Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלין בכהן. ובו מה סעיפים:
אין נשיאת כפים פחות מי' והכהנים מהמנין: ואין לזר לישא כפיו אפילו עם (כהנים אחרים) (בפ' ב' דכתובות דכ"ד דזר עובר בעשה) (ותו' פ' כל כתבי לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה ואפשר דעם כהנים אחרים וצ"ע):La bénédiction des Cohanim (nessiat kapayim, litt. « élévation des mains ») et quelles choses rendent un Cohen inapte. Il comporte quarante-cinq séifim.
Il n'y a pas de nessiat kapayim avec moins de dix hommes, et les Cohanim comptent dans le minyan. Haga (Rema) : Et un non-Cohen (zar) ne doit pas lever les mains, même avec (d'autres Cohanim) (au chapitre 2 de Ketoubot, page 24, il ressort que le non-Cohen transgresse un commandement positif) (et Tossefot, au chapitre Kol Kitvei : le Ri ne savait pas quel interdit il y a pour un non-Cohen qui monte à l'estrade ; et peut-être s'agit-il du cas où il monte avec d'autres Cohanim, et cela demande examen).séif 1
- כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכבים אם אינו עולה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר בג' עשה אם היה בב"ה כשקורא כהנים או אם אמרו לו לעלות או ליטול ידיו:Tout Cohen qui n'a aucune des choses qui empêchent la bénédiction, s'il ne monte pas sur l'estrade (doukhan), bien qu'il n'ait annulé qu'un seul commandement positif, il est comme celui qui transgresse trois commandements positifs (« Ainsi vous bénirez », « Dis-leur », « Et ils placeront Mon Nom ») ; cela, s'il était à la synagogue lorsque l'officiant appelle « Cohanim », ou si on lui a dit de monter ou de se laver les mains.
séif 2
- אם עלה פעם אחת ביום שוב אינו עובר אפי' אמרו לו עלה:S'il est monté une fois dans la journée, il ne transgresse plus par la suite, même si on lui a dit : « Monte ».
séif 3
- כשהכהנים אינם רוצים לעלות לדוכן אינם צריכים לשהות חוץ מב"ה אלא בשעה שקורא החזן כהנים אבל כדי שלא יאמרו שהם פגומים נהגו שלא ליכנס לב"ה עד שיגמרו ברכת כהנים:Lorsque les Cohanim ne veulent pas monter sur l'estrade, ils n'ont besoin de rester hors de la synagogue qu'au moment où le 'hazan appelle « Cohanim » ; mais afin qu'on ne dise pas qu'ils sont inaptes, on a l'usage de ne pas entrer à la synagogue avant qu'ils (les autres Cohanim) aient achevé la bénédiction des Cohanim.
séif 4
- לא יעלו הכהנים לדוכן במנעלים אבל בבתי שוקים שרי: [ויש מחמירין אם הם של עור] [אגודה פרק הקורא את המגילה] [ונהגו להקל בקצת מקומות]:Les Cohanim ne monteront pas sur l'estrade avec des chaussures, mais avec des chaussettes (batei chokayim), c'est permis. Haga (Rema) : [Et certains sont rigoureux si elles sont de cuir] (Agouda, chapitre HaKoré et HaMeguila) [et on a l'usage d'être indulgent dans certains endroits].
séif 5
- אע"פ שנטלו הכהנים ידיהם שחרית חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק שהוא חבור היד והזרוע והלוי יצוק מים על ידיהם וקודם לכן יטול הלוי ידיו (ולא נהגו הלוים ליטול ידיהם תחלה רק סמכו על נטילתן שחרית):Bien que les Cohanim se soient lavé les mains le matin, ils se lavent à nouveau les mains jusqu'à l'articulation, qui est la jonction de la main et du bras ; et le Lévi versera de l'eau sur leurs mains, et avant cela le Lévi se lavera les mains. Haga (Rema) : (Et les Léviim n'ont pas l'usage de se laver d'abord les mains, mais ils s'appuient sur leur ablution du matin).
séif 6
- אם נטל הכהן ידיו שחרית ובירך ענ"י לא יחזור לברך כשנוטל ידיו לנשיאת כפים:Si le Cohen s'est lavé les mains le matin et a récité la bénédiction « al netilat yadayim », il ne la récitera pas à nouveau lorsqu'il se lave les mains pour la nessiat kapayim.
