Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 509 →- הנה קודם שנתחיל לבאר זה הסימן אקדים הקדמה קצרה. והוא. דבמכשירי אוכל נפש פליגי בגמרא ר' יהודה ורבנן דרבנן סברי מדכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין ור"י סבר דזה קאי רק על מכשירין שאפשר לעשותן מבעוד יום אבל אם א"א שרי כמו אוכל נפש עצמו ופסקו רוב הפוסקים כר' יהודה ואעפ"כ לעשות כלי לצורך אוכל נפש גם ר"י מודה דאסור ולא פליגי כ"א בתקוני הכלי שהוא לצורך אוכל נפש דלר"י שרי אם א"א לעשותו מבעוד יום כגון שנתקלקל ביו"ט או שלא היה לו שהות לתקנו מבעוד יום וכ"ש אם לא ידע כלל מבע"י שנתקלקל אבל אם היה לו שהות לתקנו מבעוד יום אף ששכח אח"כ לכו"ע אסור מן התורה דע"ז קאי המיעוט הוא ולא מכשיריו. ודע עוד דאפי' אותן הפוסקים דס"ל כר"י היינו לעשות כן לעצמו משום דמעיקר הלכה הוא מותר אבל יש דברים שאין מורין כן לאחרים שלא יבואו להקל יותר וכמו שיבואר לקמיה:
{א} שפוד שנרצף - היינו שנעקם ביו"ט והמחבר סתם דבריו ולא חילק בין נעקם מעט או הרבה עד שאין יכול לצלות כלל בלי תיקון משום דאזיל לטעמיה שביאר בב"י דבכל גווני אסור משום דהוא תקון מנא ודעת הרמ"א הוא שיטה אחרת כמו שביארנו בבה"ל ע"ש:Avant de commencer à expliquer ce siman, je ferai précéder une courte introduction. La voici : au sujet des makhchirei okhel nefech (préparatifs nécessaires à la nourriture), Rabbi Yehouda et les Sages divergent dans la Guemara. Les Sages pensent que, puisqu'il est écrit : « Seulement ce qui se mange pour toute personne, cela seul pourra être fait pour vous » (Exode 12, 16), « cela » est permis et non les préparatifs. Et Rabbi Yehouda pense que ce mot ne se rapporte qu'aux préparatifs qu'il est possible de faire la veille, pendant qu'il fait encore jour ; mais si c'est impossible, c'est permis comme la nourriture elle-même. La plupart des décisionnaires ont tranché comme Rabbi Yehouda. Néanmoins, fabriquer un ustensile pour les besoins de la nourriture, même Rabbi Yehouda reconnaît que c'est interdit ; ils ne divergent qu'au sujet de la réparation de l'ustensile qui sert à la nourriture : selon Rabbi Yehouda, c'est permis s'il était impossible de le faire la veille, par exemple s'il s'est abîmé le jour de Yom Tov, ou qu'on n'a pas eu le temps de le réparer la veille, et à plus forte raison si l'on ne savait pas du tout, la veille, qu'il s'était abîmé. Mais si on avait le temps de le réparer la veille, même si on a oublié ensuite, selon tous, c'est interdit de la Torah, car c'est à cela que se rapporte l'exclusion « cela » et non ses préparatifs. Sache encore que même les décisionnaires qui pensent comme Rabbi Yehouda ne le permettent que pour le faire pour soi-même, parce que selon le fond de la halakha c'est permis ; mais il y a des choses que l'on n'enseigne pas ainsi aux autres, afin qu'ils n'en viennent pas à être plus permissifs, comme il sera expliqué plus loin.
(1) Une broche qui s'est tordue – c'est-à-dire qu'elle s'est courbée le jour de Yom Tov. L'auteur (le Choulhan Aroukh) s'est exprimé sans préciser, et n'a pas distingué entre une broche peu tordue ou très tordue au point qu'on ne puisse pas rôtir du tout sans réparation, parce qu'il suit sa propre opinion, qu'il a expliquée dans le Beit Yossef : c'est interdit dans tous les cas, car c'est une réparation d'ustensile (tikoun mana). Et l'avis du Rema est une autre approche, comme nous l'avons expliqué dans le Biour Halakha ; vois là-bas.séif katan 1
- {ב} אע"פ שהוא יכול וכו' - ר"ל ואין צריך להכות עליו בפטיש:(2) Bien qu'il puisse etc. – cela veut dire : et qu'il n'a pas besoin de la frapper avec un marteau.
