Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 675 →- (א) הדלקה עושה מצוה - מדמברכינן אקב"ו להדליק נר וכו'. ולפ"ז גם בשבת ויו"ט נמי דינא הכי וכמו שכתבנו לעיל בסי' רס"ג סי"א בהג"ה:(1) C'est l'allumage qui accomplit la mitsva – Puisque nous récitons la bénédiction « qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné d'allumer la lumière, etc. ». D'après cela, le Chabbat et le Yom Tov aussi, la loi est ainsi, comme nous l'avons écrit plus haut, au siman 263, séif 11, dans la glose du Rema.
séif katan 1
- (ב) לפיכך וכו' - ר"ל שאם היינו סוברין שהנחה עושה מצוה היה צריך לכבותה ולהגביה ולהניחה לשם מצוה ולהדליקה אבל כיון שהדלקה עושה מצוה מדליקה כמות שהיא מונחת:(2) C'est pourquoi, etc. – Il veut dire : si nous pensions que c'est la pose qui accomplit la mitsva, il faudrait l'éteindre, la soulever, la poser pour la mitsva et l'allumer ; mais puisque c'est l'allumage qui accomplit la mitsva, il l'allume telle qu'elle est posée.
séif katan 2
- (ג) מכבה ומדליקה לשם מצוה - ואינו מועיל מה שהדליקה אתמול לשם מצוה דכל יומא ויומא מילתא באנפי נפשה היא:(3) Il l'éteint et la rallume pour la mitsva – Et le fait qu'il l'a allumée hier pour la mitsva ne sert à rien, car chaque jour est une chose à part.
séif katan 3
- (ד) ומ"מ צריך וכו' - ר"ל דלא תימא דלא איכפת לן בהנחה כלל ובאיזה ענין שידליק יצא קמ"ל:(4) Néanmoins, il faut, etc. – Il veut dire : ne dis pas que la pose ne nous importe pas du tout, et que de quelque manière qu'il allume, il s'est acquitté ; il nous enseigne le contraire.
séif katan 4
- (ה) שידליקנה במקום הנחתה שאם וכו' - הנה בזמן הגמרא שהיה צריך להניח הנ"ח על פתח ביתו מבחוץ הוא כפשטיה דצריך להדליק ג"כ במקום ההנחה דהיינו מבחוץ ששם הוא מקום החיוב של פרסומי ניסא ואפילו כהיום שאנו מקילין ומדליקין בפנים בבית מ"מ אינו יוצא באופן זה דצריך שיהיה הדלקת הנרות במקום שיניחם לבסוף משום דהרואה יאמר לצורכו הוא מדליקה ולפ"ז פשוט דה"ה אם הדליקה בחוץ והניחה בפנים ג"כ אינו יוצא מטעם זה:(5) Qu'il l'allume à l'endroit où elle sera posée ; car si, etc. – À l'époque de la Guemara, où il fallait poser la lumière de 'Hanouka à l'entrée de sa maison, à l'extérieur, c'est à prendre au sens simple : il faut aussi allumer à l'endroit de la pose, c'est-à-dire à l'extérieur, car c'est là le lieu de l'obligation de publier le miracle (pirsoumei nissa). Et même aujourd'hui, où nous sommes indulgents et allumons à l'intérieur de la maison, néanmoins on ne s'acquitte pas de cette façon, car il faut que l'allumage des lumières se fasse à l'endroit où on les posera finalement, parce que celui qui voit dirait : c'est pour son propre besoin qu'il l'allume. D'après cela, il est évident que de même, s'il l'a allumée dehors et l'a posée à l'intérieur, il ne s'acquitte pas non plus, pour cette raison.
