Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני קדושת ב"ה. ובו יב סעיפים:
בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהם קלות ראש כגון שחוק והתול ושיחה בטילה ואין אוכלין ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק: (וי"א דבבית המדרש אפי' שלא מדוחק שרי): (ר"ן פרק בני העיר) ואין מחשבין בהם חשבונות אלא אם כן הם של מצוה כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים ואין מספידין בהם אלא אם כן יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו ואם צריך ליכנס בהם לצרכו כגון לקרא לאדם יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה ואח"כ יקראנו כדי שלא יהא נראה כאלו נכנס לצרכו ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות יאמר לא' מהתינוקות קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהה מעט ואח"כ יצא שהישיבה בהם מצוה שנאמר אשרי יושבי ביתך (ושיעור הישיבה כדי הלוך שני פתחים) (לדעת הי"מ בסי' צ' ס"ס כ') (מרדכי ר"פ השותפין):Lois de la sainteté de la synagogue. Il contient 12 séifim.
Dans les synagogues et les maisons d'étude (batei midrach), on ne se conduit pas avec légèreté, comme par le rire, la plaisanterie et les conversations futiles ; on n'y mange pas, on n'y boit pas, on ne s'y pare pas, on ne s'y promène pas, et on n'y entre pas en été à cause de la chaleur, ni pendant les pluies à cause de la pluie. Les érudits et leurs élèves ont le droit d'y manger et d'y boire en cas de nécessité (et certains disent que dans la maison d'étude, c'est permis même sans nécessité) (le Ran, chapitre Bnei HaIr). On n'y fait pas de comptes, sauf s'ils concernent une mitsva, comme ceux de la caisse de tsedaka et du rachat des captifs. On n'y prononce pas d'oraison funèbre, à moins que l'oraison ne soit pour l'un des grands de la ville, à laquelle tous les habitants de la ville se rassemblent et viennent. Et si l'on a besoin d'y entrer pour son propre besoin, comme pour appeler quelqu'un, on entre et on lit un peu, ou on dit un enseignement appris, et ensuite on l'appelle, afin qu'il ne paraisse pas qu'on est entré pour son propre besoin. Et si l'on ne sait ni lire (la Bible) ni étudier (la Michna), on dit à l'un des enfants : « Récite-moi le verset que tu étudies », ou l'on attend un peu, et ensuite on sort ; car s'y asseoir est une mitsva, comme il est dit : « Heureux ceux qui résident dans Ta maison » (Psaumes 84, 5) (et la mesure de ce séjour est le temps de parcourir la distance de deux portes) (selon l'avis rapporté par « il y a un avis » au siman 90, fin du séif 20) (Mordekhaï, début du chapitre HaChoutafin).séif 1
- י"א שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות ר"ל של רבים דומיא דב"ה אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו אין לו קדושה כ"כ:Certains disent que ce que nous avons appris au sujet de la sainteté des maisons d'étude vise celles du public, semblables à la synagogue ; mais un particulier qui fixe une maison d'étude chez lui pour son propre usage, elle n'a pas une telle sainteté.
séif 2
- אין ישנים בב"ה אפילו שינת עראי אבל בבית המדרש מותר:On ne dort pas dans la synagogue, même d'un sommeil passager ; mais dans la maison d'étude, c'est permis.
séif 3
- לצורך ב"ה מותר לאכול ולישן בתוכו ומטעם זה ישנים בליל יום הכפורים בב"ה ואפילו לצורך מצוה אחרת כגון כשנקבצים לעבר השנה בב"ה מותר לאכול שם:Pour les besoins de la synagogue, il est permis d'y manger et d'y dormir ; et pour cette raison, on dort dans la synagogue la nuit de Yom Kippour (pour garder les bougies). Et même pour les besoins d'une autre mitsva, comme lorsqu'on se rassemble à la synagogue pour intercaler l'année (fixer l'année embolismique), il est permis d'y manger.
séif 4
- היו לב"ה שני פתחים לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו ואם היה הדרך עובר קודם שנבנה ב"ה מותר וכן אם לא נכנס בו תחלה כדי לקצר דרכו מותר לעשותו דרך וכשנכנס בו להתפלל מותר למי שנכנס בפתח זה לצאת בפתח אחר:Si la synagogue a deux portes, on n'entre pas par une porte pour en faire un passage et sortir par l'autre porte afin de raccourcir son chemin. Mais si le chemin passait là avant que la synagogue ne soit construite, c'est permis. De même, si l'on n'y est pas entré au départ pour raccourcir son chemin, il est permis ensuite d'en faire un passage. Et quand on y entre pour prier, il est permis à celui qui est entré par cette porte de sortir par une autre porte.