séif katan 2
- {ג} שיוכל לצלות בו - היינו ע"פ הדחק ומ"מ חשיב התקון טרחא יתירא:(3) Qu'il puisse rôtir avec elle – c'est-à-dire avec difficulté ; et néanmoins, la réparation est considérée comme un effort superflu.
séif katan 3
- {ד} אבל אם אינו יכול וכו' - היינו כגון שנעקם השפוד הרבה ומה שכתב ונשבר ר"ל או שנשבר ראש השפוד ומחמת זה אינו יכול לצלות בו:(4) Mais s'il ne peut pas etc. – c'est-à-dire par exemple que la broche s'est beaucoup tordue. Et ce qu'il a écrit « et cassée » veut dire : ou que la pointe de la broche s'est cassée, et qu'à cause de cela il ne peut pas rôtir avec.
séif katan 4
- {ה} ביו"ט - אבל אם נעקם או נשבר בעיו"ט שהיה באפשר לתקנו מבעוד יום אסור מדינא לתקנו דהרי הם מכשירי אוכל נפש שאפשר לתקנם מבע"י דאסור לכו"ע. כתב המ"א בשם מהרי"ל דאם נשבר ביו"ט ראשון אסור לתקנו ביו"ט שני דלגבי יו"ט שני הוי יו"ט ראשון כערב יו"ט דהרי אנו עושין יום שני מחמת ספק שמא יום ראשון הוא חול ובספר בגדי ישע כתב דאם לא היה צריך להשפוד ביו"ט ראשון מותר לדעת הרמ"א לתקן ביו"ט שני כשצריך לו וכן בחידושי רע"א מפקפק על דברי מהרי"ל ע"ש:(5) Le jour de Yom Tov – mais si elle s'est tordue ou cassée la veille de Yom Tov, alors qu'il était possible de la réparer pendant le jour, il est interdit selon la stricte loi de la réparer, car ce sont des préparatifs de la nourriture qu'il était possible de faire la veille, ce qui est interdit selon tous. Le Maguen Avraham a écrit au nom du Maharil que si elle s'est cassée le premier jour de Yom Tov, il est interdit de la réparer le second jour de Yom Tov, car par rapport au second jour, le premier jour est comme la veille de Yom Tov : en effet, nous observons le second jour à cause du doute que le premier jour soit peut-être un jour profane. Et le livre Bigdei Yécha a écrit que s'il n'avait pas besoin de la broche le premier jour de Yom Tov, il est permis selon l'avis du Rema de la réparer le second jour de Yom Tov lorsqu'il en a besoin. De même, les 'Hidouchei Rabbi Akiva Eiguer mettent en doute les paroles du Maharil ; vois là-bas.
séif katan 5
- {ו} מותר וכו' - עיין בביאור הלכה שכתבנו בשם האחרונים דיש להחמיר בזה כדעת המאור והר"ן דס"ל דזהו בכלל תיקון כלי גמור דאסור אף למאן דמתיר במכשירי אוכל נפש. ואם יכול להשיג לשאול מאחרים לכו"ע אסור [מ"א]:(6) Il est permis etc. – vois dans le Biour Halakha ce que nous avons écrit au nom des A'haronim : il faut être rigoureux en cela selon l'avis du Maor et du Ran, qui pensent que cela fait partie de la réparation complète d'un ustensile, interdite même selon ceux qui permettent les préparatifs de la nourriture. Et s'il peut en obtenir une en empruntant à d'autres, c'est interdit selon tous [Maguen Avraham].
