Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- באיזה כלי נוטלין הידי'. וכיצד יבואו המי' לידיו. ובו כ סעיפים:
אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרי' ואפילו כלי גללים [פירוש כלים עשוים מרפת בקר ועפר] וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב והוא גדול מנקב שהמשקים שבתוך הכלי יוצאים בו אז בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה:Avec quel ustensile on se lave les mains, et comment l'eau doit arriver sur les mains. Il contient 20 séifim.
On ne se lave les mains qu'avec un ustensile (kli), et tous les ustensiles sont valables, même des ustensiles de bouse [explication : ustensiles faits de fumier de bovins et de terre], des ustensiles de pierre et des ustensiles de terre non cuite. Et il faut qu'il contienne une revi'it. Et s'il est percé d'un trou « laissant entrer un liquide », c'est-à-dire que si on le posait sur des liquides, ils y entreraient par le trou – et ce trou est plus grand qu'un trou par lequel les liquides qui sont dans l'ustensile sortent –, alors il perd le statut d'ustensile et on ne s'en sert pas pour l'ablution des mains, même s'il contient une revi'it du trou vers le bas.séif 1
- והני מילי כשנוטל דרך פיו למעלה שמה שממנו מן הנקב ולמעלה אינו חשוב ככלי ונמצאו שאין המים באים על ידו מהכלי אבל אם נוטל דרך הנקב שרי כיון שמחזיק רביעית ממנו ולמטה:Et ces paroles s'appliquent lorsqu'on verse par son ouverture, en haut : car ce qu'il contient du trou vers le haut n'est pas considéré comme contenu dans un ustensile, et il se trouve que l'eau ne lui arrive pas sur les mains de l'ustensile. Mais si l'on verse par le trou, c'est permis, puisqu'il contient une revi'it de ce trou vers le bas.
séif 2
- כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה ואם הרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלים ממנה:Un ustensile qui contient une revi'it lorsqu'on le cale, et qui, si on ne le calait pas, laisserait l'eau se répandre sans qu'il y reste une revi'it, n'est pas un ustensile. C'est pourquoi le bouchon d'un tonneau, qui est pointu et ne contient pas de revi'it sans être calé, on ne se lave pas les mains avec. Et si on l'a élargi par le bas jusqu'à ce qu'il contienne une revi'it lorsqu'il est posé sans être calé, on se lave avec.
séif 3
- חמת וכפישה שהם מיני נאדות של עור שתקנן ועשה להם בית מושב נוטלים מהם אבל שק וקופה שהתקינן לשבת בלא סמיכה וזפתן בזפת עד שהם מקבלים משקים אין נוטלין מהם לידים לפי שאינם עשויים לקבל משקים והוא הדין לכובעים של לבדים (פירוש בגד קשה פילטר"ז בלע"ז) אפי' כשהם קשים כל כך שמקבלי' מים ואינ' זבים מהם מ"מ אינם עשויים לקבל מים ומכל מקום על ידי הדחק מותרים שעוברי דרכים רגילים לשתות בהם:Une outre ('hémet) et une keficha, qui sont des sortes de récipients de cuir, si on les a aménagées et qu'on leur a fait une base, on se lave les mains avec. Mais un sac et un panier qu'on a aménagés pour tenir debout sans être calés, et qu'on a enduits de poix jusqu'à ce qu'ils retiennent les liquides, on ne s'en sert pas pour l'ablution des mains, parce qu'ils ne sont pas faits pour recevoir des liquides. Et il en est de même des chapeaux de feutre (explication : étoffe dure, « filtre » en langue vernaculaire) : même lorsqu'ils sont si durs qu'ils retiennent l'eau et qu'elle ne s'en écoule pas, en tout cas ils ne sont pas faits pour recevoir de l'eau. Et néanmoins, en cas de nécessité (al yedei had'hak), ils sont permis, car les voyageurs ont l'habitude d'y boire.
