Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Michna Beroura 334 →- דיני דליקה בשבת. ובו כז סעיפים:
נפלה דליקה בשבת אם הוא בלילה קודם סעודה יכול להציל כדי מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה ובשחרית מזון שתי סעודות ובמנחה מזון סעודה אחת ודוקא בני הבית שהדליקה בו לא יצילו יותר משום דאיכא למיחש שמתוך שטרודים בהצלה ישכחו השבת ויכבו אבל בתים הקרובים ויראים שתגיע להם הדליקה יכולים להציל כל מה שירצו:Lois de l'incendie le Chabbat. Il contient 27 séifim :
Si un incendie s'est déclaré le Chabbat : si c'est la nuit, avant le repas, on peut sauver de quoi nourrir trois repas, ce qui convient à l'homme pour l'homme et ce qui convient à l'animal pour l'animal ; le matin, de quoi nourrir deux repas ; et l'après-midi (min'ha), de quoi nourrir un repas. Cela ne vaut que pour les gens de la maison où se trouve l'incendie : ils ne sauveront pas davantage, car il y a lieu de craindre que, étant absorbés par le sauvetage, ils oublient le Chabbat et éteignent le feu ; mais les gens des maisons voisines, qui craignent que l'incendie ne les atteigne, peuvent sauver tout ce qu'ils veulent.séif 1
- יש מתירים לטלטל מעות ודברים המוקצים כדי להצילם מפני הדליקה או מאנסים הבאים לגזלם דבמקום פסידא אין לחוש לאיסור מוקצה ויש אוסרים ואפילו לומר לעכו"ם לטלטל סחורה הנפסדת מחמת גשמים יש מי שאוסר (וע"ל סי' ש"ז סעיף י"ט):Certains permettent de déplacer de l'argent et des choses mouktsé pour les sauver de l'incendie, ou de brigands venant les voler, car en cas de perte il n'y a pas lieu de craindre l'interdit de mouktsé ; et certains l'interdisent. Et même dire à un non-Juif de déplacer une marchandise qui s'abîmerait à cause de la pluie, il y a un avis selon lequel c'est interdit. (Voir plus haut, siman 307, séif 19.)
séif 2
- הציל פת נקיה לא יציל פת הדראה (פי' פת שניטל הדרה דהיינו פת סובין) אבל איפכא שרי:S'il a sauvé du pain fin, il ne sauvera pas de pain grossier (c'est-à-dire du pain dont on n'a pas ôté le son, du pain de son) ; mais l'inverse est permis.
séif 3
- מצילין מיום הכיפורים לשבת אבל לא משבת ליום הכפורים וי"ט ולא לשבת הבאה אבל מיום הכפורים למוצאי יום הכפורים מצילים מזון סעודה אחת:On sauve (si l'incendie a lieu) à Yom Kippour pour le Chabbat (qui suit), mais pas du Chabbat pour Yom Kippour et Yom Tov, ni pour le Chabbat suivant. Mais de Yom Kippour pour la sortie de Yom Kippour, on sauve de quoi nourrir un repas.
séif 4
- מצילין לחולה ולזקן ולרעבתן כבינוני:On sauve pour un malade, pour un vieillard et pour un gros mangeur selon la mesure d'une personne moyenne.
séif 5
- הא דאין מצילין אלא מזון שלש סעודות היינו דוקא בשני כלים אבל בכלי א' מצילים אפי' יש בו מאה סעודות ואפי' פירש טליתו וקיפל והביא לתוכו וחזר וקיפל והביא לתוכו מותר כיון שמוציא הכל בפעם א':Ce qu'on ne sauve que de quoi nourrir trois repas, c'est seulement lorsqu'on sauve dans deux ustensiles (en plusieurs fois) ; mais dans un seul ustensile, on sauve même s'il contient cent repas. Et même s'il a étendu son châle, l'a replié, y a mis des aliments, l'a de nouveau replié et y a mis d'autres aliments, c'est permis, puisqu'il sort tout en une seule fois.
séif 6
- ומותר להציל כלי תשמישו הצריכים לו לאותו היום כגון כוסות וקיתוניות:Il est permis de sauver ses ustensiles d'usage dont il a besoin ce jour-là, par exemple des verres et des cruches.
séif 7
- ולובש כל מה שיכול ללבוש ומוציא ופושט וחוזר ולובש ומוציא ופושט ויש מי שאומר שאינו לובש ומוציא אלא פעם אחת בלבד:Il revêt tout ce qu'il peut revêtir, le sort (hors de la maison), l'ôte, revêt de nouveau, sort et ôte. Et il y a un avis selon lequel il ne revêt et ne sort qu'une seule fois.