séif 5
- מותר ליכנס בב"ה במקלו ובתרמילו ובאפונדתו (פי' מיני כיסים תרגום ובילקוט ובתרמילו) ויש אוסרים ליכנס בו בסכין ארוך או בראש מגולה:Il est permis d'entrer dans la synagogue avec son bâton, son sac et sa bourse (afounda) (explication : sortes de poches ; le Targoum traduit « et dans la besace » (I Samuel 17, 40) par « et dans son sac »). Et certains interdisent d'y entrer avec un long couteau ou la tête découverte.
séif 6
- יכול לרוק בו ובלבד שישפשפנו ברגליו או יהיה שם גמי שאם ירוק לתוכו לא יהא נראה:On peut y cracher, pourvu qu'on frotte le crachat avec les pieds, ou qu'il y ait là des joncs, de sorte que si l'on crache dedans, cela ne soit pas visible.
séif 7
- טיט שעל רגליו ראוי לקנחו קודם שיכנס להתפלל וראוי שלא יהא עליו ולא על בגדיו שום לכלוך:La boue qui est sur ses pieds, il convient de l'essuyer avant d'entrer pour prier ; et il convient qu'il n'y ait sur lui ni sur ses vêtements aucune saleté.
séif 8
- נוהגים בהם כבוד לכבדן ולרבצן [פי' כבוד נקוי הבית. ריבוץ זריקת המים על פני הקרקע] ונוהגין להדליק בהם נרות לכבדן:On leur témoigne du respect en les balayant et en les arrosant [explication : « respect », le nettoyage de la maison ; « arrosage », le fait de jeter de l'eau sur le sol, pour abattre la poussière], et on a l'usage d'y allumer des lumières pour les honorer.
séif 9
- אפי' לאחר שחרבו עדיין הם בקדושתן וכשם שנוהגים בהם כבוד בישובן כך נוהגים בחרבנם חוץ מכבוד ורבוץ ואם עלו בהם עשבים תולשים אותם ומניחים אותם במקומן משום עגמת נפש כדי שיראו העם ותעיר רוחם וישתדלו לבנותה:Même après qu'elles ont été détruites, elles restent dans leur sainteté ; et de même qu'on leur témoigne du respect quand elles sont habitées, ainsi on leur en témoigne dans leur destruction, sauf le balayage et l'arrosage. Et si des herbes y ont poussé, on les arrache et on les laisse sur place, à cause de la peine (que cela suscite), afin que le peuple le voie, que son esprit s'éveille et qu'il s'efforce de la reconstruire.
séif 10
- אם בשעת בנין ב"ה התנו עליו להשתמש בו מותר להשתמש בו בחרבנו אבל בישובו לא מהני תנאה ואפילו בחורבנו לתשמיש מגונה כגון זריעה וחשבונות של רבים לא מהני תנאה בד"א בבתי כנסיות שבחוצה לארץ אבל בבתי כנסיות שבא"י לא מהני שום תנאי:Si, lors de la construction de la synagogue, on a posé comme condition de pouvoir l'utiliser (à des fins profanes), il est permis de l'utiliser quand elle est détruite ; mais quand elle est habitée, la condition n'a pas d'effet. Et même quand elle est détruite, pour un usage dégradant, comme les semailles (la culture) et les comptes du public, la condition n'a pas d'effet. Dans quel cas cela est-il dit ? Pour les synagogues hors de la Terre d'Israël ; mais pour les synagogues de la Terre d'Israël, aucune condition n'a d'effet.
séif 11
- יש ליזהר מלהשתמש בעליות שעל גבי ב"ה תשמיש קבוע של גנאי כגון לשכב שם ושאר תשמישים יש להסתפק אם מותר להשתמש שם: הגה וכל זה דוקא בב"ה קבוע שנבנה מתחלה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לב"ה מותר לשכב עליו (פסקי מהר"י):Il faut se garder d'utiliser les étages situés au-dessus de la synagogue pour un usage fixe dégradant, comme y coucher ; et pour les autres usages, il y a doute s'il est permis d'en faire usage là. Haga (Rema) : Tout cela ne vaut que pour une synagogue fixe, construite dès le départ à cet effet ; mais une maison que l'on a destinée à servir de synagogue après sa construction, il est permis de coucher au-dessus (Psakim du Mahari).
séif 12