séif katan 5
- (ו) והוציאה לחוץ וכו' - וכתבו הפוסקים שאפילו היה ההדלקה והנחה במקום אחד בפנים או בחוץ ג"כ יש ליזהר שלא לטלטל הנ"ח ממקומן עד שיושלם השיעור של הדלקה דהיינו חצי שעה ויש מאחרונים שמקילין בזה וכתב הפמ"ג דלכתחלה בודאי יש ליזהר בזה. ואפילו בנרות חנוכה שמדליקין בביהכ"נ ג"כ נכון ליזהר לכתחלה שלא לטלטלן ממקומן עד שיעור חצי שעה:(6) Et l'a sortie dehors, etc. – Et les décisionnaires ont écrit que même si l'allumage et la pose ont eu lieu au même endroit, à l'intérieur ou à l'extérieur, il faut aussi prendre garde de ne pas déplacer les lumières de 'Hanouka de leur place avant que soit accomplie la durée de l'allumage, c'est-à-dire une demi-heure. Certains A'haronim sont indulgents sur ce point, et le Peri Megadim a écrit que lekhat'hila (a priori) il faut assurément y prendre garde. Et même pour les lumières de 'Hanouka qu'on allume à la synagogue, il convient aussi de prendre garde lekhat'hila de ne pas les déplacer de leur place avant une durée d'une demi-heure.
séif katan 6
- (ז) ואוחזה בידו וכו' - דעת הט"ז דדוקא שאוחזה כל זמן מצותו אבל אם אוחזה בידו קצת זמן ואח"כ מניחה כשהיא דולקת יצא אבל כמה אחרונים מפקפקין בזה ודעתם דאין לדלוק עד שיהיו מונחין תחלה במקומן:(7) Et la tient dans sa main, etc. – L'avis du Taz est que c'est seulement s'il la tient pendant tout le temps de sa mitsva ; mais s'il la tient dans sa main un peu de temps, et qu'ensuite il la pose alors qu'elle brûle, il s'est acquitté. Mais plusieurs A'haronim en doutent, et leur avis est qu'on ne doit pas allumer avant qu'elles soient d'abord posées à leur place.
séif katan 7
- (ח) לא יצא ידי חובתו - וצריך לכבותה וליתן בה שמן כשיעור ולחזור ולהדליק בלא ברכה:(8) Il ne s'est pas acquitté de son obligation – Et il doit l'éteindre, y mettre de l'huile en quantité suffisante, et la rallumer sans bénédiction.
séif katan 8
- (ט) אשה מדלקת - פי' בעד כל בני ביתה. ואפילו איש יכול לעשות אותה שליח להוציאו אם עומדין בשעה שמדלקת ושומעין הברכה ובדיעבד אם לא ענו אמן על הברכה ג"כ יצאו וכן איש מברך לאשה ויוצאת ידי חובתה אם עומדת שם ושומעת הברכה לא בע"א ועיין בתשובת עולת שמואל סימן ק"ה דלדידן שמדליקין כ"א בפ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהויין רק טפילות לאנשים ואם רוצים להדליק מברכות דהוי כשאר מ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך וכשאין האיש בבית תדליק האשה דהוי בת חיובא ובברכה ולא ידליק קטן וכדלקמיה. כתב רש"ל בתשובה סימן ע"ז סומא אם הוא בבית שאחרים דולקין ויכול להשתתף בפריטי עמהם ויברכו עליו זה עדיף וכן אם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם הוא בבית מיוחד ואין לו אשה ידליק בעצמו ע"י סיוע של אחר ועיין בשע"ת דלא יברך וכ"ש שאינו יכול להוציא אחרים:(9) Une femme allume – Explication : pour tous les gens de sa maison. Et même un homme peut la désigner comme mandataire (chalia'h) pour l'acquitter, s'ils se tiennent là au moment où elle allume et entendent la bénédiction ; et bediavad (a posteriori), même s'ils n'ont pas répondu amen à la bénédiction, ils se sont acquittés. De même, un homme récite la bénédiction pour une femme, et elle s'acquitte de son obligation si elle se tient là et entend la bénédiction, pas autrement. Et voir les Responsa Olat Chmouel, siman 105 : pour nous, qui allumons chacun séparément, néanmoins une femme n'a pas besoin d'allumer, car elles sont seulement secondaires par rapport aux hommes ; et si elles veulent allumer, elles récitent la bénédiction, car c'est comme les autres mitsvot positives liées au temps, sur lesquelles elles peuvent réciter la bénédiction. Et lorsque l'homme n'est pas à la maison, la femme allumera, car elle est soumise à l'obligation, et avec bénédiction ; et un mineur n'allumera pas (pour elle), comme il est dit un peu plus loin. Le Maharchal a écrit dans ses Responsa, siman 77 : un aveugle, s'il est dans une maison où d'autres allument, et qu'il peut s'associer avec eux par une petite pièce de monnaie (perouta) et qu'ils récitent la bénédiction pour lui, c'est préférable ; de même, s'il a une femme, sa femme allume pour lui ; et s'il est dans une maison à part et n'a pas de femme, il allumera lui-même avec l'aide d'un autre. Et voir le Chaarei Techouva, selon qui il ne récitera pas la bénédiction ; et à plus forte raison il ne peut pas acquitter les autres.