séif 4
- כלי שתחלת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא סמיכ' ואין משתמשין בו אלא על ידי סמיכה חשיב שפיר כלי לפיכך כלי שהוא מלא נקבי' מתחתיו ופיו צר למעל' וכשמניח אדם אצבעו עליו אין המי' יוצאי' וכשמסירו המים יוצאים מותר ליטול ממנו אע"פ שאינו מחזיק כלום כיון שעשוי לקבלה בענין זה וזה עיקר תשמישו נקרא כלי: הגה וכ"ש כלי שיש בו ברזא למטה הואיל ומתחלה נעשה לקבל על ידי כך [טור ב"י]:Un ustensile dont la fabrication initiale est telle qu'il ne peut tenir debout sans être calé, et dont on ne se sert que calé, est tout à fait considéré comme un ustensile. C'est pourquoi un ustensile plein de trous par-dessous, dont l'ouverture est étroite en haut, de sorte que lorsqu'on pose le doigt dessus l'eau ne sort pas, et que lorsqu'on l'enlève l'eau sort, il est permis de se laver avec, bien qu'il ne contienne rien (lorsqu'il est ouvert) : puisqu'il est fait pour recevoir l'eau de cette manière et que c'est là son usage principal, il est appelé ustensile. Haga (Rema) : Et à plus forte raison un ustensile qui a un robinet en bas, puisqu'il a été fait dès le départ pour recevoir l'eau de cette façon [Tour, Beit Yossef].
séif 5
- לא יתן מים לחברו בחפניו שאין נוטלים אלא מן הכלי והוא הדין אם נטל ידו אחת מהכלי ושפך ממנו לידו אחרת דאינו כלום ור"ת מתיר בזו כיון שתחילת נטילה לידו אחת היתה מן הכלי והוא שהיתה ידו הראשונה טהורה כגון ששפך עליה רביעית בבת אחת: הגה ונהגו להקל כדברי ר"ת אבל הסברא הראשונ' היא עיק' לכן יש להחמי' לכתחל':Il ne donnera pas l'ablution d'eau à son prochain avec ses mains en coupe, car on ne se lave qu'avec un ustensile. Et il en est de même s'il a lavé une main avec l'ustensile, puis versé l'eau de celle-ci sur son autre main : cela ne vaut rien. Et Rabbénou Tam le permet dans ce cas, puisque le début de l'ablution, pour sa première main, venait de l'ustensile ; et cela, à condition que la première main soit pure, par exemple s'il a versé sur elle une revi'it en une fois. Haga (Rema) : Et on a l'usage d'être indulgent selon les paroles de Rabbénou Tam ; mais le premier raisonnement est l'essentiel ; c'est pourquoi il faut être rigoureux lekhat'hila (a priori).
séif 6
- צריך שיבואו המי' מכח נותן לפיכך צינור שדולה מים מן היאור ושופך בו ונמשכים ממנו המים להשקות השדה אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליה' מפני שאינם באים מכח אדם שכבר פסק כח השופך ואם משים ידיו קרוב למקום השפיכה אף שאינו משים אותה תחת השפיכה ממש עלתה לו נטילה דכל זמן שהם קרובים למקו' השפיכה עדיין מכחו הם באים. ואם הטביל ידיו לתוך הצנור הזה אינם טהורות מכח טבילה מפני שהם שאובים וה"מ בדולה ששופך ונותן לתוך הצנור עצמו אבל אם נותן אותם חוץ לצנור וממשיך אותם לצנור והטביל בו ידיו טהורות דשאובים שהמשיכוה כשרה ואפי' דולה ונותן לתוך החריץ עצמו אם הדלי נקוב מאחוריו בכונס משקה ובעוד ששופך דרך פיו לצנור מקלח מאחוריו ליאור מטביל בו את הידים וטהורות דחשיבי כאילו הטביל ביאור דנצוק זה מחבר הכלי ליאור וחשיבי מים שבצנור מחוברים למימי היאור אף על גב דנצוק כזה לא חשיב חיבור לענין טבילה ויש חולקין בזה ואומרים דגם לנט"י לא חשיב חיבור: הגה אין ליטול ידיו מאותן אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קבול וברזא אבל אם היו כלים תחילה וחברם לכותל נוטלים ממנו: [אגודה פ' המוכר בית]:Il faut que l'eau arrive par la force de celui qui la donne (koa'h gavra, force humaine). C'est pourquoi une rigole dans laquelle on puise de l'eau du fleuve et on la verse, et d'où l'eau s'écoule pour irriguer le champ, on ne peut pas y mettre ses mains pour que l'eau coule sur elles, parce qu'elle ne vient pas de la force d'un homme, car la force de celui qui verse