séif 8
- ואומר לאחרים בואו והצילו לכם כל אחד מזון שלש סעודות ויכולים ללבוש כל מה שיכלו ללבוש ואם רוצים זוכים בו מן ההפקר כיון שאמר הצילו לכם ואם אינם רוצים לזכות אלא רוצים להחזירו לקבל שכר על הצלתם הרשות בידם ולא הוי שכר שבת:Il dit à d'autres : « Venez sauver pour vous », chacun de quoi nourrir trois repas ; et ils peuvent revêtir tout ce qu'ils peuvent revêtir. S'ils le veulent, ils l'acquièrent comme bien abandonné (hefker), puisqu'il a dit « sauvez pour vous ». Et s'ils ne veulent pas l'acquérir, mais veulent le rendre et recevoir un salaire pour leur sauvetage, ils en ont le droit, et ce n'est pas un salaire du Chabbat (interdit).
séif 9
- כל הצלה שאמרנו אינה אלא לחצר אחרת המעורבת אבל לא לשאינה מעורבת: הגה ויש מקילין אף לשאינו מעורבת (סמ"ג והגהות מרדכי):Tout sauvetage dont nous avons parlé ne se fait que vers une autre cour qui a un érouv, mais pas vers une qui n'a pas d'érouv. Haga (Rema) : Et certains sont indulgents même vers une cour qui n'a pas d'érouv (Smag et Hagahot Mordekhaï).
séif 10
- יש אומרים דכל הצלה שאמרנו היא לחצר ומבוי הסמוכים לרשות הרבים וגם אינם מקורים דמו לרשות הרבים ומשום הכי אין מתירין להציל אלא מזון שלש סעודות וכלים הצריכים אבל לבית אחר שעירב עמו יכול להוציא כל מה שירצה ואף לחצר לא אמרו אלא לחצר חבירו אבל לחצר שלו שאינה צריכה עירוב יכול להוציא כל מה שירצה ויש אומרים שאין חילוק:Certains disent que tout sauvetage dont nous avons parlé concerne une cour et une ruelle voisines du domaine public, qui ne sont pas non plus couvertes, et qui ressemblent au domaine public ; c'est pour cela qu'on ne permet de sauver que de quoi nourrir trois repas et les ustensiles nécessaires. Mais vers une autre maison avec laquelle il a fait un érouv, il peut sortir tout ce qu'il veut. Et même pour une cour, on n'a parlé que de la cour de son ami ; mais vers sa propre cour, qui n'a pas besoin d'érouv, il peut sortir tout ce qu'il veut. Et certains disent qu'il n'y a pas de distinction.
séif 11
- כל כתבי הקדש מצילין האידנא מפני הדליקה וקורים בהם אפי' כתובים בכל לשון אפי' כתובים בסם ובסיקרא (פי' מיני צבעים) ובכל דבר וכן מטבע ברכות שטבעו חכמים מצילים אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפא (פירוש מקום מגולה והפקר) וכן תרגום שכתבו עברי כגון יגר שהדותא וכדנא תימרון להון ועברי שכתבו תרגום או בלשון אחר שאותו העם בקיאים בו וכן ספר תורה שיש בו ללקט פ"ה אותיות מתוך תיבות שלימות או שיש בו אזכרה מצילין אותה:Tous les Écrits saints, on les sauve aujourd'hui de l'incendie, et (même ceux) qu'on y lit, même s'ils sont écrits en n'importe quelle langue, même s'ils sont écrits avec du sam ou du sikra (c'est-à-dire des sortes de teintures) ou avec n'importe quoi. De même, les formules de bénédictions que les Sages ont fixées, on les sauve de l'incendie. Et on les sauve aussi de tout endroit de tourpa (c'est-à-dire d'un endroit découvert et abandonné). De même, un passage araméen de la Bible qu'on a écrit en hébreu, par exemple « Yegar sahadouta » (Genèse 31, 47) et « Kidena témroun lehom » (Jérémie 10, 11), et un passage hébreu qu'on a écrit en araméen ou dans une autre langue que ce peuple connaît bien ; de même un rouleau de la Torah dans lequel on peut recueillir quatre-vingt-cinq lettres formant des mots entiers, ou dans lequel se trouve un Nom divin : on le sauve.
séif 12
- יש מי שאומר דמגלת אסתר הואיל ואין בה אזכרות אם אינה כתובה כמשפטה אשורית על העור ובדיו אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה:Il y a un avis selon lequel la Méguila d'Esther, puisqu'il ne s'y trouve pas de Noms divins, si elle n'est pas écrite selon sa règle, en écriture assyrienne (carrée), sur parchemin et à l'encre, n'a pas de sainteté suffisante pour la sauver de l'incendie.
séif 13
- הקמיעין שיש בהם פסוקים אין מצילין אותם מפני הדליקה ויש אומרים שמצילין:Les amulettes (kamé'ot) qui contiennent des versets, on ne les sauve pas de l'incendie ; et certains disent qu'on les sauve.