séif katan 6
- {ז} לתקנו - עיין בפמ"ג שכתב דהיינו לחדדו מעט שיהיה יכול לתחוב עליו הבשר אבל לתקנו תיקון גמור לכו"ע אסור ודמיא להא דפסק השו"ע לקמיה בס"ב דלחדד הסכין במשחזת של אבן אסור מצד הדין משום דהוא תקון כלי גמור ואסור אפילו לדעת המתירין מכשירי אוכל נפש. ודע עוד דדברי הרמ"א הוא דוקא לענין שפוד שהוא מכשירי אוכל נפש אבל שאר כלי שנתקלקל כגון מחט שנתעקמה אפילו מעט אין לפושטה לכו"ע [אחרונים]:(7) De la réparer – vois le Peri Megadim, qui a écrit que cela signifie l'aiguiser un peu, de sorte qu'il puisse y enfoncer la viande ; mais la réparer complètement est interdit selon tous. Cela ressemble à ce que le Choulhan Aroukh tranche plus loin au séif 2 : affûter le couteau sur la pierre à aiguiser est interdit selon la loi, car c'est une réparation complète d'ustensile, interdite même selon ceux qui permettent les préparatifs de la nourriture. Sache encore que les paroles du Rema ne concernent qu'une broche, qui fait partie des préparatifs de la nourriture ; mais un autre ustensile qui s'est abîmé, par exemple une aiguille qui s'est tordue, même légèrement, on ne doit pas la redresser, selon tous [A'haronim].
séif katan 7
- {ח} ואין מורין כן לרבים - וה"ה לתלמידיו:(8) Mais on n'enseigne pas cela au grand nombre – et il en va de même pour ses élèves.
séif katan 8
- {ט} אסור לחתכו ולא לשרפו - דעי"ז עושה אותה לכלי:(9) Il est interdit de la couper, ni de la brûler – car par là il en fait un ustensile.
séif katan 9
- {י} במשחזת שלה - היינו של אבן ואפילו נתקלקל חידודה ביו"ט דהוי בכלל תיקון כלי:(10) Sur sa pierre à aiguiser – c'est-à-dire celle de pierre, et même si son tranchant s'est abîmé le jour de Yom Tov, car cela fait partie de la réparation d'ustensile.
séif katan 10
- {יא} ע"ג העץ - ר"ל אפילו על משחזת של עץ דבזה לא יהיה תקון גמור וה"ה שיכול להשיאה ע"ג סכין אחר כדי לחדדה:(11) Sur du bois – cela veut dire : même sur un aiguisoir de bois, car avec cela ce ne sera pas une réparation complète. Il en va de même : il peut la frotter sur un autre couteau pour l'affûter.
séif katan 11
- {יב} או אבן - ר"ל אבן דעלמא שאיננה משחזת:(12) Ou une pierre – cela veut dire : une pierre quelconque, qui n'est pas une pierre à aiguiser.
séif katan 12
- {יג} ואין מורין ד"ז לרבים - אבל להעביר שמנונית של סכין ע"ג משחזת של עץ או חרס או אבן או ע"ג חברתה מורין ברבים להתיר:(13) Et on n'enseigne pas cela au grand nombre – mais pour enlever la graisse du couteau en le frottant sur un aiguisoir de bois, ou sur de la terre cuite, une pierre, ou sur un autre couteau, on enseigne en public que c'est permis.
séif katan 13
- {יד} כשיכולה לחתוך בדוחק - דאז לא גזרינן שיבוא לאהדורי אמשחזת של אבן:(14) Lorsqu'il peut couper difficilement – car alors nous ne décrétons pas de peur qu'il en vienne à recourir à la pierre à aiguiser.
séif katan 14
- {טו} לתפרם ביו"ט - דמכשירין שא"א לעשות מבעוד יום הוא:(15) De les coudre le jour de Yom Tov – car ce sont des préparatifs qu'il est impossible de faire la veille.
séif katan 15
- {טז} וישימנו במחט - ר"ל מבעוד יום דאם ישימנו ביו"ט גזרינן שמא יחתוך החוט ג"כ וזה בודאי אסור דהא אפשר לעשותו מבע"י. ואם לא שמוהו במחט מבע"י אסור ליתנו במחט ביו"ט אם לא ששם מעיו"ט ונלקח ממנו החוט ביו"ט דאז מותר ליתן החוט במחט ביום טוב ויחתוך הנשאר אחר תפירתו וכדלקמיה:(16) Et de le mettre dans l'aiguille – cela veut dire : la veille, car s'il le met dans l'aiguille le jour de Yom Tov, nous décrétons de peur qu'il ne coupe aussi le fil à la mesure, et cela est certainement interdit, puisqu'il était possible de le faire la veille. Et s'ils ne l'ont pas mis dans l'aiguille la veille, il est interdit de le mettre dans l'aiguille le jour de Yom Tov, à moins qu'on ne l'y ait mis la veille de Yom Tov et que le fil en ait été retiré le jour de Yom Tov : alors il est permis de remettre le fil dans l'aiguille le jour de Yom Tov, et il coupera ce qui reste après la couture, comme il est dit plus loin.