a déjà cessé. Et s'il met ses mains près de l'endroit où l'on verse, même s'il ne les met pas exactement sous le versement, l'ablution lui compte, car tant qu'elles sont près de l'endroit du versement, les eaux viennent encore de sa force. Et s'il a immergé ses mains dans cette rigole, elles ne sont pas pures en vertu d'une immersion, parce que ces eaux sont puisées (cheouvim). Et ces paroles s'appliquent à celui qui puise et verse dans la rigole elle-même ; mais s'il les verse hors de la rigole et les fait couler vers la rigole, et qu'il y immerge ses mains, elles sont pures, car des eaux puisées qu'on a fait couler (sur le sol) sont valables. Et même s'il puise et verse dans la rigole elle-même, si le seau est percé à l'arrière d'un trou « laissant entrer un liquide », et que, pendant qu'il verse par son ouverture dans la rigole, l'eau coule par l'arrière vers le fleuve, il y immerge les mains et elles sont pures : car on considère qu'il les a immergées dans le fleuve, puisque ce filet d'eau (nitsok) relie l'ustensile au fleuve, et les eaux de la rigole sont considérées comme reliées aux eaux du fleuve. Bien qu'un tel filet ne soit pas considéré comme une jonction pour l'immersion (du corps ou des ustensiles), certains contestent cela et disent que, pour l'ablution des mains aussi, ce n'est pas considéré comme une jonction. Haga (Rema) : On ne se lave pas les mains avec ces pierres fixées au mur auxquelles on a fait un réceptacle et un robinet ; mais si c'étaient d'abord des ustensiles et qu'on les a fixés au mur, on se lave avec [Agouda, chapitre Hamokher bayit].
séif 7
- אם הכניס ידיו בתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ואם אינו מחובר לקרקע י"א שעלתה לו נטילה וי"א שלא עלתה לו ובשעת הדחק יכול לסמוך על דברי המתירים ואם אחר כך נזדמן לו ליטול בדרך נטילה נוטל בלא ברכה:S'il a introduit ses mains dans un ustensile rempli d'eau et les y a agitées : si l'ustensile est attaché au sol, l'ablution ne lui compte pas ; et s'il n'est pas attaché au sol, certains disent que l'ablution lui compte, et certains disent qu'elle ne lui compte pas. Et en cas de nécessité, on peut s'appuyer sur les paroles de ceux qui permettent ; et si ensuite l'occasion se présente à lui de se laver selon la manière de l'ablution, il se lave sans bénédiction.
séif 8
- חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים ואם היתה מוטה בארץ והמים מקלחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך הנקב שבה ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטילה ואם היתה ברזא [פירוש דבר סותם הנקב ספינ"ה בלע"ז] בנקב והסירה וקבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה:Un tonneau qui contient de l'eau, on le pose sur ses genoux et on s'en sert pour l'ablution des mains. Mais s'il était incliné sur le sol et que l'eau en coulait d'elle-même, ou qu'il était debout et que l'eau sortait par son trou, et qu'il a mis ses mains là, l'ablution ne lui compte pas. Et s'il y avait un bouchon [explication : objet qui obstrue le trou, « spina » en langue vernaculaire] dans le trou, qu'il l'a ôté et a reçu l'eau sur ses mains, cela est bien considéré comme la force d'un homme ; et il faut le remettre et l'ôter à chaque versement.
séif 9
- אם הטה חבית מלאה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו ונטל ידיו ממנה עלתה לו נטילה:S'il a incliné un tonneau plein d'eau, puis est allé s'asseoir, et que le tonneau verse de l'eau toute la journée du fait de son inclinaison, et qu'il s'en est lavé les mains, l'ablution lui compte.