séif 7
- כשמתחיל ש"צ רצה כל כהן שבב"ה נעקר ממקומו לעלות לדוכן ואף אם לא יגיע שם עד שיסיים ש"ץ רצה שפיר דמי אבל אם לא עקר רגליו ברצה שוב לא יעלה:Lorsque l'officiant commence « Retsé », chaque Cohen qui est à la synagogue quitte sa place pour monter sur l'estrade ; et même s'il n'y arrive qu'après que l'officiant a terminé « Retsé », c'est tout à fait bien. Mais s'il n'a pas déplacé ses pieds pendant « Retsé », il ne montera plus.
séif 8
- כשעוקרים [רש"י ותוספות ור"ן כתבו דלא יאמר אותו עד עמדו לפני התיבה וכ"כ הב"י] כהנים רגליהם לעלות לדוכן אומרים ירמי"א שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהא בה מכשול ועון מעתה ועד עולם ומאריכים בתפלה זו עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור:Lorsque — Haga (Rema) : [Rachi, Tossefot et le Ran ont écrit qu'il ne la dira pas avant de se tenir devant l'arche, et ainsi a écrit le Beit Yossef] — les Cohanim déplacent leurs pieds pour monter sur l'estrade, ils disent : « Que ce soit Ta volonté, Hachem notre D.ieu, que cette bénédiction que Tu nous as ordonné de prononcer sur Ton peuple Israël soit une bénédiction parfaite, et qu'il n'y ait en elle ni obstacle ni faute, dès maintenant et pour toujours » ; et ils prolongent cette prière jusqu'à ce que s'achève l'« Amen » de la bénédiction de la reconnaissance (« Modim ») dans la bouche de l'assemblée.
séif 9
- עומדי' בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריה' כלפי העם ואצבעותיה' כפופים לתוך כפיהם עד שש"צ מסיים מודי' ואז אם הם ב' קורא להם [הש"ץ] [בטור בשם ר"י ורמב"ם] כהנים: הגה ולא יאמר אלהינו ואלהי אבותינו כו' וי"א שאומרים אותו בלחש עד מלת כהנים ואז אומרו בקול רם (טור בשם ר"י ור"מ מרוטנבורג) וחוזר ואומר עם קדושך כאמור בלחש וכן נוהגין במדינות אלו. ומחזירים פניהם כלפי העם ואם הוא א' אינו קורא לו אלא הוא מעצמו מחזיר פניו:Ils se tiennent sur l'estrade, le visage tourné vers l'arche sainte (heikhal) et le dos tourné vers le peuple, les doigts repliés dans leurs paumes, jusqu'à ce que l'officiant achève « Modim » ; et alors, s'ils sont deux, [l'officiant] (Haga : [dans le Tour, au nom du Ri et du Rambam]) les appelle : « Cohanim ! ». Haga (Rema) : Et il ne dira pas « Elohénou vElohei avoténou… ». Et certains disent qu'on le dit à voix basse jusqu'au mot « Cohanim », qu'on dit alors à voix haute (Tour au nom du Ri et du Maharam de Rothenbourg), puis on reprend « am kedochekha kaamour » (« Ton peuple saint, comme il est dit ») à voix basse ; et tel est l'usage dans ces pays-ci. Et ils tournent leur visage vers le peuple. Et s'il n'y en a qu'un, on ne l'appelle pas, mais il tourne de lui-même son visage.
séif 10
- כשמחזירין פניהם כלפי העם מברכין אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:Lorsqu'ils tournent leur visage vers le peuple, ils récitent la bénédiction : « … qui nous a sanctifiés par la sainteté d'Aharon et nous a ordonné de bénir Son peuple Israël avec amour ».
séif 11
- מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית ופושטים ידיהם וחולקים אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים:Ils lèvent leurs mains à la hauteur de leurs épaules, et lèvent la main droite un peu plus haut que la gauche ; ils étendent leurs mains et écartent leurs doigts, en veillant à former cinq espaces : entre deux doigts et deux doigts, un espace (de chaque main), entre le doigt et le pouce (de chaque main), et entre un pouce et l'autre ; et ils déploient leurs paumes de sorte que l'intérieur de leurs paumes soit tourné vers la terre et le dos de leurs mains vers le ciel.
