Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 181

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

דיני מים אחרונים. ובו י סעיפים:
מים אחרונים חובה:
Lois des mayim a'haronim (eau de la fin du repas). Il contient 10 séifim.
Les mayim a'haronim sont une obligation.
séif 1
מים אחרונים אין נוטלי' על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן:
Les mayim a'haronim, on ne les verse pas sur le sol, mais dans un récipient, à cause d'un mauvais esprit qui repose sur elles ; et s'il n'a pas de récipient, il se lave au-dessus de fins morceaux de bois ou de choses semblables.
séif 2
אין נוטלי' בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין [פי' מבעבעין מל' שחין אבעבעות] את הידים ואין מעבירין את הזוהמא:
On ne se lave pas avec de l'eau chaude au point que la main s'y brûle, car elle fait gonfler [explication : fait boursoufler, de l'expression « éruption de pustules » (Exode 9, 9)] les mains, et elle n'enlève pas la saleté (le gras du repas).
séif 3
אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות:
Il n'est nécessaire de se laver que jusqu'à la deuxième phalange des doigts.
séif 4
צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא:
Il faut qu'il abaisse le bout de ses doigts vers le bas, afin que la saleté s'écoule.
séif 5
אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלי' דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו מתחילין מן המברך:
Si les convives sont nombreux : jusqu'à cinq, on commence par celui qui récite la bénédiction (le Birkat Hamazone) ; et s'ils sont plus nombreux, on commence par le plus jeune, et on se lave dans l'ordre où l'on est assis, et on ne se cède pas mutuellement l'honneur de se laver en premier, jusqu'à ce qu'on arrive aux cinq derniers ; et dès qu'il ne reste plus que cinq personnes qui ne se sont pas lavées, on commence par celui qui récite la bénédiction.
séif 6
אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים:
On ne récite aucune bénédiction sur les mayim a'haronim.
séif 7
י"א שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ולהרמב"ם מנגב ואח"כ מברך:
Certains disent que les mayim a'haronim n'ont pas besoin d'être essuyées ; et selon le Rambam, il s'essuie les mains et ensuite il récite la bénédiction.
séif 8
מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים:
On peut faire les mayim a'haronim avec toutes sortes de liquides.
séif 9
יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגי' כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון:
Il y a des gens qui n'ont pas l'usage de faire les mayim a'haronim. Et même pour ceux qui ont cet usage (de ne pas les faire), une personne délicate (istenis) qui a l'habitude de se laver les mains après le repas, pour elle, les mains sont considérées comme sales, et elle doit se laver les mains avant le Birkat Hamazone.
séif 10

Siman 182 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

דיני מים אחרונים. ובו י סעיפים:
מים אחרונים חובה:
Lois des mayim a'haronim (eau de la fin du repas). Il contient 10 séifim.
Les mayim a'haronim sont une obligation.
séif 1
מים אחרונים אין נוטלי' על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן:
Les mayim a'haronim, on ne les verse pas sur le sol, mais dans un récipient, à cause d'un mauvais esprit qui repose sur elles ; et s'il n'a pas de récipient, il se lave au-dessus de fins morceaux de bois ou de choses semblables.
séif 2
אין נוטלי' בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין [פי' מבעבעין מל' שחין אבעבעות] את הידים ואין מעבירין את הזוהמא:
On ne se lave pas avec de l'eau chaude au point que la main s'y brûle, car elle fait gonfler [explication : fait boursoufler, de l'expression « éruption de pustules » (Exode 9, 9)] les mains, et elle n'enlève pas la saleté (le gras du repas).
séif 3
אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות:
Il n'est nécessaire de se laver que jusqu'à la deuxième phalange des doigts.
séif 4
צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא:
Il faut qu'il abaisse le bout de ses doigts vers le bas, afin que la saleté s'écoule.
séif 5
אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלי' דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו מתחילין מן המברך:
Si les convives sont nombreux : jusqu'à cinq, on commence par celui qui récite la bénédiction (le Birkat Hamazone) ; et s'ils sont plus nombreux, on commence par le plus jeune, et on se lave dans l'ordre où l'on est assis, et on ne se cède pas mutuellement l'honneur de se laver en premier, jusqu'à ce qu'on arrive aux cinq derniers ; et dès qu'il ne reste plus que cinq personnes qui ne se sont pas lavées, on commence par celui qui récite la bénédiction.
séif 6
אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים:
On ne récite aucune bénédiction sur les mayim a'haronim.
séif 7
י"א שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ולהרמב"ם מנגב ואח"כ מברך:
Certains disent que les mayim a'haronim n'ont pas besoin d'être essuyées ; et selon le Rambam, il s'essuie les mains et ensuite il récite la bénédiction.
séif 8
מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים:
On peut faire les mayim a'haronim avec toutes sortes de liquides.
séif 9
יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגי' כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון:
Il y a des gens qui n'ont pas l'usage de faire les mayim a'haronim. Et même pour ceux qui ont cet usage (de ne pas les faire), une personne délicate (istenis) qui a l'habitude de se laver les mains après le repas, pour elle, les mains sont considérées comme sales, et elle doit se laver les mains avant le Birkat Hamazone.
séif 10

Siman 182 →