séif katan 16
- {יז} ויזהר שלא יחתוך החוט ביום טוב - היינו קודם התפירה לעשות אותו כדי מדתו דהוא בכלל תקון כלי אבל לאחר התפירה מה שנשאר מן החוט מותר לחתוך:(17) Et qu'il prenne garde à ne pas couper le fil le jour de Yom Tov – c'est-à-dire avant la couture, pour le mettre à sa mesure, car cela fait partie de la réparation d'ustensile ; mais après la couture, ce qui reste du fil, il est permis de le couper.
séif katan 17
- {יח} וכן נהגו לשרוף החוט - פי' דהחוט שנשאר לאחר התפירה מותר אף לחתוך דזה א"א מעיו"ט אלא שנהגו לשרוף:(18) Et on a l'usage de brûler le fil – explication : le fil qui reste après la couture, il est permis même de le couper, car il est impossible de le faire dès la veille de Yom Tov ; seulement, on a l'usage de le brûler.
séif katan 18
- {יט} לאחר שתפרו בו - אבל קודם התפירה אסור אף לשרוף דלשרוף ולחתוך דין אחד להם [אחרונים]:(19) Après l'avoir cousue avec – mais avant la couture, il est interdit même de le brûler, car brûler et couper ont une même règle [A'haronim].
séif katan 19
- {כ} לחתוך ביו"ט אגד וכו' - ואף דכתב מתחלה דיזהר שלא לחתוך החוט היינו קודם התפירה משום דעי"ז מתקנו לתפירה וחשיב כמתקן כלי משא"כ הכא דהוא אחר התפירה ואין כאן תקון ואף בשבת מותר כדלעיל בסימן שי"ד ס"ט ע"ש הטעם במ"ב:(20) De couper le jour de Yom Tov le lien etc. – et bien qu'il ait écrit au début qu'il faut prendre garde à ne pas couper le fil, cela concerne le moment avant la couture, car par là il le prépare pour la couture et c'est considéré comme réparer un ustensile ; ce qui n'est pas le cas ici, car c'est après la couture et il n'y a là aucune réparation. Et même le Chabbat, c'est permis, comme il est dit plus haut au siman 314, séif 9 ; vois la raison là-bas dans la Michna Beroura.
séif katan 20
- {כא} מקולסין - צלויין ראשו על כרעיו ועל קרבו נקרא מקולס [עיין רש"י פסחים נ"ג ד"ה מקולסין]:(21) Mekoulassin – rôti avec sa tête posée sur ses pattes et sur ses entrailles : cela s'appelle mekoulas [voir Rachi, Pessa'him 53a, au mot « mekoulassin »].
séif katan 21
- {כב} וחוטים תפורים - ר"ל שהיו תפורים זה לזה בעת הצליה:(22) Et les fils cousus – cela veut dire : qu'elles étaient cousues l'une à l'autre au moment du rôtissage.
séif katan 22
- {כג} וכן יכולים לשרוף - שאין בזה תקון כלי:(23) De même, on peut brûler – car il n'y a là aucune réparation d'ustensile.
séif katan 23
- {כד} פשטיד"א של בשר - דכיון דהתירא בלע אין צריך ליבון גמור שתשרף קליפתה אלא סגי בליבון קצת עד שקש נשרף עליו מבחוץ לפיכך מותר דבליבון כזה אין נראה כמתקן כלי אלא כמחממה לאפות בה משא"כ בבלוע מנבילה שצריך ליבון גמור עד שיהא ניצוצות נתזין הימנה ונראה כמתקן כלי ואף אם לא היה אפשר לו ללבן מעיו"ט כגון שנטרפה ביו"ט גופא ג"כ אסור מטעם זה ויש מאחרונים שמקילים כשאי אפשר לו ללבן מעיו"ט מיהו עכ"פ לכו"ע אין להורות כן לאחרים וכדלעיל בס"א בהג"ה:(24) Une tourte de viande – car puisqu'il a absorbé le goût d'une chose permise, il n'a pas besoin d'un chauffage à blanc complet, au point que sa couche extérieure brûle ; il suffit d'un léger chauffage, jusqu'à ce qu'un brin de paille brûle sur lui de l'extérieur. C'est pourquoi c'est permis : avec un tel chauffage, on n'a pas l'air de réparer un ustensile, mais de le chauffer pour y cuire. Il n'en est pas ainsi d'un ustensile qui a absorbé le goût d'une nevela, qui nécessite un chauffage à blanc complet, jusqu'à ce que des étincelles en jaillissent, et alors on a l'air de réparer un ustensile ; et même s'il n'était pas possible de le chauffer dès la veille de Yom Tov, par exemple s'il est devenu interdit le jour même de Yom Tov, c'est également interdit pour cette raison. Certains A'haronim sont permissifs lorsqu'il était impossible de le chauffer la veille de Yom Tov ; toutefois, en tout cas, selon tous, on ne doit pas enseigner cela aux autres, comme il est dit plus haut au séif 1, dans la glose du Rema.
