Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 392 →- דיני עירובין לעיר. ובו ח סעיפים:
עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבי' משתתפי' כולם שיתוף א' ויטלטלו בכל המדינה וכן אם היתה של רבי' ויש לה פתח אחד משתתפי' כולם שיתוף א' אבל אם היתה של רבי' ויש לה שני פתחים שהעם נכנסי' בזה ויוצאי' בזה אפילו נעשי' של יחיד אין מערבין את כולה אלא מניחין ממנה מקום א' אפילו חצר אחת ובית לתוכה ומשתתפין השאר ויהיו אלו המשתתפי' כולם מותרים בכל העיר חוץ מאותו מקום ששיירו ויהיו אותם הנשארי' מותרי' במקומם בשיתוף שעושים לעצמם ואם היו הנשארים רבים אסורים לטלטל בשאר כל העיר ודבר זה משום היכר הוא כדי שידעו שהעירוב התיר להם לטלטל בעיר זה שרבים בוקעים בה שהרי המקום שנשאר ולא נשתתף עמהם אין מטלטלין בו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן ואם רצו לערב מבוי מבוי בפני עצמו כל שכן דמהני דאין שיור גדול מזה: הגה וצריך שיעשו ביניהם שני פסין של שני משהויין אם הוא רחב עשר אמות וביתר מי' צריך צורת פתח (טור):Lois des érouvin pour une ville. Ce siman contient 8 séifim.
Une ville qui était la propriété d'un particulier (bâtie par un seul homme pour lui-même), même si elle est devenue ensuite une ville de la collectivité, tous ses habitants s'associent par un seul chitouf (association des ruelles) et ils pourront transporter dans toute la ville. De même, si elle appartenait à la collectivité et qu'elle n'a qu'une seule entrée, tous s'associent par un seul chitouf. Mais si elle appartenait à la collectivité et qu'elle a deux entrées, par lesquelles le public entre par l'une et sort par l'autre, même si elle est devenue la propriété d'un particulier, on n'inclut pas la ville entière dans l'érouv ; on en laisse plutôt de côté un endroit, même s'il ne s'agit que d'une seule cour avec une maison à l'intérieur, et le reste des habitants s'associe ; tous ceux qui se sont associés seront alors autorisés à transporter dans toute la ville, sauf dans l'endroit qu'ils ont laissé de côté, et ceux qui ont été laissés de côté seront autorisés à transporter dans leur endroit, grâce au chitouf qu'ils font pour eux-mêmes. Mais si ceux qui ont été laissés de côté sont nombreux, il leur est interdit de transporter dans tout le reste de la ville. Cette règle existe à titre de signe distinctif, afin qu'on sache que c'est l'érouv qui leur a permis de transporter dans cette ville que la foule traverse ; en effet, dans l'endroit qui a été laissé de côté et ne s'est pas associé avec eux, on ne transporte pas, si ce n'est ceux-ci pour eux-mêmes et ceux-là pour eux-mêmes. Et s'ils veulent faire un érouv pour chaque ruelle (mavoï) séparément, à plus forte raison cela est efficace, car il n'y a pas de mise à l'écart (chiour) plus grande que celle-là. Haga (Rema) : Il faut cependant qu'ils fassent entre eux (entre les ruelles séparées) deux poteaux (passin) de deux largeurs infimes (machehouyin, l'un de chaque côté) si l'ouverture a une largeur de dix coudées ; et si elle est plus large que dix coudées, il faut une tsourat hapétah (forme de porte) (Tour).séif 1
- עיר של רבים שיש לו פתח א' וסולם במקום אחר מערבין את כולה ואינה צריכ' שיור שאין הסולם שבחומה חשוב כפתח ואפילו העמיד הרבה סולמות זה בצד זה עד רוחב עשרה לא חשיב כפתח ואם יש לה שני פתחים ויש אשפה לפני אחד מהם כאילו אין שם אלא פתח א':Une ville de la collectivité qui a une seule entrée, et une échelle à un autre endroit (pour franchir la muraille), on fait l'érouv pour toute la ville et elle n'a pas besoin de mise à l'écart (chiour), car l'échelle posée contre la muraille n'est pas considérée comme une entrée ; et même si on a dressé de nombreuses échelles les unes à côté des autres, sur une largeur allant jusqu'à dix coudées, ce n'est pas considéré comme une entrée. Et si la ville a deux entrées, mais qu'il y a un tas d'ordures devant l'une d'elles, c'est comme s'il n'y avait là qu'une seule entrée.
séif 2
- הבתים שמניחים אותם שיור אע"פ שאינם פתוחים לעיר אלא אחוריהם לעיר ופניהם לחוץ ואפילו הוא (רק בית אחד אפי') בית הבקר או בית התבן שאינם צריכים לערב עושים אותם שיור ומערבין את השאר:Les maisons que l'on laisse à titre de mise à l'écart (chiour) : bien qu'elles ne donnent pas sur la ville, mais qu'elles aient leur arrière vers la ville et leur façade vers l'extérieur, et même s'il s'agit (Haga (Rema) : ne serait-ce que d'une seule maison) d'une étable ou d'une grange à paille, qui n'ont pas besoin d'être incluses dans l'érouv, on en fait la mise à l'écart, et on fait l'érouv pour le reste.