séif 12
- מתחילין הכהנים לומר יברכך: הגה וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותם ש"צ תחלה [טור ור"ן פ' הקורא והגהות מיימוני] (וכן נוהגים בכל מדינות אלו) ואח"כ מקרא אותם ש"ץ מלה במלה והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון ואז עונים הצבור אמן וכן אחר פסוק ב' וכן אחר פסוק ג':Les Cohanim commencent à dire « Yevarekhekha » (« Qu'Il te bénisse »). Haga (Rema) : Et certains disent que même le mot « Yevarekhekha », l'officiant le leur fait réciter d'abord (Tour, Ran au chapitre HaKoré, et Hagahot Maïmoniyot) (et tel est l'usage dans tous ces pays-ci). Ensuite, l'officiant leur fait réciter la bénédiction mot à mot, et ils répondent après lui chaque mot, jusqu'à ce qu'ils achèvent le premier verset ; alors l'assemblée répond « Amen » ; et de même après le deuxième verset, et de même après le troisième verset.
séif 13
- אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ובקול רם:On ne bénit qu'en langue sainte (hébreu), debout, en levant les mains et à voix haute.
séif 14
- ואח"כ מתחיל ש"צ שים שלום ואז הכהנים מחזירים פניהם להיכל ואומרים רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל: הגה ויאריכו בתפלה זו עד שיסיים ש"ץ שים שלום ושיענו הצבור אמן על שניהם ואם אינם יכולים להאריך כ"כ יאמרו אדיר במרום וכו' כדלקמן סי' ק"ל (רש"י פרק אלו נאמרין והגהות מיימוני):Ensuite, l'officiant commence « Sim chalom » ; alors les Cohanim tournent leur visage vers l'arche sainte et disent : « Maître des mondes, nous avons fait ce que Tu as décrété sur nous ; fais, Toi, ce que Tu nous as promis : “Regarde de Ta sainte demeure, des cieux, et bénis Ton peuple Israël” » (Deutéronome 26, 15). Haga (Rema) : Et ils prolongeront cette prière jusqu'à ce que l'officiant achève « Sim chalom », afin que l'assemblée réponde « Amen » sur les deux à la fois. Et s'ils ne peuvent pas la prolonger autant, ils diront « Adir bamarom… », comme il est dit plus loin, siman 130 (Rachi au chapitre Elou Neémarin, et Hagahot Maïmoniyot).
séif 15
- אין הכהנים רשאים להחזיר פניהם עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואינם רשאים לכוף אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם ועומדים שם ואינם רשאים לעקור משם עד שיסיים ש"צ שים שלום ויש מי שאומ' שצריכין להמתין עד שיסיימו הצבור לענות אמן אחר ברכת שים שלום (וכן המנהג):Les Cohanim n'ont pas le droit de retourner leur visage avant que l'officiant ne commence « Sim chalom », ni de replier leurs doigts avant d'avoir retourné leur visage ; et ils restent là et n'ont pas le droit de s'en éloigner avant que l'officiant n'achève « Sim chalom ». Et il y a un avis selon lequel ils doivent attendre que l'assemblée ait fini de répondre « Amen » après la bénédiction « Sim chalom ». Haga (Rema) : (Et tel est l'usage).
séif 16
- כשמחזירין פניהם בין בתחלה בין בסוף לא יחזרו אלא דרך ימין: הגה כשיורדין מן הדוכן לא יגעו במנעליהם המטונפים ואם נוגעים יטלו ידיהם לתפלה שיתפללו אח"כ (אגודה פ' היה קורא):Lorsqu'ils tournent leur visage, aussi bien au début qu'à la fin, ils ne tourneront que par la droite. Haga (Rema) : Lorsqu'ils descendent de l'estrade, ils ne toucheront pas leurs chaussures sales ; et s'ils les touchent, ils se laveront les mains pour la prière qu'ils prieront ensuite (Agouda, chapitre Haya Koré).
séif 17
- אין המקרא שקורא כהנים רשאי לקרות כהנים עד שיכלה מפי הצבור אמן שעונים אחר ברכת מודים ואין הכהנים רשאים להתחיל ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן עד שיכלה דיבור קריאת כהנים מפי הקורא ואחר שברכו הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן אינם רשאים להתחיל יברכך עד שיכלה מפי כל הצבור אמן שעונים אחר ברכת אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכן אינם רשאים להתחיל בתיבה עד שתכלה התיבה מפי המקרא ואין הצבור עונים אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים: הגה ולא יתחילו הכהנים רבון העולמים כו' עד שיכלה אמן מפי הצבור (ב"י):Celui qui fait réciter (l'officiant) n'a pas le droit d'appeler « Cohanim » avant que ne s'achève dans la bouche de l'assemblée l'« Amen » qu'elle répond après la bénédiction « Modim » ; et les Cohanim n'ont pas le droit de commencer la bénédiction « … qui nous a sanctifiés par la sainteté d'Aharon » avant que ne s'achève dans la bouche de celui qui appelle la parole « Cohanim » ; et après que les Cohanim ont récité « … qui nous a sanctifiés par la sainteté d'Aharon », ils n'ont pas le droit de commencer « Yevarekhekha » avant que ne s'achève dans la bouche de toute l'assemblée l'« Amen » qu'elle répond après la bénédiction « … qui nous a sanctifiés par la sainteté d'Aharon ». De même, ils n'ont pas le droit de commencer un mot avant que le mot ne s'achève dans la bouche de celui qui fait réciter ; et l'assemblée ne répond pas « Amen » avant que la bénédiction (le verset) ne s'achève dans la bouche des Cohanim. Haga (Rema) : Et les Cohanim ne commenceront pas « Maître des mondes… » avant que ne s'achève l'« Amen » dans la bouche de l'assemblée (Beit Yossef).