séif katan 24
- {כה} מיד - ואז אפי' היה אפשר לו ללבן הכלי מעיו"ט ג"כ שרי דהרי צריך לו עכשיו חמום הכלי בשביל אפיית המאכל אבל אם ימתין מלאפות עד שיצטנן ויחממה מחדש נמצא דהליבון הראשון היה רק כדי להכשיר הכלי ונראה כמתקן ואף אם לא היה אפשר לו ללבן מעיו"ט ג"כ אסור ולדעת היש מקילין דלעיל גם בזה שרי מצד הדין אך אין להורות כן לאחרים וכנ"ל. כתב מ"א מכאן משמע שבחול מותר להגעיל כלי מחלב לבשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר עי"ש הטעם והפמ"ג כתב דהמנהג להטריף מקודם ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן תנ"א במ"ב ס"ק י"ט בשם החתם סופר:(25) Tout de suite – et alors, même s'il lui était possible de chauffer l'ustensile la veille de Yom Tov, c'est également permis, car il a besoin maintenant de chauffer l'ustensile pour la cuisson de l'aliment. Mais s'il attend pour cuire l'aliment jusqu'à ce qu'il refroidisse et qu'il le chauffe de nouveau, il se trouve que le premier chauffage n'était que pour cachériser l'ustensile, et on a l'air de réparer un ustensile ; et même s'il ne lui était pas possible de le chauffer la veille de Yom Tov, c'est également interdit. Et selon l'avis de ceux qui sont permissifs mentionnés plus haut, même en ce cas c'est permis selon la stricte loi, mais on ne doit pas l'enseigner aux autres, comme ci-dessus. Le Maguen Avraham a écrit : d'ici on comprend qu'en semaine il est permis de cachériser un ustensile pour le faire passer du lait à la viande ou l'inverse ; mais tout le monde a l'usage de l'interdire ; vois là-bas la raison. Et le Peri Megadim a écrit que l'usage est de le rendre d'abord interdit (litref). Et vois ce que nous avons écrit plus haut au siman 451, dans la Michna Beroura, séif katan 19, au nom du 'Hatam Sofer.
séif katan 25
- {כו} דאסור להגעיל כלי ביו"ט - אפילו אם רוצה להשתמש בהכלי אח"כ לצורך יו"ט דבישול מי ההגעלה הלא לא הוי לצורך אוכל נפש כ"א להכשיר הכלי להשתמש בו אח"כ וזה היה אפשר לעשותו בעיו"ט ואם לא היה אפשר להכשיר הכלי מעיו"ט כגון שנטרפה היום וכה"ג רבים מהאחרונים מקילים מצד הדין אך אין להורות כן לאחרים וכנ"ל אכן אם היה לו מים רותחין שהרתיחן לצורך אוכל נפש מותר להורות לאחרים להגעיל בהן:(26) Qu'il est interdit de cachériser un ustensile par ébouillantage le jour de Yom Tov – même s'il veut se servir de l'ustensile ensuite pour les besoins de Yom Tov : car la cuisson de l'eau de l'ébouillantage n'est pas pour les besoins de la nourriture, mais pour rendre l'ustensile apte à être utilisé ensuite, et cela, il était possible de le faire la veille de Yom Tov. Et s'il n'était pas possible de cachériser l'ustensile la veille de Yom Tov, par exemple s'il est devenu interdit aujourd'hui, ou un cas semblable, beaucoup d'A'haronim sont permissifs selon la stricte loi, mais on ne doit pas l'enseigner aux autres, comme ci-dessus. Cependant, s'il avait de l'eau bouillante qu'il a fait bouillir pour les besoins de la nourriture, il est permis d'enseigner aux autres qu'on peut y ébouillanter les ustensiles.