séif 14
- מצילים תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אע"פ שיש בתוכן מעות והוא הדין לשאר כתבי הקדש:On sauve l'étui du livre avec le livre et l'étui des tefilin avec les tefilin, même s'il s'y trouve de l'argent ; et il en est de même pour les autres Écrits saints.
séif 15
- אם הניח תפילין בארנקי [פי' כיס] מלא מעות יכול להצילו מפני הדליקה או מפני הגנבים והגזלנים למקום שיכול להציל התפילין ויש מי שאומר דהיינו דוק' כשהניחם שם מערב שבת:S'il a placé des tefilin dans une bourse [c'est-à-dire un sac] pleine d'argent, il peut la sauver de l'incendie, ou des voleurs et des brigands, vers un endroit où il peut sauver les tefilin. Et il y a un avis selon lequel cela ne vaut que s'il les y a placés dès la veille de Chabbat.
séif 16
- יש מתירים להציל דסקיא מליאה מעות על ידי ככר או תינוק מן הדליקה או מן הגנבים והגזלנים ודוק' לרה"י אבל לא לחצר שאינה מעורבת מצילין הספרים אפילו לחצר שאינה מעורבת ולמבוי [פי' מקום שנכנסים ממנו לחצירות] שלא נשתתפו בו ובלבד שיהיו בו שלשה מחיצות ולחי:Certains permettent de sauver une sacoche (diskaya) pleine d'argent au moyen d'une miche de pain ou d'un enfant posés dessus, de l'incendie ou des voleurs et des brigands, mais seulement vers un domaine privé, et non vers une cour sans érouv. On sauve les livres même vers une cour sans érouv, et vers une ruelle [c'est-à-dire l'endroit par lequel on entre dans les cours] dont les habitants ne se sont pas associés, à condition qu'elle ait trois cloisons et un montant (le'hi).
séif 17
- כתבו משום גאון שמותר לומר לעכו"ם להציל ספרים מן הדליקה אפי' דרך רשות הרבים:On a écrit au nom d'un Gaon qu'il est permis de dire à un non-Juif de sauver des livres de l'incendie, même par le domaine public.
séif 18
- כל מה שמותר להציל מפני הדליקה מותר להציל ממים ומשאר דברים המאבדים:Tout ce qu'il est permis de sauver de l'incendie, il est permis de le sauver de l'eau et des autres choses qui détruisent.
séif 19
- הגליונים שלמעלה ושלמטה ושבין פרשה לפרשה ושבין דף לדף ושבתחלת הספר ושבסוף הספר אין מצילין אותם:Les marges du haut et du bas, celles entre une section et une autre, entre une colonne et une autre, celles du début du livre et de la fin du livre (détachées), on ne les sauve pas.
séif 20
- האפיקורסים דהיינו האדוקים בעבודת אלילים וכן [מומרים לע"א] שכתבו להם כתבי הקדש אין מצילין אותן ואף בחול שורפן עם האזכרות שבהן:Les hérétiques (apikorsim), c'est-à-dire ceux qui sont attachés au culte des idoles, et de même [les apostats adonnés à l'idolâtrie], qui ont écrit pour eux-mêmes des Écrits saints : on ne les sauve pas, et même en semaine on les brûle avec les Noms divins qu'ils contiennent.
séif 21
- תיבה שאחז בה האור יכול לפרוס עור של גדי מצדה האחת שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפי' כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר. הגה במקום פסידא [מרדכי פרק כ"כ]:Un coffre dont le feu s'est emparé : on peut étendre une peau de chevreau d'un de ses côtés pour qu'il ne brûle pas. Et on fait une cloison avec tous les ustensiles pour séparer de l'incendie, même avec des récipients d'argile neufs remplis d'eau, qui éclateront certainement lorsque l'incendie les atteindra, car provoquer indirectement l'extinction (guerama) est permis. Haga (Rema) : En cas de perte [Mordekhaï, chapitre Kol Kitvei].
séif 22
- טלית שאחז בו האור פושטה ומתכסה בה ואינו חושש אם תכבה ויש מי שאומר שצריך שלא יתכוין לכך: הגה מותר לכפות קערה על הנר שלא יאחוז בקורה [טור] ועיין לעיל סי' רע"ו ס"ה:Un châle dont le feu s'est emparé : il le déploie et s'en couvre, et ne se soucie pas s'il s'éteint. Et il y a un avis selon lequel il faut qu'il n'en ait pas l'intention. Haga (Rema) : Il est permis de renverser un bol sur la lampe pour qu'elle ne mette pas le feu à la poutre [Tour] ; et voir plus haut, siman 276, séif 5.