séif 18
- אין ש"ץ רשאי לענות אמן אחר ברכה של כהנים:L'officiant n'a pas le droit de répondre « Amen » après la bénédiction des Cohanim (pour ne pas se troubler dans sa prière).
séif 19
- אם ש"צ כהן אם יש שם כהנים אחרים לא ישא את כפיו. (ולא יאמרו לו לעלות או ליטול ידיו אבל אם אמרו לו צריך לעלות דהא עובר בעשה אם אינו עולה) (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פט"ו דתפלה ואגור) ואפי' אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו אא"כ מובטח לו שיחזור לתפלתו בלא טירוף דעת שאם הוא מובטח בכך כיון שאין שם כהן אלא הוא ישא את כפיו כדי שלא תתבטל נשיאת כפים וכיצד יעשה יעקור רגליו מעט בעבודה ויאמר עד ולך נאה להודות ויעלה לדוכן ויברך ברכת כהנים ויקרא לו אחר; ומסיים החזן שים שלום ואם המקרא כוון לתפלת ש"צ מתחלה ועד סוף עדיף טפי שיסיים המקרא שים שלום:Si l'officiant est Cohen, s'il y a là d'autres Cohanim, il ne lèvera pas les mains. Haga (Rema) : (Et on ne lui dira pas de monter ou de se laver les mains ; mais si on le lui a dit, il doit monter, puisqu'il transgresse un commandement positif s'il ne monte pas) (Mordekhaï, chapitre HaKoré Omed, Hagahot Maïmoniyot, chapitre 15 des Lois de la prière, et Agour). Et même s'il n'y a là d'autre Cohen que lui, il ne lèvera pas les mains, à moins d'être assuré qu'il reviendra à sa prière sans confusion d'esprit ; car s'il en est assuré, puisqu'il n'y a pas là d'autre Cohen que lui, il lèvera les mains, afin que la nessiat kapayim ne soit pas annulée. Comment fera-t-il ? Il déplacera un peu ses pieds pendant « Retsé », dira la suite jusqu'à « oulekha naé lehodot », montera sur l'estrade et récitera la bénédiction des Cohanim, et un autre la lui fera réciter ; puis le 'hazan achève « Sim chalom ». Et si celui qui fait réciter a suivi attentivement la prière de l'officiant du début à la fin, il est encore préférable que celui qui fait réciter achève « Sim chalom ».
séif 20
- אין הכהנים רשאים לנגן ברכת כהנים שנים או שלשה נגונים משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת ואין לנגן אלא נגון אחד מתחלה ועד סוף:Les Cohanim n'ont pas le droit de chanter la bénédiction des Cohanim sur deux ou trois mélodies, parce qu'il y a lieu de craindre la confusion d'esprit ; on ne chantera qu'une seule mélodie du début à la fin.
séif 21
- משתדלין שיהא המקרא ישראל וכשהחזן כהן יעמוד ישראל אצלו ויקרא כהנים ויקרא אותם והחזן עומד ושותק:On s'efforce que celui qui fait réciter soit un Israël (non-Cohen) ; et lorsque le 'hazan est Cohen, un Israël se tiendra à côté de lui, appellera « Cohanim » et leur fera réciter la bénédiction, tandis que le 'hazan se tient debout et se tait.
séif 22
- בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפלה והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם: הגה וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם (ב"י):Au moment où les Cohanim bénissent le peuple, ils ne regarderont pas alentour et ne détourneront pas leur attention, mais leurs yeux seront tournés vers le bas, comme celui qui se tient en prière ; et le peuple se concentrera sur la bénédiction, le visage face au visage des Cohanim, sans les regarder fixement. Haga (Rema) : Et les Cohanim non plus ne regarderont pas leurs mains ; c'est pourquoi on a l'usage de laisser pendre le talit sur leur visage, les mains hors du talit. Et il y a des endroits où l'on a l'usage que leurs mains soient à l'intérieur du talit, afin que le peuple ne les regarde pas (Beit Yossef).
