Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דיני חוטי הציצית. ובו טו סעיפים:
החוטין צריך שיהיו טווין לשמן: (הגה ויש מחמירין אפי' לנפצן לשמן והמנהג להקל בנפוץ) (מרדכי ואגודה סי' כ"ג) שיאמר בתחלת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית או שיאמר לאשה טווי לי ציצית לטלית ואם לא היו טווין לשמן פסולים:Règles des fils des tsitsit. Il comporte 15 séifim.
Les fils doivent être filés à leur intention (lichmam, en vue de la mitsva). Haga (Rema) : (Et certains sont stricts et exigent même de les carder à leur intention ; mais l'usage est d'être indulgent pour le cardage) (Mordekhaï, et Agouda, siman 23). C'est-à-dire qu'on dise au début du filage qu'on le fait en vue des tsitsit, ou qu'on dise à une femme : « File-moi des fils pour des tsitsit de talit » ; et s'ils n'ont pas été filés à leur intention, ils sont invalides.séif 1
- טוואן עכו"ם וישראל עומד על גבו ואומר שיעשה לשמה להרמב"ם פסול להרא"ש כשר: הגה ונוהגין שיסייע הישראל מעט וכדאיתא לקמן סימן ל"ב סעיף ט' ובי"ד סימן רע"א גבי תפילין וספר תורה: וצריכין שזירה ושיהיו שזורין לשמן:Si un non-Juif (litt. un idolâtre) les a filés, tandis qu'un Juif se tenait près de lui et lui disait de le faire à leur intention : selon le Rambam, c'est invalide ; selon le Roch, c'est valable. Haga (Rema) : Et l'usage est que le Juif aide un peu au filage, comme il est rapporté plus loin, siman 32, séif 9, et dans le Yoré Déa, siman 271, à propos des tefilin et du Séfer Torah. Et les fils doivent être retors, et retors à leur intention.
séif 2
- אם נתפרקו משזירתן ונעשו י"ו כשרים והוא שישתייר בשזור כדי עניבה: [הגה ולכתחילה טוב לקשור החוטין למטה כדלקמן בסעיף י"ד בסימן זה: [ב"י בשם הרוקח]:S'ils se sont détordus et sont devenus seize fils, ils sont valables, à condition qu'il reste, de la partie retorse, de quoi faire une boucle (kedé aniva). Haga (Rema) : [Et lekhat'hila (a priori), il est bien de nouer les fils en bas (à leur extrémité), comme il est dit plus loin, séif 14 de ce siman] (Beit Yossef au nom du Roké'ah).
séif 3
- אורך החטים השמנה אין פחות מארבע גודלים וי"א י"ב גודלים וכן נוהגין ולמעלה אין להם שיעור: [הגה ואם עשאו ארוך יותר מדאי יכול לקצרו ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי] [מרדכי בה"ק] א' מהחוטים יהיה יותר ארוך כדי שיכרך בו הגדיל היינו החלק מהציצית שאינו ארוג: הגה ושיעור הנזכר יהיה בציצית לאחר שנקשר מלבד מה שמונח על קרן הבגד: (סבר' ב"י):La longueur des huit fils n'est pas inférieure à quatre pouces (godalim) ; et certains disent douze pouces, et tel est l'usage ; et vers le haut, il n'y a pas de limite. Haga (Rema) : [Et s'il les a faits trop longs, il peut les raccourcir, et il n'y a pas là de problème de « tu feras », et non à partir de ce qui est fait] (Mordekhaï, Hilkhot Ketanot). L'un des fils sera plus long, afin d'en enrouler le guedil, c'est-à-dire la partie des tsitsit qui n'est pas tissée. Haga (Rema) : Et la mesure mentionnée s'entend des tsitsit après qu'elles ont été nouées, en dehors de ce qui repose sur le coin du vêtement (raisonnement du Beit Yossef).
séif 4
- אין עושין הציציות מהצמר הנאחז בקוצים כשהצאן רובצים ביניהם ולא מהנימין הנתלשים מהבהמה ולא משיורי שתי שהאורג משייר בסוף הבגד והטעם משום ביזוי מצוה:On ne fait pas les tsitsit avec la laine accrochée aux épines lorsque les moutons s'y couchent, ni avec les poils arrachés à l'animal, ni avec les restes de chaîne que le tisserand laisse au bout du vêtement ; et la raison en est le mépris de la mitsva.