séif katan 26
- {כז} ללבן שפוד ובו' - דכיון דמדינא א"צ ליבון והגעלה רק שנהגו ללבנו לא חשיב תקון כלי ע"י הליבון ומותר אפילו היה באפשרו ללבנו קודם יו"ט [מ"א וש"א]:(27) De chauffer à blanc une broche etc. – car, puisque selon la stricte loi elle n'a besoin ni de chauffage à blanc ni d'ébouillantage, mais qu'on a seulement l'usage de la chauffer, ce n'est pas considéré comme une réparation d'ustensile par le chauffage, et c'est permis même s'il lui était possible de la chauffer avant Yom Tov [Maguen Avraham et d'autres A'haronim].
séif katan 27
- {כח} אין נוקבין וכו' - אפילו לצורך שתיה שהרי אפשר לנקבה מעיו"ט ואם לא היה אפשר לו לנקבה מעיו"ט מותר לו לנקבה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש אכן אין מורין כן וכנ"ל בס"א בהג"ה:(28) On ne perce pas etc. – même pour boire, car il était possible de le percer la veille de Yom Tov. Et s'il ne lui était pas possible de le percer la veille de Yom Tov, il lui est permis de le percer le jour de Yom Tov, selon la règle des préparatifs de la nourriture ; cependant, on n'enseigne pas cela, comme il est dit plus haut au séif 1, dans la glose du Rema.
séif katan 28
- {כט} נקב חדש - וכל דינו כמו בשבת לעיל בסימן שי"ד ע"ש:(29) Un nouveau trou – et toute sa règle est comme le Chabbat, plus haut au siman 314 ; vois là-bas.
séif katan 29
- {ל} להטביל כלי חדש ביו"ט וכו' - ר"ל דבשבת איתא לעיל דיש מחמירים מפני שאסור להשתמש בו בלי טבילה נראה כמתקן כלי ע"י הטבילה וה"נ ביו"ט ורק אם לא היה אפשר לו להטביל מעיו"ט מותר לו להטביל ביו"ט לד"ה לצורך תשמישו היום דהרי הוא מכשירי אוכל נפש אך אין מורין כן לאחרים וכנ"ל בס"א אכן אם היה הכלי הזה כלי זכוכית דחיוב טבילתו הוא רק מדרבנן מצדד הפמ"ג דיכולין אף להורות כן לאחרים לטבלו לצורך היום אם לא היה אפשר לו לטבלו מעיו"ט:(30) Immerger un ustensile neuf le jour de Yom Tov etc. – cela veut dire : concernant le Chabbat, il est rapporté plus haut que certains sont rigoureux, parce qu'il est interdit de s'en servir sans immersion ; il a donc l'air de réparer l'ustensile par l'immersion ; et de même le jour de Yom Tov. Seulement, s'il ne lui était pas possible de l'immerger la veille de Yom Tov, il lui est permis de l'immerger le jour de Yom Tov, selon tous, pour s'en servir aujourd'hui, car ce sont des préparatifs de la nourriture ; mais on n'enseigne pas cela aux autres, comme il est dit plus haut au séif 1. Cependant, si cet ustensile était un ustensile de verre, dont l'obligation d'immersion n'est que d'ordre rabbinique, le Peri Megadim penche à dire qu'on peut même enseigner aux autres de l'immerger pour les besoins du jour, s'il ne lui était pas possible de l'immerger la veille de Yom Tov.
séif katan 30
- {לא} לצורך אוכל נפש - כגון לטלטל האפר כדי לאפות במקומו או לטלטל האבנים המונחים על הפירות כדי לאכול הפירות אבל לאכול או ליהנות מדבר המוקצה גופא כגון להסיק במוקצה וכה"ג אסור:(31) Pour les besoins de la nourriture – par exemple déplacer la cendre pour cuire à sa place, ou déplacer les pierres posées sur les fruits pour manger les fruits ; mais manger ou tirer profit de la chose mouktsé elle-même, par exemple allumer le feu avec du mouktsé, ou un cas semblable, est interdit.
séif katan 31