séif 23
- עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה אבל מלפניהם ובצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולאחוריהם נמי אם הם אנוסים כגון עם שבשדות שהם טרודים במלאכתם ואינם יכולים לבא הם בכלל הברכה:Les gens qui sont derrière les Cohanim ne sont pas inclus dans la bénédiction ; mais devant eux et sur leurs côtés, même une cloison de fer n'interrompt pas. Et derrière eux aussi, s'ils sont empêchés, comme les gens dans les champs qui sont occupés par leur travail et ne peuvent pas venir, ils sont inclus dans la bénédiction.
séif 24
- ב"ה שכולה כהנים אם אין שם אלא י' כולם עולים לדוכן למי מברכין לאחיהם שבשדות ומי עונה אחריהם אמן הנשים והטף ואם יש שם יותר מעשרה היתרים מעשרה יעלו ויברכו והעשרה עונים אחריהם אמן:Une synagogue entièrement composée de Cohanim : s'il n'y en a que dix, tous montent sur l'estrade. Qui bénissent-ils ? Leurs frères qui sont dans les champs. Et qui répond « Amen » après eux ? Les femmes et les enfants. Et s'il y en a plus de dix, ceux qui excèdent dix monteront et béniront, et les dix répondront « Amen » après eux.
séif 25
- בשעה שמברכין אין לומר שום פסוק אלא ישתקו ויכוונו לברכה: הגה ומכל מקום עכשיו שהכהנים מאריכין הרבה בניגונים נהגו גם כן לומר פסוקים וכמו שנתבאר לעיל סימן נ"ז לענין ברכו אך יותר טוב שלא לאמרם (ד"ע):Au moment où ils bénissent, on ne doit dire aucun verset, mais on se taira et on se concentrera sur la bénédiction. Haga (Rema) : Toutefois, maintenant que les Cohanim prolongent beaucoup leurs mélodies, on a aussi l'usage de dire des versets, comme cela a été expliqué plus haut, siman 57, au sujet de « Barekhou » ; mais il est préférable de ne pas les dire (avis propre du Rema).
séif 26
- כהן אינו רשאי להוסיף מדעתו יות' על השלש פסוקים של ברכת כהנים ואם הוסיף עובר על בל תוסיף:Un Cohen n'a pas le droit d'ajouter de son propre chef aux trois versets de la bénédiction des Cohanim ; et s'il a ajouté, il transgresse l'interdit « tu n'ajouteras pas » (bal tossif).
séif 27
- כהן שנשא כפיו ואח"כ הלך לב"ה אחר ומצא צבור שלא הגיעו לברכת כהנים יכול לישא את כפיו פעם אחרת:Un Cohen qui a levé les mains, puis est allé dans une autre synagogue et a trouvé une assemblée qui n'était pas encore arrivée à la bénédiction des Cohanim, peut lever les mains une autre fois.
séif 28
- כהן שלא התפלל עדיין ומצא צבור מתפללין נושא כפיו ואין התפלה מעכבתו:Un Cohen qui n'a pas encore prié et trouve une assemblée en train de prier lève les mains, et la prière qu'il n'a pas encore faite ne l'en empêche pas.