séif 5
- אם עשאם מצמר גזול פסולים דכתיב ועשו להם משלה': הגה ודוקא שגזל החוטין אבל אם גזל צמר ועשאן חוטים כשרים מיהו לכתחלה אסור לעשותן [ב"י בשם נימוקי יוסף בהלכות ציצית] [ולענין ברכה עיין לקמן ריש סי' תרמ"ט]: ע' מ"ש ר"ס ט"ו:S'il les a faites avec de la laine volée, elles sont invalides, comme il est écrit : « Et ils feront pour eux » (Nombres 15, 38) : du leur. Haga (Rema) : Et cela seulement s'il a volé les fils ; mais s'il a volé de la laine et en a fait des fils, ils sont valables ; toutefois, lekhat'hila, il est interdit de les faire (Beit Yossef au nom du Nimouké Yossef, dans les lois des tsitsit) [et concernant la bénédiction, voir plus loin, au début du siman 649]. Voir ce que j'ai écrit au début du siman 15.
séif 6
- חוטים שאולין הלואה היא דלא הדרי בעינייהו וכדידיה דמי:Des fils empruntés sont valables : c'est un prêt de consommation, car ils ne sont pas rendus tels quels, et ils sont donc considérés comme les siens.
séif 7
- המשתחוה לבהמה צמרה פסול לציצית המשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנ':Celui qui se prosterne devant un animal : sa laine est invalide pour les tsitsit. Celui qui se prosterne devant du lin planté : il est valable pour les tsitsit, car il a été transformé depuis.
séif 8
- יעשה נקב באורך הטלית לא למעלה מג' אצבעות [היינו גודלין] (כל בו סימן כ"ב ומיימוני והגה' סמ"ק' סי' ל"א) שאינו נקרא כנף ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן משום שנאמר על הכנף ואם היה למטה ממלא קשר גודל היה תחת הכנף: הגה ומודדין זה ביושר ולא באלכסון מן הקרן (ב"י):On fera le trou, mesuré dans la longueur du talit, pas à plus de trois doigts du bord [c'est-à-dire des pouces] (Kol Bo, siman 22, Hagahot Maïmoniyot et Hagahot Semak, siman 31), car au-delà cela ne s'appelle pas « coin » ; et pas à moins de la mesure d'une phalange, de l'articulation du pouce jusqu'au bout de l'ongle, parce qu'il est dit « sur le coin » (Nombres 15, 38), et s'il était à moins d'une pleine phalange du pouce, il serait sous le coin. Haga (Rema) : Et on mesure cela en ligne droite, et non en diagonale à partir de l'angle (Beit Yossef).
séif 9
- אם היה רחוק מהכנף מלא קשר גודל ונתקו מחוטי הערב עד שלא נשאר בו כשיעור כשר כיון שהיו בו כשיעור בשעה שהטיל בו ציצית זה: הגה ונוהגין לעשות אימרא סביב הנקב שלא ינתק שם ויהיה פחות מכשיעור וכן עושין אימרא בשפת הבגד למטה מהאי טעמא (ב"י בשם סמ"ק וכל בו) י"א שבתוך רוחב הבגד אין לו שיעור וי"א שדין רוחב הבגד כדין האורך ונראין דבריהם:S'il était éloigné du coin d'une pleine phalange du pouce, et que le bord s'est détaché par l'effilochage des fils de trame au point qu'il ne reste plus la mesure, il est valable, puisqu'il y avait la mesure au moment où il y a mis ces tsitsit. Haga (Rema) : Et on a l'usage de faire un ourlet autour du trou, afin qu'il ne se déchire pas à cet endroit et ne devienne inférieur à la mesure ; et on fait aussi un ourlet au bord inférieur du vêtement pour la même raison (Beit Yossef au nom du Semak et du Kol Bo). Certains disent que, dans la largeur du vêtement, il n'y a pas de mesure ; et certains disent que la règle de la largeur du vêtement est comme celle de la longueur, et leurs paroles paraissent justes.