séif 3
- עיר שנשתתפו כל יושביה חוץ במבוי א' הרי זה אוסר על כולם ואם בנו מצבה על פתח המבוי אינו אוסר עליהם לפיכך עיר שהיתה קנין יחיד אפילו נעשי' של רבים אין מערבין אותה לחצאין אלא או כולה או מבוי ומבוי ובונה כל מבוי ומבוי מצבה על פתחו אם רצה לחלוק רשותו מהם כדי שלא יאסור על שאר המבואו':Une ville dont tous les habitants se sont associés, sauf ceux d'une ruelle, celle-ci interdit le transport à tous. Mais s'ils ont bâti une stèle (matséva, un muret) à l'entrée de la ruelle, elle ne leur interdit pas le transport. C'est pourquoi, une ville qui était la propriété d'un particulier, même si elle est devenue une ville de la collectivité, on ne lui fait pas d'érouv par moitiés : ou bien on fait l'érouv pour toute la ville, ou bien pour chaque ruelle séparément ; et l'on bâtit pour chaque ruelle une stèle à son entrée, si l'on veut séparer son domaine de celui des autres, afin qu'il n'interdise pas le transport aux autres ruelles.
séif 4
- במה דברים אמורי' שאין מערבין אותה לחצאין בעיר מוקפת חומה גבוה י"ט ויש לה דלתו' אבל אם לא היתה העיר כולה מוכשרת במחיצו' ובאו להכשיר חציה ולערבה הרשו' בידם:Dans quel cas a-t-on dit qu'on ne lui fait pas d'érouv par moitiés ? Dans une ville entourée d'une muraille haute de dix téfa'him et qui a des portes. Mais si la ville entière n'était pas rendue apte par des cloisons, et qu'on est venu rendre apte seulement sa moitié et lui faire un érouv, c'est permis (littéralement : « le droit est entre leurs mains »).
séif 5
- זה שאמרנו שאין מערבין אותה לחצאין היינו לומר שאין לחי וקורה מועיל לסלקם זה מזה אבל בפס ארבעה או בשני פסים שני משהויין נחלקי' אלו מאלו ומערבין לחצאין ואם הוא רחב מעשר אמות עושה צורת פתח: הגה או יעשה מחיצה גבוה עשרה לפתח מבואו (טור) י"א הא דעיר של יחיד אסור לחלק היינו לארכה מאחר דשניהם צריכים לילך לרה"ר שבתוכה אבל לרחבה ואלו יוצאים בשער זה ואלו יוצאים בשער זה ואין להם דריסת הרגל זה על זה מערבין לחצאין ועושין תיקון ביניהם כמו שנתבאר לעיל סי' שס"ג דעד עשרה מהני לחי או קורה וביתר מעשרה צורת הפתח (הגהות מיימוני פ"ה מהלכות עירובין והרא"ש והטור):Ce que nous avons dit, qu'on ne lui fait pas d'érouv par moitiés, signifie que le lé'hi (montant latéral) ou la kora (poutre transversale) ne suffit pas pour séparer les uns des autres ; mais par un poteau de quatre téfa'him, ou par deux poteaux de deux largeurs infimes, ils sont séparés les uns des autres et on fait l'érouv par moitiés. Et si l'ouverture est plus large que dix coudées, on fait une tsourat hapétah. Haga (Rema) : Ou bien on fait une cloison haute de dix téfa'him à l'entrée de sa ruelle (Tour). Certains disent que la règle selon laquelle, dans une ville appartenant à un particulier, il est interdit de diviser l'érouv, concerne une division dans le sens de la longueur, puisque les deux parties doivent passer par le domaine public qui se trouve en son sein ; mais dans le sens de la largeur, quand ceux-ci sortent par cette porte et ceux-là par l'autre porte, et qu'ils n'ont pas de droit de passage les uns chez les autres, on fait l'érouv par moitiés, et on fait entre eux un aménagement, comme cela a été expliqué plus haut (siman 363) : jusqu'à dix coudées, un lé'hi ou une kora suffit, et au-delà de dix, une tsourat hapétah (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5 des lois des Érouvin ; le Roch et le Tour).
séif 6
- עיר של רבים ונתמעטה ועמדה על חמשים דיורים א"צ שיור:Une ville de la collectivité qui s'est réduite et s'est retrouvée à cinquante habitants n'a pas besoin de mise à l'écart (chiour).
séif 7
- המזכה בשיתוף לכל בני העיר אם עירבו כולם עירוב א' א"צ להודיעם שזכו' הוא להם ודין מי ששכח ולא נשתתף עם בני העיר או מי שהלך לשבו' בעיר אחרת או עכו"ם שהיה עמהם בעיר דין הכל כדינה בחצר ומבוי:Celui qui fait acquérir une part dans le chitouf à tous les habitants de la ville : s'ils ont tous fait un seul érouv, il n'est pas nécessaire de les en informer, car c'est un avantage pour eux (et l'on peut faire acquérir à autrui un avantage en son absence). Et la règle concernant celui qui a oublié et ne s'est pas associé avec les habitants de la ville, ou celui qui est allé passer le Chabbat dans une autre ville, ou un non-Juif qui était avec eux dans la ville : la règle est en tout point la même que dans le cas d'une cour ou d'une ruelle.
séif 8