séif 10
- הכל כשרים ליתן מים לידים אפי' חרש שוטה וקטן עכו"ם ונדה [ואיכא מאן דאמר דקטן פחות מבן ו' דינו כקוף] (הגהות אשירי פ"ב דברכות):Tous sont aptes à verser l'eau sur les mains, même un sourd-muet ('hérech), un aliéné, un mineur, un non-Juif et une femme nidda [et il y a un avis selon lequel un mineur de moins de six ans a le statut d'un singe] (Hagahot Achéri, deuxième chapitre de Berakhot).
séif 11
- אם הקוף [פי' מין חיה סימי"א בלע"ז] נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראו דבריהם (ומ"מ יש להחמיר):Si un singe [explication : espèce d'animal, « simia » en langue vernaculaire] verse l'eau sur les mains, certains l'invalident et certains le valident, et leurs paroles (de ceux qui valident) semblent justes (et néanmoins, il faut être rigoureux).
séif 12
- ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכיל' [וכוונת נותן נמי מועיל אפי' לכתחלה אפי' שלא כוון הנוטל כלל] [רשב"א סימן תק"י]:Et lekhat'hila, celui qui se lave aura l'intention de faire l'ablution qui rend apte à manger [et l'intention de celui qui verse est aussi efficace, même lekhat'hila, même si celui qui se lave n'a eu aucune intention] [Rachba, siman 510].
séif 13
- הטביל ידיו במי מעיין אפילו אין בו מ' סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת ואם הטבילם במי מקוה י"א שדינו כמעיין וי"א שצריך מ' סאה ונקטי' כדברי המיקל. [ויש להחמיר לכתחלה]:S'il a immergé ses mains dans l'eau d'une source, même si elle ne contient pas quarante séa, l'immersion lui compte, dès lors que ses mains y sont recouvertes en une fois. Et s'il les a immergées dans l'eau d'un bain rituel (mikvé), certains disent que son statut est comme celui de la source, et certains disent qu'il faut quarante séa ; et nous retenons les paroles de celui qui est indulgent [et il faut être rigoureux lekhat'hila].
séif 14
- מי גשמים שהם זוחלים [פי' נמשכים והולכים שאינם מכונסים] ויש בהם מ' סאה יש להסתפק אם טובל בהם ידיו:Des eaux de pluie qui ruissellent [explication : qui s'écoulent et avancent, et ne sont pas rassemblées] et contiennent quarante séa, il y a lieu de douter s'il peut y immerger ses mains.
séif 15
- ארבעי' סאה מים שאובי' שבקרקע להרמב"ם אין מטבילין בהם את הידי' ולהראב"ד מטבילין ושאוב' שהמשיכו' כולה גם להרמב"ם מטבילין בהם הידי':Quarante séa d'eaux puisées qui se trouvent dans le sol : selon le Rambam, on n'y immerge pas les mains, et selon le Raavad, on les y immerge. Et des eaux puisées qu'on a fait couler en totalité (sur le sol), même selon le Rambam, on y immerge les mains.
séif 16
- לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השני' לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה:Il ne prendra pas de l'eau du fleuve dans une main pour la mettre sur sa seconde main, car il n'y a là ni ablution ni immersion.
séif 17
- ידו אחת בנטיל' וידו אחת בטביל' ידיו טהורו':Une main par ablution et une main par immersion : ses mains sont pures.
séif 18
- המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו:Celui qui immerge ses mains n'a besoin de le faire ni deux fois, ni de les essuyer, ni de lever ses mains.
séif 19
- המטביל ידיו אינו מברך על טביל' ידים אלא על נטילת ידים [ויש אומרים דמברכין על טבילת ידים וכן עיקר] [טור ומרדכי פרק אלו דברים וסמ"ג ואגור]:Celui qui immerge ses mains ne récite pas la bénédiction « al tevilat yadayim » (sur l'immersion des mains), mais « al netilat yadayim » [et certains disent qu'on récite « al tevilat yadayim », et c'est l'essentiel] [Tour et Mordekhaï, chapitre Elou devarim ; Smag et Agour].
séif 20