ז]:Une ville où il n'y a que dix hommes, et que l'un d'eux veut partir pendant les Jours redoutables (Yamim noraïm), on le contraint à rester ou à engager quelqu'un d'autre à sa place. Et s'ils sont onze et que deux veulent partir, ils engageront tous deux, en association, une personne à leur place, et tous deux paieront à parts égales ; et si l'un est pauvre et l'autre riche, ils paient la moitié selon la fortune et la moitié selon le nombre de personnes. Et le salaire du 'hazan incombe à ceux qui partent comme à ceux qui restent. Haga (Rema) : Et il n'y a pas de différence selon qu'il veut partir longtemps avant la fête ou non, du moment qu'il ne reviendra pas pour la fête (Maharil, siman 427).
séif 21
- אין כופין להשכיר להשלים מנין כי אם בימים הנוראים וכגון שאין חסרים כי אם אחד או שנים אא"כ מנהג קבוע ומפורסם בעיר לכוף להשכיר אפי' בחסרון ג' או ד' אם יש מנין מיושבי העיר כופין לשכור חזן: הגה וכן במקום שאין מנין תמיד בב"ה כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לב"ה שלא יתבטל התמיד [תשובת ריב"ש סי' תקי"ח] וע"ל ריש סי' ק"ן אם כופין זה את זה לבנות בהכ"נ:On ne contraint à engager quelqu'un pour compléter le minyan que pendant les Jours redoutables, et lorsqu'il ne manque qu'un ou deux hommes, à moins qu'il n'y ait un usage établi et connu dans la ville de contraindre à engager même s'il en manque trois ou quatre. S'il y a un minyan parmi les habitants de la ville, on les contraint à engager un 'hazan. Haga (Rema) : De même, dans un endroit où il n'y a pas toujours de minyan à la synagogue, on se contraint les uns les autres par des amendes à venir toujours en minyan à la synagogue, afin que le service perpétuel (tamid) ne soit pas interrompu (Responsa du Rivach, siman 518). Et voir plus loin, au début du siman 150, si l'on se contraint les uns les autres à construire une synagogue.
séif 22