Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני חציצה בנטילה. ובו ד סעיפים:
צריך ליזהר מחציצה שכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה כגון צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר ובצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר ורטיה שעל בשרו וטיט היון וטיט היוצרים אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש: הגה ומשום הכי לא נהגו לנקר הטיט שתחת הצפרנים לנטילה משום דהוי כמיעוטו שאין מקפיד כי אין מקפידים על זה לנטילה (הגהות סמ"ק והגהות אשיר"י פרק אלו דברים) אבל אם היה מקפיד הוא צריך לנקר וכן עיקר ואפשר שנהגו להקל בחציצה לענין נטילה כי יש אומרים שאין שייך חציצה לנטילה אבל העיקר כסברא ראשונה:Lois de l'interposition ('hatsitsa) dans l'ablution. Il contient 4 séifim.
Il faut prendre garde à l'interposition, car toute chose qui fait interposition pour l'immersion fait interposition pour l'ablution : par exemple, la saleté qui est sous l'ongle, hors de la partie qui recouvre la chair (la partie qui dépasse), la pâte qui est sous l'ongle, même sur la partie qui recouvre la chair, un pansement qui est sur sa chair, la boue du marais et l'argile des potiers. Mais pour une petite partie (de la main), dont il ne se soucie pas, il n'y a pas lieu de s'inquiéter. Haga (Rema) : Et c'est pourquoi on n'a pas l'usage de curer la boue qui est sous les ongles pour l'ablution, parce que c'est comme une petite partie dont on ne se soucie pas, car on ne s'en soucie pas pour l'ablution (Hagahot du Smak et Hagahot Achéri, chapitre Elou devarim). Mais s'il s'en soucie, il doit curer, et c'est l'essentiel. Et il est possible qu'on ait eu l'usage d'être indulgent pour l'interposition en matière d'ablution parce que certains disent que la notion d'interposition ne s'applique pas à l'ablution ; mais l'essentiel est selon le premier raisonnement.séif 1
- כל דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ היה דרכו של זה להקפיד וזה אין דרכו להקפיד למי שדרכו להקפיד חוצץ למי שאין דרכו להקפיד אינו חוצץ כיצד היה אחד צבע והיו ידיו צבועות אין הצבע חוצץ על ידיו אע"פ שיש על ידיו מממשות של צבעונים לא היה צבע אם היו ידיו צבועות ויש מממש הצבע על ידיו הרי זה חוצץ שהדיו היבש חוצץ והלח אינו חוצץ וכן הנשים שדרכן לצבוע ידיהם לנוי וכיוצא בזה אין אותו צבע חוצץ (גלדי מכה שעל ידיו אם אינו מקפיד עליו אין חוצצים) (ספר התרומה):Toute chose dont on ne se soucie pas ne fait pas interposition. Si l'un a coutume de s'en soucier et l'autre n'a pas coutume de s'en soucier : pour celui qui a coutume de s'en soucier, cela fait interposition ; pour celui qui n'a pas coutume de s'en soucier, cela ne fait pas interposition. Comment ? Si quelqu'un était teinturier et que ses mains étaient teintes, la teinture ne fait pas interposition sur ses mains, bien qu'il y ait sur ses mains de la substance des teintures. S'il n'était pas teinturier, si ses mains étaient teintes et qu'il y a de la substance de la teinture sur ses mains, cela fait interposition ; car l'encre sèche fait interposition et l'humide ne fait pas interposition. Et de même, les femmes qui ont coutume de teindre leurs mains pour la beauté, et ce qui est semblable, cette teinture ne fait pas interposition (les croûtes d'une plaie qui sont sur ses mains, s'il ne s'en soucie pas, ne font pas interposition) (Séfer HaTerouma).
séif 2
- צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים: ואפי' הוא רפוי (ב"י) ואפי' אינו מקפיד עליו בשעת נטילה הואיל ומקפיד עליו בשעה שעושה מלאכה שלא יטנפו (הרא"ש פ' תינוקת) ונהגו קצת להקל אם הוא רפוי אבל יש להחמיר כי אין אנו בקיאים איזה מקרי רפוי:Il faut ôter la bague de sa main au moment de l'ablution des mains (et même si elle est lâche) (Beit Yossef), (et même s'il ne s'en soucie pas au moment de l'ablution, puisqu'il s'en soucie au moment où il fait un travail, afin qu'elle ne se salisse pas) (le Roch, chapitre Tinoket). Et certains ont l'usage d'être indulgents si elle est lâche ; mais il faut être rigoureux, car nous ne sommes pas experts pour savoir laquelle est appelée lâche.
séif 3
- שיעור נ"י כל היד עד הקנה של זרוע וי"א עד מקום חיבור האצבעות לכף היד וראוי לנהוג כדעת הראשון:La mesure de l'ablution des mains est toute la main jusqu'à l'articulation du bras (le poignet) ; et certains disent : jusqu'à l'endroit où les doigts se joignent à la paume de la main. Et il convient de se conduire selon le premier avis.
séif 4