séif 23
- יש אומרים שאין יכול ליתן עליו משקין כדי שיכבה כשיגיע להם ויש אומרים שמותר לעשות כן בשאר משקי' חוץ מן המים משום כיבוס ויש מתירים אפי' במים ודברי סברא שנית נראים:Certains disent qu'on ne peut pas mettre de liquides sur le châle afin qu'il s'éteigne lorsque le feu les atteindra. Certains disent qu'il est permis de le faire avec les autres liquides, sauf avec l'eau, à cause de l'interdit de laver (lessive). Et certains le permettent même avec de l'eau. Les propos de la deuxième opinion paraissent justes.
séif 24
- נכרי שבא לכבות אין צריך למחות בידו אבל קטן שבא לכבות צריך למחות בידו:Un non-Juif qui vient éteindre, on n'a pas besoin de l'en empêcher ; mais un enfant (juif) qui vient éteindre, il faut l'en empêcher.
séif 25
- יכול לומר בפני עכו"ם כל המכבה אינו מפסיד אף אם אינו מזומן כאן יכול לקרותו שיבא אע"פ שודאי יכבה כשיבא וכן כל כיוצ' בזה בהיזק הבא פתאום כגון אם נתרועעה חבית של יין יכול לקרוא עכו"ם אע"פ שודאי יתקננה כשיבא: הגה וכל הדינים הנזכרים בדיני הדליקה הני מילי בימיהם אבל בזמן הזה אותם השרויין בין עכו"ם והיא חשש סכנת נפשות כתבו הראשונים והאחרונים זכרונם לברכה שמותר לכבות דליקתם בשבת משום דיש בה סכנת נפשות והזריז הרי זה משובח ומ"מ הכל לפי הענין אם היו בטוחים בודאי שלא יהיה להם סכנה בדבר אסור לכבות אבל בחשש סכנת ספק מותר לכבות אפילו הדליקה בביתו של עכו"ם וכן נוהגין [תרומת הדשן סימן נ"ח והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו בשם א"ז] ודוקא לכבות הדליקה דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ויש סכנה אם לא יכבה אבל אסור לחלל שבת כדי להציל [ממון] ואם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי ולא ישתה יין ולא יאכל בשר ויתן במקו' חטאת י"ח פשיטים צדקה ואם ירצה לפדות התענית יתן בעד כל יום י"ב פשיטים לצדקה [פסקי מהרא"י סי' ט' ועיין בטור יורה דעה מהלכות נדה סימן קפ"ה]:On peut dire en présence d'un non-Juif : « Quiconque éteindra ne perdra pas (sera récompensé) ». Même s'il ne se trouve pas ici, on peut l'appeler pour qu'il vienne, bien qu'il éteigne certainement lorsqu'il viendra. Et de même pour tout cas semblable de dommage survenant soudainement : par exemple, si un tonneau de vin s'est fissuré, on peut appeler un non-Juif, bien qu'il le répare certainement lorsqu'il viendra. Haga (Rema) : Toutes les lois mentionnées au sujet de l'incendie ne valaient qu'à leur époque ; mais à notre époque, pour ceux qui habitent parmi les non-Juifs, où il y a crainte de danger de mort, les Richonim et les A'haronim, de mémoire bénie, ont écrit qu'il est permis d'éteindre leur incendie le Chabbat, parce qu'il comporte un danger de mort, et celui qui se hâte est digne d'éloges. Néanmoins, tout dépend de la situation : s'ils étaient assurés avec certitude qu'il n'y aura pas de danger pour eux en la matière, il est interdit d'éteindre ; mais en cas de crainte d'un danger douteux, il est permis d'éteindre, même si l'incendie est dans la maison d'un non-Juif, et tel est l'usage [Troumat HaDéchen, siman 58, et Hagahot Achéri, chapitre Mi Chéhotsiouhou, au nom de l'Or Zaroua]. Cela ne vaut que pour éteindre l'incendie, car c'est un travail qui n'est pas nécessaire pour lui-même (melakha chééna tsrikha legoufa), et qu'il y a danger si on n'éteint pas ; mais il est interdit de profaner le Chabbat pour sauver [des biens]. Et s'il a transgressé et profané le Chabbat, il doit jeûner quarante jours, les lundis et jeudis, ne pas boire de vin ni manger de viande, et donner, à la place d'un sacrifice expiatoire ('hatat), dix-huit pechitim à la charité. Et s'il veut racheter le jeûne, il donnera pour chaque jour douze pechitim à la charité [Psakei Maharaï, siman 9 ; et voir le Tour, Yoré Dé'a, lois de la nidda, siman 185].
séif 26
- גחלת המונחת במקום שרבים ניזוקים בה יכול לכבותה בין אם היא של מתכת בין אם היא של עץ והרמב"ם אוסר בשל עץ :Une braise posée dans un endroit où le public risque d'en être blessé, on peut l'éteindre, qu'elle soit de métal ou de bois ; mais le Rambam l'interdit pour celle de bois.
séif 27