séif katan 9
- (י) שאף היא חייבת בה - שהנס היה גם להן שהגזירה היתה על כל בתולה הנישאת שתבעל להגמון תחלה וגם התשועה נעשה ע"י אשה שבת יוחנן כ"ג חתכה ראשו של ראש הצוררים:(10) Car elle aussi y est obligée – Car le miracle a été aussi pour elles : le décret (des Grecs) portait sur toute vierge qui se mariait, qu'elle soit d'abord livrée au gouverneur ; et aussi le salut a été accompli par une femme, car la fille de Yo'hanan le Cohen Gadol a tranché la tête du chef des oppresseurs.
séif katan 10
- (יא) כלום - אפילו אחרים עומדין ע"ג דאין עליהן חיוב מצוה:(11) Rien – Même si d'autres se tiennent auprès d'eux, car ils ne sont pas soumis à l'obligation de la mitsva.
séif katan 11
- (יב) ואע"פ שהניחה גדול - דהדלקה עושה מצוה ולא הנחה:(12) Même si un adulte l'a posée – Car c'est l'allumage qui accomplit la mitsva, et non la pose.
séif katan 12
- (יג) ויש מי שאומר וכו' - הנה לפי מה שסתם המחבר בסימן תרפ"ט ס"ב משמע דלמעשה אין לסמוך שיהיה הקטן יכול להוציא בהדלקתו לגדולים [אחרונים]:(13) Et il y a un avis selon lequel, etc. – D'après ce que l'auteur (Rabbi Yossef Karo) a écrit sans mentionner d'avis divergent au siman 689, séif 2, il ressort qu'en pratique on ne peut pas compter sur le fait que le mineur puisse acquitter les adultes par son allumage [les A'haronim].
séif katan 13
- (יד) ולדידן וכו' - ר"ל דאף אם נימא להלכה דלא כהי"א הנ"ל ואינו יכול להוציא אחרים בהדלקתו מ"מ הוא בעצמו כיון שהגיע לחינוך צריך להדליק ועיין בבה"ל ונ"ל דלקטן א"צ להחמיר כולי האי ודי שידליק בכל לילה רק נר אחד לכו"ע. כתבו האחרונים דגר ג"כ יכול לומר שעשה נסים לאבותינו:(14) Et pour nous, etc. – Il veut dire : même si nous disons, selon la halakha, qu'on ne suit pas l'avis de « certains disent » mentionné plus haut, et qu'il ne peut pas acquitter les autres par son allumage, néanmoins lui-même, puisqu'il a atteint l'âge de l'éducation, doit allumer. Et voir le Biour Halakha. Et il me semble que pour un mineur, il n'est pas nécessaire d'être aussi rigoureux, et qu'il suffit qu'il allume chaque soir une seule lumière, selon tous les avis. Les A'haronim ont écrit qu'un converti peut également dire la bénédiction « qui a fait des miracles pour nos pères ».
séif katan 14