séif 29
- מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון שהם בוהקניות או עקומות או עקושות [בוהקניות פירוש מין נגע לבן ורש"י פירש לינטלי"ש בלע"ז. עקומות כפופות. עקושות לצדדיהן והר"ן פי' עקומות שנתעקמה ידו אחורנית. עקושות שאינו יכול לחלק אצבעותיו] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו וה"ה למי שיש מומין ברגליו במקום שעולים לדוכן בלא בתי שוקיים וכן מי שרירו יורד על זקנו או שעיניו זולפים דמעות וכן סומא באחד מעיניו לא ישא את כפיו ואם הי' דש בעירו דהיינו שהם רגילים בו ומכירין הכל שיש בו אותו מום ישא כפיו ואפי' הוא סומא בשתי עיניו וכל ששהא בעיר שלשי' יום מקרי דש בעירו ודוקא בעירו אבל אם הולך באקראי לעיר אחרת ושהא שם שלשים יום לא ואפילו לא בא לדור שם להיות מבני העיר אלא בא להיות שם מלמד או סופר או משרת שנה או חצי שנה חשוב דש בעירו בל' יום:Celui qui a un défaut au visage ou aux mains, par exemple si elles sont bohaknyot, ou akoumot, ou akouchot — Haga (Rema) : [bohaknyot signifie une sorte de tache blanche, et Rachi l'a expliqué par « lentilles » (taches de rousseur) en langue vernaculaire ; akoumot : courbées ; akouchot : tordues sur le côté. Et le Ran a expliqué akoumot : dont la main s'est courbée vers l'arrière ; akouchot : qui ne peut pas écarter ses doigts] — ne lèvera pas les mains, parce que le peuple le regarde. Et il en est de même de celui qui a des défauts aux pieds, là où l'on monte sur l'estrade sans chaussettes. De même, celui dont la salive coule sur sa barbe, ou dont les yeux coulent de larmes, et de même celui qui est aveugle d'un œil, ne lèvera pas les mains. Mais s'il était familier dans sa ville, c'est-à-dire qu'ils sont habitués à lui et que tous savent qu'il a ce défaut, il lèvera les mains, même s'il est aveugle des deux yeux. Et quiconque est resté trente jours dans la ville est appelé familier dans sa ville. Cela, seulement dans sa ville ; mais s'il va occasionnellement dans une autre ville et y reste trente jours, non. Et même s'il n'est pas venu y habiter pour devenir un habitant de la ville, mais est venu y être maître d'école, scribe ou serviteur pour un an ou six mois, il est considéré comme familier dans sa ville au bout de trente jours.
séif 30
- אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין ישא את כפיו: הגה ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית אבל אם הם מבחוץ לא מהני הטלית לידיו:Si l'usage du lieu est que les Cohanim laissent pendre le talit sur leur visage, même s'il a plusieurs défauts au visage et aux mains, il lèvera les mains. Haga (Rema) : Cela, seulement si ses mains sont à l'intérieur du talit ; mais si elles sont à l'extérieur, le talit n'est d'aucune utilité pour ses mains.
séif 31
- היו ידיו צבועות אסטיס ופואה [אסטיס ופוא' פירוש מיני צבעים] לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בהם ואם רוב העיר מלאכתן בכך ישא את כפיו:Si ses mains étaient teintes d'istis ou de pouah — Haga (Rema) : [istis et pouah désignent des sortes de teintures] — il ne lèvera pas les mains, parce que le peuple les regarde ; mais si la majorité de la ville exerce ce métier, il lèvera les mains.
séif 32
- מי שאינו יודע לחתוך האותיות כגון שאומר לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן וכיוצא בזה לא ישא את כפיו:Celui qui ne sait pas articuler les lettres, par exemple s'il prononce les alef comme des ayin et les ayin comme des alef, et autres cas semblables, ne lèvera pas les mains.
séif 33
- קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפני עצמו כלל אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך ומי שהביא שתי שערות נושא את כפיו אפי' בפני עצמו ומיהו דוקא באקראי בעלמא ולא בקביעות עד שיתמלא זקנו שאז יכול לישא כפיו אפילו יחידי בקבע וכל שהגיע לשני' שראוי להתמלאות זקנו אף על פי שלא נתמלא קרינן ביה נתמלא זקנו (וע"ל סי' נ"ג סעיף ח'):Un mineur qui n'a pas encore deux poils (signe de puberté) ne lève pas du tout les mains seul ; mais avec des Cohanim adultes, il les lève pour apprendre et s'éduquer. Et celui qui a deux poils lève les mains même seul ; toutefois, seulement de façon occasionnelle et non de façon régulière, jusqu'à ce que sa barbe soit pleine ; alors il peut lever les mains même seul de façon régulière. Et quiconque a atteint l'âge où sa barbe devrait être pleine, même si elle ne l'est pas, nous le considérons comme ayant la barbe pleine. Haga (Rema) : (Et voir plus haut, siman 53, séif 8).
séif 34
- כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו אפילו עשה תשובה: הגה וי"א דאם עשה תשובה נושא כפיו ויש להקל על בעלי תשובה שלא לנעול דלת בפניהם והכי נהוג [ד"ע דלא גרע ממומר וכ"מ מהג"מ] [טור רש"י והרבה פוסקים אגור וב"י]:Un Cohen qui a tué quelqu'un, même involontairement, ne lèvera pas les mains, même s'il a fait techouva (repentir). Haga (Rema) : Certains disent que s'il a fait techouva, il lève les mains ; et il convient d'être indulgent envers les repentis, pour ne pas leur fermer la porte, et tel est l'usage [avis propre du Rema, car il n'est pas pire qu'un apostat, et c'est ce qui ressort des Hagahot Maïmoniyot] [Tour, Rachi et de nombreux décisionnaires, Agour et Beit Yossef].