séif 10
- אם הגדיל שקורין אוריליי"ו הוא רחב לא יטיל בו הציציות ואם הטיל בו פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב וזה אינו נחשב מהבגד אבל עולה הוא לשיעור מלא קשר גודל ולהרחקת ג' אצבעות כיון שהנקב בתוך הבגד: הגה וטוב שימדוד שיעור קשר גודל בלא הגדיל ויהיה תוך ג' אצבעות עם הגדיל (ב"י בשם רש"י ורשב"א):Si la lisière, qu'on appelle orilio, est large, on n'y mettra pas les tsitsit ; et si on les y a mises, c'est invalide, car il est écrit « sur les coins de leurs vêtements » (Nombres 15, 38), et celle-ci n'est pas considérée comme faisant partie du vêtement ; mais elle compte pour la mesure d'une phalange du pouce et pour l'éloignement maximal de trois doigts, puisque le trou est dans le vêtement. Haga (Rema) : Et il est bien de mesurer la phalange du pouce sans la lisière, et que le trou soit à moins de trois doigts en comptant avec la lisière (Beit Yossef au nom de Rachi et du Rachba).
séif 11
- מנין חוטי הציציות בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה ואם הוסיף פסול יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם ואז יהיו ח':Le nombre des fils des tsitsit à chaque coin est de quatre, repliés, ce qui fait huit. Et s'il en a ajouté, c'est invalide. Il coupera les extrémités des quatre fils, les enfilera dans le coin et les repliera, et ils seront alors huit.
séif 12
- יזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח' קודם שיכרך שאם כרך אפי' חוליא אחד (פי' החלק מהציצית שבין קשר לקשר) וקשר אפי' קשר אחד ואח"כ חתכן פסול משום תעשה ולא מן העשוי שהרי בפיסול עשאם:On prendra garde de couper les extrémités des fils pour en faire huit avant d'enrouler ; car si l'on a enroulé ne serait-ce qu'une section ('houlya) (c'est-à-dire la partie des tsitsit entre un nœud et l'autre) et noué ne serait-ce qu'un nœud, et qu'ensuite on les a coupés, c'est invalide en raison du principe « tu feras », et non à partir de ce qui est fait, puisqu'on les a faites dans un état invalide.
séif 13
- יקח ד' חוטים מצד זה וד' מצד זה ויקשור שני פעמים זה על גב זה ואח"כ יכרוך חוט הארוך סביב השבעה קצת כריכות וקושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך וכן יעשה עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבעה אוירים ביניהם מלאים כריכות אין שיעור לכריכות רק שיהי' כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים והענף שמנה גודלים: (הגה ואם האריך הציצית יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף) (רמב"ם פ"א) נוהגים לכרוך באויר ראשון ז' כריכות ובשני ט' ובשלישי י"א וברביעי י"ג שעולים כלם ארבעים כמנין ה' אחד שעולים ל"ט ועם השם הם ארבעים נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו:On prendra quatre fils d'un côté et quatre de l'autre et on nouera deux fois, l'un sur l'autre (nœud double) ; puis on enroulera le fil long autour des sept autres quelques tours, on nouera deux fois, l'un sur l'autre, et on enroulera de nouveau ; et on fera ainsi jusqu'à compléter cinq nœuds doubles, avec entre eux quatre espaces remplis d'enroulements. Il n'y a pas de mesure pour les enroulements, si ce n'est que l'ensemble des enroulements et des nœuds ait une longueur de quatre pouces, et la partie pendante (anaf) huit pouces. Haga (Rema) : (Et s'il a allongé les tsitsit, il veillera à ce qu'un tiers soit guedil (partie enroulée) et deux tiers anaf) (Rambam, chapitre 1). On a l'usage d'enrouler dans le premier espace sept tours, dans le deuxième neuf, dans le troisième onze et dans le quatrième treize, ce qui fait en tout quarante, selon la valeur numérique de « Hachem e'had » (« Hachem est Un »), qui fait 39, et avec le Nom compté comme un, cela fait quarante. On a l'usage de faire un nœud au bout de chaque fil afin qu'il garde sa torsion.
séif 14
- י"א שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבעינן שתהא נוטפות על הקרן (פירוש תלוי על הקרן) ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי. י"א שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בהם הציציות ויש מתירין וכן נהגו:Certains disent qu'il faut veiller à ce que les tsitsit pendent dans le sens de la longueur du talit, car il faut qu'elles « retombent sur le coin » (c'est-à-dire qu'elles pendent sur le coin) ; or si elles étaient placées dans la largeur, elles ne retomberaient pas sur le coin, puisqu'elles pendraient vers le sol. Certains disent qu'il ne faut mettre aucune étoffe dans les trous du talit par lesquels on introduit les tsitsit (pour les renforcer) ; et certains le permettent, et tel est l'usage.
séif 15