séif 35
- מל תינוק ומת נושא את כפיו ואם העם מרננים אחריו שהוא שופך דמים כיון דלא נתברר הדבר ישא את כפיו:Celui qui a circoncis un enfant et que celui-ci est mort lève les mains ; et même si les gens murmurent à son sujet qu'il a versé le sang, puisque la chose n'a pas été établie, il lèvera les mains.
séif 36
- מומר לעכו"ם לא ישא את כפיו וי"א שאם עשה תשובה נושא כפיו (וכן עיקר) ואם נאנס לדברי הכל נושא כפיו:Un apostat passé à l'idolâtrie ne lèvera pas les mains ; et certains disent que s'il a fait techouva, il lève les mains (et c'est l'essentiel). Et s'il y a été contraint, de l'avis de tous il lève les mains.
séif 37
- שתה רביעית יין בבת אחת לא ישא את כפיו . שתאו בשני פעמים או שנתן לתוכו מעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית אע"פ שהוא מזוג ואפי' שתאו בכמה פעמים לא ישא את כפיו עד שיסיר יינו מעליו:S'il a bu un revi'it de vin d'un seul trait, il ne lèvera pas les mains. S'il l'a bu en deux fois, ou s'il y a mis un peu d'eau, c'est permis. Et s'il a bu plus d'un revi'it, même coupé d'eau, et même s'il l'a bu en plusieurs fois, il ne lèvera pas les mains jusqu'à ce que son vin l'ait quitté (que l'ivresse soit dissipée).
séif 38
- לא היה בו א' מהדברים המונעים נשיאת כפים אע"פ שאינו מדקדק במצות וכל העם מרננים אחריו נושא את כפיו [שאין שאר עבירות מונעין נשיאת כפים]:S'il n'a aucune des choses qui empêchent la nessiat kapayim, bien qu'il ne soit pas scrupuleux dans les mitsvot et que tout le peuple murmure à son sujet, il lève les mains [car les autres transgressions n'empêchent pas la nessiat kapayim].
séif 39
- כהן שנשא גרושה לא ישא את כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפי' לקרות בתורה ראשון ואפילו גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שהוא אסור בהם:Un Cohen qui a épousé une divorcée ne lèvera pas les mains, et on ne le traite pas avec sainteté, pas même pour lire le premier dans la Torah ; et même s'il a divorcé d'elle ou qu'elle est morte, il est inapte, jusqu'à ce qu'il fasse vœu, sur l'avis du public, de s'interdire tout profit des femmes qui lui sont interdites.
séif 40
- נטמא למת שאינו משבעה מתי מצו' פסול מן הדוכן ומכל מעלות הכהונה עד שישוב ויקבל שלא יטמא עוד למתים (י"א דמי שיש לו בת שהמירה לעכו"ם או זנתה אין מחייבין עוד לקדשו כי אביה היא מחללת) מרדכי פרק נגמר הדין:S'il s'est rendu impur au contact d'un mort qui n'est pas l'un des sept proches pour lesquels c'est une mitsva de se rendre impur, il est inapte à l'estrade et à toutes les prérogatives de la prêtrise, jusqu'à ce qu'il se repente et accepte de ne plus se rendre impur au contact des morts. Haga (Rema) : (Certains disent que celui qui a une fille qui s'est convertie à l'idolâtrie ou s'est prostituée, on n'est plus tenu de le sanctifier (lui accorder les honneurs du Cohen), car « elle profane son père » (Lévitique 21, 9)) (Mordekhaï, chapitre Nigmar HaDin).
séif 41
- החלל אינו נושא את כפיו:Le 'halal (fils d'un Cohen issu d'une union interdite au Cohen) ne lève pas les mains.
séif 42
- אחר שבעה ימי אבילות נושא כפיו ובתוך שבעה ימי אבילות יצא מב"ה בשעה שקורין כהנים: הגה ויש אומרים דכל זמן האבילות אפילו עד י"ב חודש על אביו ועל אמו אינו נושא כפיו (מרדכי סוף פרק הקורא עומד והגהות מיימוני) וכן נוהגין במדינות אלו:Après les sept jours de deuil (avélout), il lève les mains ; et pendant les sept jours de deuil, il sortira de la synagogue au moment où l'on appelle « Cohanim ». Haga (Rema) : Et certains disent que pendant toute la période de deuil, même jusqu'à douze mois pour son père ou sa mère, il ne lève pas les mains (Mordekhaï, fin du chapitre HaKoré Omed, et Hagahot Maïmoniyot), et tel est l'usage dans ces pays-ci.
séif 43
- כהן אע"פ שהוא פנוי נושא את כפיו: הגה ויש אומרים דאינו נושא כפיו דהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה והמברך יש לו להיות בשמחה [מרדכי פ' הקורא עומד] ונהגו שנושא כפיו אע"פ שאינו נשוי ומ"מ הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו רק שלא יהא בבהכ"נ בשעה שקורין כהנים או אומרים להם ליטול ידיהם. נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאין כפים אלא בי"ט משום שאז שרוים בשמחת י"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפי' בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפי' בי"ט אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מב"ה וישמחו בשמחת י"ט [דברי עצמו] וכל שחרית ומוסף שאין נושאין בו כפים אומר הש"צ אלהינו ואלהי אבותינו וכו' כדלעיל סוף סי' קכ"ז ויוה"כ נושאים בו כפים כמו ביו"ט ויש מקומו' שנושאי' בו כפים בנעיל' ויש מקומו' אפי' בשחרית:Un Cohen, bien qu'il soit célibataire, lève les mains. Haga (Rema) : Certains disent qu'il ne lève pas les mains, car celui qui demeure sans femme demeure sans joie, et celui qui bénit doit être dans la joie (Mordekhaï, chapitre HaKoré Omed). Et on a l'usage qu'il lève les mains bien qu'il ne soit pas marié ; toutefois, celui qui ne veut pas lever les mains, on ne l'en empêche pas, pourvu seulement qu'il ne soit pas à la synagogue au moment où l'on appelle « Cohanim » ou où on leur dit de se laver les mains. On a l'usage, dans tous ces pays-ci, de ne faire la nessiat kapayim qu'à Yom Tov, parce qu'alors on est dans la joie de la fête, et « celui qui a le cœur bon bénira » (Proverbes 22, 9), ce qui n'est pas le cas les autres jours, même les Chabbatot de l'année, où l'on est préoccupé par les soucis de sa subsistance et de l'arrêt de son travail. Et même à Yom Tov, on ne fait la nessiat kapayim qu'à la prière de Moussaf, car on sort alors de la synagogue et on se réjouira de la joie de la fête [avis propre du Rema]. Et à chaque Cha'harit et Moussaf où l'on ne fait pas la nessiat kapayim, l'officiant dit « Elohénou vElohei avoténou… », comme il est dit plus haut, à la fin du siman 127. Et à Yom Kippour, on fait la nessiat kapayim comme à Yom Tov ; et il y a des endroits où l'on fait la nessiat kapayim à Ne'ila, et des endroits où on la fait même à Cha'harit.
séif 44
- אלו תיבות שהכהנים הופכים בהם לדרום ולצפון יברכך וישמרך אליך ויחנך אליך לך שלום: הגה ונוהגין שמאריכין בניגון אלו תיבות כי כל אחת מהן הוא סוף ברכה בפני עצמה ואומרים רבון כמו שמפורש בסי' ק"ל בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים דהיינו וישמרך ויחנך שלום והמקרא לא יאמר רבון וכו' [תשובת מהרי"ל סי' קמ"ח] אסור להשתמש בכהן אפי' בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש אם לא מחל על כך [מרדכי הגהות דגיטין]:Voici les mots sur lesquels les Cohanim se tournent vers le sud et vers le nord : « Yevarekhekha », « veyichmerékha », « élékha », « vi'hounéka », « élékha », « lekha », « chalom ». Haga (Rema) : Et on a l'usage de prolonger la mélodie sur ces mots, car chacun d'eux est la fin d'une bénédiction à part entière ; et l'assemblée dit « Ribono » (« Maître du monde »), comme il est expliqué au siman 130, au moment où l'on prolonge la mélodie des mots de la fin des versets, c'est-à-dire « veyichmerékha », « vi'hounéka », « chalom » ; et celui qui fait réciter ne dira pas « Ribono… » (Responsa du Maharil, siman 148). Il est interdit de se faire servir par un Cohen, même de nos jours, car c'est comme si l'on commettait un détournement de bien consacré (meïla), à moins qu'il n'y ait renoncé (Mordekhaï, Hagahot de Guittin).
séif 45